ניהול וסביבות למידה

המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

לימור ליבוביץ מפרסמת סקירה הכוללת שלושה סרטונים הממחישים את כוחה של הסביבה הלימודית: "בסרטון הראשון המורה למתמטיקה סטיב מציג את הבעיה שלו בארגון הכיתה- הכיתה קטנה מדי לשלושים ושישה תלמידים. פשוט אין בכיתה מקום לפעילות הלמידה שהיה רוצה לקיים בה- למידה שיתופית המקדמת משמעות והבנה או למידה מבוססת פרויקטים. הרי אנחנו תמיד אומרים שיש קשר הדוק בין התנאים הפיסיים בסביבה לבין הפדגוגיה שנוכל לקיים באותה סביבה. אז מה עושים? במקרה זה- המורה סטיב פגש את המעצבים שסייעו לו לדמיין מחדש את מרחב הלמידה של הכיתה. המטרות שלהם היו קידום חקרנות, יצירתיות ותקשורת בין הלומדים" (לימור ליבוביץ ).

המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

אפרת מעטוף מדווחת הפעם בבלוג שלה על הכלי Quizizz: "כלי המאפשר יצירת חידון בכיתה בה יש לכל תלמיד (או מספר תלמידים) מכשיר המחובר לאינטרנט – טלפון נייד / טאבלט / מחשב. יתרון הכלי הוא קודם כל בפשטות השימוש בו. יתרון משמעותי נוסף הוא בכך שהמורה לא זקוק לעמדת מחשב כדי להפעיל את המשחק. כך שגם מורים בכיתה שהיא לחלוטין לא ממוחשבת יכולים לשחק עם תלמידיהם בתנאי שלכל מספר תלמידים יש מכשיר טלפון חכם המחובר לאינטרנט. מתאים גם כפעילות במהלך סיור לימודי" (אפרת מעטוף).

ד"ר גיל גרטל מפרסם מאמרון ביקורתי ונוקב בנושא שילוב המחשב בלמידה: "במשך שנים תקשוב בתי הספר מלווה בהבטחות שווא לפדגוגיה חדשנית. אבל מי אמר שבמקום לגעת בסלע אמיתי עדיף לשלוח ילד לראות סלע במחשב? האם יתכן שהמניע הוא לא חינוכי, אלא כלכלי? הטענה שאינטראקציה עם אפליקציה תטיב עם הילדים שלנו יותר מאשר אינטראקציה עם העולם הממשי ועם בני אדם סביבם היא טענה מגוחכת. אם רוצים לשרת את הלמידה, צריך לתת מענה לתכונות של הלמידה, לאופן בו היא מתהווה ומתפתחת בגיל צעיר. המחשבים והרשת, כמו אנציקלופדיות וספרי הלימוד, משרתים היטב את אלה שכבר יודעים. אלה שרכשו כבר את מושגי היסוד ואת יכולות החשיבה, שמאפשרים להם לנוע במרחב הדעת מתוך בחירות בעלות משמעות" (גיל גרטל).

מאמר זה מנסה לזהות פרקטיקות מנהיגות של מנהלי בתי הספר כאשר הם מעורבים בחקירת האפשרויות והפקת תועלת מהן בהקשר בית-ספרי וסביבה לו כדי לפתח את היכולת של בית הספר לבצע שינוי. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מנהלי בתי ספר, מאמר זה מראה שהיכולות של מנהיגי בית הספר לתפוס ולהפיק תועלת מאפשרויות מצביות כדי לבנות את היכולת של בית הספר הן אחד מהגורמים העיקריים המבדילים בין רמות שונות של מאמצי יישום (Lai Edith, 2015).

מחקר זה בוחן את רמת המעורבות של האימהות לגבי החינוך של ילדיהן, וההשפעה של מעורבותן על ההנעה של הילדים ועל ההישגים הלימודיים שלהם.רוב ההנעה האוטונומית (המזוהה, הפנימית) לגבי מעורבות קושרה באופן חיובי לרמת המעורבות של האימהות ולהשפעה החיובית של המעורבות שלהן. מעורבות מזוהה, כמו גם רמה הורית של מעורבות, הייתה קשורה ליכולת הנתפסת האקדמית של הילדים, לערך העצמי שלהם, ולציוניהם בקריאה(Grolnick, Wendy S. , 2015).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).

בית הספר בכר באבן יהודה מוקף חצר גדולה וססגונית. גן צמחים ותבלינים צנוע שניטע בו הוביל ברבות השנים לבחירת ייחודיות בית הספר במדעים ואף להקמת מבנה מיוחד עבור מקצועות אלה (יעל אפרתי).

צבע, קווים מעוגלים, פופים וחדרי הירגעות הם חלק מהחידושים שנכללים בשנים האחרונות בתכנון ועיצוב בתי ספר בישראל. ברשת אפשר למצוא בתי ספר שנתנו עוד דרור לדמיון ויצרו סביבות חדשניות מאוד, לעיתים אף קשות לעיכול (לימור דומב).

מאמר זה מציג מחקר שהתמקד בהתנסות חינוכית של סטודנטים תוך שימוש בפלטפורמה של מיקרו-בלוגינג, טוויטר, עבור פעילויות של דיון בשלוש קבוצות בתכניות שונות של הכשרת מורים באוניברסיטת האיים הבלאריים (University of the Balearic Islands), ספרד. היעדים החינוכיים של פעילויות אלה, למעט עבודה על הנושאים של הדיון, היו להעצים את סביבות הלמידה האישיות של הסטודנטים, לעורר השתתפות של הסטודנטים ולהגביר את השימוש שלהם במדיה החברתית ובמכשירים ניידים ללמידה (Tur, Gemma; Marin, Victoria I. , 2015).

הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את טבעה של ההתנהגות האנושית במשימת מידע מרובה בעת חיפוש מידע ברשת האינטרנט והקשרים של אחזור מידע, וזיהוי הגורמים שמשפיעים על התהליכים של קביעת סדרי עדיפות למשימות של מידע מרובה. הממצאים חושפים שהמאמץ, הזמן והתפיסה עשויים כולם להיות גורמים הכרחיים בייצור ביצוע טוב במצבים דינמיים ומורכבים של חיפוש מידע, אולם האופן שבו המחבר מנהל באופן אפקטיבי את הרגשות הוא המניב בסופו של דבר ביצוע מוצלח (Park, Minsoo, 2015).

מחקר זה השתמש הן במדידות כמותיות סטנדרטיות והן בשיטות סילום איכותניות מבוססות כדי לזהות את עמדות הסטודנטים כלפי מאפייני בניית יחסי-קרבה של מנחים ואת ההעדפות שלהם לגבי הפרקטיקות לבניית יחסי-קרבה של המנחים בסביבות למידה מקוונות. הממצאים הצביעו על העדפה חזקה למאפיינים ופרקטיקות מבוססי-מנחה על פני מאפיינים ופרקטיקות מבוססי-פדגוגיה(Wright, Robert; Jones, Greg; D'Alba, Adriana, 2015).

עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על מערכת איחזור המידע "דיגר": "אמש (12 בינואר 2015) הושקה בספריית מדעי החברה וניהול של אוניברסיטת תל אביב מערכת IFAT DIGGER, מערכת מידע חדשנית לחיפוש מידע מאוחד בכל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת בישראל מאז שנת 2006. מדובר על מאגר מידע כוללני לאיחזור מידע מתוך אמצעי התקשורת והעיתונות הישראלית מאז שנת 2006. הנה תיאור קצר של המערכת אשר רשמתי וסיכמתי במהלך ההשקה המעניינת והמרשימה שנערכה בשיתוף בין חברת יפעת תקשורת והנהלת הספרייה למדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב".

בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

סביבת למידה מקוונת התומכת במודעות לרשת החברתית (social network awareness) היא אמצעי יעיל ביותר להגברת אינטראקציה בין עמיתים ולסיוע בלמידת סטודנטים על ידי העלאת מודעות להקשרים חברתיים ולימודיים של עמיתים. מרכזיות הרשת (network centrality) משפיעה באופן עמוק על למידת סטודנטים בסביבת למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית. בנוסף, התנהגות של ויסות עצמי משפיעה באופן משמעותי על למידה מקוונת של סטודנטים. מאמר זה חוקר כיצד שני המשתנים, כלומר מרכזיות הרשת וויסות עצמי, משפיעים על הלמידה של הסטודנט בסביבה של למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית (Jian-Wei Lin; Hsieh-Hong Huang; Yuh-Shy Chuang, 2015).

זהר טלמור־רוטבליט, 40, מורה לאזרחות ומחשבת ישראל בחטיבת ביניים, פיתחה את "מקוונים גבוה", מודל של מרחב למידה מתוקשב המציע לתלמידים אתגרי רשת בתחומי הלימוד המסורתיים. בכיתות שלה אין ספרי לימוד, אין מחברות, אין מבחנים, והתלמידים אינם יכולים להעתיק; הם חייבים ליצור (אמתי מור).

מאמר זה מפתח מודל תיאורטי של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון מלמידה מקוונת בהוראה ובלמידה בקרב מורים בבית ספר תיכון. זוהו שלוש קבוצות פוטנציאליות של הגורמים הקובעים את שביעות הרצון בקרב מורים בבית הספר התיכון: מאפיינים הקשורים למשתמש, מאפיינים הקשורים לארגון ומאפיינים הקשורים למערכת של למידה מקוונת. השימוש מבוסס כמשתנה מתווך בין שלוש הקבוצות הפוטנציאליות הללו של הגורמים הקובעים לבין שביעות הרצון כלפי למידה מקוונת (Mei Lick Cheok; Su Luan Wong, 2015).

המחקר בחן אם סטודנטים באוניברסיטה מוכנים לקבל כלים המאפשרים שימוש במדיה חברתית כחלק מתהליכי הלמידה שלהם. מודל "קבלת המדיה החברתית" (The Social Media Acceptance Model), המתמקד בששה מושגים עיקריים: עצמי, ביצוע, השפעה חברתית, פשטות, מאמץ ופונקציונליות, שימש כמדריך לבניית Edooware, כלי חינוכי התומך במספר רב של פונקציות של מדיה חברתית. הניתוח חשף שיפורים ניכרים עבור המושגים עצמי, השפעה חברתית ופונקציונליות לאחר השימוש בתוכנת Edooware. ניתן להסיק מכך שהסטודנטים נמשכו באופן מיוחד לחלק מהמאפיינים שסיפקה תוכנת Edooware אשר אינם זמינים בפלטפורמת הלמידה הנוכחית (Balakrishnan, Vimala; Liew, Teik Kooi; Pourgholaminejad, Shiva, 2015).