דרכי הוראה
מיון:
נמצאו 792 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    כחלק מהעבודה היומיומית, מורים נתקלים בקונפליקט ובמחלוקת עם תלמידים, עם הורי תלמידים, עם צוות המורים ועוד. כדי לסייע להתמודד עם קונפליקטים אלו, הוכנו שני סרטונים, שמציגים שתי דרכים שונות להתמודדות עם אירועים המתרחשים במהלך שיעור. בכל סרטון מוצגת גישה שונה, ותוצאה שונה ( משה"ח, גף סטאז' וכניסה להוראה, אונ' בר אילן, ביה"ס לחינוך, הל"ב – היחידה לסימולציה בחינוך, ).

  • לינק

    במרכזי הפסג"ה של משרד החינוך מתפתחת בשנים האחרונות גישה מיוחדת ללמידה משמעותית הכוללת התייחסות מושכלת לייצוגים חזותיים בתהליכי הוראה-למידה. הטקסט שלפניכם מכוון ללמידה ולהוראה של מידע בגישות מתקדמות ומכוון ללמידה משמעותית. הוא מבוסס על גישת ההוראה הבנייתית )הידע של הלומד נבנה ולא מועבר(, ועל פרדיגמה של למידה שיתופית )הידע נמצא בתוך השיח בין המשתתפים(. כמו-כן, הוא פונה במשולב להיבטים רגשיים ולהיבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראה ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

  • לינק

    מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

  • לינק

    נכון, קיימות שיטות למידה עדכניות וחדשניות, למשל הלמידה ההיברידית שפרופ' אורן קפלן מתאר , וטכנולוגיות הלמידה שהולכות ומשתכללות (להרצאה בנושא טכנולוגיות למידה) ועדיין, אני לא ממהרת להספיד את הלמידה הפרונטאלית… יחד עם זאת, אני חושבת שכמה "ויטמינים" יכולים לשפר את איכותה ( עומרית אבנשטיין) .

  • לינק

    המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

  • לינק

    מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

  • סיכום

    בשיעור המדעים קל מאוד להפוך את ניסוח הטיעונים לפעילות מקרית ומזדמנת. התלמידים עשויים לשמוע את המילים "טיעון" ו"הנמקה" רק בסוף הפעילות ביחידה מסוימת כשהם מציגים בעבודת הסיכום שלהם טיעונים המבוססים על ראיות. אבל כדי שהמדע בכיתה ישקף באותנטיות את החלק המעשי בעבודת המדען, רוב התנסויות הלימוד של התלמידים צריכות לשלב פרקטיקה של טיעון מדעי. כמו מדענים, הם זקוקים להזדמנויות לגבש הבנה ההולכת ומעמיקה לסיבות שבגללן תופעות טבע מופיעות ומתרחשות בדרך מסוימת. הבנה זו צריכה להתבסס על ידע נרכש ועל ראיות זמינות. מאמר זה עוסק בתופעות מופלאות אך נגישות שמטרתן ליצור מעורבות בקרב התלמידים ולהכיר להם היבטים יסודיים של הסבר וטיעון (Andrew Falk & Lauren Brodsky).

  • לינק

    הבלוג נתפס לרוב כמדיום אישי, במידה רבה בלתי פורמלי, המאפשר לכותב להביע את עצמו בדרכו ולפתוח את הבלוג לעיונם של אחרים, במידה שהכותב חפץ בכך. מבחינה זו הוא דומה מאד ליומן אישי. הבלוג הדידקטי, הוא בלוג הממוקם בתוך אתר מודל, המאפשר שימוש באופן שבו המרצה, הלומדים והעמיתים בקורס חולקים מרחב אישי, או משותף באמצעות מתן הנחיות וביצוען, תיעוד מהלכים המתרחשים בשיעור ושאילת שאלות במהלך השיעור ובין השיעורים ( דיתה פישל) .

  • לינק

    סקירת ביקורת על הספר של מלכה הוכברג. “צלילים מספרים”, חוברת א’, הוצאת רכגולד . הספר "צלילים מספרים" להוראת קרוא וכתוב בכיתה א' שייך לדור החדש שבא לתקן את הנזקים שהותירה שיטת "השפה כמכלול". אז למה הוא כל כך מבולגן? (דורון קורן) .

  • לינק

    דר' ורד רפאלי מציגה את מושג חוויית ה'זרימה' של הלומד שבו מגיעים לשיאם עניין, ריכוז והנאה. חוויית הזרימה מתרחשת במצב שבו כישורי האדם תואמים את אפשרויות הפעולה. ומתקיים איזון בין הדרישות הנתפסות של הפעילות (האתגר) לבין היכולת או המיומנות הנתפסת על ידי הלומד.נשאלת השאלה באיזו מידה חוויות של זרימה מתרחשות בבית הספר? מחקרים שנערכו בארה"ב ובאנגליה מצאו שחוויות אלה נדירות למדי בקרב תלמידים בבתי ספר (Csikszentmihalyi & Larson, 1984; Lumby, 2011). גישת הלמידה הנפוצה בבית ספר היא ברובה פאסיבית, אינדיווידואלית, וכרוכה בפעילות המכוונת על ידי המורה, בעיקר, תוך כדי הוראה פרונטלית ( ורד רפאלי)

  • לינק

    הסקירה של ד"ר אמנון גלסנר עוסקת בלמידה משמעותית ותחושת הערך שהיא יוצרת אצל הלומד. כדי שזו תתרחש על הלומד לגלותה בכוחות עצמו, כאשר תפקידו של המורה/המנחה לאפשר סביבת למידה ולסייע לשם כך בפיתוח ההנעה אצל הלומד תוך התנסות ופעילות ( אמנון גלסנר).

