גורמי הנעה
מיון:
נמצאו 92 פריטים
פריטים מ- 81 ל-92
  • לינק

    מחקר זה חוקר את התפיסות של מורים בבית הספר התיכון לגבי צרכי ההנעה של התלמידים שלהם ולגבי האסטרטגיות שהם משתמשים כדי לפנות לצרכים אלה. המשתתפים במחקר היו 96 מורים מחמשה עשר בתי ספר תיכוניים במדינה דרום מערבית בארה"ב. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שבחנו את התפיסות של המורים לגבי סביבה תומכת בכיתה, לגבי ההנעה הכללית של התלמידים, הסיבות לחוסר ההנעה של התלמידים, המסוגלות העצמית של המורים להנעת התלמידים, סגנון בינאישי ואסטרטגיות מניעות (Patricia Hardre, David Sullivan).

  • לינק

    אנשי חינוך מכירים בחשיבות של מעורבות תלמידים בבית הספר כמו גם בעובדה שתלמידים רבים מדי משועממים, חסרי הנעה ואינם מעורבים בתהליך הלמידה. המאמר מביא בחינה ביקורתית של הדרך שבה המבנה של מושג המעורבות נתפס ע"י חוקרים ובוחן אותו מזוויות ראיה שונות בהקשר זה. תלמידים מעורבים לעומת לא-מעורבים נוטים לקבל ציונים גבוהים יותר, להצליח בכלל במבחנים ולנשור בשיעורים קטנים הרבה יותר. הכותבים ממליצים על פיתוח כלי מדידה מתוקפים למדידת מעורבות והמשך ההבהרה המושגית ( Appleton, J., Christenson, S.L., & Furlong, M.J).

  • סיכום

    המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .

  • לינק

    מחקר שנערך בקרב מורים בבתי ספר יסודיים בבלגיה ניסה להבין את התהליכים שמניעים מורים להשתנות וליזום תוכניות והאם השינוי החינוכי מושפע מלחצים חיצוניים או ממקורות השראה פנימיים של חיי בית הספר וסביבתו. חקר המקרה המוצג במאמר מלמד כי הגברת הלחצים החיצוניים אינה תורמת בהכרח ליצירת השינוי אצל המורים המתמודדים עם תוכניות לימודים חדשות או יוזמות ותוכניות שהתגבשו מחוץ לסביבת ביה"ס. שינוי המניע מורים לפעולה ולחידוש פדגוגי הוא פועל יוצא של הלכידות בבית הספר ומסגרות העבודה והפרשנות של המורה הבודד בביה"ס המחפש משמעות ביוזמות שהוא מניע ובפרשנות שהוא יכול להתוות בחיי העבודה שלו. המאמר מציג גם תיאוריה מגובשת המסבירה את הגורמים המעכבים הליכי שינוי (Katrijn Ballet; Geert Kelchtermans

  • לינק

    שאלת המוטיבציה של הלומדים בסביבות מתוקשבות היא גורם חשוב בשיקולים של מכללות ואוניברסיטאות לפתוח קורסים מתוקשבים או לעדיף קורסים פנים-אל-פנים. חיזוק לדעתם של אלו המצדדים בלמידה מתוקשבת על פני למידה-פנים-אל-פנים ניתן למצוא במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal on ELearning. ממצאי המחקר מצביעים על כי הלומדים בלמידה מרחוק הם בעלי מוטיבציה פנימית חזקה יותר ללמידה בהשוואה לסטודנטים הלומדים פנים-אל-פנים בקמפוס. המימדים המצביעים על מוטיבציה חזקה יותר בקרב לומדי הלמידה מרחוק מתבטאים בשאיפה להרחיב את הידע , ברצון לבצע דברים וברצון להתנסות. לא נמצא הבדל במוטיבציה ללמידה מרחוק בין סטודנטים לתואר ראשון ובין סטודנטים לתואר שני וגם לא נמצא כל קשר בין מוצאו של הסטודנט והמוטיבציה ללמידה. החוקר הראשי הוא אלפרד רוואי מחשובי החוקרים בתחומי הלמידה המתוקשבת באקדמיה (Rovai, Alfred P; Ponton, Michael K; Wighting, Mervyn J; Baker, Jason D).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .

  • תקציר

    הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)

  • סיכום

    הרציונל של תפיסת ה- E-Personality הוא שהצלחה של מרצה או מורה בכיתה ניתנים להעברה גם בהוראה באינטרנט. ההוראה המקוונת צריכה להיות יותר אנושית ופחות טכנוקראטית, היא צריכה להתבטא בנוכחות אנושית ובגישה חברתית אוהדת במקום הגישה המכאנית של ההנחיה בקורסים מתוקשבים. גם במערכת למידה מרחוק יכול המרצה ליצור "נוכחות" אישיותית משלו בניגוד לגישה המרוחקת והקרה הקיימת כיום בלמידה מרחוק (Peter Chepya)

  • תקציר

    גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)

  • תקציר

    המאמר, המבוסס על מחקר ראיונות ארוך טווח של 50 מורים חדשים במסצ'וסטס, מציג את הסיבות של העונים להתמדה בבתי הספר או למעבר לבתי ספר חדשים או לעזיבת ההוראה במהלך שלוש השנים הראשונות. מורים שחשו תחושות של הצלחה עם תלמידים ושבתי הספר אורגנו למתן תמיכה – אינטראקציות עם עמיתם, הזדמנויות לצמיחה מקצועית, מטלות מתאימות, משאבים הולמים ומבנים בית ספריים תומכים – היו בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתמיד בבתי הספר ובהוראה בכלל ( Johnson, S.N., Birkeland, S.E ).

  • לינק

    בחינת נתונים לגבי פרחי הוראה גברים במוסדות הכשרה להוראה מגלה שרק 18.3 אחוזים מכלל המתכשרים להוראה הם גברים ושהנתונים נשמרים ברמה דומה לאורך השנים . מטרת מחקר זה הייתה לחשוף את המניעים של הגברים הבוחרים בהוראה בקבוצות השונות זו מזו בהשתייכות התרבותית שלהם : פרחי הוראה יהודים צברים, פרחי הוראה יוצאי אתיופיה ופרחי הוראה בדואים במכללה בדרום הארץ. שאלות המחקר: מה הם מניעי הבחירה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה וכיצד התגבשו תפיסות אלו? מה הם המאפיינים של מניעי הבחירה בהוראה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה מתרבויות שונות? המחקר התבסס על הגישה האיכותית-פרשנית מסוג של חקר מקרים ( עדנה רובין, אתי גלעד, שוש מלאת ).

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין