דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 792 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    ארבע מגמות – תארים מבוססי מוק (MOOC-based degrees), חינוך מבוסס יכולת (competency-based education), פורמליזציה של הלמידה (the formalization of learning) ורפורמה רגולטורית (regulatory reform) – מסיטות את הפרקטיקה החינוכית מעקרונות הליבה של החינוך המסורתי, ואינן מציינות תופעה ארעית אלא דווקא שינוי יסודי של הסטטוס קוו. זה אירוני שבזמן שההשכלה הגבוהה מחוברת לכאורה יותר מתמיד, קיימות מחלוקות עמוקות לגבי אופן ההוצאה לפועל הטוב ביותר של חזון הליבה (James G. Mazou?).

  • לינק

    רשימה של 150 מתודות ללמידה שנכתבו על ידי המרכז להוראה ולמידה של אוניברסיטת צפון קרולינה יכולה להיות צ'ק ליסט מצוין לכל מי שמחפש איך להבטיח למידה אפקטיבית יותר תוך בחירת מתודות מגוונות ומקדמות למידה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    לפני ארבע שנים, הבינה המחברת שעליה ליטול אחריות על הנזק שעשתה לתלמידים שהגיעו לחדרה כשהם אוהבים (או לפחות מחבבים) את בית הספר ונותרים עם תחושה פחותה בדרכים מסוימות. ילדים אלה אהבו מתמטיקה עד שהרצאותיה המייגעות לגבי תהליכים השאירו אותם מבולבלים ומרירים. ילדים אלה אהבו לקרוא עד שהנחיותיה הקפדניות של דוחות הקריאה ויומני הקריאה טרפו את סקרנותם לסיפורים מעולים (Pernille Ripp).

  • לינק

    צוות MindCET תירגם מאמרון מעורר מחשבה של קליי שירקי (Clay Shirky) אודות שימוש בטכנולוגיה בכיתה: " אני מלמד תיאוריה ויישום של מדיה חברתית באוניברסיטת ניו יורק, ואני חסיד של התנועה למען תרבות חופשית ופעיל בה – כך שלא הייתם חושבים שדווקא אני אהיה זה שאטיל צנזורה על האינטרנט. אך לאחרונה ביקשתי מהסטודנטים שלי, המשתתפים בסמסטר הסתיו, להימנע משימוש במחשבים ניידים, בטאבלטים ובטלפונים בכיתה".

  • סיכום

    הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

  • לינק

    לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

  • סיכום

    מחקר שנערך בקרב מורים למתמטיקה מראה כי רווחות בקרבם שתי גישות בנוגע ליצירתיות בהוראה – האחת מכוונת מורה, והשנייה מכוונת תלמידים. לשתי גישות אלה ביטויים סמנטיים, וניתן ללמוד מהם על אודות היצירתיות וכיצד היא עשויה להתגלות בעת ההוראה (רווית שרף).

  • מאמר מלא

    הווארד גרדנר לא חשב שלתאוריית האינטליגנציות המרובות שלו יהיו משמעויות לחינוך. מורים שכנעו אותו שיש, ומאז הוא בחינוך — מעצב את עולם המושגים והערכים שלו (יורם הרפז).

  • לינק

    ברירת המחדל ברוב המרחבים הכיתתיים היא ישיבה בשורות, ופחות ברור מדוע זה כך. מאגר קישורים חדש באנגלית מציע לנו "לשבור את השורות" באמצעות למידה מחוץ לכיתה או בדרכים אחרות בתוך הכיתה. חלק מהקישורים מדגימים שילוב טכנולוגיות תומכות בלמידה חוץ כיתתית. ניתן גם לעיין בתמליל שיח טוויטר שניהלו עמיתים בנושא ולחוש את הסוגיות שמעסיקות אנשי מקצוע רבים (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    כאשר מדברים על למידה שיתופית מדברים בדרך כלל על למידה בקבוצה, בחברותא, על עבודת צוות, על אמון ועל נתינה. ככל שמתרחב השימוש ברשתות חברתיות ובכלים דיגיטליים בתהליכי הוראה-למידה, עולה שוב ושוב השאלה – מה זו בכלל למידה שיתופית ?מאחר והשימוש במילה העברית שיתופיות טומן בחובו גוונים רבים של שיתוף, מקובל להתייחס לרמות השונות של השיתופיות באמצעות שימוש במושגים: Sharing, Cooperating, Collaborating .( אפרת מעטוף )

  • לינק

    כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

  • לינק

    אחת המיומנויות הכי חשובות במאה ה-21 הינה היצירתיות . לא, יצירתיות היא לא רק תכונה מולדת. ניתן לפתח אותה באמצעות סביבה מתאימה, ובאמצעות תיווך מושכל בהוראה. יצירתיות מאפשרת לאנשים להסתכל על תופעות מנקודת מבט רעננה ולמצוא פתרונות לבעיות בדרכים חדשות ולא צפויות. אז מה עושה מורה שרוצה לעודד את היצירתיות של תלמידיו בכיתה? לאוניברסיטת אוקספורד (בסרטון) מספר עצות ( לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).

  • סיכום

    הוראה מגיבת-תרבות היא הוראה שבהפעלתה מורים משלבים משאבים תרבותיים ולינגוויסטיים של תלמידים ורואים בידע זה הון שעליו ניתן לבסס הוראה ולמידה (Gay, 2010, Ladson-Billings, 2009). הם מפעילים שיטות, אסטרטגיות ואינטראקציות אינטראקטיביות ושיתופיות, התומכות בהתנסויות התרבותיות של התלמידים ומשלבים זאת עם פרקטיקות מבוססות מחקר (Hersi & Watkinson, 2012). כותבי המאמר מציגים סקירת מחקרים אמפיריים מתוך הספרות המקצועית השוטפת במטרה לזהות פרקטיקות אפקטיביות של הוראה מגיבת-תרבות (Aceves, T. C., & Orosco, M. J).

  • סיכום

    הוראה בשיתוף (Co-teaching) היא דגם הוראה המאפשר לבתי-ספר לעמוד בדרישות להכלה ולהערכה של תלמידים בחינוך מיוחד, ובו בזמן לשאוף לשימוש אפקטיבי במומחיות כל מורה בהוראה משותפת. במחקר זה השתתפו 5 זוגות של מורים- מורה/ת חינוך מיוחד ומורה כולל/ת – שעבדו בכיתה בהוראה בשיתוף בבית-ספר תיכון עירוני. שאלות המחקר: כיצד מורים בשיתוף מתייחסים ל: (1) הבדלים בגישות להכלה? (2) הבדלים בזוויות ראיה פילוסופיות לחינוך כללי ולחינוך מיוחד? (3) גורמים חיצוניים המעורבים בהצלחת השיתוף? ( 4) כיצד נפתרים קונפליקטים בינאישיים? (Sharon Pratt).

  • תקציר

    לספרות יש פוטנציאל לשנות את המציאות, ובהתאם לכך, לתוכנית הלימודים בספרות הנלמדת בתיכון יש השפעה רבה על תודעתו ועל "ארון הספרים" של התלמיד הישראלי. תוכנית לימודים זו, הנלמדת ומוטמעת על ידי דור הישראלים הצעירים, שותפה בעיצוב "הקהילייה המדומיינת" הישראלית. התוכנית זו מבוססת על ארבעה נושאים: "זהויות", "מה זאת אהבה?", "לחיות בארץ ישראל" ו"שירים בעקבות השואה" ובכל נושא נבחרו עשרה שירים. מקריאת השירים מתוך בדיקת זיקתם לנושא המוצהר שאליו הם משויכים משתקף "סיפור" שגוי מעיקרו, המשבש את מאפייניה של הקהילייה המדומיינת (אסתי אדיבי-שושן).

  • סיכום

    הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

  • סיכום

    במרכז הישראלי לחדשנות בחינוך מאמינים כי איסוף נכון ושיטתי של נתונים על תלמידים יכול לאפשר למורים לבחון את תוצאות מבחני התלמידים מזוויות שונות ובחתכים שונים, ולזהות פערים וחולשות של ילדים ספציפיים. בהתאם לכך, ניתן להכין תוכניות עבודה ממוקדות שיסייעו לסגירת הפערים בין התלמידים החלשים לשאר תלמידי הכיתה, ולקדם את המצטיינים שביניהם.כלי המדידה שמיישם תהליכים של איסוף נתונים שיטתי הובא על ידי המרכז לחדשנות מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית, והותאם למערכת החינוך הישראלית (רווית שרף).

  • לינק

    במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין