לימור ליבוביץ מציגה בבלוג שלה תובנות מעניינות וחשובות לגבי הפעלת תלמידים וייצוגים חזותיים . היא טוענת "שאסור להשאיר את הביטוי החזותי בתחומי חדר האמנות, אנחנו מפסידים את היכולת של רוב התלמידים בכיתה לבנות משמעות בלמידה, מאבדים את הקשב והעניין שלהם בתוכן השיעור, מקטינים את מספר המשתתפים הפעילים בשיעור, ולא פונים למגוון הלומדים בכיתה" ( לימור ליבוביץ) .

אחד הכלים המעשיים והיישומיים ביותר "לראות" ידע נבנה על-ידי לומדים הוא מפת החשיבה. מפת החשיבה היא אישית וחופשית מאוד, תוכלו לראות בסרט את השיטה המיוחדת של טוני בוזן הוא משתמש במקדדים צבעוניים, בצורות, בדימויים (ציורים קטנים), בכיוונים ובמרחב הדף כדי לתאר קשרים בין נושאים. הוא מבחין בין נושא ראשי למשני, ומוסיף מילים על הענפים כדי לאפיין- איזה סוג קשרים הלומד רואה בין המושגים הללו ( לימור ליבוביץ ) .

סאני בראון בהרצאה בTED מדברת על שרבוט ככלי חשיבה ממדרגה ראשונה. כלי החשיבה הזה מקדם אוריינות חזותית בכך שהוא מאפשר לאנשים לבטא ולייצא את הייצוגים הפנימיים (מנטליים) שלהם, למטרות עיבוד מידע וידע. האופן בו אנו מעבדים מידע (ואז פותרים בעיות), יכול להיות מקודם מאוד על-ידי תהליכים של החצנת החשיבה ואפילו שיתוף אחרים. מי שאצלו בכיתה יושבים בזוגות או בקבוצות ממילא, יכול לנסות את התרגיל הזה בכל שיעור, בכל תוכן ( לימור ליבוביץ) .