ניהול וסביבות למידה

באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)

האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

דו"ח ביקורת שפורסם לאחרונה על ידי משרד החינוך בקולרדו ארה"ב מצא כי תלמידים הלומדים בבתי ספר תיכוניים וירטואליים מצליחים פחות בבחינות הישגים ארציות בהשוואה לתלמידים מבתי ספר תיכוניים רגילים. בכתבות שפורסמו לאחרונה מנסים בתי הספר הוירטואליים להביא את קולותיהם האוטנטיים של התלמידים הלומדים במסגרות החינוך הוירטואלי המעידים על אפקטיביות החינוך המתוקשב שלהם ועל חשיבותו. כמו כן, מתפרסמות כתבות המצביעות על יתרונות בתי הספר הוירטואליים המעניקים מסגרת לימודים גמישות יותר לבני נוער המתקשים להסתגל למסגרת השגרתית של בתי הספר. מצד שני במדינות אחרות כגון קנדה מסגרות החינוך הוירטואליות פורחות וזוכות להכרה חינוכית, כך שמוקדם עדיין להספיד בתי ספר וירטואליים כתופעה חינוכית.

מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)

בארה"ב פותחה לאחרונה תוכנה ייעודית שנועדה להקל על תלמידי בתי הספר היסודיים לאתר מידע באינטרנט. התוכנה שהיא גרסה ייעודית של Watson™ מסוגלת להקל משמעותית על תהליך איחזור המידע החינוכי. מנוע חיפוש יעודי זה מתמקד באתרים חינוכיים, אנציקלופדיות וחומרי יעץ הרלבנטיים במיוחד לשיעורי הבית של התלמיד. התוכנה יודעת לחפש בו-זמנית הן מחומרים חינוכיים מותאמים באינטרנט והן ממקורות מידע המאוחסנים כבר במחשבו של התלמיד. לרשות התלמיד מותקן סרגל כלים ייעודי של התוכנה אשר בכל רגע נתון מנחה את התלמיד לאיתור המידע.

ראיון מעניין עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. מניסיונו כמורה המלמד בכיתה בעזרת בלוגים מציע Richardson להתחיל עם כל המכלול של עדכוני RSS בשיעורים הראשונים. התלמידים צריכים לדעת לנהל כלי RSS למעקב אחר פריטי מידע בבלוגים, כלומר לחשוף אותם למלאכת איסוף שיטתית שלאחריה יתחילו להבין את הדינאמיקה של בלוגים. לדעתו, על מנת להצליח בשילוב הבלוג בכיתה יש לקשור את התלמידים לקהילה דיגיטאלית רחבה יותר של המחוז או היישוב. החשיפה של התלמידים לקהילה דיגיטאלית מחוץ לביה"ס המסוגלת להכיר בערך התלמיד חשובה גם ללגיטימציה של תהליך הכתיבה שלו וגם למוטיבציה שלו לכתוב לקהילה דיגיטאלית שתעריך אותם בהתאם.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

מערכת Vyew הנה פלטפורמה שיתופית חדשה באינטרנט לצוותים וירטואליים וגם לצוותי למידה מרחוק. המערכת מאפשרת לצוותים וירטואליים או לומדים מרחוק לשתף פעולה באינטרנט באמצעות דפדפן אינטרנט רגיל (100% Browser-based). הצוותים המשותפים או הלומדים מרחוק יכולים לשתף מידע, להעביר ביניהם קבצים ולתקשר בזמן אמיתי ובאופן סינכרוני באמצעות המערכת ולראות במקביל גם את לוח המידע המשותף (Whiteboard ) לצוות. ניתן בכל רגע להעביר את כל סוגי הקבצים המקובלים במערכת ה-Office לרבות אפשרות של צפייה משותפת בכל סוגי התמונות ומסכי המחשב המקובלים.

הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

הפרופסורים טוענים כי הסטודנטים מנצלים את הגלישה החופשית בחדרי ההרצאות ובסמינריונים על מנת לשלוח E-MAIL ועל מנת לגלוש באתרים שונים ומשונים. פרופסור Chris Dede סבור שהמרצים צריכים לדעת להתמודד בעצמם עם גורמי ההסחה של המחשבים הניידים על ידי כך שיציעו הוראה יותר מעניינת ויותר מאתגרת. הויכוח בין חברי הסגל לגבי שימוש במחשבים ניידים באולמות ההרצאות ובכיתות הלימוד חוצה את מרבית האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב וחלק מן המרצים אוסרים על סטודנטים להשתמש במחשבים ניידים בהרצאות שלהם. כך לדוגמא, באוניברסיטת ממפיס, אוסרים מרצים בכירים למשפטים על הסטודנטים להיכנס לאולם ההרצאה עם מחשבים ניידים.

מאמר מעניין של גו'רג סימנס (George Siemens) המצביע על אילוצי הדיאלוג החינוכי הקיים כיום בכיתה או בסביבות מתוקשבות דומות כגון פורומים. מדובר במציאות שבה המורה או המרצה שלוט בכל התהליך וקובע את הכללים. כלומר, בדרך כלל, הלומד מגיב על סמך פרמטרים שנקבעו על ידי המורה. מרחב הלמידה של התלמיד או הלומד בעצם מוגדר ומגודר על ידי המורה או המרצה. מרחב למידה תחום זה אינו מאפשר חופש ביטוי וסקרנות לשמה. לדעת סימנס כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. מרחב למידה הקשור לבלוג או המבוסס בלוג יש לו פוטנציאל לשינוי ולהעמקת הדיאלוג החינוכי.

המאמר מציג מסגרת תאורטית להבנת "ארגון הידע המוסדי", ובוחן את השפעותיו כבדות המשקל על שדה החינוך. במוקד עומדות שתי השפעות מרכזיות: הסוגיה האפיסטמית שעוסקת באופני היווצרותה של תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים בבית הספר; ושאלת היציבות המופלאה של מוסדות החינוך בכל הקשור לאופן ההוראה בכיתה. המסקנה המרכזית העולה מהמאמר היא שאין כל אפשרות לשנות לעומק את האופן שבו עוסקים בידע בבית הספר ללא בנייה של דגם חדש של ארגון ידע מוסדי. (אמנון כרמון)

מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

ממצא עקבי למדי הוא ששיעור ההשתתפות של תלמידות בכיתה נמוך משיעור ההשתתפות של תלמידים. ממצא זה יוחס למה שכונה "אקלים קריר" – שם כולל להתנהגויות מורים או עמיתים לכיתה שתוצאותיהן הימנעות של תלמידות מלהשתתף בכיתה. האם "האקלים הקריר" עובר מכיתה שבה נפגשים פנים-אל-פנים אל כיתה מקוּונת? כדי להשיב על השאלה, שלחנו תצפיתן לארבעה מפגשי הנחיה של מנחים שונים באותו הקורס. התצפיתן רשם את מספר הפעמים שכל אחד מהמשתתפים באותו מפגש קיבל את רשות הדיבור. כך ידענו מה היה יחס הבסיס בין סטודנטים לסטודנטיות באותם מפגשים, ויכולנו להשוות אותו ל"יחס הדיבור": כמה פעמים דיברו סטודנטים, וכמה פעמים דיברו סטודנטיות. אם נמצא שיחס הבסיס שווה ל"יחס הדיבור" – לא נוכל לטעון שמין מסוים "שולט" בכיתה. באופן לא מפתיע מצאנו שאין שוויון בין שני היחסים: אף שהתלמידים הגברים היו מיעוט במפגשי ההנחיה (יחס של 1: 3), "יחס הדיבור" היה שווה (1: 1), כלומר, תלמידים משתתפים יותר מתלמידות (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה).

אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. בסקירה מוצגות גישות חדשות להערכת איכות המידע בבלוגים באינטרנט וגם גישות קיימות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים . לצידם מוצגים עקרונות וטכניקות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים תוך התבססות על חידושים של מומיחים כגון Stephen Downes ו-Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely .

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס יקבל במהלך לימודיו שעות הוראה המבוססות על התנסויות מתוקשבות. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמיחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים כחלק מההכנה שלהם לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסויות המתוקשבות שצריך כל תלמיד לעבור בבית הספר מוגדרות כפעילויות שצריך לעבור התלמיד בהנחיית מורים בביה"ס, אך הדבר אפשרי גם בהנחיה של פרויקטים מתוקשבים חיצוניים. ההתנסות המתוקשבת מחייבת את התלמיד לצבור נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

מפתחי תוכנה מובילים בעולם מתגייסים בעת האחרונה לפתח מערכות מידע ידידותיות ברוח ה-WEB 2.0 לטובת קהילות חינוך ומורים. דגם מידעני נכון ומוצלח של מרכז משאבים ממוחשב שנבנה ברוח תפיסות ה-WEB.2 . מדובר על מרכז משאבים חינוכי באינטרנט העונה על צרכי המורים, הלומדים וההורים בקהילה חינוכית. ניתן להעלות חומרים חינוכיים בקלות למרכז המשאבים , לראות את החומרים החינוכיים שהועלו עפ"י קטגוריות נושאים או מילות מפתח. זהו מאגר חינוכי חופשי של מורים ומחנכים בקנדה ובארה"ב הצובר מידע על הפעלות חינוכיות ומאפשר העלאה והורדה של הפעלות ומצגות על פי נושאים ומערכי שיעור. ייחודיות המערכת היא בפשטות המישק הממוחשב ובאיתור הידידותי של החומרים ובניית מרכז המשאבים הממוחשב סביב קהילה מקוונת חינוכית. מרכז המשאבים ממשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית תוך ניסיון לתת מענה טכנולוגי משולב וגם פשוט וידידותי למורים , לומדים והורים.