תחומי לימוד

הספר סוגות בספרות הפופולרית מציע מסע מקיף, מעמיק ומרתק העובר דרך תחנות הספרות שרבים כל כך נהנים לקרוא: הרומן הרומנטי, הצ'יק ליט, ספרות הפנטזיה, ספרות המדע הבדיוני, ספרות הערפדים, הקומיקס, ספרות הבעיה, הספרות הבלשית וספרות הריגול. בכל אחד מהפרקים נבחנים הרקע החברתי, ההיסטורי והספרותי להיווצרות הסוגה, מאפייניה העיקריים, קווים טיפוסיים בהתפתחות העלילה ובעיצוב הדמויות והשפעות הסוגה על חיי הקוראים בהיבטים של תפיסות, של דימויים, של התנהגות ושל צרכנות.

לחינוך למדיה סיכויים גבוהים לעניין תלמידים בשל חומרי הלמידה האקטואליים, הפיקנטיים והמגוונים המצריכים יישום, הכרה והתמצאות ברשתות חברתיות. למרות זאת, חינוך למדיה מוצע רק בכ-43% מבתי הספר במדינות האיחוד האירופי, ולרוב מוצע כקורס העשרה או כמערך שיעור בודד, ולא כמגמת תקשורת פעילה בבית הספר או מקצוע לימוד בפני עצמו. במקביל, הרוב המוחץ של בוגרי ההכשרה להוראה באירופה אינו משתתף בקורס כלשהו בנושא של מדיה או תקשורת וחינוך במהלך ההכשרה להוראה. לא זו בלבד, מורים רבים שגויסו או התבקשו ללמד מדיה בבית הספר, ואף לרכז מגמה זו, לא למדו עיתונאות, דוברות, תקשורת או יחסי ציבור. אותם מורים מדווחים על תחושות של חוסר ביטחון וחוסר סמכות בבואם ללמד את כיתתם מדיה וחינוך.

ההתרחקות מעמדה ערכית ומנרטיב היסטורי ברור עלולה לדחוף חלקים גדולים מהדור הצעיר למצוא נרטיבים היסטוריים חלופיים, לרוב בעלי קסם רב אך עם הטיות ועיוותים גדולים. הללו מפעפעים אל ציבור החינוך הממלכתי דרך המעטפת התרבותית בישראל כמו גם באמצעות רשתות חברתיות וערוצי תקשורת מגוונים. לכן, לטענת מאמר זה  קיימת סכנה בתנועת המטוטלת במטרות החינוך ההיסטורי – מהגיון אקולטורציה מגייס ומונוליטי אל הדגשת הגיונות אינדיווידואציה וסוציאליזציה מכווני קריירה והצלחה חברתית. בנוסף לכך, כך נטען, לא קיים למעשה בסיס מחקרי המעיד על ההשלכות שיהיו ליישום אסטרטגיות הלמידה של החשיבה ההיסטורית בתנאים ובמשאבים הנוכחיים בחינוך הממלכתי.

מיתוס השקר האציל של אפלטון יכול לשמש כלי לניתוח הפרקטיקות האידיאולוגיות המטעות לעתים קרובות של חינוך אזרחי, העלולות לקדם תפיסות אנטי-דמוקרטיות של הזהות הלאומית. מאמר זה עוסק בשלושה רגעי מפתח היסטוריים בייצור של הזהות הלאומית בארה"ב ובוחן כיצד ניתן לפרש מחדש כל אחד מהרגעים הללו באמצעות שימוש תיאורטי מושכל במוטיב השקר האציל

הגישה האופטימלית לניהול שיעורי חינוך גופני תומכת בהקניית כישורי חיים באמצעות שילוב בין הוראה עיונית לבין תזוזה ונמנעת מישיבה סטטית ומתמשכת ומקידוש משחקי כדור פופולאריים בהם ישנם שחקנים מצוינים אשר נוטים לדחוק הצידה את שאר המשתתפים. בכוחה של גישה פדגוגית-גופנית זו להקנות לתלמידים כישורי חיים הכרחיים, כגון: חתירה לפתרון בעיות, שמירה על אורח חיים בריא, טיפוח אינטראקציות חברתיות, כבוד לאחר, אמפתיה, שוויוניות והכלה, תקשורת יעילה, עמידה בלחצים ובזמנים, כושר מנהיגות ופורקן מתחים.

הספר תיאטרון לקהל צעיר: מחקר, יצירה ושיח מציע חידוש רעיוני ואיכותי בחקר תיאטרון לקהל צעיר. מכונסים בו מאמרים פרי עטם של שמונה-עשר חוקרים, יוצרים, מורים ומתווי מדיניות שחברו בפעם הראשונה להוצאת אסופת מאמרים בעברית, שבה הם נותנים ביטוי למחקר עיוני ואמפירי, לעדות אישית, למעשי יצירה ולהתוויית מדיניות

אנימציות המייצגות השקפות על מצבי חומר סיפקו כלי שבאמצעותו ניתן לחקור למידה בסדרת שיעורים. המחקר יושם עם תלמידי תיכון בכיתה י"א. לאחר שתלמידים בכיתה י"א יצרו, הציגו ודנו באנימציות שמציגות את תפישתם על מצבי חומר, הם צפו באנימציות שיצרו מומחים וביקרו אותן. לאחר מכן הם רואיינו על תהליך ההוראה-למידה. רוב התלמידים (91%) דיברו בחיוב על שיעורי דיון המשך, ואמרו שהתפיסות הקודמות שלהם והבנתם את מצבי החומר השתפרו. הם הסבירו שהם זיהו כמה תפיסות חלופיות, שבהן החזיקו לגבי מצבי חומר והסבירו כיצד השתנו תפיסותיהם. הם דיווחו שתהליך ההוראה/למידה עזר להם לפתח הבנה עמוקה יותר של מצבי החומר המשתנים.

הפרקטלים הם תופעה מתמטית שהילכה קסם על רבים, ובכללם שלוש המחברות של ספר זה. הספר מציע מסע בעולם הפרקטלים שיפגיש את הקוראים עם ביטוייהם המגוונים במחוזות המדע, הטבע והאומנות ויאפשר להתוודע לתכונותיהם, למאפייניהם ולפוטנציאל הגלום בחקירתם. המסע יסתיים בהגדרת הפרקטל, אותו יצור מסעיר ויפהפה שכשם שהוא מציית לחוק, כך הוא בלתי נשלט. לא פחות חשוב מכך, הצעידה בשבילי הגיאומטריה הפרקטלית תוביל לראיית המתמטיקה כתחום ידע שאינו רק מעניין, מאתגר ורב חשיבות, אלא גם מהנה

הדו"ח האחרון של הוועדה הבין-ממשלתית לשינויי אקלים מגדיר את הנזק ההרסני שנגרם מהחימום העולמי המאיים על האפשרות של "עתיד בר-קיימא לכולם". מתמטיקה מעורבת עמוקות בשינויי האקלים ובנושאים גלובליים אחרים, למשל, באופן שבו מתקשרים ומעצבים אירועים. למודלים של אקלים, זיהום, התפשטות וירוסים וכלכלה יש השפעות בעולם האמיתי, ומתמטיקה מעורבת גם ביצירת אתגרים גלובליים העומדים בפני האנושות. מחברי המאמר מעודדים מורים לטפל בבעיות גלובליות בכיתותיהם

דו"ח מחקר זה נכתב בעקבות הזמנה של מרכז תרבות ישראל בבודפשט, הונגריה. מטרתו של המחקר היא למפות את המטרות, הפרקטיקות, ההישגים והצרכים בהוראת עברית במרכז אירופה, במדינות שהיו בעבר תחת משטרים קומוניסטיים. זאת על מנת שאפשר יהיה להגיש למורים מלמדים עברית במדינות הללו סיוע שמותאם לצרכיהם

קבוצת מורים השתמשה בתיאוריה חדשנית לשם הוראה של רעיון כלכלי סבוך. הפערים בתוצאות הלמידה היו קיצוניים: יותר מ-70% מהתלמידים בקבוצה הראשונה הבינו היטב את המושג הנלמד, לעומת 30% בקבוצת הביקורת, שלא למדה בשיטה החדשנית. הממצאים איששו את ההנחה התיאורטית לפיה כדי ללמוד היטב יש להשתמש בדפוס מתאים של גיוון וחזרה

בעשורים האחרונים חווה החינוך לתיאטרון צמיחה המתבטאת בגידול מספר בתי הספר שבהם מלמדים תיאטרון כמגמה לבגרות (בכיתות י'–י"ב). לדברי מפמ"רית תיאטרון במשרד החינוך, אפי וישניצקי, כיום קיימים ברחבי הארץ כ-250 מגמות תיאטרון. מגמה זו הולמת את הצרכים של הלומדים במאה ה-21, שהביאו למעבר מגישות מיושנות מבוססות תוכן (content-driven) לגישות גמישות יותר שבהן לומדים מעורבים באופן אקטיבי כיוצרי תוכן

הירידה במיומנויות הבישול בארצות הברית מביאה לאיכות תזונה ירודה ולשיעורי השמנת יתר גבוהים. ואולם רק מעט אמריקאים לומדים לבשל מהדרכה רשמית בבית הספר; במקום זאת, הם לומדים בעיקר מהוריהם ו/או בעצמם בעזרת ספרי בישול, אתרי מתכונים או תוכניות בישול בטלוויזיה. כשני שלישים מהציבור האמריקאי תומך בדרישה שילדים ילמדו בישול בבתי ספר

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת החלו לעלות על במות הארץ הצגות בשפות יהודיות, ובהן מרוקאית, בוכרית, יידיש, ארמית, לאדינו, גו'הורי ועיראקית. תדירותן הלכה והתגברה בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת. תופעה זו מצביעה על שינוי תודעתי כלפי שפות שקודם לכן לא היה להן מקום על הבמה בישראל, גם לא בתיאטרוני השוליים.

בשנות השבעים תיאר ג'ון סטיין את חוויותיו כמי שלימד את מחזות שייקספיר ב"שיטה ישירה" שהתבססה על הבנת המחזות באמצעות ביצוע (Styan 1974). הוא אמנם הודה כי הכיתה אינה תיאטרון והתלמידים אינם שחקנים, אך סבר ש"אפילו הצעד הקטן ביותר לקראת העלאת המדיום הטבעי של ההצגה עדיף על פגיעה במחזה (ובתלמידים)

במחקר שבחן את יעילותם של חדרים מפוצלים בזום בקרב סטודנטים, התגלו חוסרי הסכמות לגבי היעילות של טכניקה זו. מצד אחד, סטודנטים הביעו אי-נוחות ואי-שביעות-רצון לגבי עיסוק בנושאים רגישים וטעונים בפלטפורמה הזו ודיווחו על חוסר התמצאות בפלטפורמות מקוונות, חוסר ביטחון וביישנות מול המצלמה. מנגד, סטודנטים אחרים הודו שהם למדו רבות מעמיתים ונהנו מאינטראקציה ממוחשבת, נוחה וקלילה, שיתוף פעולה מקצועי, ענייני ופורה ואווירה לימודית תומכת ואינטימית.

ברב-שיח מרתק בין ארבעה מרצים לתכנות באוניברסיטת בר-אילן נידונו שאלות כגון באילו תחומים תוכל הבינה המלאכותית להחליף מתכנתים אנושיים, כיצד תשתנה בעקבות זאת הוראת התכנות באקדמיה, אילו כישורים יידרשו מהמתכנתים העתידיים ואיך ניתן להיעזר בבינה המלאכותית כדי לייעל את תהליך הלימוד. לפניכם התשובות לשאלות אלה

מורים ותיקים בבתי ספר יסודיים ציבוריים בישראל נפגשו עם אגדה יהודית מהמאה השישית לספירה. האגדה עוסקת בערך של העזרה לנוכרי הנמצא במצוקה, ומציגה דילמה: האם צריך להגיש עזרה למי שנחשב אויב?

כיצד ישפיע הצ'אט-בוט ChatGPT, שבכוחו לחולל טקסטים קוהרנטיים ותקניים על כל נושא לפי בקשה, על הדרך שבה נותנים ציונים על מטלות כתיבה? לדעת מרצים שונים, רמתם של הטקסטים שמייצר ChatGPT שקולה בערך לציון 90 של סטודנטים באוניברסיטה, עובדה מכרעת בהתחשב בכך שמדובר בתוכנה חינמית הזמינה לכולם.

התוכנה ChatGPT של חברת OpenAI ("בינה מלאכותית פתוחה"), המייצרת טקסט בתגובה לבקשות והוראות של המשתמש, עלולה לסמן את סופן של מטלות הכתיבה, ואולי אף של הכתיבה כשומרת סף, בוחנת של אינטליגנציה, מיומנות נלמדת. כתוצאה מכך, חייהם של מורים לחיבור ולכתיבה עומדים להשתנות.