תחומי לימוד

תכנית הלימודים הבית ספרית להכשרת מורים לחטיבות הביניים ,The Middle Years Schooling Program-MYS שפותחה באוניברסיטת קווינסלנד בקמפוס איפסוויץ,( University of Queensland's Ipswich capus (UQ Ipswich) הינה מהמובילות בתכניות ההוראה לחטיבות הביניים. כמודל לפיתוח התכנית שמשה הרפורמה בלימודי חטי בות הביניים בארה"ב, אך היא צמחה והתפתחה מבחינת תכנית הלימודים והתכן בתחילת שנות האלפיים על מנת לענות על דרישות בתי הספר בקווינסלנד. זאת תכנית חדשנית המשיגה תוצאות מעולות. בוגרי התכנית מוכשרים להיות מורים בכל מסלולי ההוראה בבית הספר. ( Geelan, D.R).

ילדים מתחילים ללמוד שפות זרות בגיל יותר ויותר צעיר באירופה, כאשר מרבית התלמידים מתחילים בגילאי 9-6, על פי דוח שפורסם על ידי הנציבות האירופית. מרבית המדינות או המחוזות הורידו את גיל תחילת לימודי החובה של השפה ב-15 השנים האחרונות וחלקם אף מציעים אותם בגני ילדים – הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה, לדוגמה, מעניקה לימודי שפה זרה לילדים בגילאי 3. אך בעוד שגיל התלמידים המתחילים ללמוד שפה זרה ירד באופן כללי, כמות זמן ההוראה שהם מקבלים לא עלתה באופן משמעותי. אכן, זמן ההוראה המוקדש לשפות זרות הוא די נמוך בהשוואה לנושאים אחרים.

במאמר זה, המחבר מציע הצעות עבור מורים למתמטיקה המשלבים טכניקות של למידה מקוונת בכיתות (Edwards C, 2012) .

המחברת, פרופסור באוניברסיטת British Columbia, דנה בגישה פדגוגית שהיא פיתחה כדי לשלב מחקר באינטרנט עם הוראת המדעים. המחברת מתארת את השימוש בטכניקה כדי ללמד את התלמידים בכיתות ח'-י' על ההתחממות העולמית (Khan, Samia, 2012) .

בשנים האחרונות דוחקות יותר ויותר ישיבות ואולפנות מרשימת המקצועות שלהן את הספרות, ומכניסות במקומה בגרות במחשבת ישראל. מעבר להשפעה התרבותית של תופעה זו, מסתבר כי היא עשויה להשפיע על תחומים רבים אחרים בחייו של התלמיד, ואחד מהם הוא מידת ההצלחה בבגרות באנגלית.

הוראת ההיסטוריה בבתי הספר בארץ זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי ואקדמי רחב", אומר ד"ר ירון ונסובר, המרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, "אלא שתשומת הלב מתמקדת בעיקר בסוגיית תוכנית הלימודים – מה יש ללמד ואילו שאלות לשאול בבחינת הבגרות. ואולם לסוגיה האם שיטות הלימוד הקיימות מעוררות עניין בתלמידים אין שום הד ציבורי". בספרו "היֹה היה פעם: על היסטוריה, סיפור ועניין בין כותלי בית הספר" ‏(מכון מופ"ת‏) מנסה ד"ר ונסובר לברר מדוע הוראת ההיסטוריה בבתי הספר שרויה במשבר עמוק, תוך ניסיון להחזיר את המורה ההיסטוריון לתפקידו כ"מספר סיפורים שבטי" במטרה להצית סקרנות וחדוות לימוד בתלמידים.

מחסור באולמות ובמתקני אימון ראויים, כיתות עמוסות, עצלות של תלמידים ושכר נמוך מקשים על עבודתם של המורים לחינוך גופני. פרופ' רוני לידור, נשיא המכללה האקדמית ווינגייט: "עבור רוב התלמידים, חינוך גופני אינו ספורט". בהיבט הערכי ענפי הספורט השונים מזמנים חינוך לערכים רבים ולעתים סותרים, לדוגמה: חינוך לשיתוף פעולה, אך גם לתחרותיות. "בין תחרות לשיתוף פעולה יש מתח מסוים", מסביר לידור, "וכדי שילדים יפנימו את הערכים האלה, הם צריכים ללמוד מהו משחק הוגן, כיבוד הזולת ועזרה לזולת. חינוך לערכים מחייב את הבלטת התהליך, את העשייה ולא את ההישג או התוצר הסופי ( איילת פישביין) .

בתיכון בניו יורק הבינו כי המכשול העיקרי המונע מתלמידים להצטיין הוא קשיי הכתיבה שלהם – וחזרה ללימוד היסודות הפכה את התיכון למופת חינוכי. מהפכת הכתיבה בבית הספר החלה ב-2007, כאשר המנהלת דיידרה דאנג'ליס פתחה בחקירה בשיתוף צוות המורים, שמטרתה להבין מדוע אפילו תלמידים שמשקיעים מאמצים לא מצליחים בלימודיהם. הם הגיעו עד מהרה למסקנה שהמאפיין המשותף לרובם הוא שאינם יודעים לכתוב, אינם יכולים "לתרגם מחשבות למשפטים, פסקאות ומאמרים מגובשים ומנוסחים היטב" ( ליטל לוין) .

מאמר זה דן בשאלה, מדוע נושאים מדעיים מסוימים נחשבים כמציגי מכשולים ללמידה ומציע למורים איסטראטגיות אנליזה ועיקוף בעיות אלה. הוא קובע את הטבע של התפיסה השגויה של התלמיד ונותן מספר איסטראטגיות לחשוף אותן ולעורר את התלמיד לחשיבה חוזרת לגבי אמונותיו במערכות. הוא מציג את תפקיד המורים בתיקון התפיסות השגויות האלה על ידי התייחסות וחשיפת הסיבות שגרמו ליצירתן ( Metz B, Gooding J) .

מתוארות שלוש גישות בהוראת המדעים , גישת השינוי המושגי (conceptual change), הגישה הסוציו-תרבותית, הגישה הביקורתית. הגישה בעלת ההשפעה הארוכה והמשמעותית ביותר בקהילת הוראת המדעים היא גישת השינוי המושגי. רבות מהשיטות ונקודות המבט בגישה זו נבעו מהמחקר ההתפתחותי של פיאז'ה וקישורו לרעיונות על ההיסטוריה של התפתחותו של הידע המדעי (תומס קון). קבוצתו של פוזנר גיבשה מודל ללמידת מדעים המסביר את עמידותן של טעויות המשגה (misconceptions) בפני שינוי. פוזנר ועמיתיו הציעו כי ללומדים יש "אקולוגיות מושגיות" וכי הלמידה אצל אנשים דומה לתהליך המורכב של שינוי תיאוריות במדע. גישה זו חוללה בשנות השמונים כמות גדולה של מאמרים בהם מתוארות תפיסות חלופיות לכל נושא בתכנית הלימודים ( גילמור קשת) .

לקליטה טובה בכיתה א' יש משמעות רבה, כך גם לבחינות הבגרות בתיכון, אבל לפי מחקר אמריקני דווקא כיתה ג' היא הנקודה הקריטית ביותר בלימודים, ועלולה לגרור קשיים רבים בהמשך. הסיבה: בשלב זה הילדים לא רק מתרגלים את מיומנות הקריאה, אלא מתחילים לדלות מידע מטקסטים. "צריך לתגבר ילדים מתקשים בכיתה זו", אומרת החוקרת. בטור שכתבה עבור מגזין טיים, מסבירה חוקרת וסופרת מוכרת בארה"ב, אנני מרפי פול, שספרה הבא "מבריק – המדע שמאחורי החוכמה" עוסק בנושא זה בדיוק, מדוע דווקא כיתה ג' היא משמעותית כל כך. לפי פול, העניין קשור בעיקר ביכולות קריאה ועיבוד מידע. בכיתה ג', מסתבר, יפסיק הילד לקרוא בטקסט את הסיפור הכללי, ויתחיל לדלות מהמילים אינפורמציה (נטעלי גבירץ) .

בלוגים מספקים הזדמנות עבור הסטודנטים להשקיע עצמם בכתיבה אינטראקטיבית מבחינה חברתית בהקשרים אקדמאיים. מחקר זה ביקש לחקור כתיבת בלוג מפרספקטיבה של אוריינות אקדמית (Cecile M. Badenhorst, 2012).

הוראה שיתופית הפכה למקובלת בשטח החינוך, במיוחד בכל מה שקשור לחינוך מיוחד. נמצא כי תלמידים עם בעיות למידה בכיתות של הוראה שיתופית, שיפרו את הרמה האקדמית, התנהגותית, כישורים חברתיים והערכה עצמית בהשוואה לתלמידים בכיתות החינוך המיוחד. במאמר זה מוצגים נתונים שנאספו במשך שלוש שנים, במטרה להמחיש ולהציג את האפקטיביות וחוסר האפקטיביות של הוראה שיתופית בכיתת מדעים ( Forbes, Leslie; Billet, Stacy )

התיכון הווירטואלי, יוזמה משותפת של קרן טראמפ, משרד החינוך ומטח, נחנך בחודש ספטמבר 2012 באירוע חגיגי ומרגש, בהשתתפות תלמידי המחזור הראשון בפיזיקה. התלמידים הגיעו למטח מכל מרחבי הארץ: דימונה, שפרעם, קרני שומרון, שיטים בערבה ועוד. מטרת התיכון הווירטואלי היא להעלות את מספר התלמידים שיסיימו לימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמה מוגברת, ולהביאם להישגים גבוהים. באירוע הפתיחה נפגשו התלמידים עם חבריהם לכיתה הווירטואלית, הכירו את סביבת הלמידה בתיכון הווירטואלי, האזינו להרצאה של מרצה בכיר לפיזיקה, התנסו בפעילויות חקר בפיזיקה (בניית פריסקופ וחקר של מטוטלת), עברו סדנת ניהול זמן, ולסיום קיבלו ערכת מעבדה, עט אלקטרוני וספר לימוד.

מאמר זה, מתאר איך במחלקה למדעים הפועלת כיחידה לדוגמא בביה"ס, מורים וראשי מחלקות, יכולים לתמוך בעבודה מעשית המבוססת על סטנדרטים בדרך הטובה ביותר. מחלקה זאת, בניגוד לזו שהוצגה במובאה הראשונה, מראה את הפוטנציאל בעבודה המזינה, הממוקדת תפיסתית, לא רק כעבודה אדמיניסטרטיבית, אלא גם של שיתוף פעולה בין המורים וראש המחלקה. המורים לא ראו בראש המחלקה מנהל,אלא עמית יותר מנוסה. ראש המחלקה גם הוא מרגיש תחושה דומה. הכל מתבצע במסגרת שיחה ולא פקודה. כך אף אחד לא חש מאויים. ראש המחלקה נחשב כמוביל מקצועי של תכניות הוראה שבמסגרת תפקידו, עליו לבצע מספר תפקידים ניהוליים ( Campbell, Todd; Melville, Wayne; Bartley, Anthony) .

במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים, קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה ( גדי ראונר) .

מחקר זה בוחן את ההשפעה של טכנולוגיית TEAL הן על הביצוע של התלמידים והן על ההוראה של המורים בהקשר של הוראת פיזיקה באחד מבתי הספר התיכוניים (Shieh, Ruey S., 2012) .

המאמר בוחן כיצד בית ספר יסודי מיקד את תכנית הלימודים שלו בפיתוח מיומנויות החקירה של התלמידים במהלך שנת הלימודים( Baxter, Juliet,; Ruzicka, Angle, and Blackwell, Sharon, 2012).

מאמר זה בוחן את היתרונות של חקר-רשת בסיוע להבנה מעמיקה של התלמידים את המושגים המדעיים תוך שימוש בארבעה עקרונות של למידה שנאספו משני דוחות של המועצה הלאומית למחקר (Subramaniam, Karthigeyan, 2012).