תחומי לימוד

מאמר זה חוקר את יצירת הפדגוגיה הקשורה למדעים לפרחי הוראה לבית הספר היסודי הלומדים על נושא מאתגר באופן מסורתי, כוחות, כחלק מההכוונה והארגון שלהם בקורס להוראת המדעים. הממצאים ממחישים עד כמה משמעותית הפרשנות של תכנית הלימודים הבית ספרית כפועל יוצא מהתפתחות המודעות המטה קוגניטיבית שלהם כפרחי הוראה מלימודי המדעים שלהם עצמם ( PARKER, JOAN , HEYWOOD, DAVID).

הדגש החזק, המַפּיק והחטפים ז”ל: אלו דוגמאות לגוויות שאנו, המורים ללשון, ממשיכים להתעסק אתן, כאילו לא בביה"ס אנו עובדים, אלא במכון הפתולוגי. תורת ההגה והצורות של העברית התִּקנית, הרִשמית, זו הנלמדת בשיעורי הלשון בבית הספר והמדוברת (פחות או יותר) בפיהם של קרייני החדשות ברדיו ובטלוויזיה, היא תורת ההגה והצורות של עברית המקרא, כפי שמתעד אותה הניקוד הטברני ( רינה ברוך) .

ספרו של פרופסור T. Mills Kelly (מרצה בכיר ב George Mason University ) אודות הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי זוכה לעניין ולשבחים בארה"ב ובעולם. הספר מתייחס בעיקר להוראת היסטוריה בחינוך הגבוה , באוניברסיטאות ובמכללות . נקודת המוצא של הספר היא שהוראת ולמידת היסטוריה בעולם עתיר מידע דיגיטאלי ומקורות מידע באינטרנט מציבה אתגר למורים ולמרצים ומחייבת שינוי בגישה החינוכית. במציאות החדשה ניתן להעמיק את גישת למידת-החקר בכל שלבי הלימוד תוך ויתור על הגישות של צבירת ידע ( T. Mills Kelly).

הסטודנט להוראה עודד יחזקאלי (אוניברסיטת תל אביב) ביצע חזרה על החומר של מלחמת העולם הראשונה באמצעות משחק "אחד נגד מאה". התלמידים שלו – לא רק נהנו מהפעילות, אלא ובעיקר חזרו והעלו את המושגים המרכזיים הקשורים לאירוע ההיסטורי. אמנם לא שיעור "עתיר חשיבה" אך שיעור "אחר" שנועד לגרום למוטיבציה ולהנאה. ניתן – כמובן – לאמץ את התבנית של המשחק לנושאים היסטוריים אחרים. כזה ראה וחדש !!! (גדי ראונר)

המחקר התכוון לנתח את ההשפעה של מיפוי מושגי, אסטרטגיית למידה המבוססת על קונסטרוקטיביזם, על הביצוע האקדמי של תלמידים בכיתה ז' בנושא של מדע כללי. מחקר דמוי-ניסויי זה בחן 167 תלמידים הלומדים בשני בתי ספר שבהם יש הפרדה בין בנים לבנות. התוצאות הראו שהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות מיפוי מושגי היה טוב יותר מהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות שיטת ההוראה המסורתית (Cheema, A., & Mirza, M. S. , 2013).

מחקר זה בחן את האקלים הרגשי בהקשר להוראה ולמידה של מדעים לכיתה ז' (Tobin, Kenneth; Ritchie, Stephen M.; Oakley, Jennifer L.; Mergard, Victoria; Hudson, Peter, 2013).

הספרים הדיגיטליים וספרי הלימוד הדיגיטליים בפרט כבר נמצאים אתנו ולא על מנת להיעלם. החלפת הספרים המודפסים בספרים הדיגיטליים היא רק עניין של זמן (לא רב להערכתי). האם נעשה בהם שימוש מושכל בתחום החינוך או נתייחס אליהם וננהג בהם רק כעוד אמצעי לנשיאת ספרים ולהפצתם. במקרה האחרון, יתרונם על הספרים המודפסים יהיה מועט מאד, אם בכלל ( יורם אורעד) .

אחת הבעיות העיקריות כיום מבחינת מיומנויות קוגניטיביות היא חוסר רצונם של ילדים לקרוא ספרים בבתי ספר יסודיים , ובוודאי בבתי ספר תיכונים , ההיצע העצום של משחקי מחשב, יישומי מחשב ורשתות חברתיות מושכים ללא הרף את ילדים וגורמים כך שתחום קריאת הספרים ע"י ילדים בעולם נקלע לאזור מצוקה . מורה בארה"ב, מהטובות שבחבורה, מציעה כמה אסטרטגיות לעידוד קריאת ספרים ע"י ילדים, אולי חלקם יעזור גם למורים בישראל (Pernille Ripp).

רותי בן ישי , המלמדת בחטיבת ביניים מגוללת את הדילמות של מורה מתוקשבת המתמודדת עם הוראה ולמידה פעילה של תלמידים בסביבה מתוקשבת. הדילמה העיקרית היא בין הקדשת הזמן להפקה משמעותית של תלמידים לבין הדרך המסורתית של הקניית עובדות היסטוריות .

המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .

שיטה מתקדמת לסיכום השיעור היא באמצעות סיכומי שיעור שיתופיים סינכרוניים באינטרנט בהם תהליכי הכתיבה והעיבוד משותפים . בכך הסיכוי לעיבוד שגוי קטן יותר, היקף החומר המסוכם רב יותר, ולא נדרשת מהסטודנטים השקעת זמן מעבר לשעות השיעור. הטכנולוגיה הקיימת והזמינה כיום לכל מציעה מגוון אמצעים וכלים מקוונים להפקה שיתופית של מסמכים, כאשר הנפוץ שבהם הוא GoogleDocs . מטרת המחקר זה הייתה לבחון את דעותיהם של סטודנטים על סיכומי השיעור ( אסף הורוביץ , אדר צארום ) .

מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

המקרה המתואר במאמר מתייחס לשילובם של בלוגים קבוצתיים במסגרת קורס אקדמי מבואי לאוריינות מידע במטרה לעמוד על הערך המוסף של התיעוד בבלוג עבור הסטודנטים והמרצה בקורס וכן הצגת תובנות ראשוניות מהתנסות זו. מחקרים מעידים על כך שתיעוד תהליכי חקר תורם ללמידה משמעותית. ניתוח תוכן ראשוני של בלוגים הקורס מלמד על קיומם של תכנים דיווחיים משימתיים לצד תכנים חווייתיים רגשיים הבאים לידי ביטוי בכתיבה ( רות אש-ארגייל) .

הבוגר הרצוי של החינוך לאזרחות הוא אדם המסוגל להבין את המתחים המכוננים את החברה האזרחית הדמוקרטית ולפעול בתוכם . המורכבות הדמוקרטית כוללת הן שינוי חברתי המבקר את הקיים ופורץ גבולות והן הכרה בגבולות הדמוקרטיים המאפשרים את פריצת הגבולות. חינוך אזרחי אמיתי מכיל את שתי התכליות בעת ובעונה אחת. הבוגרים הרצויים של החינוך האזרחי הם אזרחים שהפנימו את המורכבות של החיים הדמוקרטיים ויודעים לפעול בתוכה. תפיסה מורכבת של המציאות הפוליטית־דמוקרטית אינה ניתנת להנחלה פשוטה באמצעות הוראה ישירה; לומדים אותה לאט ומתוך התנסות מושגית וחווייתית. במהלכה של למידה זו מבינים שהמרחב החברתי אינו שחור־לבן, שמול כל עמדה "משכנעת" אחת עומדות עמדות "משכנעות" אחרות ושמרחב הזהויות מגוון ורב־ממדי ( אדר כהן) .

אסטוניה נמצאת בקדמת הרפורמה החינוכית בעולם. בשנה האחרונה הוכנסו לתכניות הלימוד של ילדים הגיל 7, נושאים כמו תכנות ורובוטיקה.Conrad Wolfram המייסד של Computerbasedmath. Org ומדען בתחומי המתמטיקה והפיזיקה בעולם טען (בסדרת הרצאות ב-TED) : הפסיקו ללמד לחשב, התחילו ללמד מתימטיקה. במידה רבה בהשראה של קונרד וולפראם יהיו תלמידים מ-30 בתי ספר באסטוניה מעורבים בקרוב בתכנית ניסויית חדשה להוראת מתימטיקה המבוססת על מחשב, אשר מפחיתה את הדגש על חישובים – ביצוע סיכומים- והגדלת הדגש על הבנת השימושים של מתימטיקה בדוגמאות מציאותיות, מחיי היום יום ( Ben Rooney) .

העידן הדיגיטאלי ( אשר ביטוייו הם מעבדי תמלילים ומחשבים אישיים ) לא גרם בהכרח לכתיבה בשנים האחרונות להיות משובחת יותר . להפך , הכתיבה הפכה להיות יעילה אך נטולת שאר רוח ויצירתיות . הדבר מתבטא הן אצל כותבי הספרים והן אצל הספרות היפה. יש מעט מאד יצירתיות אצל הכותבים כיום. חלק מן הבעיה נובעת מהדרך בה מלמדים כיום כתיבה יצירתית אבל עיקר הבעיה היא היכולת הטכנולוגית של הכותבים להעתיק רעיונות ולמצוא חלופות שונות במדיה הדיגיטאלית (Maria Popova) .

במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .

מחקר זה בחן את תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ (להלן מקצועות מס"ש) לעיצוב הזהות ולחיזוק תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי בכוחן של תכניות הלימודים ובדרך הוראתן לתרום לעיצוב הזהות ולהשפיע על העמקת תחושת האזרחות בקרב המתבגרים. שאלות המחקר הנגזרות הן: האם תכניות הלימודים במקצועות אלה תורמות לכינונה של זהות דרוזית ישראלית? וכיצד הדברים באים לידי ביטוי? ( רנדה עבאס, דבורה קורט) .

דרך ארוכה עשה "המרכז לחדשנות בחינוך" לפני שפנה להפיץ ברבים את פועלו. כבר חמש שנים הוא מפעיל את תוכניתו בשיתוף משרד החינוך בבתי ספר באזור המרכז והשרון וכעת, אחרי שנבטו ניצני ההישגים שלה, מבקשים אנשי המרכז לספר על התוכנית ולהביא אותה לידיעת צוותי החינוך ברחבי הארץ. מטרתה הראשית של התוכנית היא לסייע לתלמידים יוצאי אתיופיה לצמצם את פערי האוריינות בינם לבין בני גילם.מדובר בתוכנית התערבות הוליסטית שאמנם מתמקדת באוכלוסייה ספציפית, אך מתאפיינת בכך שכלל התלמידים שנמצאים בה נהנים מפירותיה. התוכנית, שהתחילה כפיילוט בגרעין קטן של בתי ספר, התרחבה בהדרגה וכעת פועלים במסגרתה 18 בתי ספר, יותר מ-140 כיתות א'-ו' ו-3,600 תלמידים, והיא מכוונת לקדם תרבות בית-ספרית כוללת המקדמת לימודים בכלל וטיפוח הקריאה והכתיבה בפרט ( יעל אפרתי) .

מאמר זה מציג את הקשרים שבין חומרי ההוראה, המורה והכיתה. לשם כך נבחנים שני חקרי מקרה; במרכזו של כל אחד מהם נמצאת מורה המלמדת נושא מתמטי זהה באמצעות אותם חומרי הוראה בשני בתי ספר שונים. מן המחקר עולה שאופן השימוש בחומרי ההוראה תלוי מאוד בשני גורמים: (א) תפיסת המורה את תפקידם של חומרי ההוראה – מודל להתרחשות הרצויה בכיתה או משאב בלבד; (ב) הרגלי הלמידה של התלמידים בכל כיתה. למחקר המתואר במאמר זה יישומים תאורטיים, בעיקר בתחום ההפעלה של תכניות הלימודים, ופדגוגיים, ביניהם פיתוח של חומרי הוראה ותהליך הטמעתם בכיתות ( תמי אייזנמן) .