המאמר דן בקשר שבין איכות החיים הבית-ספרית (אקלים ביה"ס) לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. במחקר הנדון השתתפו 346 תלמידים – 172 מבית ספר ממלכתי ו-174 מבית ספר ממלכתי-דתי. הממצאים מצביעים על קיומו של קשר מובהק בין איכות החיים הבית-ספרית לבין הכישורים החברתיים של התלמידים: ככל שאיכות החיים הבית-ספרית טובה יותר, הכישורים החברתיים של התלמידים טובים יותר. התלמידים בבית הספר הממלכתי תפסו את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מכפי שנתפסה על ידי תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי. במחקר נמצא כי בנות תופסות את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מאשר בנים, ונוסף על כך לבנות יש כישורים חברתיים טובים יותר מאשר לבנים. בחינה בהתאם למודל רב-משתנים העלתה כי בנות אמפטיות יותר מבנים. כמו כן, התברר כי ככל שעולה גיל התלמיד, הוא תופס את איכות החיים הבית-ספרית כשלילית יותר ( איריס הכהן, מתי רונן ).

ד"ר אליעזר יריב – "מר משמעת" של החינוך בישראל – מסביר, עם צאת ספרו החדש "יש לי עיניים בגב!", שאם נתבונן על בעיות המשמעת מנקודת מבט סביבתית נוכל למתן אותן . הנחת היסוד של ד"ר אליעזר יריב היא שהרכיב האקולוגי קודם בחשיבותו לרכיב הפסיכולוגי. לסביבה המשפחתית, הבית ספרית והחברתית יש השפעה עצומה על התנהגותם של יחידים. לכן כל התערבות צריכה להתחיל בסביבה – קודם מנסים לשנות את המערכת ורק אחר כך פונים לשנות את התנהגותם של תלמידים. " מניסיוני, בדרך כלל פועלים בכיוון ההפוך: מנהלים ומורים משוכנעים שהבעיות טמונות אצל הילדים ומתעלמים מהתרומה של המערכת ושלהם עצמם להיווצרות הבעיות ולהחרפתן. כדי לשנות את הסביבה ואת האקלים שלה, על המורים להתבונן באומץ בתרומתם שלהם לבעיות המשמעת וליצור, במאמץ משותף עם התלמידים, אקלים רגוע".

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).

מחקרים בתחומי חקר המוח מגלים כי אותם חלקים במוח האחראיים לרגשות ולתגובות רגשיות צריכים להיות במצב רגיעה כאשר מתרחשת למידה או מתחוללים תהליכים קוגניטיביים , לכן ממליצה כותבת המאמר לדאוג לסביבת למידה רגועה יותר בכיתה. הניסיון מלמד כי בכיתות רגועות שאינן נתונות בלחץ, התהליך העברת החומר יעיל יותר. יצירת מבוכה או מתח אצל בני אדם בכלל ואצל תלמידים בפרט משבשים את תהליכי הלמידה הקוגניטיביים הנכונים ופוגמים ביכולת הקליטה הקוגניטיבית של התלמידים, לכן מומלץ למורים להפוך את סביבת הכיתה לרגועה יותר ונינוחה לתלמידים וגם תומכת. יתר מזאת, חוקרים בתחומי חקר המוח ופסיכולוגיים חינוכיים (Mary Helen Immordino-Yang ) טוענים שצריך לאפשר לתלמידים להיכשל באווירה של אמון בכתה ללא חשש לכישלון נוסף ומדי פעם גם לאפשר התנסות תוך שמירה על תחושת הצלחה.

היעדרות מורים מהעבודה היא בעיה בולטת במערכת בישראל (Rosenblatt & Shirom, 2005). מטרת המחקר הייתה להציע מסגרת תיאורטית להבנת הקשר בין אקלים בית ספרי אתי לבין היעדרויות וולונטריות של מורים. המאמר מנסה להסביר קשר זה תוך שימוש במושג "מחויבות ארגונית רגשית". המחקר הנוכחי התמקד בהיבט האתי של אקלים בית הספר כמכוון את ההתנהגות המוסרית של המורים. בהתאמה לקו המחקרי שצוין לעיל הציפייה היא שהיעדרויות מורים תגברנה כאשר הם מבחינים שאקלים בית הספר אינו אתי. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי היבט האכפתיות וההיבט הפורמלי של האקלים האתי משפיעים על תדירות ההיעדרויות מבית הספר. מורים שתפסו את אקלים בית הספר כאתי ברמה גבוהה, תוך שהם מתמקדים בתקנות פורמליות, נטו להיעדר פחות. אקלים של אכפתיות נמצא כמנבא חזק של תדירות היעדרויות נמוכה ( Shapira-Lishchinsky, O., & Rosenblatt Z).

אתרי חינוך בישראל מתחילים לשדרג עצמם ברוח תפיסות אדריכלות המידע של Web2.0, כלומר מתן ביטוי יותר אוטנטי לקול המורים בשדה ומתן אפשרויות למשתתפים ליצור תוכן חינוכי בעצמם. האתר "בין הצלצולים" המשותף למט"ח ולהסתדרות המורים עבר לאחרונה שדרוג מהותי ההופך אותו לאחד הראשונים והחלוצים בישראל המעניק למורים המשתתפים בו לבטא עצמם באמצעות בלוגים חינוכיים, להציג התנסויות ייחודיות ודילמות בביה"ס. האתר המחודש בנוי היטב על פי כל כללי השימושיות ואדריכלות מידע ואף יותר מכך. יש בו פריסה ידידותית ומעוררת עניין של המידע החינוכי ומאמרים. ההשתתפות של המורים והמחנכים במערכת הבלוגים החדשנית שפותחה על ידי מט"ח היא ערה ודינאמית מאד. המורים מביעים אוטנטיות שלעתים קשה למצוא אותה באתרי חינוך אחרים בישראל.

רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.

עניינו הכללי של המחקר הוא בהבנת הקשר שבין תהליכי דינמיקה ותפיסת האווירה בבית-הספר על פי תפיסתם של מנהלים ומורים. על בסיס ההנחה כי קיים קשר הדדי בין משתנים אלה נבדקו מספר מודלים, הקושרים מאפיינים אישיים ובית-ספריים לרמת הדינמיקה ולתפיסת האווירה בבית-הספר. מחקר זה מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות: מדידת דינמיקה ואווירה בבית-הספר, אמידת קשרים בין מרכיבי הדינמיקה הבית-ספרית ותפיסת אווירה בקרב מנהלים, השוואה בין מנהלים ומורים לגבי האופן שבו הם תופסים את הקשר לבין דינמיקה בית-ספרית ואווירה בבית-הספר. (רונית הנגבי)

מטרת המחקר היא העשרת הידע בתחום החינוך החברתי והבלתי-פורמלי בבית הספר התיכון הערבי בישראל והבלטת חשיבותו, בייחוד לנוכח הטיעונים של חוקרים רבים כי לבית ספר התיכון הערבי בישראל יש בעיקר אוריינטציה להישגים לימודיים, המאפיינת חברות מיעוט. במחקר נעשה מיפוי של הפעילויות החברתיות הנפוצות בבית הספר התיכון הערבי ונבדקה מידת ההשפעה של ממדי החינוך הבלתי פורמלי על ההישגים הלימודיים ועל רמת השתתפות התלמידים בפעילויות. (נביל טנוס)

נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)

שאלון אבחוני מורחב המספק בנוסף לתיאור תופעת האלימות מידע על תפיסת התלמידים את האקלים החינוכי המיטבי (אח"מ) השורר בבית הספר. הערכה מיועדת לספק לאנשי שפ"י וליועצים החינוכיים כלי עבודה עדכני ויישומי באמצעותו יוכלו לתרום למערכת בה הם פועלים מתודולוגיה מקצועית ייחודית (רחל ארהרד).

המחקר עוסק במורים לחינוך מיוחד בחינוך הרגיל. נבדקה בו השפעתן של תפיסת מורכבות התפקיד, תחושת הלחץ של המורה ותפיסתו את האקלים הארגוני בבית ספר, על שחיקתו ונטייתו לעזיבה.