  • לינק

    'מרגע שיש לנו מיומנויות בסיסיות אנחנו מתחילים את שלב הלמידה האמיתי, זה השלב בו אנחנו לומדים מאחרים, מאלה שנוטעים בנו השראה.השראה היא כלי לימוד משמעותי בעיצוב האישיות שלנו, השראה המובילה להשפעה. ההשראה באה מהורה מרתק, מחבר מעניין, ממורה מדהים, מסופר או בימאי, ממוזיקאי או איש עם ניסיון חיים עשיר ומעניין. אנחנו מקבצים השראות כל ימי חיינו ולעיתים אנחנו מעתיקים את התנהגות האדם שיצר לנו השראה ( עופר ברייר) .

  • לינק

    המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

  • לינק

    יאיר פארבי , מורה חדשני להיסטוריה פותח צוהר לשיטות ההוראה שלו בהיסטוריה במאמרון שכתב לאחרונה בבלוג שלו . הוא מדווח על דרכי הפעלת התלמידים , כולל קבוצת הפייסבוק שהקים למטרה זו ועל תוצרי הכתיבה הנדרשים מהתלמידים במתכונת בלוג או מסמך שיתופי . "כתבו שלושה מכתבים/עמודי יומן המתארים היכן הם נמצאים, את התקופה, מה הם רואים, שומעים, מרגישים. למה הם עושים את מה שהם עושים? מהן הדילמות וההתלבטויות שלהם בזמן שהם ממלאים את התפקיד שלהם? מה הסיכונים שהם לוקחים?"

  • סיכום

    סקירה מועילה של שיר (בוים) שוורץ על חשיבות הסיכום המכון במהלך שיעורים או קורסים בלמידה מתוקשבת. סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון:לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד. הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום אקטיבית. כדאי לזכור,כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה…

  • לינק

    האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכה? ההוראה ההפוכה מתאימה בעיני ד"ר גילמור קשת כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להיתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה ( גילמור קשת) .

  • לינק

    ג'ון ברגמן במאמר, מצביע על המשוכה הגבוהה שהיה עליו לעבור על מנת להפוך את הכיתה בה לימד. כמורה ותיק למדעים, היה עליו לותר על יכולת ההוראה הפרונטלית, בה והתמחה, ולעבור לשיטת לימוד הפוכה. הוא טוען שעל המורים להתרחק מהוראה ישירה לקבוצה כולה, ובמקום זאת לנצל את הזמן בכיתה לפעילויות ואינטראקציות עשירות יותר ומשמעותיות יותר. השינוי המחשבתי שעבר ברגמן הוא מעבר ממורה אשר מפיץ תוכן, למנחה למידה ומאמן. אם במשך שנים טען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים" כיום הוא טוען "אני לא מלמד מדע, אני מלמד את הילדים איך ללמוד".(Jon Bergmann).

  • לינק

    הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. המורה משמש למנחה למידה המסוגל לעבוד אחד על אחד עם התלמידים, להבהיר מטלות ולהציע עזרה נדרשת. יתרון בשיטה, מורים יכולים להקדיש זמן רב יותר בעבודה ישירה עם תלמידים במקום להרצות בפניהם. החיסרון הוא הצורך בגישה לטכנולוגיה ומוטיבציה של התלמיד בהכנה לקראת שיעור. קטעי הווידאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורה או התלמידים . במידה מסויימת, ההייפ על נושא כיתה הפוכה מנופח יתר על המידה. מושג זה הוא פשוט ואין צורך בכותרות מיוחדות, הוראה טובה צריכה להגביל את העברת הידע הפאסיבית בזמן השיעור ולקדם סביבות עבודה מבוססות חקירה, שיתוף פעולה בין תלמידים וחשיבה ביקורתית. הפיכת הכיתה היא רק פתרון פדגוגי מיני רבים (יעל שרצר- גלזר) .

  • לינק

    סיעור מוחות הוא במהותו תהליך של חשיבה קבוצתית, נוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות. קבוצות יכולות להיפגש, לבצע סיעור מוחות, ולהפיק במהירות רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות. את אלה ניתן להעריך, למחוק את הבלתי-שימושיים וללטש וליישם את הרעיונות המבריקים. סיעור מוחות מסייע לתלמיד להטמיע ידע חדש בתוך מערכת מוכרת של הקשרים, ומאפשר לכל תלמיד לתרום מהידע ומעולם האסוציאציות שלו לכלל התלמידים. ככל שיותר לומדים ישתתפו בסיעור המוחות, כך תיבנה מערכת הקשרים עשירה ומגוונת יותר.בסקירה ניתן למצוא רשימה של כלים דיגיטליים לעריכת סיעור מוחין מקוון בכיתה או בקורס במכללה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין