ניהול וסביבות למידה

מטרת המחקר הייתה לתאר את תופעת ההיעדרויות בקרב מורים במדינת ישראל ולנסות להסביר את מאפייניה העיקריים של התופעה על פי גורמי רקע אישיים ומוסדיים. (זהבה רוזנבלט, אריה שירום)

המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)

המחקר המתואר בעבודה זו עוסק בהשקפותיהם של מורי-המורים המלמדים את דיסציפלינות המדעים במסלול הכשרת המורים לבית הספר היסודי במכללות לחינוך, ביחס לתפקידם במכללה. (לאה אקשטיין)

המחקר מתמקד במרכיבי הידע הפרקטי והאישי של פרחי ההוראה בתחום הוראת המקרא ובחשיפת תרומת המכללה להכשרה לעיצובו של ידע זה. המחקר מבקש להאיר את ההתמודדות של הסטודנטיות עם הוראת פרשיות מקראיות טעונות. שאלות המחקר עסקו בהשפעת הפרופיל האישיותי, החינוכי וההשכלתי של הסטודנטית, על הוראתה את ספר בראשית, על הדילמות הערכיות והתיאולוגיות השזורות בו וחלקה של הכשרת המורים בעיצוב הפרופסיונלי של סטודנטיות אלו. בין מטרות המחקר: אפיון ייחודו של ספר בראשית ומוקדי הקושי שבו, ניתוח תכנית הלימודים לאור מוקדי קושי אלה, בחינת קשיי הסטודנטיות בהוראת הספר, בדיקה אם המכללה מכשירה את הסטודנטיות להתמודד עם קשיים אלה וכן הצעת דרכי פתרון אפשריים בהקשר זה. (מיכל אונגר)

המחקר עוסק בידע הפדגוגי הייחודי של מורות מומחיות לשיטת ה'ספרותרפיה', וכן במקומה של השיטה במכללות להכשרת מורים. השיטה פותחה על ידי דבורה קובובי והיא משמעותית ביותר בהכשרת סטודנטים להוראה. במחקר נבדק 'הידע הפדגוגי הייחודי' למקצוע של המורות המומחיות ל'ספרותרפיה' בהכשרת המורים ותהליך ה'ספרותרפיה' כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודת המורות הללו. באמצעות מקרים של שש מורות, נבדקו מאפיינים עיוניים של השיטה, ביצועי ההוראה של המורות, תפיסותיהן, הנתיבה המקצועית שלה והתנסותן האישית. (פנינה שפי)

מחקר זה הוא חקר מקרה קבוצתי העוסק בקשר בין שלושה משתנים המתייחסים למורים: תחושת אי- הוודאות המקצועית, התפתחות הידע המקצועי ורמת הקליטה של טכנולוגיית המחשב. (יעקב גויסקי)

שיקולים עיקריים לבניית פריטי תוכן במאגר הידע הארגוני. במאמר מוגדרים הסוגים העיקריים של פריטי תוכן אותם יש לכלול במאגר הידע. (מוריה לוי)

המחקר זה הוא חקר מקרה שנערך במכללה להכשרת מורים וכלל שלוש משתתפות. הוא ביקש לבדוק את הקשיים שבהם נתקלים הנכנסים לתפקידי ניהול ביניים במכללות להכשרת מורים ואת צורכי התמיכה שלהם. ההנחה שעמדה בבסיסו הייתה שכאשר מנהלים מתחילים יבינו טוב יותר את זירת עבודתם, יהיו מודעים למקורות קשייהם ויזכו לתמיכה מקצועית מכוונת, הם ישקיעו פחות אנרגיה בתהליך הסוציאליזציה ויתפנו לניהול מקצועי ויעיל. (מיכל גולן)

המחקר המתואר בעבודה זו מתמקד באוכלוסיית המרצים המלמדים במכללה אקדמית אחת להכשרת מורים בישראל. לקבוצה זו משתייך סגל ההוראה האחראי להוראת קורסים דיסציפלינריים להבדיל מהמדריכים הפדגוגיים, אשר מלווים את הפרקטיקום של ההתכשרות להוראה. המחקר מנסה לשאול שאלות על האוכלוסייה הנחקרת באמצעות סיפורים מהסוג האישי שנאספו על פי הזמנה, על מנת לבחון את עולמו האישי של המספר ואת הארגון שבתוכו הוא פועל. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 28 מרצים, 16 גברים ו- 12 נשים. (ורד טוהר, מירב אסף, ענת קינן, רקפת שחר)

המחקר עוסק בהוראת הספרות בבתי הספר התיכוניים הממלכתיים בארץ ודן בכך בשתי מסגרות התייחסות: חינוך וספרות. העבודה מציבה בסיס תאורטי לנושא, מתארת את המצב הקיים בישראל על בסיס הרקע התאורטי ומציעה דרך חדשה ושונה להוראת הספרות.

עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. (אריאלה גידרון)

המחקר בדק והשווה את הרציונל החינוכי ואת המטרות שבבסיס הפעילות להוראת השואה של מוסדות להנצחת זכר השואה בארץ, וכן את הנושאים ואת התכנים המופיעים בתכניות הלימודים שהם מפרסמים לשם הוראה במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ובימי העיון שהם עורכים.

מחקר זה עוסק במאפייניו של תהליך לימוד הוראת אנגלית בהתנסות המעשית עבור סטודנטיות דרוזיות הזרות למערך ההתנסות, בהיותן בעלות רקע שונה מהאוכלוסייה בשני בתי הספר היסודיים שבהם הן התנסו. (אלישבע מזור)

הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

המחקר עוסק במורים לחינוך מיוחד בחינוך הרגיל. נבדקה בו השפעתן של תפיסת מורכבות התפקיד, תחושת הלחץ של המורה ותפיסתו את האקלים הארגוני בבית ספר, על שחיקתו ונטייתו לעזיבה.

בעבודה זו נבדקה תפיסת המיניות של מתבגרים על פי קבוצות השתייכות ומגדר (דתיים ולא-דתיים, בנים ובנות). (ריקי גלזנר)

יש שיטענו כי הגדרת תחומי סמכותו של המנהל ומידת עצמאותו הן הגורמים העיקריים המשפיעים על מעמדו במערכת החינוך, ואילו אחרים יטענו כי דווקא תנאי העסקתו של המנהל או מרכיבים שונים בתהליך הכשרתו הם הגורמים המשפיעים ביותר על מעמדו ועל תדמיתו. במסמך זה מוצגים הסוגיות שנתפסות במינהל הפדגוגי במשרד החינוך ובארגוני המנהלים בארץ כסוגיות המרכזיות בנושא זה. במסמך מוצגים גם המאפיינים הסטטיסטיים העיקריים של מנהלי בתי-ספר בישראל כיום, נתונים על התוכניות להכשרת מנהלים המתקיימות כיום ומידע על מדיניות משרד החינוך בתחום הכשרת מנהלים ועל השינויים המתוכננים בה.

מאמרון מענין של ג'יי הורוויץ מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של תחומי התקשוב בקרב בני הנוער כיום והיא העדר יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית. מתברר שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע. התלמידים היום אולי יודעים כיצד להשתמש באינטרנט , אך יכולותיהם להעריך מידע מוגבלות למדי . ראוי בהקשר זה להוסיף את חמשת המיומנויות המידעניות החשובות שצריך להקנות לתלמידים עפ"י שאקלט , 2008 (Shacklet). א. יכולת לפתח את השאלות הנכונות למיקוד החיפוש באינטרנט. ב. יכולת לאתר את המידע הרלבנטי. ג. יכולת להעריך באופן ביקורתי את הערך של ממצאי המידע . יכולת למזג את המידע ולארגנו ( סינתזה) כדי שיענה על השאלות המנחות ד. יכולת להעביר ולהפיץ בצורה יעילה את הממצאים המעובדים לאחרים .

הספר בוחן את מורכבות תפקיד המנהל מהיבטים שונים, ומציב את האידיאל שאליו רצוי לחתור – בית הספר המתפקד כקהילה, בית הספר שבו המנהל הופך להיות ל"מנהיגם של מנהיגים, ". רעיון מרכזי העובר כחוט השני בספר זה הוא שתפיסתנו לגבי מושגי הניהול והמנהיגות תלויה במטפורה שבה אנו משתמשים כדי להגדיר את בית הספר. למשל, התפיסה המסורתית רואה בבית הספר ארגונים מסוג זה או אחר, מה שגורם לנו לחשוב בדרך מסוימת על המבנה הארגוני של בית הספר, על המוטיבציה של המורים, על כוח וסמכות, על פיתוח תכניות לימודים ועל פיקוח והערכה, אך חשיבותנו במושגים אלו תהיה חסרת משמעות אם נחליף את המטפורה ארגון במטפורה קהילה. במקרה זה, יהיה עלינו לגבש תפיסה חדשה של ניהול בית ספר ושל מנהיגות בו, אשר תעלה בקנה אחד עם מושג הקהילה, ותביא בחשבון את האופן שבו מתפקדת קהילה. (תומס סרג'יובני)

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."