-
לינק
המאמר מתאר ספר תובנות, שיטות פדגוגיות שהוכיחו עצמם בשדה, מעשיות שנכתב בארה"ב על-ידי מורה לאנגלית, הנחשב כאחד מטובי המורים שם . הספר, שהינו תיאור מקיף של אתגרים נפוצים שבהם נתקל המורה בכיתה, מציג צעדים ישימים ומערכי שיעור עבור מורים בבית הספר התיכון המבקשים לסייע לתלמידים להניע עצמם ( Ferlazzo, Larry).
-
לינק
במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).
-
תקציר
מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).
-
סיכום
המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).
-
לינק
מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).
-
לינק
תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).
-
לינק
אמונות מונעות מוטיבציה של תלמידים והתנסות עצמית מסודרת התגלו ככלי המשפיע על מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה. יעד חשוב של הוראת המדעים הוא להעצים את התלמידים על ידי חיזוק האמונה שלהם, שהם יכולים להצליח בלימוד מדעים ולטעת בהם איסטרטגיות למידה, כדי לעזור להם להגיע להצלחה. במאמר זה מדווח על פיתוח ותיקוף כלי מדידה של מקדמים בולטים המתייחסים למוטיבציה והבקרה העצמית של תלמידים בכתות הנמוכות של חטיבות הביניים. פיתוח הכלי, כולל, זיהוי של החלטות מפתח במוטיבציה ובקרה עצמית של התלמידים, בלימודי מדעים, המבוססות על מדע תיאורטי ומעשי. כשהושלם פיתוח הכלי, נערך ניסוי פיילוט שכלל 52 תלמידי מדעים משתי כיתות ח' ( Velayutham, Sunitadevi , Aldridge, Jill Fraser, Barry ) .
-
סיכום
רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).
-
לינק
מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).
-
לינק
מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .
-
לינק
מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).
-
סיכום
יכולת עמידה (Resilience) של מורים היא תחום מחקר חדש יחסית , שהמחקר בו אינו רב (Gu & Day, 2007, Kitching et al., 2009, Sumsion, 2003). כאשר השמירה על מורים במערכת היא עניין עכשווי משמעותי במדינות רבות (Scheopner, 2010), בחינת הגורמים התומכים במורים המתחילים עשויה לסייע בכך(Tait, 2008). הדגש הוא על שמירה איכותית (Quality retention) של מורים במערכת , שבה הנעה ומחויבות נשמרות והמורים מסוגלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם בעבודתם ולשגשג מקצועית. זהו מאמר סקירה הסוקר ומנתח 50 מאמרים בנושא ( Beltman, S., Mansfield, C., Price, A ) .
-
לינק
לומדים נבדלים ביניהם במאפיינים אישיים כמו מטרות, צרכים, ידע קודם, יכולות קוגניטיביות וסגנונות למידה (Graf, 2009). אם כך, הרי שעל אף שלמידה מתוקשבת פותחת הזדמנויות למידה חדשות לכולם, מתברר כי מאפיינים אישיים של חלק מהלומדים אינם מאפשרים להם לנצל את ההזדמנויות האלה במלואן, ובמקביל – מאפיינים אישיים מסוימים מסייעים ללמידה מתוקשבת מוצלחת. המאמר הנוכחי מנסה לאתר בלמידה המתוקשבת אינטראקציות בין השונות במאפייני לומדים, כמו תכונות אישיות, לבין משתנים מצביים, כמו מאפייני סביבות למידה ושיטות הוראה. בהתאם לזאת. הצורך להביא למודעות של אנשי חינוך את הקשר בין תכונות אישיות לבין ביצועים לימודיים והתנהגויות הוא מהותי יותר בסביבות למידה מתוקשבות מאשר בלמידה המסורתית (Bayram, Deniz & Erdogan, 2008), בעיקר בשל המרחק הפיזי-הגיאוגרפי, העדר ההיכרות האישית והאי-נראות, המאפיינים קורסים מתוקשבים רבים (בלאו, אינה ועזי ברק).
-
לינק
הולך ומתחוור יותר ויותר שאחד המאפיינים של יעילות ארגונית מושקע בהתנהגות שהיא מעבר לדרישות התפקיד של חברי הארגון. לאזרחות טובה יש גם משמעות ארגונית. מהם גבולות ההתנהגות התפקידית? מהי המשמעות של פעילות שאינה חלק מההגדרה הפורמלית של התפקיד? המאמר בוחן לעומק את היסודות, וחושף את המאפיינים ואת המניעים לפעילות הבלתי-מחויבת. הבחינה נעשתה בחמש זירות פעילות ובשתי רמות של מניעים- אישיים וארגוניים-מערכתיים. מהמחקר עולה שהתנהגותן האזרחית-ארגונית של הגננות מתרחשת בחמש זירות: הזירה הפדגוגית , זירת הקהילה המקצועית, זירת הילדים, זירת ההורים וזירת הקהילה החברתית. המניעים להתנהגות האזרחית הם אישיים: דהיינו רקע משפחתי, נתינה כאורח חיים, תחושת שליחות, מחויבות מקצועית ושביעות רצון, וארגוניים-מערכתיים, כלומר השפעת המפקחת, תחושה של אוטונומיה בביצוע התפקיד, מאפייני האוכלוסייה שבגן, האקלים השורר בצוותי העבודה והצורך בהפחתת תחושת הבדידות ( מסדה סטודני, יזהר אופלטקה).
-
לינק
מטרת המאמר היא משולשת. (א) מוצגת הבנה מושגית של וויסות ההנעה המדגישה שלושה היבטים יסודיים. היבטים אלה הם ידע ההנעה, מעקב אחר ההנעה, והשימוש באסטרטגיות כדי לווסת את ההנעה; (ב) נסקרת עבודה אמפירית קודמת המתעדת את ויסות ההנעה על פני הקשרים. עבודה זו מעידה על כך שתלמידים בשלבי התפתחות שונים משתמשים באסטרטגיות לוויסות הנעה ושהשימוש שלהם משתנה בהתאם למטרה האקדמית או ההקשר; (ג) נדונות השפעות חברתיות על ההתפתחות ויסות ההנעה הכוללות דיגום (modeling), יצירת פיגומים (scaffolding), הוראה ישירה, ותהליכים חברתיים-תרבותיים ( Wolters, C.A ) .
-
לינק
מדוע מתעללים ילדים זה בזה? מחקר חדש סוציולוגי חדש וחשוב מעורר עניין רב בארה"ב וגם בעולם. מתברר שהבריונות אינה נובעת מחסרונות אישיים, קנאת העניים בעשירים או תסכולים של בני נוער בגיל ההתבגרות. הבריונות היא חלק מהמארג החברתי, והיא משמשת את הילדים והנערים כדי להוכיח עליונות וכדי לטפס בסולם החברתי. המחקר המסכם התפרסם בכתב העת החשוב "אמריקן סוציולוג'יכל רוויו". חוקרים בדקו 3700 ילדים ונערים, בגיל חטיבת הביניים, כלומר כיתות ח´, ט´ בארה"ב. המחקר נערך במדינת צפון קרולינה. החוקר הראשי הוא פרופסור רוברט פריס. דווקא ילדים שנמצאו בתחתית הסולם החברתי פגעו פחות באחרים. אין זה נכון לומר שהם לא היו תוקפנים. כלל לא. אבל לא באותה יסודיות שבה זה התרחש אצל בני המעמד ה"עליון" של הכיתה (Robert Faris).
-
לינק
הרצאתו של Dan-Pink בכנס TED היוקרתי בארה"ב הצליחה להפיח חיים בתחום חשוב שסבל מחוסר תשומת לב בעשורים האחרונים. הכוונה לחקר המוטיבציה של אנשים בארגונים ובתוכם גם לומדים במערכות חינוך לסוגיהן. עפ"י PINK כל מה שאנו יודעים על הנעת עובדים ולומדים מוטעה. הוא מסכם בצורה תמציתית את ממצאי המחקרים על מוטיבציה ומצביע על כך שאנשים אינם מונעים ע"י גורמים חיצוניים כגון תמריצים כספיים או ציונים במבחנים אלא בראש ובראשונה ע"י מניעים פנימיים כגון אוטונומיה, מרחב התפתחות וצמיחה ושליטה. אם נבחן את ההשלכות של ממצאי המחקר המוצגים בספרו של פינק הרי יש לכך השלכות על תכנון הלמידה במערכות חינוך, כאשר אנו מפתחים מערכות למידה ממוחשבות או מטלות למידה סגורות ללא חופש בחירה אנו פוגעים במרחב האוטונומיה של הלומד. כאשר אנו יוצרים התנסויות חינוכיות המנותקות מההקשר אנו פוגעים במוטיבציה של הלומד. מספרו של Dank-Pink ניתן גם להבין כי הלמידה המתמדת (lifelong-learning) היא התשתית להתפתחותו של העובד או המורה במרוצת חייו כי היא לא מונעת מיסודות של תמריצים כספיים אלא ממוטיבציה פנימית של סקרנות ומרחב אוטונומיה . ספרו של Dan-Pink מופץ עתה ברחבי ארה"ב לבתי ספר ע"י מנהלי מחוזות החינוך שם וסביר להניח שבשנה הקרובה הוא גם יגיע ארצה במהדורה מתורגמת לעברית.
-
לינק
-
לינק
המאמר הנוכחי סוקר את ההתקדמות שחלה בתחום חקר המוטיבציה של לומדים בלמידה מרחוק. המאמר סוקר כמה וכמה תיאוריות של הנעת לומדים בלמידה מרחוק מזווית של ענף הפסיכולוגיה הנקרא פסיכולוגיה חיובית (Positive Psychology). כותבי המאמר סבורים שיש מקום לגיבוש תיאוריה חדשה להנעת לומדים בלמידה מרחוק השואבת את חוזקה גם מהבסיס של ענף הפסיכולוגיה החיובית. בחלקו השני מציג המאמר ממצאים של ניסויים בלמידה מרחוק שנערכו באוניברסיטה הפתוחה באנגליה המבוססים על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. הממצאים מלמדים כי התמיכה בלומדים בלמידה מרחוק תוך השענות על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מביאה לנשירה קטנה יותר מהקורסים המתוקשבים ( Ormond Simpson).
-
לינק
מורים בראשית הנתיבה המקצועית שלהם יכולים לחיות במצבי ספק מסוימים, כישלון ועוינות רק אם הם חווים גם תערובת של תוצרים חיוביים, כמו פריצת דרך בתחום הדעת, מעורבות בפעילויות חדשות או עדויות של הגדלת ההנעה של תלמידיהם. המורים במחקר חשו טוב לא בגלל שהתלמידים למדו אלא יותר בגל שהם גילו מעורבות בלמידה. רבים שמחו לקבל הכרה, אך גמול חיצוני לא הועלה כחשוב. ייתכן שהתנודות בין רגשות חיוביים לשליליים מראה שקיימת בהוראה אכפתיות עמוקה לתלמידים כבני אדם, ובוב בזמן אכפתיות לכך שלכולם תינתנה הזדמנויות עשירות ללמוד חומר מאתגר שמקסם את ההזדמנויות בחייהם ( Kitching, K., Morgan, M., & O'Leary, M).
גורמי הנעה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין