ניהול וסביבות למידה

מחקר שנערך בספרד בדק את האפקטיביות של למידת החקר באמצעות מודל חקר-רשת Webquest המקורי של Bernie Dodge בשיתוף עם Tom March משנת 1995 . שאלת המחקר העיקרית הייתה האם הפעלת שיטת ה- Webquest בקבוצות חקר של תלמידים תורמת ללמידה שיתופית יותר מאשר למידה יחידנית. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות תלמידי י' שלמדו גיאוגרפיה פיסית ויישובית בספרד. התלמידים נעזרו בעיקר בהפקה של וידאו דיגיטאלי כחלק מאיסוף המידע השיתופי והמשיכו לעבד את המידע בסרטי וידאו דיגיטאליים קצרים. ממצאי המחקר מוכיחים כי השימוש במודל ה- Webquest במבנה של עבודת צוות בין תלמידים מקדם באופן משמעותי מימדים של למידה שיתופית בכיתה. התמודדות עם Webquest במערך קבוצתי מעורר מוטיבציה בין התלמידים המגלים סקרנות רבה יותר ומוצאים עניין רב יותר בתהליך החקר. ההמלצה של עורכי המחקר היא כי יישום מודל חקר-הרשת (Webquest ) בלמידה שיתופית בכיתה או במעבדת המחשבים הוא אפקטיבי יותר מאשר יישום השיטה בלמידה יחידנית ( S. Lara and Ch. Rep?raz ).

סקירת מקורות מידע נבחרים על יישומי ספרי לימוד ממוחשבים בחינוך בעולם. הסקר מציג מבחר מקורות מידע בנושאים הבאים: מרכזי מידע על ספרים ממוחשבים בחינוך, ספרים ממוחשבים ותלמידי החינוך המיוחד – היבטים פדגוגיים ותכנוניים, סוגיות פדגוגיות של שימוש בספרים ממוחשבים – ספרים מומלצים, ניסוי חינוכי שנערך בביה"ס יסודי בשיקאגו להכנסת ספרים ממוחשבים, הפורום הבינלאומי לספרים אלקטרוניים, סקרים ומחקרים על הפונקציונאליות והתכונות הרצויות של ספרים ממוחשבים, רשימת מו"לים לספרים ממוחשבים בעולם ועוד.

בניגוד לדעה המקובלת כי תלמידי בתי הספר הוירטואליים הופכים להיות מבודדים מבחינה חברתית, הרי המציאות מלמדת בדיוק ההפך. מתברר כי לתלמידי בתי ספר וירטואליים יש ערוצי הידברות ושיח חברתי מגוונים יותר ורבים יותר בהשוואה לבית הספר המסורתי. בתי הספר הוירטואליים מצליחים לארגן מועדונים חברתיים בצורה מקוונת וגם טיולים משותפים של התלמידים הלומדים בלמידה מרחוק (Robert Brumfield).

מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)

אתרים במגוון נושאים לימודיים פותחו על ידי סטודנטים בשנה ד‘ במכללת אורנים, במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת. הרציונאל: פיתוח יחידת לימוד בנושא הלקוח מתחום הדעת של הסטודנט-המורה מהווה את הציר המרכזי עליו נשען הסמינריון. באמצעות תהליך הפיתוח מעמיק הסטודנט המפתח את היכרותו עם התכנים של הנושא, עם מבנה הדעת של התחום, ועם המקורות העומדים לרשות התלמיד והמורה, מקורות ספרותיים ואינטרנטיים. בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת, הסטודנט המפתח חווה בפועל את החוויה של הלמידה, שלה יהיה שותף מאוחר יותר התלמיד, שילמד את הנושא הנדון. כלומר, המפתח צריך לתכנן ולהיות מודע לתרחישים האפשריים בעת הלמידה (תמי ליבנה, מירה טנצר)

מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)

המחקר הישווה בין שתי דרכים לעיצוב התנהגות: "שיטת הנזיפה השקטה" ו"שיטת העיצוב העצמי". בשיטת הנזיפה השקטה הבסיס הרעיוני הוא שהמורה לא צועקת על תלמיד בפני כל הכיתה אלא ניגשת לתלמיד ומעירה לו באופן אישי, ובכך לא הופכת אותו למרכז הכתה. בקבוצת שיטת הנזיפה השקטה ממוצע ההפרעות היה 32.8% ובקבוצת הביקורת 50.9% למרות שבאחוז הנזיפות לא היה שוני משמעתי. מורות שהשתתפו במחקר טענו שהשיטה השפיעה מאד על התנהגות התלמידים, הרגיעה אותם, ויצרה קשר אישי בין המורה לתלמיד שגרם לרגיעה כללית. למרות שהמחקר נעשה בבי"ס מיוחד שבו הכתות יחסית קטנות, החוקרת מאמינה שהשיטה תהיה יעילה גם בבתי ספר רגילים עם כתות גדולות יותר (חיה אוסטרובר)

מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.

תיאור תהליך השינוי במערך ההנחייה והתמיכה בקורס פסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטה הפתוחה . המודל החדש כלל חלוקה לקבוצות דיון ספציפיות לכל פרק, כאשר לניהול כל קבוצת דיון צוותו שני מנחים מובילים המומחים לנושאי הפרק. על המנחים היה לענות על שאלות הסטודנטים הנוגעות לחומר הקורס ובנוסף לעורר דיון מפרה בחומרים עדכניים בתחום שבו עסק הפרק. פתיחת קבוצות הדיון נעשתה באופן מדורג על פי התקדמות תהליך הלמידה בכיתות האם .באופן מעשי, בכל שבועיים וחצי נכנסה לפעילות קבוצת דיון חדשה עם מנחים מובילים חדשים ובמקביל נסגרה קבוצת הדיון הקודמת לה, כך שלכל מנחה היו שבועיים וחצי שבהם היה עליו להשקיע בדיון. המנחים האחרים, שלא שובצו להוביל את קבוצת הדיון הספציפית, השתתפו מיוזמתם בדיון וסייעו למנחים המובילים( דורון , רביד ) .

המורה והמחנכת מרי בת' הרץ מציגה בבלוג שלה את הספרים שהשפיעו בשנה האחרונה על ההוראה ודרכי ההוראה שלה. בין הספרים שהיא סוקרת ברשימתה המושכלת והמרתקת ניתן למצוא המלצות על מדריך ליישומי תקשוב בלמידה ובהוראה של המחבר סטיב ג'ונסון ( ספר מועיל מאד שראוי היה לתרגמו לעברית) , אסופת מאמרים אודות שילוב אחר של תכנון לימודים בהוראה מתוקשבת ( Heidi Hayes Jacobs). ספר נוסף הנכלל ברשימה : הוראה ולמידה מבוססת פרויקטים באמצעות כלים מתוקשבים. ואחרון אחרון חביב :" אל חשש: היתרונות של הפייסבוק לשילוב בהוראה ובלמידה בביה"ס" . ברשימה נכללים גם כמה ספרים בתחומי הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית.

החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.

לפני כארבע שנים הופעלה בניו-זילנד תכנית חדשנית להכשרה מלאה של מורים באמצעות למידה מרחוק. כל תכנית ההכשרה הועברה באינטרנט. המשתתפים היו ברובם מורים מתחילים שכבר החלו ללמד בבית הספר, ללא הכשרה והסמכה פדגוגית. פרחי ההוראה שלמדו במסגרת תכנית הלמידה מרחוק לימדו בפועל בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ברחבי ניו-זילנד ובמקביל למדו שלוש שנים את כל תכנית הלימודים להכשרת מורים באמצעות האינטרנט. הלומדים הצביעו על חשיבות התמיכה שקיבלו מעמיתים ומנחי הקורס במהלך הדיונים בפורומים המתוקשבים. נראה כי הפורומים המתוקשבים הפכו להיות נקודת המפגש הסינכרונית עבור הלומדים כתחליף למפגשים הפיזיים של פרחי הוראה רגילים ( Bill Anderson and Mary Simpson )

המחקר הנוכחי שנערך בשבדיה, ביקש לבדוק האם אכן המגמה של עידוד למידה עצמית, הנחיה מתוקשבת ולמידה יחידנית בסביבות מתוקשבות אכן אפקטיבי בראייה כוללת של תהליכי למידה. המחקר השבדי ביקש לבדוק את המסורת הקיימת שם של חינוך ליברלי המקדם למידה עצמית של לומדים בוגרים (תלמידי תיכון בשנתם האחרונה וסטודנטים מתחילים) נכונה גם במציאות של סביבות למידה מתוקשבות ההולכות ונעשות שכיחות שם בחינוך התיכוני ובחינוך הגבוה. הממצאים גילו כי המורים בקורס המתוקשב, בניגוד להתנהגותם בכיתה, נוטים לגלות עמדות פאסיביות, להגיב להודעות של הלומדים אך לא בהכרח ליזום הודעות. בניגוד לציפיות, אין עדיין ללומדים בקורס מתוקשב דינאמיקה משל עצמם לגיבוש עבודת צוות ונדרשת יותר מעורבות פעילה והכוונה של המורים וזאת על מנת להניע תהליכי למידה וחקר (Agneta Hult, Ethel Dahlgren, David Hamilton and Tor Sderstrm)

המשבר בבתי הספר התיכוניים בארה"ב הולך ומחריף. האלימות והניכור החריפו בעשור האחרון ורמת הבוגרים נותרה ירודה. נראה כי הבעיה לא נובעת ממחסור ממשאבים אלא מתפיסה ארגונית וסוציולוגית שגויה לגבי מסגרת ביה"ס התיכון ברצף החינוכי. אין לראות בבתי הספר התיכוניים חוליית המשך לבתי הספר היסודיים, אלא מוסדות השייכים לרצף חינוכי אחר לחלוטין. בתי הספר התיכוניים צריכים להינתק ממערכת החינוך הסדירה ולהיות קרובים יותר ברוחם למכללות. הפיכתם למכללות יגביר הן את המוטיבציה של התלמידים והן של המורים וישנה באופן רדיקלי את האקלים החינוכי בהםׁ( Greene, Jay, P).

מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

ביבליוגרפיה מקיפה ומומלצת בנושא מגדר וטכנולוגיה בחינוך. הרשימה מורכבת מכמעט 700 פריטים שונים (ספרים ומאמרים), וכוללת מלבד מידע ביבליוגרפי מלא, מילות מפתח והערות. את הרשימה ערכה Jo Sanders, מומחית לשיווין מגדר (Gender Equity), לצורך סקירה ספרותית שערכה בנושא: Gender and Technology: A Research Review והיא עדכנית לשנת 2005.

Visual Thesaurus היא תוכנה שעשויה לשמש ככלי ללמידה: התזאורוס הויזואלי מציג הגדרה מילונית של מילה ורשת של המלים הנרדפות לה, כל זאת על ידי מיפוי נוח ואסתטי בצורת עץ בעל ענפים. באמצעות הכלי ניתן ללמוד על עולם התוכן והתחום אליו שייכת המילה שחיפשנו והוא יכול לסייע לתלמידים במטלות כתיבה שונות. ניתן גם לשמוע ולהאזין כיצד יש לבטא את המילה באנגלית. קיימות אפשרויות סינון (filtering) נרחבות המאפשרת תצוגה פשוטה יותר ומתאימה עבור כיתות בית ספר היסודי. לדעת הכותבת הכלי יכול לשפר איות, אוצר מילים, הכרת מילים נרדפות, לימוד אנגלית כשפה זרה למתחילים (Joanne Troutner)

אחת הפעילויות החשובות בפורטל מס"ע היא מערכת איסוף המידע שהלכה והתפתחה במרוצת השנתיים שבהן פועל הפורטל. מערכת איסוף המידע מבוססת בעיקרון על שני נדבכים עיקריים: סריקה של מאגרי מידע בינלאומיים וסריקה של ספריות מובילות בתחומי החינוך. בסקירה זו מתאר עור התוכן הראשי של הפורטל, עמי סלנט, כיצד מתבצעים שני התהליכים.

מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.

ELGG היא מערכת למידה מתוקשבת המשלבת יסודות של כתיבת בלוגים, ניהול תלקיט (e-portfolios) ויצירת רשת תקשורת חברתית לחילופי מידע . מערכת ELGG שודרגה לאחרונה באופן משמעותי עם סיום הפיתוח של גרסה מס' 2. המשתמשים העיקריים במערכת הם מורים המלמדים אנגלית כשפה זרה ביפאן, אירופה וקנדה.