ניהול וסביבות למידה

האופן בו הכיתה מעוצבת יכול להשפיע במידה רבה על האופן בו הילדים חושבים, מעורבים, לומדים, חשים שייכים ומוערכים ומעזים לנסות ולטעות. לרוב, נוטים מורים לסדר את מרחב הלמידה הכיתתי מתוך הסתכלות של אדם בוגר. אולם, בעשותם כן הם עלולים להחמיץ את העיקר. לכן, בהתאם להדרכה המוצגת במאמר זה, בבואם לסדר את הכיתה, צריכים מורים להביא בחשבון את נקודת המבט של הילדים.

מתוך כוונות טובות, בתי הספר נוטים לקבץ בכיתות האתגר או בתוכניות ההזדמנות האחרונה מקבצים של אינדיבידואלים עם בעיות וצרכים נבדלים לחלוטין. כלומר, בעוד שהקבוצה מורכבת מפסיפס של תלמידים, מופנם, אדיש, היפר-אקטיבי, צרחן, אלים, דחוי, מוחלש, עולה חדש, צמא-תשומת-לב וכדומה, כולם מקבלים את אותה התערבות, וזו טעות גורלית. על רקע זה, המאמר גורס כי יש לנקוט בגישה המבטיחה שכל תלמיד, מתוך קבוצת ההתערבות, יזכה לקבל תמיכה מותאמת.

אוניברסיטת אוקספורד מלמדת את הסטודנטים שלה כיצד להשתמש בבינה מלאכותית כדי שיוכלו ללמוד בצורה יעילה וחסכונית יותר. בסרטון זה מראה גיילס מק'מאלן – יוצר סרטונים על מדע הלמידה – כיצד הם עושים זאת. לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לשנות ולהאיץ את תהליך הלמידה שלכם. היא יכולה להפוך למורה מוכשר עבורכם, ועמדה זו מבוססת היטב מבחינה מחקרית. כך למשל, מחקר מצא כי בינה מלאכותית משפרת ביצועים אקדמיים ויעילות בלמידה, אך סביר למדי שאינכם משתמשים בה כראוי.

ברור כי אין פתרון קסם או דרך אחת פשוטה להניע הורים בלתי-נוכחים למעורבות. עם זאת, דווקא במקרים האלו אסור להתעלם וזוהי חובה מוסרית להביע עניין ולהציע עזרה וגישור. ישנם, אם כן, כפי שמוצג במאמר זה, כמה רעיונות יעילים שבכוחם להצית מחדש את הקשר ולבנות מערכת יחסים מועילה עם אותם הורים

לפי תקנון היושרה האקדמית של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה של הטכניון, מקרי העתקה אסורים כוללים גם הגשת מטלה שנכתבה בחלקה על ידי כלי בינה מלאכותית או שנעשה בה שימוש בכלי בינה מלאכותית בניגוד להנחיות או ללא הצהרה מפורשת על כך. עם זאת, במקרים מסוימים מותר לסטודנטים להשתמש בבינה מלאכותית.

מחקר זה בודק כיצד נתן למטב יישום של סימולציית מציאות מעורבת במוסדות אקדמיים להכשרה להוראה. לשם כך, חולק שאלון ל-45 סטודנטים להוראה מאוניברסיטה פרטית בדרום קליפורניה שחזו בסימולציית מציאות מעורבת, ניהלו שיעור מדומה ולימדו במשותף עם סטודנט אחר כאקט של הוראה משותפת.

סקירה זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בבית-הספר מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש. הדגש בה הוא על הצוות ועל הארגון מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר לתלמידים
לקיומן של מערכות חינוך מוצלחות. מעטים המחקרים העוסקים בשילובן של שתי הדיסציפלינות (ניהול משאבי האנוש בארגון והמחקר החינוכי) ובמודלים לפיתוח ההון האנושי בבית-הספר. מודלים אלו מתמקדים בצרכים
פסיכולוגיים והמקצועיים של מורים בארגון

מחקר זה פונה למורים, מחנכים, מנהלים וקובעי מדיניות ומבקש להאיר את עיניהם בנוגע להשפעה הפוטנציאלית של למידת מתמטיקה עם מכשירים ניידים אישיים בבית הספר. המחקר מראה כי תלמידים (במידה רבה) ומורים מחזיקים בעמדה חיובית כלפי שילוב מכשירים ניידים אישיים בכיתה ומזהים את הפוטנציאל הגלום בו (לצד מספר אתגרים התנהגותיים, אדמיניסטרטיביים וטכניים).

כדי להביא לשינויים חיוביים ועמוקים בבתי הספר, יש לטפח פרקטיקה של הקשבה עמוקה. דיאלוג דיאדי נועד ליצור מרחב לשחרור רגשי, התבוננות וריפוי. דוגמאות לשאלות יכולות להיות: אילו מחשבות ורגשות עולים בך בעקבות הנתונים מהשטח? איך הייתה עבורך החוויה של הקשבה עמוקה לתלמידים שלך? שתף/י רגע שבו קיבלת משוב על העבודה שלך שהיה קשה לשמוע. איך עיבדת ועברת דרך אותו רגע?

מחקר זה מצא כי סוג המעורבות ההורית משפיע על הישגי התלמידים. למעורבות הורית ביתית יש השפעה שלילית, בעוד שלמפגשי מורים-הורים ולדיון באירועי בית הספר יש השפעה חיובית. כמו כן, נמצא כי הקשר בין מעורבות הורית להישגי תלמידים חלש יותר במשפחות ממעמד גבוה בהשוואה למשפחות ממעמד נמוך.

למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)

אסטרטגיית ניהול משאבי אנוש בית ספרית צריכה לדעת לאזן בין הצרכים האישיים של המורים בהתאמה לבין היעדים המוסדיים, ולא להציב יעדים מוסדיים כערך עליון לפיהם חובה להתיישר. מבחינה פרקטית, יש לספק למורים כר פורה לצמיחה, להשקיע במשאבים עליהם המורים נסמכים, להעניק להם אוטונומיה ותמיכה ולהתייחס אליהם כבני אדם עם צרכים, שאיפות ומטרות אישיות. בסופו של דבר, המפתח להצלחת בית הספר טמון בידי המורים

לאורך המחקר עלו מספר לא מבוטל של פרקטיקות חוסן שנקטו מנהלי בתי ספר בשנתם הראשונה ובהן פרואקטיביות, סדר וארגון, גמישות מחשבתית, שימוש בשפה חיובית, דיבור עצמי, סלחנות עצמית, הישענות על אמונה דתית, תפילה, מדיטציה, נחישות, שכנוע עצמי ועוד. עם זאת, עורכי המחקר בחרו להתרכז במספר פרקטיקות של חוסן שהיו דומיננטיות מאוד ואשר חזרו כחוט השני בין מרבית המנהלים שהשתתפו במחקר.

ניהול הון אנושי מוגדר כמארג הפעילויות שמשדרגות את מערכת משאבי האנוש המסורתית לכדי גוף שבכוחו להוביל ליעילות מוגברת, להגביר עניין וסיפוק בקרב העובדים ולקדם את החברה בזירות שונות – באמצעות האינדיבידואלים המאיישים אותה. במקום להסתפק בתמורה הכלכלית שצפוי להחזיר כל עובד, ניהול הון אנושי מתמקד במיקסום ערכו של העובד באמצעות הכוונתו, טיפוחו, פיתוחו וקידומו.

פוטנציאל הקיימות של מערכת ההשכלה הגבוהה טמון, בראש ובראשונה, במרצים המלמדים את הסטודנטים ומבצעים את המחקר בפועל. לראיה, חרף האצה משמעותית בתחומי הבינה המלאכותית, המרצים הם עדיין אלו המשפיעים על הסטודנטים, מנווטים את כיווני החשיבה השוררים בקמפוס, מעצבים את הערכים השולטים, משפיעים על האקלים התרבותי ומהווים הון אנושי – הלכה למעשה. לא בכדי, מערכת ההשכלה הגבוהה מופעלת עדיין על ידי מרצים, ולא מנועי בינה מלאכותית.

שיעורי בית אינם צריכים להישלף באופן מקרי ורנדומלי. אלא, מערכת החינוך, או בית הספר כהחלטה מוסדית, צריכים להציב את שיעורי הבית כמרכיב שנתי וסדור, תוך הבהרת הציפיות, ההנחיות והעצות היישומיות למורים, להורים ולתלמידים. שיעורי הבית צריכים להיות מבוססי-מטרה, ומורים אמורים להיות מסוגלים לייצר שיעורי בית (ולא רק לבקש להשלים בחוברת), להעניק משוב ולהנחות הורים. מעבר לכך, חשוב להשיק ולהציע למורים סדנאות פיתוח מקצועי בנושא של שיעור בית ולטפח יזמות ויצירתיות של מורים בתחום של שיעורי בית.

בהתבסס על ראיונות עם אמהות ישראליות בעלות הכנסה נמוכה על הניסיון שלהן בתמיכה בלמידה מרחוק של ילדים במהלך הקורונה, מחקר זה מציע תובנות תיאורטיות לגבי השגת צמיחה טבעית. ההישג של צמיחה טבעית הוא מושג תיאורטי המתאר את ההיגיון של גידול ילדים עם הכנסה נמוכה. הנשים שהשתתפו במחקר תיארו פרקטיקות שבאמצעותן ביקשו לקשור את עצמן ואת ילדיהן לרשת חברתית ולגשר ולנצל משאבים בתוך ומחוץ לרשת זו.

מחקר זה נערך במכללה להכשרת מורים בסיום שנה של למידה מרחוק, והוא עוסק באינטראקציה שבין המרצה לסטודנט בלמידה מרחוק בחירום. המחקר בחן אילו מסוגי האינטראקציה מרצה-סטודנט שנמצאו במחקרים קודמים בעת שגרה מתרחשים גם בעת חירום; מהו סוג הקשר השכיח ביותר מבין אלה; וכיצד סוגי האינטראקציה הללו התבטאו בתקופת הקורונה. הבחינה התבססה על נקודת מבטם של מרצים אשר מלמדים במכללה, וזאת תוך כדי השוואה בינה לבין נקודת מבטם של סטודנטים באותה המכללה.

המרחב החוץ-כיתתי מספק לתלמידים הזדמנות להציג ולהחצין צדדים שונים שלהם, ולכן שיטת למידה זו מרגישה עבורם יעילה, פרו-אקטיבית ומעודדת מעורבות. לפי המורים, התלמידים הפגינו רמות גבוהות של קשב, ריכוז, מוטיבציה וסיפוק במהלך הלמידה מחוץ לכיתה. עם זאת, המורים התקשו לשרטט לתלמידים גבולות פיזיים והתנהגותיים וחששו מסכנות ומכשולים בטיחותיים.

למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.