ניהול וסביבות למידה

מטרת מאמר זה לשפוך אור על סוג חדש של למידה המתרחש במהלך השתתפות בקורסים גלובליים המתנהלים בסביבה מקוונת פתוחה ורבת שותפים (סביבת מפר"ש) בקורס כזה משתתפים לומדים מכל העולם, אשר נחשפים במסגרתו לאוקיינוס של ידע ושל קישורים בין פריטי ידע, ומנווטים בתוכו את דרכם האישית. המאמר משרטט את גישת הקישורנות כמסגרת ללמידה כזאת, ומתאר את המבנה של קורס PLENK 2010. לאחר מכן יפורטו ארבעה לקחים שנלמדו ממעורבותה של המחברת כלומדת בקורס, ובהם מה שלמדה על הערוצים השונים שנעשה בהם שימוש בסביבה כזאת ועל הצורך או אי הצורך בהערכה ישירה של הישגים. אלו השוקלים השתתפות בקורסי מפר"ש, בין כלומדים ובין כמנחים, עשויים להפיק תועלת מדין וחשבון ראשוני זה ( דלית לוי) .

במחקר נעשה שימוש בחומר מוקלט – סימולציות של שיחות הורה-מורה שבוצעו ע"י מתכשרים והוקלטו לצורך המחקר. החומרים המצולמים היוו את הדגמים, אפקטיביים ופחות-אפקטיביים, לאינטראקציות בין מורים להורים, הדגמים נתנו ביטוי להתנהגויות של היענות ושל הבנייה כנ"ל.תשומת הלב של המשתתפים במחקר למה שקורה בדגמים המצולמים חוזקה ע"י כך שהם התבקשו לצפות ובו בזמן לדרג את הדגמים בסולם בן 7 ממדים: 1) פתיחה, 2) איסוף מידע, 3) שיתוף במידע, ) הגעה להסכמות, 5) יחסים חיוביים, 6) קבלת רגשות, 7) ניהול זרימת השיחה. הזכירה של הנצפה בוססה במהלך פעילויות רפלקטיביות ודיונים כיתתיים ( Walker, J.M.T., & Dotger, BH).

Learning analytics הוא תחום של מחקר שיהיה מסוגל לומר למחנכים לא רק עד כמה התלמידים למדו ועד כמה הם מעורבים-אלא גם מציע דרכים שבעזרתן המחנכים יוכלו לשפר את השיעורים. לפי Educause, תחום זה נעשה "שימוש בנתונים ובמודלים כדי לחזות את ההתקדמות ואת הביצוע של התלמיד, והיכולת לפעול לפי מידע זה". LA מערב ארבעה שלבים בסיסיים: איסוף כמות גדולה של נתונים ממספר ערוצים; תרגום הנתונים הללו לתובנות מעשיות; התאמה והתאמה אישית;ולחזות מה יהיה הקורס הטוב ביותר בעתיד (Andrianes Pinantoan).

הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

לקראת הרצאתה החשובה של המידענית תמי נויטל בכנס המידענות הארצי והבינלאומי במאי 2012 במלון הילטון תל אביב (אוצרות מידע ( Information Curation ): יצירת מרכזי תוכן דינמיים לשימוש עצמי ושיתוף ידע ומידע בקהילות לומדות תמי נויטל, האוניברסיטה הפתוחה ), מתארת הסקירה כמה וכמה מקורות מידע המנסים לטוות את תמונת הידע המידעני על תחום מרתק במידענות ובניהול תוכן . אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש בשנים הבאות ( עמי סלנט).

המחבר מתאר חמש מגמות בטכנולוגיה חינוכית שהוא צופה שיהיו בעתיד: שינויים בתכנית הלימודים, פלטפורמות ללמידת OER, ניתוח סטטיסטי של הלמידה המתוקשבת, מכשירים ניידים חכמים וספרים אלקטרוניים( Rob Reynolds).

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

מחקר חדש oyal Economic Societyמוצא שההשפעה של ההורים על תוצאות המבחן גדולה פי חמש מההשפעה של המורים. הממצאים האחרונים ממחקר יציתו מחדש את הויכוח לגבי הדרגה שבה בתי הספר יכולים לשפר את תוצאות התלמידים ללא תמיכה מצד היחידה המשפחתית בבית. במאמר נטען כי שילדים מושפעים מכל דבר שסביבם, כמו הדרך שבה ההורים פועלים, מה ההורים אומרים ועושים; בנוסף, יותר ויותר ילדים כיום מושפעים מידוענים כמודלים לחיקוי (S.D. Lawrence).

הוויכוח שנסב בשנים האחרונות על הוראה ולמידה סינכרונית לעומת סביבה מתוקשבת אסינכרונית לא תם ובוודאי לא נשלם , להפך. אסתי דורון , מומחית ללמידה מתוקשבת בבתי ספר, מעלה בבלוג שלה שוב את הדילמה הקיימת. כותבת אסתי דורון : "יחד עם זאת ככל שעוברים הימים ואני שומעת עוד הרצאות וגם צריכה להרצות בעצמי אני מוצאת את עצמי תוהה על ההבדל בין הלמידה הסינכרונית לבין ההוראה פנים אל פנים. אולי אני מצפה ליותר מדי, אבל נדמה לי שנכון לעכשיו רובנו "מעתיקים" את הידע שלנו מהעולם הפרונטאלי של הכיתה לרשת, ונותנים הרצאות מלוות שקופיות במפגשים הסינכרוניים ( אסתי דורון ) .

לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

יש כמה מורים בישראל הפועלים בנחישות להעשיר את רמתם התרבותית של תלמידי הכיתה באמצעות שיתופי פעולה עם כיתות אחרות בארץ ובעולם. אחת מהן היא המורה חניתה חן , מחנכת כיתה ד'2 בבית הספר הוברמן בפ"ת. פעולת ההעשרה והמעורבות מתבססת בין היתר גם על הבלוג הכיתתי שהיא מפעילה זה כמה שנים. בפרוייקט עליו מדובר התאחדו 7 בתי ספר ולימדו את נושא פרס נובל בדרכים ובדיסציפלינות שונות. המורה האמריקאי בוב גרינברג וכיתתו הצטרפו גם הם לפרויקט העשרה זה .

אתר האינטרנט החדש מחוֹנ-net הוא יוזמה מבורכת של משרד החינוך- האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. האתר מיועד לכל העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים ומטרתו לקדם יצירת קהילה מקצועית של מורים למחוננים ולמצטיינים המחליפים רעיונות , שיטות הוראה וחומרים שונים באופן שיקדם את הוראת המחוננים והמצטיינים בישראל ואת המורים עצמם. המאגר מכיל חומרי הוראה ולמידה , מאמרים , מצגות , סרטונים, מידע כללי וחומרים אחרים העשויים לסייע לצותי חינוך העוסקים בטיפוח תלמידים מחוננים ומצטיינים.

כמה עובדות אותן לא הזכיר גדי להב במאמר שלו : בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה : עיקר ההשקעה של אנציקלופדיה בריטניקה כיום היא במהדורה החינוכית שלהם וממנה הם מרוויחים הרבה יותר. מרבית בתי הספר בארה"ב ובאנגליה מנויים על הגרסה האלקטרונית של מהדורת החינוך של בריטניקה . לכן, הם ממשיכים להשקיע בעיקר במהדורה החינוכית שלהם ומכך יוצאים נשכרים התלמידים והמורים בבית הספר. הם גם פיתחו מודול מתוקשב של כלי עזר לכתיבת עבודות לתלמיד, באמצעות המודול הזה התלמיד יכול לאסוף ולאגור את התכנים שדלה ולהמשיך לעבוד עליהם בשלבים מאוחרים יותר במחשב שלו בבית ( עמי סלנט).

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ30% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שלוש שנים היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. בסקירה מובאות דוגמאות יציגות לאתרי אינטרנט פעילים של כיתות ביה"ס ברחבי הארץ ( עמי סלנט) .

בניית קשרי-גומלין בין ביה"ס להורים יכולה להתבצע בעזרת מספר מנגנונים. במאמרנו נתמקד באחד מהם שלהערכתנו, פחות רווח בזירת ביה"ס, ויש מקום ליישמו דווקא בזירת ביה"ס שהיא נגישה ורלוונטית לא רק למורים, אלא גם להורים. המנגנון המוצע הוא למידה משותפת של מורים והורים בנושאים מרכזיים המעסיקים אותם – הן כמורים והן כהורים. המודל המסורתי ההיררכי של המורה המומחה וההורה הנזקק – צריך לפנות את מקומו לדיאלוג בין שווים, מתוך אמון וכבוד הדדיים ( אבי צפרוני) .

דמיינו שיש "טד" בעברית. נכון מרגש? עכשיו תעצרו. לא צריך לדמיין יותר, זה קיים. ולא רק שזה קיים, זה מתכתב אפילו עם חוסר הסבלנות הישראלי המוכר, ולכן אורך כל הרצאה אינו עולה על 12 דקות. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אתר "12 דקות" שעלה לאוויר לפני כשבוע. כמו הרבה דברים טובים אחרים, זה לא התחיל באינטרנט, אלא בעולם הזה לו אנו קוראים לעתים "האמיתי". לאחר סדרה של הרצאות מצליחות, בפני קהל מרותק, החליטו יוזמי העניין לעלות שלב – והקימו את האתר, בו תוכלו להאזין להרצאות השונות לפי פילוח של שם המרצה או ענן תגיות הנושא. ( נועה רז) .

בסקר של חברת נילסון (Nielsen) – חברת המחקר, המידע וניתוח השווקים מהמובילה בתחומה – נמצא ש 57% מהילדים מתחת לגיל 12, שבביתם קיים מכשיר טאבלט, עושים בו שימוש למטרות לימודיות. הגידול המתמיד בחדירת טכנולוגיות ניידות לחיינו בכלל, ולמערכות חינוכיות בפרט, מוביל אותנו לחשוב על ההזדמנויות והאפשרויות הפדגוגיות החדשות. במאמר מאיר העיניים מציג ניצן אליקים את אפשרויות החיפוש מבוסס-המקום כולל, אם-כן, שלושה עקרונות יסוד חשובים שניתן להעבירם אל תחום הלמידה הניידת ( ניצן אליקים ).

בבתי ספר רבים עוברים חברי הצוות החינוכי טלטלות רגשיות עזות, שאין זמן ומרחב לעבדם כיוון שהמנהל וצוותו "נבלעים" בשלל מטלות וחובות. במאמר מוצע למנהל לבחון עד כמה חשוב לו שלמוריו ולו עצמו יהיה מרחב לברר את הרגשות, הקשים מאד לעתים, שהעבודה החינוכית מעוררת בהם, ומה הוא יכול ומוכן לעשות לשם כך. במאמר מובאות דוגמאות לעבודה עם צוותי מורים שמאפשרת לתהליכים רגשייים מיטיבים להתקיים (דני שראל).

לאחרונה השיקה יד ושם רשת חברתית ייעודית ללימוד, הוראה, ועיסוק בנושא השואה – "בין העתים". באמצעות הרשת ניתנת למורים האפשרות לבטא את עצמם ולשתף את חברי הרשת בסיפורים האישיים שלהם מהבית ומההתמודדות שלהם עם הנושא בכיתה. הרשת מציעה פלטפורמה לשיתוף תמונות, קבצים, קישורים, מערכי שיעור וחומרי לימוד שפותחו על ידי המשתמש ( לילך אורפלי ).

מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).