אינטרנט
מיון:
נמצאו 153 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    עמי סלנט מביא לידיעתנו אינדקס שימושי ביותר של כלים למציאת תכנים רבי-ערך: "כלי גילוי מתוקשבים הידועים כיום בשם Content Discovery Tools נועדו לסייע לנו לאסוף מידע במרחבי האינטרנט העצומים ולעתים גם לגלות מידע בצורה שיטתית ותבניתית עוד לפני שמנועי החיפוש מצליחים לאנדקס את האתרים. רובין גוד [Robin Good], אחד המומחים המובילים בעולם לאוצרות תוכן, השלים בימים אלו את האינדקס המקצועי לכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור תכנים. מדובר בספקטרום נרחב של כלי גילוי, החל מכלי RSS וכלה בכלים מתוקשבים לגילוי ואיתור סרטי וידאו חדשים. ברשימה ניתן למצוא גם חברות סטראט-אפ שעובדות על כלי גילוי שונים" (עמי סלנט).

  • לינק

    RLetters היא אפליקציית רשת חינמית בקוד פתוח המספקת לחוקרים סביבה שבה הם יכולים לבחור קבוצות מאמרים מכתבי עת ולנתח אותם בעזרת כלי ניתוח טקסטואליים עדכניים. RLetters מאפשרת למשתמשים ללא מומחיות קודמת בניתוח טקסטואלי לנתח שכיחויות מילים, צירופי לשון, הופעות סימולטאנית, רשתות מונחים ועוד (Pence, Charles H. , 2016).

  • סיכום

    טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    בעוד ערוצי הטלוויזיה נמצאים במגננה מול האינטרנט, לרדיו הוא דווקא מעניק חיים חדשים, ומאפשר למאזינים לשמוע תכניות אהובות בזמן המועדף עליהם (לימור דומב, 2015).

  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

  • לינק

    בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להעריך את היכולת של כלי ללמידה מקוונת (בלוג) לסייע לרפלקציה בקרב סטודנטים כחלק מלמידה של קבוצה שיתופית. המאמר מספק תובנות לגבי העמדות של הסטודנטים כלפי בלוגים ככלי ללמידה רפלקטיבית ואינטראקטיבית. בנוסף, המחקר מדגיש את ההבדלים בין העמדות של הסטודנטים המקומיים לבין העמדות של הסטודנטים הבין-לאומיים כלפי רפלקציה כחלק מלמידה שיתופית בקבוצות (Jackling, Beverley; Natoli, Riccardo; Siddique, Salina; Sciulli, Nick, 2015).

  • לינק

    Tackk הוא פורמט חדש ופשוט, המאפשר לכל אחד ליצור באופן מיידי ולשתף את התוכן שלהם באינטרנט. אין תוכנה או התחברות נדרשת. שום צורך במיומנות עיצוב. אין קהילה להצטרף. רק לבקר ב-Tackk ולהתחיל להקליד. כאשר תסיימו יצירת Tackk שלכם, תוכלו לשתף אותה באופן מיידי עם חברים ברשתות החברתיות שלכם או באינטרנט בכללותו. זה לא יותר מסובך מלהדביק עלון ללוח מודעות בית הקפה (עמי סלנט).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט (דן בוכניק, מור דשן).

  • לינק

    לכבוד יום הזיכרון והעצמאות הושלם השלב השני של המיזם המקוון "מאגר מלחמת העצמאות". האינדקס המקוון, הידוע בשם מאגר מלחמת העצמאות פותח במשך השנים 2014-2015 והוא ממויין לנושאים כגון: שלבי הלחימה, זירות הלחימה, החטיבות הלוחמות, יישובים במערכה, יחסי כוחות והיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות. האינדקס מציע למשתמשים בישראל מיפוי שיטתי של מקורות המידע הזמינים באינטרנט. במהלך סינון והערכת המקורות נבדקו כ-250 אלף מקורות מידע שונים, מתוכם נבחרו כמה מאות מקורות מקוונים לתיעוד מלחמת העצמאות. לכל אחד ממקורות המידע המשמעותיים יש קישור ישיר באינדקס (עמי סלנט).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את ההסברים הן עבור השימוש באינטרנט והן עבור חוסר השימוש בקרב קשישים. קשישים נחשבים לעתים קרובות כקבוצה הומוגנית בעלת סיבות אחידות לחוסר שימוש באינטרנט, או כאשר הם מופיעים באופן מקוון, כמתנסים בטווח אחיד של פעילויות. מאמר זה מראה כי האזרחים הקשישים הם קבוצה מגוונת מאוד שבה חלק מהם עשויים להיות מודרים יותר מבחינה דיגיטלית מאשר אחרים (van Deursen, Alexander JAM; Helsper, Ellen J. , 2015).

  • לינק

    סקרנות לא תמיד נחשבה תכונה חיובית, מזכיר לנו העיתונאי הבריטי איאן לזלי בספרו החדש על נושא הסקרנות "Curious", ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מסקרן: התאווה לדעת ולמה עתידך תלוי בכך". למעשה, היא כמעט תמיד נחשבה בעיני רבים חשודה. כיצד להתייחס ליצר הסקרנות? מהו התמהיל הנכון? לפי ספרו של לזלי, ולפי ההשלכות ההיסטוריות שהוא מצא לדיכוי הסקרנות או עידודה לאורך השנים, התמהיל הוא זה: כמה שיותר סקרנות, תמיד. כמה שיותר שאלות, מהבסיסיות והטיפשיות ועד מרחיקות הלכת והמוגזמות. את כל אלה יש לעודד, כי העלאת שאלות היא לא פחות מצורך הישרדותי (שיזף רפאלי).

  • תקציר

    שירותים של התערבות מוקדמת יעילה דרושים כדי לשרת את הצרכים של ילדים קטנים הסובלים ממוגבלויות ואת הצרכים של משפחותיהם. המטרות של מאמר זה הן: (א) לתאר את האתגרים הקשורים לשירותי התערבות מוקדמת יעילה בבית, (ב) לדון ביתרונות הפוטנציאליים של שימוש בהתערבויות מבוססות אינטרנט כמודל לשירות משלים, ו-(ג) לתאר התערבויות עכשוויות מבוססות אינטרנט באמצעות סקירת הספרות הקשורה להדרכה מרחוק דרך האינטרנט של הורים לילדים קטנים הסובלים מאוטיזם (Meadan, Hedda; Daczewitz, Marcus E. , 2015).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את טבעה של ההתנהגות האנושית במשימת מידע מרובה בעת חיפוש מידע ברשת האינטרנט והקשרים של אחזור מידע, וזיהוי הגורמים שמשפיעים על התהליכים של קביעת סדרי עדיפות למשימות של מידע מרובה. הממצאים חושפים שהמאמץ, הזמן והתפיסה עשויים כולם להיות גורמים הכרחיים בייצור ביצוע טוב במצבים דינמיים ומורכבים של חיפוש מידע, אולם האופן שבו המחבר מנהל באופן אפקטיבי את הרגשות הוא המניב בסופו של דבר ביצוע מוצלח (Park, Minsoo, 2015).

  • תקציר

    קהילת פרו-אנורקסיה ("פרו-אנה") נוצרת באינטרנט בין משתתפות הזקוקות לעידוד ותמיכה בתהליכי דיאטה והרזיה. המשתתפות הינן נערות בגילאי העשרה הסובלות מדימוי גוף שלילי, אשר חשות בדידות וניכור חברתי כלפי מצבן וכלפי תפיסתן את אידיאל היופי. בקהילות פרו-אנה האנורקסיה מועלית על נס: תמונות, שירים ומכתבים מופנים ל"אנה", עוסקים בהאדרת הרזון ובדרכים לדבקות במטרה המיוחלת של ירידה במשקל. קהילות אלו מהוות קבוצת השתייכות לנערות המבקשות אחר מידע אשר עוסק בדיאטה, שיטות להפחתה במשקל ומרחב לשיתוף בתחום הרגשי ובתחום החברתי, מבלי שישפטו את מחשבותיהן ורצונותיהן. בעוד אתרים ופורומים של פרו-אנה הם מחתרתיים וקשה למצוא אותם ברשת ולעקוב אחר התכתובת המתרחשת במסגרתם, הבלוגים – יומני הרשת – חשופים לכל וכך מהווים צוהר לחיי הקהילה (מירן בוניאל-נסים ומיכל דולב-כהן).

  • תקציר

    מחקר זה מתכוון לבחון את הנטיות של סטודנטים להוראה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט, את הגורמים המשפיעים על הנטיות שלהם ואת הסיבות לגניבה הספרותית. הממצאים חשפו שלסטודנטים להוראה הייתה, במידה מסוימת, נטייה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט על ידי העתקה של חומרים או שימוש באותה עבודה לקורסים שונים (Eret, Esra; Ok, Ahmet. , 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

  • תקציר

    בעוד שהטכנולוגיה הדיגיטלית עשויה לסייע בחינוך לאזרחות, היא גם דורשת פדגוגיה מסוג מסורתי יותר, כזו המאופיינת על ידי אינטראקציות ניסיוניות ומוחשיות בין מורים ותלמידים. המחברים עושים שימוש בתיאוריה פדגוגית, תיאוריה דמוקרטית, פסיכולוגיה אבולוציונית, ומדעי המוח כדי להדגיש את החשיבות המכרעת של אינטראקציות ניסיוניות ומוחשיות אלה, ואת הקשר שלהן לאתגר של דמוקרטיה בת-קיימא בזמננו (Tarrant, Seaton Patrick; Thiele, Leslie Paul, 2014).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על התוסף המועיל Evernote Clearly: "תוסף לדפדפן המאפשר לקרוא תכנים ברשת ללא הסחות דעת, כמו: פרסומות, סרגלי ניווט של האתר וכד'. לחיצה על כפתור התוסף בדפדפן תנקה עבורכם את הדף מכל הפרעות. ניתן לבחור את תצוגת הדף מתוך מספר ערכות נושא מוכנות או לבנות אחת מותאמת אישית – רקע הדף, גודל הטקסט וכיוונו".

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הפיזור של תשומת הלב הויזואלית של סטודנטים בעת קריאת עמודי אינטרנט תוך שימוש במתודולוגיה של מעקב אחר תנועת העיניים.המטרה הייתה לבחון האם מידע שהתקבל מתשומת לב דיפרנציאלית תלוי במהימנות של המקור והאם המאפיינים האינדיבידואליים של ידע קודם הספציפי לנושא ואמונות אפיסטמיות ממתנים את ההתנהגות הויזואלית במהלך הקריאה. נבחן גם ידע עובדתי לאחר הקריאה (Mason, Lucia; Pluchino, Patrik; Ariasi, Nicola, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין