תחומי לימוד

הקריאה בטקסטים דיגטאליים באינטרנט אינה קלה. לצד הטקסטים מופיעים טקסטים מרצדים , פרסומות ואלמנטים ויזואליים שונים המסיחים את הדעת . רוב המחקרים על קריאות (Readability) מראים שקריאה מצגים דיגיטליים היא , על כן , איטית . למעשה , מרביתנו מרפרפים במהירות ולא קוראים בצורה מאורגנת. בסקירה מוצע פתרון טכנולוגי להקלת הקריאה באינטרנט.

השלב השני בפרויקט הבודק את אפשרות אימוצו של הסד"ן — הספר הדיגיטלי הנייד — כספר מן המניין באוניברסיטה הפתוחה יצא לדרך, תוך שדרוג משמעותי של הפלטפורמה שעליו מוטען ספר הלימוד: במקום "תואם קינדל " iPad. עם תחילת שנת הלימודים תשע"ב־ 2012 החל השלב השני בפרויקט סד"ן — ספרים דיגיטליים ניידים — באוניברסיטה הפתוחה, פרויקט ניסויי שמטרתו הסופית והשאפתנית היא לאמץ את הספר הדיגיטלי כספר מן המניין באו"פ, במקביל לספר המודפס.

האם ניתן לטעון ש"אנימציה אחת שווה אלף תמונות"? מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את ההשפעה של הוראה משלבת סרטוני אנימציה של חברת בריינפופ על לימודי מדע וטכנולוגיה בקרב תלמידי בית ספר יסודי. המחקר נערך על פי השיטה הכמותית. כלי המחקר כללו שאלונים מקדימים ומסכמים למדגם מייצג של שתי קבוצות מחקר: ניסוי – תלמידים שלמדו בסיוע אנימציות ממוחשבות . המשתנה הבלתי תלוי היה שיטת ההוראה(שילוב סרטוני אנימציה) בעוד שהמשתנים התלויים היו: מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, מיומנויות חשיבה מסוג: הבנה, יישום והנמקה וציוני התלמידים במקצוע מדע וטכנולוגיה בתעודות סוף שנה. ממצאי המחקר הראו כי תלמידים מקבוצת הניסוי שיפרו באופן משמעותי מיומנויות חשיבה ברמה של הבנה, יישום והנמקה בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הביקורת ( מירי ברק).

מקצוע ההיסטוריה נחשב קשה ולעיתים אף משעמם בקרב לומדים רבים, שאינם מוצאים בנושאי ההוראה נקודת אחיזה מוכרת שתאפשר להם לחושקירבה, חיבור ועניין, כמו גם אפשרות לנתחו ולהסיק מסקנות. פיתוח יחידת הוראה בהיסטוריה במרחב מקוון ייעודי עשויה לאפשר ללומדים לגלות עניין וחיבור לפרדיגמת ההוראה-למידה ולתכנים המוצגים בה. יחידת ההוראה "היסטוריה – לא מה שחשבתם" פותחה במרחב מקוון ייעודי, פייסבוק, מתוך תפיסת עולם כי לימוד היסטוריה חיוני לכל תלמיד ויש ללמד היסטוריה על פלטפורמה המותאמת לבני הנוער ה- digital natives בעידן הנוכחי (ענת אוסטר-לוינץ, נאוה פוגלמן ).

המקרה המתואר מתייחס לניסיון לשלב ספר לימוד דיגיטלי בהוראת היסטוריה לבגרות בכיתה י בשנת תשע"א. ההחלטה לעבור לספר דיגיטלי נבעה מתפיסת התלמידים, כילידים הדיגיטליים, שיאמצו את המדיום החדש ואף יעדיפו אותו על פני המדיום המסורתי. גם העלות הנמוכה נתפסה כתמריץ. בפועל הסתבר שהקשיים היו רבים וההתנגדות העצימה. הנחת קלות השימוש בספר דיגיטלי של "דור הנט" התבדתה ( רות אש- ארגייל).

במחקר זה מתוארת פעילות ניסיונית לשילוב כתיבת מסמך שיתופי בגוגל דוקס ופעילות ברשת החברתית טוויטר כאמצעים לשיפור מיומנויות הכתיבה ולהעצמת תלמידים בלימודי אנגלית בחטיבת ביניים. שישה עשר ילדי כיתה ח' בהקבצה א קיבלו בשנת הלימודים תשע"א שתי משימות לימודיות. ממצאי המחקר גילו כי בקרב כחצי מן הזוגות שעסקו בפעילות הכתיבה בגוגל דוקס נוצר שיח לימודי . שיח טקסטואלי זה הנו ייחודי וחדשני בפדגוגיה של למידת הכתיבה בשפה זרה ( נדב בדריאן , ורד שמעוני , גילה קורץ ) .

אחת המיומנויות החשובות שיש לטפח אצל תלמידים במסגרת אוריינות המידע היא יכולת איסוף מידע בסביבה אותנטית ולא רק באינטרנט. בביה"ס חט"ב פיינשטיין בפ"ת מכירים בחשיבותה של מיומנות מידע זו ומפעילים בצורה דינאמית ומעוררת עניין את התלמידים בפרויקט "עין העדשה" בלימודי הגיאוגרפיה לכיתות ז'. התלמידים נדרשים לצאת ולצלם את הגשם, את גלי הים, הנחלים והנופים בחורף. כל תלמיד יכול להעלות לאתר ביה"ס את התמונות ולפרסם עד 4 תמונות , כולל הוספת מידע נלווה מתאים באתר ביה"ס . התלמידים יכולים להגיב לתמונות שהועלו ובסוף התהליך יש תחרות לבחירת התמונות הטובות ביותר.

פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

במאמר זה מתוארת גישה חדשנית הגורמת למעורבות אישית של תלמידים בלימוד חקר וכתוצאה מכך הם מבצעים חקירות מדעיות בעלות משמעות אישית ורלוונטיות לחיי היום יום שלהם. הלומדים נתמכים על ידי תוכנה המנחה את תהליך החקר המשתרע מתוך הכיתה לתוך שטח בית הספר ומעבר לו, בבית או בחוץ ( Ainsworth, Shaaron Anastopoulou, Stamatina , Sharples, Mike ).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה, להעריך את יעילות הוראת המדעים של מורי בתי ספר יסודיים, תוך כדי השתתפותם בתכנית פיתוח מקצועי רבת היקף ולקבוע את הקשר בין האמונות שלהם והלמידה של התלמידים. נמצא כי מורי בית ספר יסודי שהשתתפו בתכנית אינטנסיבית ארוכת טווח (יותר ממאה שעות) הראו הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית שלהם בהוראת המדעים. נמצא כי ניתן לחזות מספר משתני רקע של אמונות מורה, כולל, באיזה תכיפות הם מלמדים מדעים.

תוך שימוש ב- microanalysis של שיחת דיון כתתית, בכתה ו' של בית הספר היסודי, העוסקת בהיפוך האנרגיה, החוקרים המחישו את הדילמה המתעוררת בגישה התקשורתית שהמורה עשה בה שימוש בעת שהוא עושה שימוש אינדוקטיבי בפעילות , להורות תוכן מדעי כללי. החוקרים חשפו את מורכבות הקשר בין גישת הדיאלוג לבין הגישה הסמכותית בבניית למידה ובאותה מידה, הצורך למלא אחר מטרות הלימוד עבור כל שיעור. כאן החוקרים מדגימים כיצד השימוש באנליזת חלקיקים עדינים וקטנים של שיחת דיון כיתתית ואינטראקציה, יכולים לגלות את הפרטים של למידה בכיתה, כמו, אי התאמה של מטרות ההוראה ואימוץ גישה מתאימה כדי למלא את תכלית ההוראה המיועדת ( Wong, Hwei-Ming תTan, Aik-Ling) .

המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .

במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .

בספר זה, המחבר מייק פלמינג מציג לקורא שאלות מפתח תיאורטיות המקושרות לחינוך לאמנויות ומסביר בבהירות כיצד שאלות אלה קשורות לפרקטיקה. הספר מציע דו"ח מהימן לגבי האופן שבו כותבים עיקריים בתחום האסתטיקה, תיאוריית האמנות ולימודים תרבותיים מתייחסים לרעיונות הרלוונטיים לחינוך (Mike Fleming).

המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.

מאמר זה סוקר מחקר ניסויי למחצה שנערך בעשור האחרון לגבי ההשפעות של הדמיות מחשב בלימודי מדעים על הלמידה. המוקד הוא בשתי שאלות מחקר: כיצד השימוש בהדמיות מחשב יכול לחזק את החינוך המסורתי, והאם השימוש בהדמיות מחשב הוא הטוב ביותר כדי לשפר את תהליכי הלמידה ותוצאותיהם (Rutten, Nico; van Joolingen, Wouter R.; van der Veen, Jan T).

מחקר זה בחן את הרמזים המילוליים המפעילים שבהם השתמש המדריך/מורה כדי לקדם רפלקציה ותגובות של הלומדים הצעירים כלפי הרמזים הללו. שבעה ילדים בגילאי 8-12 השתתפו ב-260 דקות של הדרכה אחד- על-אחד כדי ללמוד מושגים מדעיים הקשורים לתנועת גלגל השניים; המדריך סיפק באופן ספונטני לתלמידים אלה 763 הרמזים לרפלקציה (Wilson, Travis; Perry, Michelle; Anderson, Carolyn J; Grosshandler, Dean).

שגיאות כתיב אינן נחלת ילדים בלבד . אנו נתקלים בשגיאות כתיב לא רק במחברות הילדים אלא גם בשלטים, בהודעות ובמכתבים המופיעים בערוצי תקשורת שונים -במסרונים ובדואר אלקטרוני. הספר "נתיב חדש לכתיב"מתמקד בשגיאות כתיב במהותן ומקורן.הספר מציע דרכי אבחון, מניעה וטיפול בהתאם לקשיים ספציפיים של תלמידים צעירים ובוגרים. בספר – טבלת עזר לשימוש בחוברות כתיב ולשון, רשימת מילים הומופוניות, כללים ואסוציאציות המנוסחים בצורה ידידותית ( ציפי מאק).

במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.