ניהול וסביבות למידה

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

המאמר מציג ממצאי מחקר ניסויי שבחן את ההשפעה של שילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות מחשבים על העניין שלהם בלימודים גבוהים במחשבים. 65 תלמידים למדו שפת תכנות ג'אווה בסביבת פיתוח המשלבת אומנות ואנימציה. ממצאי המחקר הצביעו על כך ששילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות עשוי לעודד תלמידי תיכון להמשיך ללימודים גבוהים בתחום וכן לצמצם את הפער המגדרי בתחום זה.

המחקר בחן את יחסם לתנ"ך של בני נוער מדור ה־Z בישראל ואת ציפיותיהם מלימודי תנ"ך בבית הספר. 76 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ממלכתיים ברחבי הארץ רואיינו בשנת הלימודים תשע"ו (2016). הממצאים מלמדים על כך שרוב רובם של התלמידים רואים בתנ"ך ספר חשוב וייחודי, בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. עם זאת, רבים מהם מפנים ביקורת חריפה כלפי שיעורי התנ"ך בבית הספר. הם מבקשים לשנות את מהותם של שיעורי התנ"ך, כך שיכללו סוגיות חברתיות, סביבתיות, מעוררות חשיבה ורלוונטיות לחייהם. התלמידים מעוניינים בהוראה פלורליסטית ובדרכי למידה פעילות וחווייתיות המעודדות חשיבה מסדר גבוה.

 דוח היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד במשרד החינוך על פרויקט החינוך 2030 מספק תובנות מרתקות על אי התאמת בתי הספר לצורכי ההווה, התנאים ההכרחיים ליישום רפורמות נחוצות בחינוך, נזקי האי שוויון לכלל החברה (כולל החזקים), המאפיינים המשותפים למערכות חינוך מצליחות בעולם והגורמים העיקריים להצלחה במבחנים הבינלאומיים. כאן מובאים עיקרי הדברים, בחלוקה לסעיפים קצרים.

בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת. בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז. למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים. ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים.

לקוראים מתחילים בעידן הנוכחי יש גישה חסרת תקדים לספרים ולחומרי קריאה דיגיטליים. הספרים המסורתיים שלהם היה מקום משמעותי בהתפתחות האוריינות המוקדמת של ילדים מוחלפים על ידי מקורות אלקטרוניים. הפרק הנוכחי עוסק בהתנסויות אוריינות של ילדים צעירים בעולם הדיגיטלי ומציג סקירה של מחקרים על השפעתם של טקסטים דיגיטליים על ראשית הקריאה ושילוב טכנולוגיות דיגיטליות בהוראת אוריינות.

סקירה זו של צוות ידע בלשכת המדען הראשי של משרד החינוך עוסקת בהגדרה של מנהיגות מכילה, בתפקידי מנהלי בית ספר מכילים ובדרכים להכיל תלמידים עם בעיות התנהגות וקשיי שליטה בדחפים. כל זאת במטרה לתרום לשוויון ולהכלה של קבוצות מודרות.

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

מאמר זה מציע הגנה על מדעי הרוח אשר מבוססת על כלכלה התנהגותית וכלכלת האושר. בלב ההגנה הזו מצוי הרעיון לפיו לימוד והוראה של מדעי הרוח יכולים להוביל לשימוש טוב יותר במשאבים כלכליים באמצעות שינוי של דפוסי צריכה. הנמקה מסוג זה יכולה לשכנע קובעי מדיניות ולהצליח היכן שהנמקות אחרות נכשלו משום שהיא מנוסחת במונחים כלכליים

קריאה דרך מכשירים דיגיטליים הפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר נפוצה. עם זאת, עלו חששות באשר להשפעותיה השליליות על הבנת הנקרא. מאמר זה מציג סקירת ספרות וניתוח של ממצאי מחקרים (מטא-אנליזה) הבוחנים הבדלים בהבנת הנקרא ובתהליכי קריאה של טקסט ממסך לעומת טקסט מדף. באופן כללי, נמצא יתרון קל לקריאה על פני קריאה ממסכים במבחן הבנת הנקרא ובתהליכים מטא-קוגניטיביים. יתרון זה נמצא בעיקר בקריאה של טקסטים המציגים ידע, אך לא בטקסטים נרטיביים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

לרוב חוויה של לחץ נתפסת כחוויה לא רצויה ואף כזו שיש לה השלכות מזיקות על ביצועים אקדמיים. לאחרונה החלו להצטבר עדויות שמראות שלחץ אינו תמיד בעייתי. המאמר הנוכחי מבחין בין לחץ המהווה מכשול לבין לחץ המהווה אתגר ובוחן את הקשר ביניהם לבין הישגי סטודנטים, תחושת מסוגלות ומעורבות בלימודים. המחקר אסף נתונים ממדגם של 853 סטודנטים. ממצאי המחקר תומכים באפשרות שגורמי לחץ מסוימים יכולים לתרום לביצועים אקדמיים, בתנאי שגורם הלחץ נתפס כרלוונטי למטרה וכתלוי בסטודנט עצמו.

מחקר זה בדק תהליכי קריאה של טקסט מדף לעומת טקסט דיגיטלי. 371 תלמידי כיתות ה 'עד ח' ביצעו משימה של הבנת הנקרא בקריאת טקסט דיגיטלי ובקריאת טקסט מדף. התלמידים השתמשו ביותר הדגשות וכתבו יותר הערות כאשר הם קראו טקסט מדף בהשוואה לקריאת טקסט הדיגיטלי. כמו כן, קריאה מדף תמכה קצת יותר בהבנת הנקרא כאשר הטקסט היה ארוך. שימוש בהדגשה תמך בהבנת הנקרא של טקסט דיגיטלי אך פגעה בהבנת הנקרא מדף.

במחקר זה נותחו 36 מסמכי רפלקציה מאת שישה מובילי קהילה, תצפיות וראיונות פתוחים עם מאמנים של מובילי קהילות בקנדה ונבחנו שתי השאלות הבאות: 1. אילו התנהגויות מאפשרות למנחים לקדם את חברי הקבוצה למען השגת המטרות המשותפות והתוצרים המוגמרים של תהליך המחקר בקהילה? 2. באילו דרכים משפיעה התרבות הקבוצתית על תפקידי המנחים, על הגשמות מטרות הקבוצה ויעדיה ועל התוצרים הסופיים?

כאשר התפשטה מגפת הקורונה ברחבי אירופה באביב 2020 והקמפוסים במוסדות להכשרת מורים נסגרו, נאלצו מורי המורים לשדרג את כישורי התקשוב שלהם מהיום למחר. מגפת הקורונה הייתה ל'ברבור שחור' בכל הנוגע לשימוש של מורי מורים במערכות מתוקשבות. המאמר הנוכחי הוא תוצר של תהליך חקר עצמי של קבוצת מורות בהכשרה להוראה במדינות שונות באירופה והוא מציג את התנסותן בהוראה מתוקשבת שנכפתה עליהן עם פרוץ המגפה.

כדי ללמד נושא מסוים, ניתן לבקש מהתלמידים שיכינו עליו פודקאסט (הסכת). מאמר זה מציג המלצות כיצד יש לעשות זאת בתחום הוראת המדעים: 1. להשמיע לתלמידים פודקאסטים לדוגמה, ולבקש מהם לנתחם למרכיביהם השונים: הקדמה, גוף ההסכת ומסקנה. 2. לסייע לתלמידים לבחור נושא ממוקד, קונקרטי וסיפורי 3. להרגיל את התלמידים להתחשב בצרכי קהל המאזינים. 3. להכין מראש מתווה וראשי פרקים (storyboard), במטרה לשמור על מבנה, סדר הצגה, ארגון וזרימה של הנתונים, האירועים והדוגמאות המובאים בהסכת.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

בצל הקריאות התוהות לגבי נחיצותם של מדעי הרוח, מזכירה פרופ' רחל אליאור כי האוניברסיטה מופקדת על חמישה תחומים: א. איסוף, תיעוד ואצירת ידע קיים; ב. חקירת ידע קיים והנחלתו ברמות שונות של הוראה תוך ביקורת שיטתית; ג. הפצת ידע בעולם המחקר ובזירה הציבורית תוך כדי שיפוט וביקורת; ד. יצירת ידע חדש המאתגר מוסכמות; ה. קריאת תיגר על הפער בין הרצוי למצוי בתוקף סמכות הידע והישגי המדע.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.