לימור ליבוביץ דנה בפוסט שלה בהרצאה מאתר TED העוסקת באופן שבו הנפשות עשויות לסייע למדענים לבחון השערה: "הביולוגית ג'נט איוושה הלכה ללמוד יצירת הנפשות באולפני ההנפשה הידועים בהוליווד, רק כדי להצליח להעלות השערות מחקריות טובות יותר למחקרים שלה. המחשה של מידע מורכב מסייעת לאנשי המקצוע לקיים שיח מעמיק על המידע ולקדם את המדע. היא לא הסתפקה בזה. היא הקימה קבוצה המשלבת חוקרי מדע, מתכנתים ואנימטורים שביחד פיתחו תוכנת קוד פתוח שמאפשרת לכל אחד שרוצה (ביולוגים ואפילו תלמידים שיש להם ידע) ליצור את ההדמיה של מידע מדעי (ברמה מולקולרית) ולפתח השערות מדעיות, לדון עם עמיתי מחקר ולהמציא לנו…תרופות מצילות חיים".

לעצור ולהתבונן. כמה קשה לעצור לרגע במירוץ המטורף של החיים ולהתבונן באמת. (ולעומת זאת) כמה קל להשתמש במכשיר הטכנולוגי שבכף ידנו ולצלם. הצילום… מקפיא את התמונה שרואה העין, מארגן את הנראה בתוך מסגרת ומגביל את שדה ראייה. הצבעים, הצורות, המרקמים והתנועה- קופאים רק לרגע- ומאפשרים התבוננות. האוספים העצומים והבלתי נתפסים של צילומים שיוצרים ואוגרים אנשים בכל העולם (בעננים וירטואליים) מגיעים למספרים דמיוניים בכל רגע, אבל, 1. עד כמה אנחנו עוצרים להתבונן בצילומים שלנו? 2. מהם הכלים שבהם אנחנו עושים שימוש כדי לפרש, להבין ולהשתמש במידע לתועלתנו? (לימור ליבוביץ).

לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על למידה עם מולטימדיה הכולל ראיון עם פרופ' ריצ'רד מאייר (Richard E. Mayer) מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). ליבוביץ מציינת כי "יש כמה דברים מעניינים שמאייר אומר לנו המורים שיש להם מחשב ומקרן ברקו בכיתה: 1. וידאו או כל טכנולוגיה לא יבטיחו למידה משמעותית או הבנה אם הם לא תוכננו נכון והמורה לא ישתמש בפדגוגיה הנכונה כדי לקדם הבנה אצל הלומדים…; 2. יש לחשוב על המטרה של הלמידה ולתכנן נכון את החומרים שישמשו את הלומדים ואת משימות הלמידה; 3. הוספת אפקטים חזותיים וקוליים למצגת מולטימדיה לא תשפר הבנה ולא תגרום לעניין נוסף. חשוב שהתוכן עצמו יהיה מעניין ללומדים".

לימור ליבוביץ מציגה סקירה העוסקת בהבחנה בין שתי ההמיספרות של המוח: "Eden היא בלוגרית שפועלת בארה"ב. יום אחד לפני כשנתיים היא ראתה פרסומת של מכונית… שמנסה "למכור" לקהל שהמכונית שלהם… מכוונת לשני החלקים של המוח- גם הימני וגם השמאלי. היא מיד התיישבה וציירה מהן הפעולות שהיא עושה ביום-יום עם הצד הימני ומה הפעולות שהיא עושה עם הצד השמאלי. למעשה, היא בנתה לעצמה תרגיל מקסים שעזר לה לעבד את המידע החדש שגילתה בפרסומת. כל פעולת עיבוד מאפשרת למידה עמוקה יותר, ועל אחת כמה וכמה משימה שמחברת ציור וכתיבה- אל ההיבטים האישיים. הלמידה פעילה, אישית, רלוונטית ומעצימה מאוד את האדם בעת שהוא מנסה לפענח את נקודות החוזק והחיזוק אצלו. נסו בכיתה. הרווחתם עוד דרך הוראה המכוונת ללמידה משמעותית".

לימור ליבוביץ קושרת בין סביבות למידה לבין פדגוגיה ונותנת הנחייה למורים על סמך התנסות חדשה שלה. היא מספרת במאמרון שלה על התנסות מעניינת מאוד שהייתה לה עם קבוצה של מורי מורים במרכז פסג"ה קריית-גת. הפעילות התקיימה מספר ימים לפני תחילת שנת הלימודים תשע"ה.בפעילות זו המשתתפים בנו, בהנחייתה, מפת חשיבה שיתופית (במרחב הפיסי).

אחת המיומנויות הכי חשובות במאה ה-21 הינה היצירתיות . לא, יצירתיות היא לא רק תכונה מולדת. ניתן לפתח אותה באמצעות סביבה מתאימה, ובאמצעות תיווך מושכל בהוראה. יצירתיות מאפשרת לאנשים להסתכל על תופעות מנקודת מבט רעננה ולמצוא פתרונות לבעיות בדרכים חדשות ולא צפויות. אז מה עושה מורה שרוצה לעודד את היצירתיות של תלמידיו בכיתה? לאוניברסיטת אוקספורד (בסרטון) מספר עצות ( לימור ליבוביץ).

אם ברצונכם לבנות היצג "פוסטר" שייתלה על קיר, או שיש לכם צורך ליצור דף כניסה לאתר שלכם, באופן שיציג את התוכן בצורה נוחה, קלה וברורה, לימור ליבוביץ ממליצה על מספר עקרונות קלים ופשוטים ליישום ( לימור ליבוביץ) .

במרכזי הפסג"ה של משרד החינוך מתפתחת בשנים האחרונות גישה מיוחדת ללמידה משמעותית הכוללת התייחסות מושכלת לייצוגים חזותיים בתהליכי הוראה-למידה. הטקסט שלפניכם מכוון ללמידה ולהוראה של מידע בגישות מתקדמות ומכוון ללמידה משמעותית. הוא מבוסס על גישת ההוראה הבנייתית )הידע של הלומד נבנה ולא מועבר(, ועל פרדיגמה של למידה שיתופית )הידע נמצא בתוך השיח בין המשתתפים(. כמו-כן, הוא פונה במשולב להיבטים רגשיים ולהיבטים קוגניטיביים בלמידה ובהוראה ( לימור ליבוביץ) .

המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

כאשר המורים רוצים לקדם למידה משמעותית אבל מביאים "בעיה" לפתרון לתלמידינו, הם למעשה מקיימים את תהליך הלמידה במקומם. והבעיה שאנחנו מביאים כבר מנותקת מהקשר הרלוונטי לעולם התלמידים- ולכן משעממת ולא מעוררת סקרנות. זו בוודאי לא הדרך הטובה ביותר לקדם את התלמידים שלנו במאה-ה-21 להיות לומדים לאורך כל חייהם (אין להם ברירה, הם חייבים להיות כאלה). התלמיד צריך להיות חופשי משיפוטיות וביקורת שלנו המורים ולקבל חופש מלא בחיפוש. תשומת הלב של התלמיד צריכה לעלות מדרגה בערנות ובסקרנות לסביבתו. הדמיון בין חשיבה עיצובית למה שאנחנו קוראים 'עבודת חקר' רב.אכן, עיצוב מתחיל בחקר, ומקדם מאוד למידה משמעותית שבמהלכה הלומד בונה מודלים לפתרון של בעיות מגוונות ( לימור ליבוביץ) .