אינטראקציות כיתתיות
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקרים בקרב מתבגרים (צעירים) הראו כי חברים לספסל הלימודים משפיעים, לרעה ולטובה, על הישגי התלמידים, כלומר מפחיתים או מעודדים את מעורבותם ואת הישגיהם האקדמיים. לחברויות (שאינן מוגבלות רק לשותפות בבית הספר) יש השפעה על המוטיבציה של התלמידים ולמעשה ועל כל מערכת ההתנהגויות והגישות של הצעירים. חברים משמשים כדגם לחיקוי דרך מנגנוני השוואה חברתית ולעתים הם מסייעים גם ברמה הלימודית וכך משפיעים באופן ישיר על ההישגים האקדמיים של חבריהם. גם מורים נוטים לקשור בין תלמידים השייכים לאותה קבוצה חברתית, להעריך אותם באופן דומה ולייחס להם הישגים דומים.

  • סיכום

    מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

  • תקציר

    מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).

  • לינק

    למידה נראית למורים נכתב על בסיס הספר למידה נראית, ושניהם יחד נחשבים לספרים החשובים ביותר שנכתבו בעשורים אחרונים על למידה והוראה. בלמידה נראית מתוארים ומנותחים מאות מחקרים בנושא ההוראה והלמידה, ואילו בלמידה נראית למורים העבודה המחקרית הכבירה הזאת מוצגת בקיצור ובבהירות, כך שהעוסקים בהוראה יוכלו ליישם את ממצאיה בעבודתם. הספר מיועד למורים בבתי הספר ובמכללות, למרצים באוניברסיטאות, לסטודנטים להוראה ולכל מי שמתעניין בלמידה ובהוראה ומבקש לייעל אותן. מחקר המחקרים על למידה והוראה של פרופסור ג'ון הטי מספק את הבסיס המדעי הרחב והעדכני ביותר לכל המבקשים לקדם את הישגיה של מערכת החינוך (ג'ון הטי).

  • תקציר

    ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

  • לינק

    המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח. אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים (איתי פולק, עליזה סיגל, אדם לפסטיין).

  • תקציר

    כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

  • לינק

    מחקר זה העריך את איכותם של יחסי מורה-תלמיד ובחן את תרומתם לרווחתם הרגשית ולתפקודם הלימודי של תלמידי כיתות א' בישראל. מערכות היחסים בין ילדים למבוגרים, הורים ומורים כאחד, מהוות ערוץ מרכזי שדרכו מקבלים הילדים משאבים רגשיים המקדמים את התפתחותם, ומשמשות כמנוע המפעיל צמיחה וגדילה. פיאנטה הציע מודל אקולוגי-התפתחותי מוכלל להסברת מהותם שח יחסי מורה-תלמיד והשפעתם על תפקוד ילדים בבית הספר (PIANTA, 1999 ). בשנים האחרונות זכה המודל של פיאנטה לתמיכה רבה בארצות הברית ( מוטי ג'יני , אבי שגיא-שורץ, צבי מרק, אורה אביעזר ).

  • לינק

    מרכז משאבי למידה שהקים ביה"ס הניסויי אורט "במעלה" לגבי המכלול של שיחה אישית בין מחנכים ותלמידים. בין הקבצים המצויים במרכז המשאבים של ביה"ס : איתור סגנונות למידה, השיחה האישית, השיחה האישית – חוברת עזר למורים, תדריך לשיח מחנך – ערי חינוך.

  • סיכום

    המחקר שופך אור על הדרכים שבהן מורים תופסים את טובת התלמידים שלהם. ההנחה היא שטובת הילד היא זו שצריכה להנחות כל החלטה באשר לחינוכו והיא קשורה תמיד לערכים ולאידיאלים באשר לחינוך טוב. למורים יש רעיונות שונים לגבי חינוך טוב והדבר מתבטא בפדגוגיה ובתפיסת טובת התלמיד ( Van Kan, C., Ponte, P., & Verloop, N) .

  • לינק

    מעט מחקרים התייחסו עד כה למכלול של התמודדות מורים בכיתה נוכח שגיאות תלמידים . כל הסוגיה של ניתוח דפוסי התנהגות המורים נוכח שגיאות תלמידים והאינטראקציות בכיתה היה עד כה לוקה בחסר ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי . המחקר מבוסס על 3 חקרי מקרה בבתי ספר ובכיתות בהם תועדו וצולמו (וידאו) המורים באופן שיטתי ורציף בכיתות הלימוד ( בתי ספר בגרמניה) . במהלך התיעוד המקיף והשיטתי נצפו דפוסי ההתנהגות של המורים , האינטראקציה עם התלמידים והשפעתם על רגשות התלמידים בהיבט הפדגוגי והפסיכולוגי ( Tulis, Maria).

  • לינק

    המחבר Nikolaos Chatzopoulos טוען כי ניתן לטעון, שהאייפד יכול להיות מכשיר נהדר בכיתה. אולם, על המורים לזכור כי הטכנולוגיה היא אמצעי להשגת המטרה ולא היעד העיקרי. וכי התלמידים חייבים להיות במרכזולא הטכנולוגיה (Nikolaos Chatzopoulos, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האקלים הרגשי בהקשר להוראה ולמידה של מדעים לכיתה ז' (Tobin, Kenneth; Ritchie, Stephen M.; Oakley, Jennifer L.; Mergard, Victoria; Hudson, Peter, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

  • לינק

    המחקר בוחן את האינטראקציות בין שיח כיתה, בייחוד שאלת שאלות על ידי המורה, לבין מעורבות קוגניטיבית של התלמיד בשיעור מדעים בחטיבת הביניים. התוצאות מצביעות על כך שקיימים מתאמים חיוביים בין המעורבות הקוגניטיבית של התלמיד לבין ההיבטים של שיח בכיתה: רמת שאלת השאלות, מורכבות השאלות, דפוסי התקשורת, והאינטראקציות בכיתה (Julie B. Smart; Jeff C. Marshall, 2013).

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    תוך שימוש במסגרת עבודה פסיכולוגית של טיפול רגשי-רציונלי בהתנהגות, המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לבסס האם אמונות אי-רציונליות, מסוגלות עצמית או ההתנהגות של התלמיד חזו את הדיווחים של המורה על תחושת הלחץ. מטרה משנית של המחקר הייתה לבסס האם משתנים אלה, בנוסף למשוב המילולי של המורים לתלמידים בכיתתם, חזו את ההתנהגות של התלמיד (Robertson, Caroline; Dunsmuir, Sandra, 2012).

  • לינק

    המאמר דן בקשר שבין איכות יחסים ואינטראקציות בין תלמידים לבין מורים לבין יצירת מעורבות של תלמידים בלמידה בכיתה.מעורבות משקפת את המצב והיכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, ההתנהגותיות וההנעתיות של תלמידים,ומותנית בחלקה ביחסים בין-אישיים המפעילים ומארגנים יכולות אלה כדי להשיג מטרות התפתחותיות רחבות. תצפיות באינטראקציות וניתוחן עשויות להעמיק את ההבנה ולתרום לשיפור תהליכים כיתתיים.במאמר, שהוא פרק מספר, המחברים מתארים תופעה זו במאמץ להציג מסגרת תפיסתית לדיון במעורבות תלמידים כפועל יוצא של מערכת יחסים ואינטראקציות בכיתה ( Pianta, C.R., Hamre, B.K. & Allen, J.P).

  • לינק

    כדי לבחון את האפקטיביות של סביבת הלמידה השיתופית, המחברים תכננו והשתמשו בשלוש סביבות הוראה שונות בקורס מסוים על פני שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבה שיתופית יותר בכיתה עבור קורס נבחר. התוצאות הראו שכאשר סביבת הלמידה בכיתה הופכת לאינטראקטיבית יותר, איכות האינטראקציות בכיתה עולה והסטודנטים מבינים טוב יותר את החומר הנלמד (Zapatero, Enrique G; )Maheshwari,Sharad K; Chen, Jim, 2012).

  • לינק

    חקר מקרה בביה"ס באוסטרליה לגבי שימוש בלוח אינטראקטיבי "חכם" ליצירת אינטראקציה בין המורה לתלמיד לא כהרצאה בכיתה אלא כדיון משותף עם התלמידים. המחקר האיכותני בדק את הדרך שבה המורה לשפה וספרות ניסה לקדם את השימוש של לוח אינטראקטיבי "חכם" כחלק ממטלת קריאת הספרים של התלמידים. התלמידים למדו לכתוב ביקורות ספרים ולהציגם בפני הכיתה . התלמידים עצמם הציגו את הממצאים באמצעות הלוח האינטראקטיבי ה"החכם" בכיתה והתפתח דיון עם שאר הכיתה. במקרה זה האינטראקציה הייתה בין התלמידים ולא רק בין המורה והתלמידים כפי שקורה לרוב בכיתות חכמות בהן מותקן "לוח אינטראקטיבי "חכם" ( Damian Maher ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין