דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 792 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

  • סיכום

    סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

  • לינק

    פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

  • סיכום

    הספר פדגוגיה אמיצה: מימוש של חינוך מדעי ביקורתי, שכתב אנדרו גילברט (Gilbert), מביא משב רוח רענן אל החינוך המדעי. זהו ניסיון לבחון את הוראת המדעים והלמידה בבית הספר התיכון מבעד לעדשות של התאוריה הביקורתית (Kabba E. Colley).

  • לינק

    חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע (גדי ראונר, דורון מצא).

  • לינק

    השאיפה לקדם למידה משמעותית היא בליבת העיסוק של אנשי חינוך. יחד עם זאת מערכת החינוך בחרה להציבה במוקד השיח המקצועי מתוך שאיפה לייצר לתלמידיה חווית למידה חיובית ואיכותית; לקדם מצוינות, יצירתיות, ביקורתיות ומעורבות אזרחית; לפתח בקרב התלמידיםבסיס ידע ומיומנויות הנדרשים במאה ה-21 ומאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי, ולמדינת ישראל להמשיך ולהיות גורם מוביל בעולם בחדשנות וביזמות. נושא הלמידה המשמעותית מקיף היבטים רבים, כמו הלומד והתפתחותו, המורה ומקצועיותו, תכנית הלימודים, הערכה, מרחבי למידה, גישות ודרכי הוראה למידה. האוגדן "מסלולים ללמידה משמעותית" נועד לסייע לאנשי החינוך במימוש השאיפה לקדם למידה משמעותית (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • סיכום

    ספר זה מביא בפני הקורא דיון מרענן על מחקר על הוראת הכתיבה. הספר מציע דרכים להפנמת מסקנותיהם של החוקרים באשר לעקרונות חשובים להוראת מיומנויות כתיבה לצעירים. מחברים רבים מתארים סינתזות של מחקרים שביצעו אחרים. מק'קן (McCann) משלב בטקסט אחד קוהרנטי וברור את הסינתזות האלה עם דוגמאות חינוכיות, שכה חסרות לעתים בספרים מסוג זה. ניכר כי הוא מבסס את דבריו על שעות רבות של צפייה בכיתות הלימוד, הן בתלמידים הן במורים, שבהן תיעד את האינטראקציות שהובילו לכתיבה טובה (Mary Louise Gomez).

  • לינק

    ד"ר גיל גרטל מפרסם מאמרון ביקורתי ונוקב בנושא שילוב המחשב בלמידה: "במשך שנים תקשוב בתי הספר מלווה בהבטחות שווא לפדגוגיה חדשנית. אבל מי אמר שבמקום לגעת בסלע אמיתי עדיף לשלוח ילד לראות סלע במחשב? האם יתכן שהמניע הוא לא חינוכי, אלא כלכלי? הטענה שאינטראקציה עם אפליקציה תטיב עם הילדים שלנו יותר מאשר אינטראקציה עם העולם הממשי ועם בני אדם סביבם היא טענה מגוחכת. אם רוצים לשרת את הלמידה, צריך לתת מענה לתכונות של הלמידה, לאופן בו היא מתהווה ומתפתחת בגיל צעיר. המחשבים והרשת, כמו אנציקלופדיות וספרי הלימוד, משרתים היטב את אלה שכבר יודעים. אלה שרכשו כבר את מושגי היסוד ואת יכולות החשיבה, שמאפשרים להם לנוע במרחב הדעת מתוך בחירות בעלות משמעות" (גיל גרטל).

  • סיכום

    ד"ר יהודה אשכנזי מהמחלקה למדעי המחשב והמתמטיקה באוניברסיטת אריאל ערך מחקר בן שנתיים שבו פיתח משחקים ופעילויות לחידוד המחשבה ולחיזוק הידע המתמטי. את רוב הפעילויות הוא ניסה בבתי ספר יסודיים, ואחרות בחטיבות ביניים. בעקבות הלקחים הוא ערך שינויים במבנה המקורי של הפעילויות, ואת מה שגיבש תוך כדי ניסוי וטעייה ריכז בספר "לימוד מתמטיקה באמצעות משחק", בהוצאת אוניברסיטת אריאל."הפעילות המהנה יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד, לחיזוק השליטה בחומר ולהעלאת הביטחון העצמי", אומר אשכנזי, "וחלק מהפעילויות גם יכולות לסייע בחיזוק החשיבה הלוגית". לדבריו, חשובה לא פחות ממטרות אלו היא התוצאה שמתקבלת מחיבור אסוציאטיבי של מתמטיקה והנאה: הפחתת לחצים וצמצום התחושה השלילית הנובעת מחוסר הצלחה במקצוע (רווית שרף).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • לינק

    לימור ליבוביץ דנה בפוסט שלה בהרצאה מאתר TED העוסקת באופן שבו הנפשות עשויות לסייע למדענים לבחון השערה: "הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני ההנפשה הידועים בהוליווד, רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה. המחשה של מידע מורכב מסייעת לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע. היא לא הסתפקה בזה. היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה (ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע) ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות, לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו…תרופות מצילות חיים".

  • לינק

    במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב (מילי אפשטיין־ינאי).

  • מאמר מלא

    האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים, מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה (אלון לבקוביץ).

  • מאמר מלא

    אין זה סוד שתלמידים רבים לא אוהבים ללכת לבית הספר. הם לא אוהבים את בית הספר כי הם מ-ש-ו-ע-מ-מ-י-ם. בית הספר אינו מהווה עבורם אתגר. הוא פשוט משעמם. ואכן, בתי הספר שלנו סובלים ברובם ממחלה כרונית שאפשר לאפיין אותה במילה אחת: "שעמום". אבל שעמום אינו גזרת גורל. אפשר גם אחרת. הדבר תלוי, במידה רבה, באיכותם של המורים. איכות שהיא פועל יוצא של הכשרתם. מאמר זה מבקש אפוא להציע הכשרת מורים שונה לחלוטין מזו הנהוגה כיום; הכשרה שבמרכזה תפיסה פתוחה ויצירתית של דמות המורה הראויה; הכשרה המבוססת על מה שאני מכנה פדגוגיה פרקטית: למידה התנסותית ורכישת נטיות (dispositions) והרגלים (habits); הכשרה שתאפשר למורה לעתיד להפוך את ההוראה למאתגרת ואת הלמידה למרגשת (יוסף אבינון).

  • לינק

    לתחום את תכני השיעור, לא לאפשר ללומדים לבחור במשהו, להתמקד בתשובות ולא בשאלות, להציג את העולם בשחור ולבן, לבקש מהלומדים לשתף פעולה במצבים מאולצים… והכי חשוב, לא להסתקרן בעצמך. רשימה פרובוקטיבית של המגזין techthought מזכירה לנו מה מכבה תהליכי למידה, ומאפשרת לנו לוודא שדילגנו על כל הצעדים (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    המאמר מפרט את המאמצים של החוקרים להעריך ולהשוות את למידת נושא החשמל בשלוש מדינות. לא מפתיע שהערכות נרחבות וגדולות מימדים נראות בעיני החוקרים כמקורות משמעותיים של מידע על היעילות של חינוך מדעי. אולם, הערכות אלה אינן מספקות מידע על הסיבות ליעילות ייחודית או חשוב מזה, פחות מידע, מאחר והערכות אלה מבוססות על מדידות חד פעמיות של הישגי התלמידים. כדי לזהות סיבות ליעילות של חינוך מדעי, חייבים לחקור את למידת התלמידים כתוצאה של הוראת מדעים (Geller, Cornelia. Neumann, Knut Boone, William J. Fischer, Hans E).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בפוסט שלו על סרטון מעניין ודינמי העוסק במהפכות בחינוך: "…מדובר בסרטון בן שבע דקות של דריק מולר, מייסד אתר Veritasium, ערוץ ב-YouTube עם עשרות סרטונים הבוחנים מבחר נושאים מדעיים. בסרטון החדש שלו מולר מונה סידרה של המצאות שהתיימרו לחולל מהפכה בחינוך: הקולנוע, הרדיו, הטלוויזיה, וכמובן גם המחשב. הוא מדגיש שכל הטכנולוגיות החדשות שעליהן תלו תקוות חינוכיות הכזיבו. בנוסף, ולא פחות חשוב, כל הטכנולוגיות האלו היו אמורות לצמצם את מספר המורים שיהיו דרושים למערכת".

  • לינק

    חינוך אזרחי ממלכתי מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות השנויות במחלוקת. במאמר הנוכחי, קושי זה מוצג כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקרטית, לפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו על מנת שיתפתח כאדם חושב. המאמר מציע לנתח את חשיבותה של הצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, על מנת להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקרטית, בירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ועידוד הפיכתם של התלמידים לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות (הלל וורמן).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

  • לינק

    במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין