יזהר אופלטקה
מיון:
25 פריטים
פריטים מ- 21 ל-25
  • תקציר

    המחקר הנוכחי השווה בין תפיסותיהם של מנהלים ומנהלות בתי ספר כלפי ניהול כיתה ומשמעת מתוך אימוץ עדשות הסתכלות של הגישה המגדרית במדעי החברה. בהתבסס על ראיונות עומק מובנים-למחצה עם 16 מנהלים ומנהלות בתי ספר יסודיים ממלכתיים בארץ. המחקר זיהה גישות ממוגדרות של משמעת בית ספרית: מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, מרוחקת קמעה, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. השלכות למחקרי המשך ולהכשרת מנהלים חותמות את המאמר (מירי עטיה, יזהר אופלטקה)

  • תקציר

    התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

  • לינק

    תקציר מחקרו של פרופסור יזהר אופלטקה כפי שפורסם בשנת 2007 בכתב העת Teacher College Record בארה"ב . מחקרו של פרופסור אופלטקה עסק בקשר שבין ניהול רגשות ודפוסי התנהגות ע"י מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי. הממצאים מלמדים כי ניהול רגשות של המורים במגזר הדתי אינו מוכתב ע"י גורמים מבחוץ, אלא ע"י שיקולי דעת אישיים של המורים כגון דאגה אכפתיות ותפיסת עולם חינוכית. למסגרת הניהול והמסגרות החיצוניות אינן הרבה השפעה על ניהול הרגשות של מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי.

  • סיכום

    במשך שנים רבות נתפס מקצוע ההוראה כמקצוע "שמרני" , שממלאי התפקיד בו מעדיפים את השגרה וחוששים מפני שינויים כלשהם בעבודתם. אבל בשנים האחרונות אנו עדים למעברי קריירה מגוונים שמבצעים מורים : מעבר להוראה במקצוע אחר, מעבר לעבודה בבית ספר אחר או מעבר להוראה בשכבות גיל השונות מאלו שהוסמכו להם המורים. המאמר הנוכחי מנסה להפנות את הזרקור לתופעה זו ולהשלכותיה על מהלך הקריירה של המורה. בהתבסס על ראיונות עם תשע מורות שהתנסו במעברי קריירה בין-ארגוניים בתקופת אמצע החיים שלהן , המאמר מסרטט את שלבי המעבר , נוגע במניעיו ומקדיש דיון נרחב לתוצאות החיוביות שבאות לידי ביטוי בהתחדשותן העצמית של המורות. בנוסף לכך המאמר מפנה את תשומת הלב לגורמים שהשפיעו על תוצאותיו של המעבר , ומסיים בהשפעות המחקר על קיום מעברי קריירה ממוסדים במערכת החינוך (יזהר אופלטקה ).

  • לינק

    ספרו של יזהר אופלטקה, "שחיקה והתחדשות, סיפור חייהן של מנהלות בתי ספר בישראל", מצליח לאפיין את עולמן הייחודי של המנהלות, ולעורר כמה שאלות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל . בגישושי השדה שקדמו למחקרו על מנהלות בתי ספר, ביקש ד"ר יזהר אופלטקה מהמרואיינות לזהות שלבים שונים ונקודות מפנה בקריירה המקצועית שלהן. "אף פעם לא שאלו אותי על עצמי, על מה שעברתי… תמיד התעניינו רק בתפקיד שלי", השיבה לו אחת המרואיינות. נדמה שספרו של אופלטקה, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה, מצליח לאפיין לא רק את עולמן הייחודי של מנהלות, אלא לעורר כמה סוגיות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל. המחקר מבוסס על 25 ראיונות עומק פתוחים עם מנהלות בתי ספר יסודיים, בנות 43 עד 52, עם ותק של כשמונה עד 14 שנות ניהול, ובין 21 ל- 33 שנות הוראה. ההתמקדות במנהלות, מסביר החוקר, נובעת מממצאי מחקרים קודמים, המצביעים על כך שהן מכוונות יותר לחדשנות וליציאה מהשגרה, בעיקר באמצע הקריירה, לצד נטייה להתמקד בהעצמת תלמידים ומורים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין