מורים והוראה

זהו מסמך המציג ממצאי מחקר על צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים בשנים ה-2 – 6. במסגרת הסקר התקיימו ראיונות קבוצתיים (59 משתתפים) ועיקרו – סקר אלקטרוני (667). ההתפתחות המקצועית המתמשכת בסקוטלנד היא בעלת אוריינטציה אינדיבידואלית ומבוסס על סדרה של סטנדרטים מבוססי-כשירויות. למרות ההכרה בכך שיש צורך שונות בהתנסויות, מסמכי מדיניות נוטים להעדיף התפתחות מקצועית פורמלית על פני למידה מקצועית בלתי פורמלית. התפיסה היא שהרגלים טובים עשויים וצריכים להילמד בשנת ההתמחות ובשנות ההתפתחות המקצועית המוקדמת. ניתן לראות שיש מסגרת שונה למורים בשנה השנייה והשלישית. אחריותיות נחשבת לעניין מרכזי: האחראים על הערכת ההתפתחות המקצועית מבקשים לראות תפוקות מדידות, אם כי הדבר עשוי לגרום לתפישה מוגבלת של ההתפתחות המקצועית, ככזו שקל למדוד אותה, למשל, בספירת שעות בניגוד לבחינת איכויות. תוכנית ההתמחות בסקוטלנד נחשבת להצלחה, אך ראוי לשקול את ההמשכיות במעבר לשנה השנייה במונחים של סוג ורמת התמיכה כמו גם לסטטוס ההעסקה של המורה החדש ( Kennedy, A.).

המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה? ( Vescio, V ).

המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .

המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

בעוד תחומי דעת שונים ניסו ליישם גישות פדגוגיות–קונסטרוקטביסטיות בהוראה הפעילה שלהם באינטרנט הרי תחומי הוראת הפסיכולוגיה בעולם נשרכו מאחור ולא מיהרו לחדש. המאמר הנוכחי מתאר אסטרטגיה קונסטרוקטיביסטית להוראת תהליכים קבוצתיים בפסיכולוגיה באמצעות למידה מתוקשבת באינטרנט. האסטרטגיה שהופעלה בקורסים בהוראת הפסיכולוגיה היא Collaborative Online Research and Learning -CORAL-method , שיטה קונסטרוקטיביסית אשר במהלכה סטודנטים משני קורסים מקבילים באוניברסיטאות שונות ומרוחקות לומדים וחוקרים בצוותא באמצעות האינטרנט את נושאי התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה. בעודם מנסים לגבש הצעת מחקר משותפת לומדים וחוקרים הסטודנטים את התהליכים הקבוצתיים שלהם עצמם באמצעות התקשורת הממוחשבת באינטרנט. לרשות הסטודנטים עמדו כלים ממוחשבים כגון קבוצות דיון מתוקשבות , פורומים מתוקשבים, חדרי שיחה מסוג IRC, כלים מתוקשבים לניהול מתוקשב של קבצים משותפים ועוד. בעקבות הניסוי באינטרנט הצליחו הסטודנטים לצבור תובנה גבוהה יותר על סוגיית התהליכים הקבוצתיים בפסיכולוגיה בהשוואה לקורסים הרגילים בהם נחשפו הסטודנטים לתכנים בלבד ללא אינטראקציה עם עמיתים מרוחקים ( Donna Ashcraft, Thomas Treadwell, V. Krishna Kumar).

מצגות POWERPOINT משמשות כיום כלי מרכזי בהוראה במוסדות החינוך הגבוה. עם זאת, בשנים האחרונות מועלות ביקורות על אופני השימוש במצגות אלו. מאמר זה מתאר חלופה לשימוש בתבניות העיצוביות שהתוכנה מציעה, כדי לנצל את מרב היתרונות ה- POWERPOINT ולצמצם את החסרונות שלה. המחברים מציעים לעצב את השקף הריק כמפת מושגים (concept map) הנבנית בהדרגה במהלך השיעור. מפות מושגים נועדו להציג טקסטים באופן גראפי לשם פישוט וארגון ההצגה של רעיונות מורכבים. המפה מלווה את השיעור בכל מהלכו, ומדי פעם יש 'יציאה' ממנה דרך קישורים וחזרה אליה. הקישורים יכולים להיות לתמונה, לסרט, או להרחבה מילולית. מפות מושגים מטפלות בנקודת תורפה מרכזית של מצגות PPT טיפוסיות. בשונה ממצגות עמוסות ברשימות נקודות, שבהן הקשרים הסיבתיים אינם מודגשים בצורה מפורשת דייה ( ולכן עלולים לעודד למידה על ידי שינון) , מפות מושגים מעודדות את הלומדים לפענח יחסי סיבה ומסובב מורכבים, וכך מפעילות אצלם רמות חשיבה גבוהות יותר ( רונן המר, גליה אנקורי).

ר Christopher D. Sessums מפרסם את עיקרי הממצאים של מאמר חשוב הסוקר את התפתחות פרויקט הקהילות המתוקשבות של מורים בארהב STAR-Online. המאמר המקורי מציע את התובנות הבאות להצלחת פרויקטים של קהילות מתוקשבות למורים. קהילות מתוקשבות לפיתוח מקצועי מצליחות כאשר הן מורכבות ממורים שקשה להם להיפגש פנים-אל-פנים, המטלות של המורים המשתלמים מוגדרות היטב והציפיות שלהם ברורות מראש, קיימת תחושת אחריות שיתופית בין כל העמיתים המשתתפים בקהילה, יש מנהיגות מוחשית לקהילה שמכוונת ומנחה את המורים ומשמשת דוגמא. מנחי הקהילה יודעים כיצד לאתגר את המשתתפים, האינטראקציה בין המורים בקהילה אינה טכנית אלא קונסטרוקטביסיטית, כמו כן , יש חשיבות להתארגנות של צוותים קטנים במסגרת הקהילה המתוקשבת אשר יש ביניהם שיתוף פעולה לא מלאכותי העונה על צרכים ומטרות משותפות .

שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות. אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי (אנה ספרד)

למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)

במאמר נטען שמרבית תהליכי ההערכה הקיימים של קורסים באוניברסיטאות ובמכללות מטבעם צרים וממוקדים מדי ולכן הוא מציע מודל הערכה כוללני יותר לקורסים שיש בו כדי להקנות למרצים ולפקולטות תמונה יותר נאמנה ויותר תקפה מבחינת תהליכי ההערכה. המודל מבוסס על משובים של הסטודנטים, עמדות שלהם לגבי סוגיות שונות וסדרי חשיבותם בקורס וגם מיומנויות על פי מטרות ההוראה הכלליות והמטרות הקונקרטיות של הקורס. כל המשתנים האלו נבדקים לפני הקורס ואחרי הקורס. כלומר, המשובים בזמני הקורס אינם ממצים את ההערכה הנדרשת אלא נדרשים גם משובים לפני שהסטודנטים לקחו את הקורס וגם העמדות שלהם בפרקי זמן שונים ומשתנים לאחר סיום הקורס, כי אז יש לסטודנטים הנחקרים פרספקטיבה יותר רחבה ויותר מהימנה (Kathryn L Combs, Sharon K Gibson, Julie M Hays, Jane Saly, John T Wendt)

מטרת המחקר לבחון את השפעתה של תוכנית התערבות המתמקדת בהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים (Microworlds), על יכולתם של תלמידים בעלי הישגים לימודיים שונים לבודד משתנים. המדגם כלל 41 תלמידים שסווגו ל-4 תת קבוצות על פי הישגיהם האקדמאיים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות המחקר ביכולת האסטרטגית והמטא-אסטרטגית. הישגיהם של התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים בקבוצת הניסוי השתפרו באופן דרמטי. הממצאים מוכיחים, שהוראה מפורשת של ידע מטא-אסטרטגי באמצעות חקר עולמונים המלווים בהנחיה, היא אמצעי חינוכי בעל עוצמה אשר יכול לקדם את חשיבתם של תלמידים בכלל ותלמידים בעלי הישגים נמוכים בפרט (ברכה פלד, ענת זוהר)

למתעניינים בהיסטוריה של החינוך המתקדם כדאי לצפות בסרט תיעודי קצר על בית מדרשו של ג'ון דיואי והפילוסופיה החינוכית שלו. במוקד הסרט התיעודי מאמצע שנות ה30 של המאה הקודמת נמצאת המחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת קולומביה בארה"ב אשר הפעילה כבר לפני 70 שנה את פרויקט הניסוי הפרוגרסיבי בארה"ב. המרצים והחוקרים המובילים של המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה מציגים את הרעיונות החינוכיים של דיואי תוך הדגמת הפעילות של למידה באמצעות פרויקטים והעשרה בבתי הספר בארה"ב דאז. בסרט מופיעים תלמידים ומורים מבתי ספר בארה"ב בהם נערך הניסוי של החינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של דיואי. בסרט מופיע גם דיואי עצמו אשר פעל אז כבר באוניברסיטת קולומביה החשיבות של הסרט היא בתיעוד אוטנטי של אסכולה חינוכית שכבר לפני 70 שנה ניסתה לפרוץ דרך בחינוך.

אחת התוכניות החינוכיות בעולם הראויות להערכה היא מערכת המנחים של פרויקט הכיתות הנבונות בקוויסלנד, אוסטרליה. מדובר בתכנית שיטתית ורציפה המופעלת ע"י רשויות החינוך באוסטרליה להנחיית מורים באמצעות רשת של מורים עמיתים המגיעים מבתי הספר. העיקרון, אולי, מוכר ממדינות אחרות, אך באוסטרליה מקפידים כי המנחים יהיו מורים מצטיינים מבתי ספר המקדישים יום בשבוע להדרכת עמיתיהם בתחומי הצטיינותם הפדגוגית. עדיפות ניתנת למורים מיומנים בתחומי יישומי התקשוב ושילוב האינטרנט בהוראה. המטרה שלהם ממוקדת וברורה, להביא לשינוי אצל המורים בשטח המלמדים בכיתות על מנת להפוך את מתכונת ההוראה והלמידה לחכמים יותר.

במחקר נבדק במסגרת ניסוי (pilot) דגם ה-PACT להערכות ביצוע של מתכשרים והשפעת ההערכה על למידת המתכשרים. מדובר במטלת הערכה שבה המתכשר נדרש לניתוח אירוע שיא הוראתי כתוב שנבחר על ידיו. האירוע מצולם בווידיאו + רפלקציה כתובה + ניתוח מדגם של עבודות תלמידים וחומרים נוספים וכן ניתוח מעגל ההוראה משלב התכנון ועד השינויים הנדרשים על בסיס הביצוע וההערכה. במחקר גם נבדקו תרומות אפשריות של ההערכה לתוכניות ההכשרה (Ruth R. Chung).

תוכניות ליווי של מורים חדשים בארה"ב מקבלות עתה בארה"ב עדיפות גבוהה יותר במדיניות הכשרת המורים שם. הנשירה הגבוהה של מורים חדשים בכלל ומורים למדעים בפרט היא בעיה קריטית איתה מנסים להתמודד גורמי החינוך בארה"ב. כחלק מההיערכות המחודשת הם מתקצבים גם מחקרים שנועדו לבחון בצורה מעמיקה את בעיות הליווי בקליטה של מורים מתחילים. כך לדוגמא, הם תקצבו במענק מחקר משמעותי של 1.4 מיליון דולר את מחקריה של פרופ' Julie Luft מאוניברסיטת אריזונה אודות פיתוח מקצועי וליווי בקליטה של מורים מתחילים בתחומי המדעים. ממצאי מחקריה של פרופסור לופט שנערכו בשלושת השנים האחרונות יוצגו במהלך 2008 בפני גורמי החינוך האחראים להכשרת מורים בארה"ב.

קיים קושי לא מבוטל בהטמעת השימוש בפורטפוליו בהכשרה אקדמאית בכלל ובהכשרת מורים בפרט. הסטודנטים להוראה מתקשים להבין את משמעות הפורטפוליו ויש אצלם חוסר הבנה לגבי תפקיד הפורטפוליו בהכשרתם. מערכות ההכשרה הולנדיות מנסות מזה עשור להטמיע שימוש אינטגראלי בפורטפוליו בהכשרת מורים בעקבות ניסיון מוצלח בהטמעת השימוש בפורטפוליו בבתי ספר לרפואה בהולנד) והניסיון שצברו יכול לשמש מקור השראה ולמידה למורי מורים גם במערכות הכשרה אחרות בעולם. הכותבים, מורי מורים, חוקרים ומומחים לשיטות הוראה מציעים שיטת הוראה מוכחת לשילוב הפורטפוליו בהכשרת מורים. בתהליך שיזמו המחברים הם יצרו אנאלוגיות לשילוב הפורטפוליו. נעשה ניסיון סימולטיבי להשוות את הפורטפוליו לאמצעים כגון דף קורות חיים (CV) ואמצעים נוספים לקידום העובד בשוק העבודה. הניסיון מלמד כי השימוש באנאלוגיות אלו כחלק משיטת ההוראה לשילוב פורטפוליו מעמיק את ההבנה של הסטודנטים להוראה לחשיבות הפורטפוליו (Jan , Tartwijk, Martine van Rijswijk, Hanneke Tuithof, Erik W. Driessen.).

משוב ללומדים הוא חיוני ללמידה אפקטיבית, אבל יש מעט עדויות מחקריות על איזה סוג משוב יש להקנות במהלך הלמידה. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין תגובות של סטודנטים באוניברסיטה שנחשפו לשני סוגי משובים, משוב ענייני בתהליך הלמידה המבוסס על תשובות מדגימות ומשוב המבוסס על התייחסות פרטנית. אוכלוסיית המחקר כללה 183 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בקורסי ביולוגיה באנגליה. הסטודנטים נחשפו לשני סוגי המשובים הנ"ל. ממצאי המחקרים הראו כי הסטודנטים מעוניינים בשני סוגי המשובים, אך מרביתם העדיפו משוב התייחסות אישי על פני משוב הדגמה. עם זאת, בניתוח תוצאות הבחינות והעבודות של הסטודנטים נתגלו הבדלים משמעותיים לגבי הישגים של שתי הקבוצות הנחקרות. הסטודנטים שנחשפו לתשובות מדגימות אכן הצליחו יותר בבחינות שנערכו בשנים 2004-2005. הגישה המומלצת למתן משובים בלמידה צריך להיות משולבת, גם משוב ענייני המבוסס על תשובות מדגימות וגם התייחסות אישית-פרטנית לסטודנט (Mark Huxham)

הדיאלוג הכיתתי המבוסס על שאלות ותשובות הוא מצב מורכב. מורים יכולים לטפח שאילה וחשיבה כשם שהם יכולים לדכא אותן. המורים יכולים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים אם יהיו מודעים לחשיבותו של הדיאלוג השאלתי בכיתה ולהיבטיו השונים. בדיאלוג אמיתי המונע משאלות ותשובות נוצר תהליך שהן המורה והן התלמידים שותפים במסע לגילוי "האמת". דיאלוג כזה, המאפשר לתלמידים "להתקיל" את המורים בשאלות ובתשובות מקוריות ומפתיעות, עשוי לתרום להתפתחותו של המורה כמורה וכאדם – להחזיר אותו למקורות הידע שלו, לשאול עליהם, לבקר את הידע שלו וליצור ידע חדש. יצירת תנאים לדיאלוג כזה נותנת להוראה וללמידה משמעות חדשה (ניצה שחר)

המאמר הנוכחי מנסה להשוות בין איכות ההוראה בקורס רגיל פנים-אל פנים ובין קורס מתוקשב. המחקר בדק משובים, זמני תגובה בקורסים השונים לצד התבססות על הערכות של הסטודנטים עצמם. ניתוח סטטיסטי של הערכות הסטודנטים בקורסים המתוקשבים ובקורסים פנים-אל-פנים מצא כי אין הבדלים מובהקים באיכות ההוראה בין קורסים פנים-אל-פנים ובין קורסים מתוקשבים. המסקנה של החוקרים היא שבניגוד להתרשמות הקיימת, הפורמט של הקורס אינו מכתיב בהכרח שינוי באיכות ההוראה אלא אסטרטגיות ההוראה של המרצים הם המעצבות בסופו של דבר את איכות ההוראה ( Andrew Topper ).

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש. במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין": במאמרון השני הוא נותן טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד בICT" – שילוב יישומי מחשב ותקשוב.