ניהול וסביבות למידה

לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

מציאות רבודה (Augmented Reality) נחשבת כיום לאחת הטכנולוגיות החדשניות המשנות את כללי המשחק ויש המרחיקים לכת ומכנים אותה "החוש השישי" של האדם בעידן הדיגיטלי. הדוח האחרון של איגוד ה-NMC צופה כי תוך שנה מהיום, נראה אימוץ משמעותי של יישומי מכשירים ניידים וטאבלטים במערכת החינוך הגבוה, ובין היתר, גם שימוש מוגבר באפליקציות מציאות רבודה, שעשוי להעשיר את החוויה הלימודית, לפתח חשיבה ופדגוגיה ייחודיות ולהשפיע על תכניות הלימודים שכולנו מכירים. אז מהי, בעצם, מציאות רבודה? מטאפורית, מסך המחשב, הפסיק לשמש רק כחלון זכוכית דו-כיווני לתקשורת בין אנשים או להעברת מידע. הזכוכית עצמה הפכה להיות חכמה (ניצן אליקים).

בהרצאתה המרתקת בכינוס המידענות החינוכית במכון מופ"ת ( 7 לפברואר 2012 ) הרצתה יעל שרצר-גלזר, על סגננות למידה ואתמקד ביכולות ובדרכים של הלומד החזותי (65% מכלל התלמידים). היא סקרה דוגמאות היסטוריות של אינפוגרפיקה תוך תיאור חברות שתקשרו ללא כתב עד לאינפוגרפיקה בחברה כיום. היא הציגה מה אנחנו מגדירים כאינפוגרפיקה ומה מצפים ממנה, תוך דוגמאות עכשוויות. בהמשך , הראתה את המשותף לתחום data visualization (כלים מוסכמים להצגת מידע) והציגה כלים ודוגמאות כולל כלי עבודה למידענים/ספרנים המעוניינים להציג נתונים בצורה ויזואלית.

יש הטוענים שטכנולוגיה מפריעה ליכולת למידה מעמיקה. רשת האינטרנט מציעה פיתויים רבים ובאמצעות שיטת הקישורים מאפשרת לנו לדלג מדף לדף בלי לסיים קריאה של אף דף. הטענה היא כי הקריאה הופכת לרוחבית ומרפרפת וכי אנו מאבדים את יכולת ההעמקה שלנו בקריאה לאורך זמן בטקסט אחד ארוך ומעמיק. יותר מכך יש האומרים כי ההסתגלות לאופן הקריאה החדש גורם לפגיעה של ממש ביכולות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. גם המעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב פגע בזיכרון שלנו – אין ספק שאנחנו זוכרים פחות ויודעים פחות טוב לספר סיפורים, האם זה פגע ביכולת שלנו לכתוב? האם זה פגע ביכולת שלנו לחקור? ביכולתנו לפתח פיתוחים טכנולוגיים? ( ד"ר דפנה רבן ) .

מזה שלושה עשורים – ובעיקר מאמצע שנות השמונים, תופסים עצמם המורים כקורבן של החברה הישראלית. קורבנוּת המורים הפכה להיות אחת מתוך מערך קורבנות רבים של הישראליות – קורבנות הציונות לדורותיה, קורבנות הנכבה, קורבנות הפריפריה, קורבנות הגבריות השוביניסטית, קורבנות האדם הלבן והמערב ועד קורבנות מגדריים (גן, 2011). אף כי המציאות בעלת מרכיבים פוסט מודרניים, או כדברי באומן, בעלת מרכיבים של מודרניות נזילה (באומן, 2007) אין היא קבועה ויש בה ממדים דינמיים אשר יכולים להניע את שיח המורים אל מחוץ למצור של הקורבנות לעבר בנייה והתחדשות חינוכית. למורים החדשים ולראשי מערכת החינוך יש היום הזדמנות לשנות במעט את שיח "קורבנותם – אומנותם" לשיח של תיקון ושל בניה וליצור דווקא מנהיגות פדגוגית בעידן פוסט מודרני או פוסט-פוסטמודרני. לצד השקעות ענק הצפויות במערכת החינוך בשנים הקרובות אפשר גם לשנות את המציאות בשטח ( אריה קיזל).

אם חשבתם שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך" מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע – במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים.

הרצאתו המרתקת של מומחה הלמידה המקוונת Steve Rayson שנתקיימה במלבורן אוסטרליה בחודש פברואר 2012 . סטיב רייסון בריטי הוא אחד הדמויות המובילות בתחומי פיתוח הלמידה מרחוק בעולם. ניתוח וצפי מגמות הלמידה המתוקשבת במדינות העולם בטווח השנים 2010-2015 מראה בבירור כי מדינות דרום מזרח אסיה הן המובילות בהשוואה לארה"ב ולמערב אירופה. גם ההתפתחויות התקשוב החינוכי והלמידה המתוקשבת במדינות אפריקה צפויות להיות מהירות יותר מאשר צפון אמריקה ומערב אירופה. אזור המזרח התיכון נמצא באמצע הדרך , התפתחויות הלמידה המקוונות במדינות האזור המזה"ת הן מהירות יותר בהשוואה לאירופה וארה"ב אך יחסית לאזור דרום מזרח אסיה הן עדיין שוליות ( Steve Rayson) .

במפגש השני של איגוד משתמשי Moodle בישראל ( 2012 ) השתתפו כ-60 איש וביניהם מורים, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, מרצים ממוסדות השכלה גבוהה, בעלי חברות תוכנה ומפתחים פרטיים. התכנית כללה הרצאות מומחים על מערכת ניהול למידה Moodle, הצגת עבודות מורים והצגת לומדות ופיתוחים של חברות מסחריות. תודה לנדב קבלרצ'יק, מומחה Moodle ומפתח תוכנה עבור הסקטור החינוכי, על הנגשת המידע .

אנשי מקצוע בתחום של טכנולוגיית החינוך מנסים להבהיר את מושג האינטראקטיביות, לשרטט את הטווח שלו, ולקבוע הגדרה ותיאור שניתן ליישם מידית למחקר ולפרקטיקה נוספים בלמידה אלקטרונית. הם גם מציעים מסגרת עבודה מעשית ללימוד ולקידום אינטראקטיביות בלמידה אלקטרונית(Haomin Wang).

הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

סקירה משלימה של מקורות המידע שנוספו בשנת 2011 בפורטל מס"ע אודות טכנולוגיות ניידות ומחשבים ניידים בהוראה ובלמידה . הסקירה נועדה להציג את כל המכלול של ההתפתחויות בבתי הספר בארץ ובעולם ביריעה אחת לצד מאמרים שיש בהם חשיבה מחודשת על ההתפתחות המשמעותית של למידה ניידת בתקשוב החינוכי. כמו כן צירפנו את הסקירות הקודמות בנושא משמעותי זה בתקשוב החינוכי בארץ ובעולם.

על רקע החידוש הטכנולוגי של ספר לימוד דיגיטאלי כפי שהציגה לאחרונה חברת אפל , טוען ג'יי הורוויץ במאמרון מעניין כי "בסך הכל אנחנו זוכים לספר לימוד מהסוג שהכרנו במשך דורות. אינני טוען כאן שאין מקום חשוב בתהליך הלמידה לספרי לימוד שמרכזים את המידע ה-"דרוש" לתלמיד/לסטודנט. אבל הנצחת המקום הזה בתהליכי הוראה ולמידה בוודאי איננו מהווה חידוש או מהפכה. אם במהפכה מדובר, בצעם יש כאן הפיכת-נגד שמחזירה אותנו לדפוסי הוראה/למידה שעם חשיפת מערכות החינוך לאינטרנט לפני כ-15 שנה היה נדמה שאנחנו משתחררים מהם." ( ג'יי הורוויץ).

הניסיון לקדם יום ארצי בארה"ב המוקדש כולו ללמידה מתוקשבת בכל בתי הספר הולך וצובר תאוצה שם. האירוע המתוכנן נקרא Digital Learning Day והיזומה באה כמה וכמה ארגונים ועמותות, ארגוני הורים וגם בתמיכה נמרצת של משרדי החינוך בחלק ממדינות ארה"ב. יום הלמידה המתוקשב הארצי הראשון מתוכנן ל1 בפברואר 2012 והוא יתבטא במאמץ כלל –ארצי במדינות ארה"ב להקדיש באותו יום את המרב ללמידה מתוקשבת פעילה. הרעיון הוא לא רק להבטיח תנאי תשתית של למידה מקוונת פעילה באותו יום אלא יותר מכך לכונן שינוי בשיטות ההוראה הפדגוגיות והדידקטיות ובדרכי הלמידה .

בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).

שרה פיש הפנתה את תשומת הלב לסוגיה שבעשורים האחרונים הייתה במוקד מערכת החינוך בארץ ונראה שהיא עשויה להתעורר מחדש או לדעוך. הכוונה לסוגיית בתי הספר בניהול עצמי. החזון החדש של בית הספר בניהול עצמי הוא לספק סביבת לימודים לפיתוח תלמידים בעלי אינטליגנציות מרובות ולפתח יעדי חינוך ושיטות חינוך חדשים לדורות העתיד. יין צ'אנג צ'ונג טוען במאמרו "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית", כי לבית ספר בניהול עצמי צריך להיות חזון חדש התומך בשינוי פרדיגמה מהחינוך המסורתי הקשור במקום לקראת חינוך משולש חדש, כלומר: גלובאלית, מותאמת למקום (לוקאלית) ומותאמת לתלמיד (אינדיבידואלית), בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע ויצירת קשרים מקומיים ועולמיים ( שרה פיש) .

המאמר בוחן כיצד בתי הספר בארה"ב מתמודדים עם קהילות שבהן יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה דתית המבקשות שמערכת החינוך המחוזית תכיר בזכותן לחגוג את חגיהן. לשם כך, מועצות בית הספר מתמודדות עם מערך מורכב של החלטות לגבי האופן שבו יש לאזן את החגים הדתיים כדי לתרום לזהות האישית והמשפחתית. ועליהן להתאים את לוח שנת הלימודים לחגים הדתיים של תושבי הקהילות (Ted Purinton and Vicki Gunther, 2012)

יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .