נאוה דקל
מיון:
30 פריטים
פריטים מ- 21 ל-30
  • לינק

    התכנסות של מורים בנושא עקרוני הקשור לתכנית הלימודים אינה אירוע שגרתי. זו אחת הסיבות לעניין המיוחד שעורר כנס החירום הארצי של המורים לאזרחות שהיה ב- 30 ביוני בסמינר הקיבוצים ונקרא "לוקחים אחריות על האזרחות". הרקע להתכנסות ולתחושת החירום שעמדה באוויר הייתה תכניתו של משרד החינוך להכניס שינויים בהוראת מקצוע האזרחות בתיכון. השינויים נועדו להדגיש את היותה של מדינת ישראל יהודית וציונית. לשינויים בתכנית הלימודים התלוותה החלפתם של יו"ר ועדת המקצוע במשרד החינוך פרופסור ידידה שטרן ושל חברת הועדה פרופסור סוזי נבות, שהתנגדו לשינויים. כשבועיים לאחר הכנס אישר משרד החינוך שינויים בתכנית הלימודים באזרחות. לדברי גל אורון אין בתכנית שאושרה מהפכה, אולם "השינויים הם עוד שלב בהפרת האיזון בין דמוקרטיה ללאומיות". כמו כן אורון דיווח כי המורים הקימו את הפורום "מועצת מורים למען האזרחות", והם מתכננים להיפגש שוב בתחילת ספטמבר כמו גם להוציא חוברת שתציג גרסה משלהם לתוכני הלימוד השנויים במחלוקת ( דקל, נאוה).

  • לינק

    ילדים בעלי לקויי למידה הם אתגר לא פשוט לאנשי החינוך, והמודעות הגוברת לצרכים המיוחדים שלהם לא בהכרח מובילה להצלחה בטיפול בהם. שתי הדוגמאות המובאות בכתבה זו מלמדות שיש תקווה; יש אנשי חינוך שמתכוונים לנצח את הקושי. בבית הספר התיכון "עירוני ט" שבשכונת יד אליהו בתל אביב עושים זו השנה השלישית ניסוי חלוצי של תכנית א.י.ל. האחראית להפעלתה של התכנית היא ד"ר דפנה קופלמן, פסיכולוגית חינוכית ומנהלת המרכז לליקויי למידה בבית החולים שניידר. התכנית הינה תוצר של שיתוף פעולה בין גורמים שונים, הכוללים את בית החולים שניידר, אגף ליקויי הלמידה בשפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך), הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, עיריית תל אביב ובית הספר, בניהולו של ד"ר אבי בנבנישתי ( דקל, נאוה ).

  • לינק

    החיפוש אחר חידושים בתחום הטיפול בלקויי למידה מוביל לשיטות שאינן הוראה או תרופות, שיטות טיפול שניתן לכנותן "טכניות". כמו בהרבה המצאות מדעיות, גם לצורות הטיפול האלה הגיעו החוקרים במקרה וכמו בהרבה המצאות אחרות, גם לאלה יש הרבה ספקנים. אבל יש גם תומכים שמתגאים בהצלחות גדולות. כיום מטפלים בשלושה תחומים באמצעות נוירופידבק. שלושת התחומים שנחקרו, ויש בהם הוכחות מדעיות ברורות, הם הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה וחבלות ראש. בנוסף יש מחקרים על ליקויי למידה ויש ממצאים חיוביים גם על טיפול בדיכאון ובהפרעות טורדניות כפייתיות. הטיפול בשיטה זו יכול להחזיק מעמד לטווח ארוך. מחקרים שנעשו עד כה מראים שבטיפול בהפרעות קשב הטווח הוא עשר שנים. עדיין לא נערכו מחקרים לטווח ארוך יותר, אולם המטופלים אשר מוסיפים לתרגל שומרים על הישגם טובים יותר ( דקל, נאוה).

  • לינק

    במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב ובעשרה בתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ פועלים מרכזי מהו"ת – מרכזי התעצמות ותובנה היועד לסטודנטים לקויי למידה או בעלי קשב וריכוז. מרכז מהו"ת במכללת סמינר הקיבוצים הוקם על ידי ד"ר נעמי וורמברנד לפני כתשע שנים. התפיסה העומדת ביסוד הגישה של המרכז היא שסטודנטים שעברו חוויות לימודיות מתסכלות זקוקים לחוויה מתקנת כדי לממש את השאיפות שלהם בתחום הלימודים. המרכז פועל לפי תפיסה כי ישנם שישה משתנים חשובים ביותר בהתמודדות של סטודנטים עם הפרעות למידה: מודעות עצמית, פרואקטיביות, התמדה, הצבת מטרות, היכולת לקבל תמיכה אפקטיבית ויציבות רגשית ( דקל, נאוה ).

  • לינק

    לא רק מחקרים מצביעים על חשיבותו של המחשב בסיוע ללקויי למידה ולבעלי הפרעות קשב. גם משרד החינוך כבר מפתח דרכי היבחנות ממוחשבות לבחינות הבגרות של תלמידים הזקוקים להתאמות. "תלמידים עם הפרעות קשב שעובדים עם מחשב מספרים שהם ממוקדים יותר ויכולת ההקשבה שלהם עולה. המחשב גם עוזר להתארגן ולא לאבד חומר. יש לומדות שיוצרות המון גירויים ונותנות משוב מידי. תלמידים עם הפרעות קשב זקוקים לכך. מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפתח תוכנות נפלאות ואפשר בעזרתן ללמוד קריאה, לשון ומתמטיקה. למי עוד המחשב יכול לעזור? "לתלמידים עם דיסלקציה. המחשב מקריא להם את הטקסט – הם רואים ושומעים את הטקסט בעת ובעונה אחת. גם ברוב המקרים של דיסגרפיה מוטורית המחשב עוקף את הקושי ( נאוה דקל).

  • לינק

    למידה מכישלונות היא ענין מקובל. למידה מהצלחות היא ענין נדיר . במכון ברוקדייל מלמדים אנשים להפיק לקחים מהצלחותיהם. הגישה נכנסת לעשרות בתי ספר. ראיון עם פרופסור יונה רוזנפלד , חתן פרס ישראל הראשון בעבודה סוציאלית ושרית אלנבוגן-פרנקוביץ , מומחית לסוציולוגיה חינוכית. "בשנים האחרונות אנחנו מעורבים בתכנית של למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית-ספרית. התכנית פותחה בשיתוף האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך ופועלת כיום בכשבעים בתי ספר בארץ. יש סדנאות בבתי ספר שמורים לומדים בהן כעמיתים ומפיקים ידע מתוך המעשים שלהם. פעם בשבועיים הם לומדים מתוך סיפורי ההצלחה שלהם. הסדנאות האלו מיועדות לצוות בית הספר. אנחנו לא משתתפים בהן אלא בפורום מוביל, הכולל בדרך כלל מנהל, מפקח, רכז למידה שנבחר מצוות המורים ומלווה למידה מטעמנו" ( נאוה דקל).

  • לינק

    פרופסור קרול דואק , מהחוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, מסבירה בראיון לכתב העת "הד החינוך" מדוע מתן שבחים לא מועיל לילדים. "שבחים לא מבוקרים", היא מסבירה , מייצרים תלות בשבחים ופוגעים בנכונות לעבוד קשה ולחתור בעקשנות למטרה" . פרופסור דואק היא אחת החוקרות המובילות בפסיכולוגיה התפתחותית, ולמחקריה השפעות ישירות ופוריות מאד על החינוך ( ספרה "כוחה של נחישות" ראה אור בעברית ב2008 בהוצאת כתר) . התרומה העיקרית של פרופסור דואק לחינוך היא בתחום המכונה "תיאוריית ייחוס" . התחום חוקר את תיאוריית הייחוס של תלמידים- את הגורמים שתלמידים מיחסים להם את הכישלונות ואת ההצלחות שלהם. דואק פיתחה תיאוריה מקורית על תיאוריית הייחוס, והיא מיושמת בכיתות רבות בארצות הברית.

  • לינק

    את המסע בעקבות לוחמי החינוך של "הילד במרכז" יש להתחיל בסוף המאה התשע עשרה עם הופעת החינוך העברי בארץ ישראל. "ניסיונות ליישם חינוך פרוגרסיבי בארץ", מסביר פרופ' יובל דרור, היסטוריון של החינוך וראש בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, "נעשו כבר בבתי הספר החדשים בראשית הציונות ובשלהי התקופה העותמאנית. אפשר להגדיר שלושה גלים בתולדות החדשנות החינוכית בארץ: א. בתי הספר במושבות העלייה הראשונה והשנייה ב. בתי הספר של זרם העובדים, ובמרכזם החינוך הקיבוצי, בתקופת המנדט ומעט אחריה. ג. ניסיונות חינוכיים שנעשו למן שנות השבעים של המאה העשרים". בראיון עם פרופסור יובל דרור נסקרים גם הנושאים הבאים: מה קרה לחדשנות החינוכית לאחר קום המדינה? כמו כן במאמר ראיון עם ד"ר עדנה ענבר, על פרופסור משה כספי ותרומתו לחינוך הפתוח?

  • לינק

    גיליון שעוסק בהכשרת מורים אינו יכול להיות שלם בלי מורים, בלי לשמוע על תקופת ההכשרה שלהם ועל איך הם רואים אותה ממרחק השנים והניסיון המעשי. מערכת "הד החינוך" הפגישה שישה מורים לשיחה במכון "כרם" בירושלים, ואם נדרשת שורה תחתונה אפשר לומר שיש לנו אפילו שתיים: אחת – אין בין המורים הסכמה על התועלת שבלימודי הוראה והשנייה מפתיעה – השישה, בדרגות שונות של ניסיון מעשי, מתלהבים מהמקצוע. היחס שלהם ללימודי תעודת הוראה נע בין הצורך בהכשרה מעשית ששמה דגש על התנסות בשטח והתאמה למציאות לבין העניין בהכשרה שמעמידה במרכז את המורה כאדם ערכי וחושב. דברי הביקורת שלהם, אם נשמעים, נובעים ממקום עמוק ואמיתי, אכפתי. אמנם את הדילמה מה חשוב יותר לתת במוסדות להכשרת מורים – תפיסת עולם או ידע – לא פתרנו וגם הצעות מהפכניות לשינוי לא עלו במפגש שלנו, אבל הייתה התלהבות גדולה מהוראה וחינוך.

  • לינק

    ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין