אינטרנט
מיון:
נמצאו 154 פריטים
פריטים מ- 141 ל-154
  • לינק

    כלי עזר ממוחשב חדשני שפותח באוניברסיטה הפתוחה. הפנקס האישי הממוחשב נועד לאפשר לסטודנטים לבחור את חומר האתר השונים על פי העדפות הלמידה שלהם ולארגן מחדש את התכנים בפנקס האישי: ריכוז שאלות על חומר הלימוד, איסוף וריכוז חומר לקראת משימה, מעקב אחר הודעות בקבוצת הדיון, יצירת סיכום לדיון בפורום, כלי עזר לארגון הלמידה. (אורלי בטלהיים, לילך צ'רנוביץ)

  • לינק

    מפגש תלמידי חטיבת ביניים מבית הספר "תיכון חדרה" עם תלמידי כיתת חינוך מיוחד של בית ספר יסודי "אור לטף" באמצעות מדיום וירטואלי. החונכים עברו הכשרה חווייתית שהכינה אותם רגשית-תקשורתית לחנוך ולתמוך בילדים. הסדנה הועברה למדיום המחשב. נערכו מפגשים באמצעות תוכנת למידה מרחוק בהם כל חונך "נפגש" עם החניך שלו. השיעורים עסקו בנושאים של כישורי– חיים, במטרה לעזור ולהקל על תלמידי החינוך המיוחד במעבר לחטיבת הביניים.

  • לינק

    רבים ממפתחי ההדרכה המתוקשבת מסכימים כי האמצעי האפקטיבי ביותר להטמעת הנלמד מושג באמצעות אינטראקציה בין קבוצת לומדים. משחקי E-mail בנויים מסביבים שונים. בסיבוב הראשון נשלח נושא כלשהו לקבוצת לומדים על נושא זה כל אחד מחברי הקבוצה נדרש להגיב בצורה אינדבדואלית בסיבוב האחרון נפגשת קבוצת הלומדים בפורום כלשהו לעיבוד החומרים ולהסקת מסקנות.

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי מערים קשיים חדשים על המוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע לניהול זכויות יוצרים. דיני זכויות היוצרים מטילים כיום הגבלות רחבות יותר על השימוש ביצירות בסביבת ההוראה הדיגיטלית: מהפיכת המידע הובילה לשינויים מרחיקי לכת בדיני הקניין הרוחני, אשר הרחיבו באופן משמעותי את היקף תחולתם. המחברת מפרטת במאמר את הסוגיות המשפטיות במאמר אודות: שמורים דיגיטליים; אתרי אינטרנט לקורסים מתוקשבים; מדיה דיגיטלית ומציגה לקחים מן המפשט האמריקני. התיקון הדרוש בחקיקה בישראל צריך לתת מענה לשתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה נובעת מהעדרו של פטור כללי לשימוש ביצירות לצורכי הוראה, והשנייה נובעת מחוסר הוודאות באשר לשימושים המותרים. (ניבה אלקין-קורן)

  • תקציר

    אתרים מלווי קורסים העוסקים בהתפתחות מקצועית של מורים, מהווים בד"כ מקור לחומרים ובמה להחלפת דעות. השימוש הזה במדיה המתוקשבת אינו מוביל בהכרח להתפתחות מקצועית משמעותית של המורים המשתתפים ובודאי אינו נוגע למורים שאינם משתתפים בקורס.בהרצאה שהוצגה בכנס מו"ח 2003, הוצג מודל הפעלה הנשען מחד, על מאפייני גישות עדכניות להתפתחות מקצועית של מורים ומאידך, על יתרונות המדיה המתוקשבת. (אסתר בגנו, סמדר לוי, אירינה ויסמן)

  • סיכום

    הצלחת הניסוי באינטרנט לקירוב תלמידים מבתי ספר בצפון אירלנד לבתי ספר ברפבוליקה האירית מוכיחה כי גם במזה"ת ניתן להביא תלמידים ממדינות או מסוכסכות למצב של הבנה וקירוב לבבות, כך טוען ד"ר רוג'ר אוסטין מביה"ס לחינוך באוניברסיטת אוסטין באירלנד. ד"ר אוסטין הציג את ממצאי מחקרו בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אולסטר בספטמבר 2006. במסגרת הפרויקט המתוקשב The Dissolving Boundaries Project. החיבור בין קהילת התלמידים הצעירים בבתי הספר בצפון אירלנד וברפובליקה האירית התבצע באמצעות אתר אינטרנט משותף, מערכת וידאו-קונפרנס וקהילה מתוקשבת שיתופית. למעשה, התקיים פרויקט חקר משותף בין בתי הספר השונים אשר במהלכו התלמידים חקרו מאפיינים היסטוריים ותרבותיים. מודל העבודה המתוקשב התבסס על חשיפת סיפוריהם האוטוביוגרפיים של הילדים משני התרבויות השונות אשר סלל את הדרך להיווצרות הבנה והזדהות בין הלומדים אשר תיקשרו באינטרנט. מודל העבודה לשבירת המחיצות הבין-תרבותיות התבסס על יישום המודל התיאורטי שלClaudia Finkbeiner and Christine Koplin לקירוב בין-תרבותי.

  • לינק

    מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

  • מאמר מלא

    מחקר זה מבקש לתאר שיח מתוקשב שהתקיים באמצעות דואר אלקטרוני בין מתכשרים להוראה לבין תלמידי בית-ספר ולבחון, האם ניתן לראות בשיח זה ערוץ נוסף של התנסות מעשית בהכשרת מורים, המעמידה לעצמה כמטרה לטפח את תרבות האכפתיות של המורה לעתיד, ובכלל זה את מיומנויות התקשורת הבין-אישית שלו. (דינה לרון)

  • לינק

    השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).

  • סיכום

    דפי עבודה והנחיה מתוקשבים מיועדים בד"כ לעורר ולהניע פעילות למידה יחידנית מחוץ למסגרות הזמן והמקום של ביה"ס. ככאלה על דפי עבודה אלו לכלול מספר מאפיינים ומרכיבים חיוניים: • על דף העבודה להיות גורם גירוי, שיניע את הלומד לבצע את המשימה מרצון ובמידה רבה של היענות • בראש וראשונה על משימה להיות מעניינת, מאתגרת, רלוונטית וכתובה בצורה נעימה ומגרה (אם אפשר גם חביבה ומשעשעת) • רצוי שלדף העבודה יהיה עיצוב מעניין, אך לא על חשבון בהירות והבנה • במשימה "תהליכית" (עם מספר שלבים עוקבים), רצוי כי ישולבו לאורך הדרך (תהליך הביצוע) מפגשים מעניינים / גירויים / הפתעות (ושיהיה ברור מתוך דף העבודה שאלה יבואו). • חשוב לשלב בדף העבודה הבטחה לסיוע במקרה של "תקלה"/"מעצור" ושאכן סיוע כזה יהיה זמין, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום מתוקשב, טלפון וכו'… • כדאי להוסיף למשימה העיקרית של דף העבודה גם משימת רשות (שתזכה את מבצעיה בבונוס, מעל ומעבר למלוא ההערכה, לה יזכו עם ביצוע משימת החובה). (אלישע בביוף)

  • לינק

    בעבודת המחקר של ד"ר איילין חוטר מוצעת ונבחנת גישה דו מימדית המבוססת על תחום הדעת, שנועדה לאפשר לסטודנטים להוראה להתנסות ולהורות באמצעות האינטרנט. מסגרת העבודה המוצעת (הגישה המוצעת), מבוססת על משימות, תכנים, והיא עושה שימוש בגישת המנחה – העמית. כל סטודנט להוראה יוצר קשר עם תלמיד הלומד אנגלית כשפה זרה. הזוג (סטודנט-תלמיד), עושים שימוש אסינכרוני באינטרנט כדי להשלים יחד משימות. במקביל הסטודנט עושה שימוש בכלי אינטרנט כדי ליצור משימות למידה אישיות נוספות לתלמיד. מסגרת העבודה המוצעת היא מסגרת מבוזרת (distributed learning) אשר בה הסטודנטים להוראה נפגשים עם המנחה שלהם מפגשים שבועיים.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

  • סיכום

    המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)

  • סיכום

    העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין