מורים והוראה

זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).

המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .

מטרת המחקר הייתה לבחון את התנסויות הקליטה של מורים מתחילים שונים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בזיקה ליכולות של מנהיגות חינוכית. נותחו הרפלקציות על הפרקטיקה, תפיסות ההוראה והלמידה והבחנותיהם בדבר בעלי תפקידי מנהיגות רשמיים בבית-הספר. השתתפו 95 מורים מתחילים משלושה בתי ספר שלימדו בכיתות א' – ח'. כל המורים השלימו שני סקרים בהתחלה ובסיום של שנת 2005 – 2006. 30 מתוכם התנדבו להשתתף בקבוצות מיקוד ושישה השתתפו בראיונות אישיים חצי-מובנים באותה שנה ( Cherubini, L).

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

הסקירה שכתב יובל וורגן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת עוסק בהשתלמויות מורים במערכת החינוך, ובעיקר בקשר בין נושא ההשתלמות לבין התחום המקצועי של המורה המשתלם. מחקרים על ההכשרה המקצועית של מורים מלמדים כי יש צורך לבחון גישות מערכתיות מקיפות, המבוססות על תכנון מרכזי ועל יעדים ארוכי טווח. ממחקרים אלו עולה גם כי יש ללוות את הכשרתם המקצועית של מורים בתמיכה רחבה בתוך בית-הספר ומחוצה לו ובהערכה שיטתית המאפשרת לעמוד על מידת התאמתה של הלמידה לצרכיו המקצועיים והאישיים של המורה. הממצא העיקרי העולה במסמך זה הוא שכיום אין למשרד החינוך נתונים על הקשר שבין נושא ההשתלמות לבין מקצוע ההוראה של המורה המשתלם או צרכיו המקצועיים והאישיים. נוסף על סקירה רחבה של סוגיה זו, מוצגים במסמך עיקרי המדיניות של משרד החינוך בתחום ההשתלמויות, וכן נתונים מפורטים על היקף ההשתלמויות ועל תקצובן.

נוכח החשיבות של יצירת איכות גבוהה בהתנסויות מעשיות של פרחי הוראה פותחה בארה"ב תכנית סימולציה ממוחשבת באינטרנט שנועדה לאמן סטודנטים להוראה במיומנויות הנחוצות להוראה אפקטיבית בכיתה . תכנית ההדרכה הסימולטיבית הממוחשבת ידועה בשם Cook School District והיא מייצגת בתוכה מאפיינים שונים של עבודת המורה בשטח teacher work samples (TWS) ותסריטים פדגוגיים הנגזרים מכך. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין היכולות של הסטודנטים להוראה לנתח מצבי למידה באמצעות המערכת הממוחשבת ובין מצבי למידה אוטנטיים בשטח ההוראה. ממצאי המחקר מלמדים כי הסימלוציה הממוחשבת יעילה מבחינת פרחי הוראה והיא מביאה למודעות הרבה יותר גדולה אצלם למצבי למידה אופייניים איתם מתמודדים המורים הותיקים והמנוסים בכיתה . מודעות זו יש בה כדי לשפר את יכולותיהם של פרחי ההוראה להתמודד עם אירועי למידה מורכבים בכיתה (Girod, M. & Girod, G ).

יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).

אחת הבעיות הקרדינאליות בהוראה, נובעת מתפיסת חומר הלימוד כתוכן סטטי. בשיח הפדגוגי המעשי, נשמע לא אחת ניסוחים, המבחינים לכאורה, בין "תכנים" המייצגים את נושאי הלימוד, לבין "כישורי חשיבה" המופעלים על ידי הלומד בכדי לשאול שאלות, לפענח קשיים, לפתור בעיות, להכליל ולהמשיג רעיונות מופשטים וכדומה. ד"ר מרים קדרוני מדגישה במאמרון מעניין את חשיבות המיפוי הסבר מושגי- כפרוצדורה מגשרת בין העיוני למעשי בתכנון ההוראה. מטרת המיפוי של נושא לימודי, היא ברענון ההכרה וההבנה של חומר הלימודים, על ידי חקר מחודש של מהות הנושא מנקודת מבט דיסציפלינארית. אמנם, תכנית הלימודים מספקת בקצרה, רציונאל להוראת נושאי הלימוד וכן ראשי פרקים, מושגים ורעיונות, אותם מתבקשים המורים ללמד. אך, תהליך המיפוי, מאפשר למורה או לצוות המורים המקצועי, לדון מחדש במשמעות המושגים והרעיונות המוצעים ולבחון את מהות הקשרים ביניהם. מוקד הדיון אינו "איך לימדתי נושא זה בעבר" או "אילו טיפים או מתכוני הוראה אפיק", אלא, מהם מרכיביו המהותיים של הנושא ואילו יחסים קיימים בין המרכיבים השונים ובינם למכלול ( מרים קדרוני) .

ביטוי-עצמי הוא מוטיב החוזר ונשנה במחקרים סוציולוגיים הבודקים את תהליך הסוציאליזציה והקשר של ילדים בכלל וילדים בבתי ספר בפרט. יצירת מעורבות והשתתפות של ילדים בתהליך הלימודי תלויה בסוג האינטראקציה שלהם עם מבוגרים בבתי הספר, אך מרבית המורים אינם ערים לחשיבות של האינטראקציה בכיתה כתהליך מרכזי לבניית בטחונו של התלמיד וכערוץ תקשורת אותו צריך לטפח באופן רציף וחיובי. המחקר הנוכחי שנערך בבתי ספר באיטליה מגולל שורה של תהליכים הגורמים להצלחה או הכשלת האינטראקציה בין מורים ותלמידים. ממאמר מעניין זה ניתן ללמוד ולקבל רפלקציה כיצד לטפח בצורה נכונה מעורבות של תלמידים בכיתה וכיצד לעורר את יכולת הביטוי העצמי של התלמיד בכיתה כתהליך בונה אמון וכתהליך לחיזוק מסוגלות עצמית של התלמיד (Baraldi, Claudio ).

ככל שחשיבות ההנחיה מקבלת תוקף מחקרי בהתפתחות המקצועית של מורים , כך הולכת וגדלה ההתעניינות בהנחיה מתוקשבת כאמצעי לביצוע התמיכה והליווי של מורים ותיקים באינטרנט. מטרת המאמר הנוכחי הייתה לסקור מחקרים על הנחייה מתוקשבת למורים , בעיקר מורים הנמצאים בתהליכי השתלמות והתפתחות מקצועית. נבדקו גישות ואמצעים שונים להנחיה מתוקשבת כגון הנחייה מתוקשבת סינכרונית באינטרנט , הנחייה מתוקשבת מבוססת דוא"ל והנחייה מתוקשבת מבוססת פורומים מקוונים. ממצאי המחקרים שנסקרו מלמדים כי למרות הקצב האיטי באימוץ טכנולוגיות ההנחיה המתוקשבת בבתי הספר, אלו שנעזרו בה דיווחו על התנסות חיובית מאד ושינוי עמדות בעבודה המקצועית בעקבות כך. לא נמצא עדיין אישוש אמפירי ( איכותני או כמותי ) לשיפורים מהותיים בעבודת המורים ( אין מחקרים שערכו תצפיות על מנת לגלות שינויים בעבודת המורה בעקבות ההנחיה המתוקשבת ). נוכח חשיבות ההנחיה המתוקשבת להתפתחות המקצועית של המורים ממליצים עורכי הסקר להרחיב את היריעה בתחום ולבצע מחקרים מעמיקים אשר מהם ניתן לקבל תובנות נוספות על האפקטיביות הפדגוגית של ההנחיה המתוקשבת.

הבחינות הסטנדרטיות הארציות המתקיימות כיום בבתי ספר באנגליה מרדדות את תוכנית הלימודים הלאומית ופוגעות בתהליכי הלמידה סבורים מומחים בריטיים באקדמיה . Professor Margaret Brown מאנגליה העוסקת בחינוך מתמטי סבורה כי המתכונת הקיימת של בחינות ההישגים הנורמטיבית המתקיימת באנגליה לגילאי 11 שנים היא מזיקה. עיקר הביקורת התייחסה לבחינות ההשוואתיות בחשבון ( הדומות למיצ"ב ) שאינם תורמות למקצוע הוראת המתמטיקה ואינן מחזקות את המורים למתמטיקה בבתי הספר הנאלצים להזניח את ההוראה האיכותית שלהם. המורים משקיעים את עיקרי המאמץ בהכנת התלמידים לבחינות במקום לפתח ולהעמיק את הלמידה בכיתה. הויכוח הציבורי על בחינות ההישגים במתמטיקה בבתי הספר באנגליה גרם לחשיבה מחודשת על בחינות ההישגים הארציות ולהקמת מרכז בלתי תלוי בשם Ofqual אשר ייבדוק מחדש את כל הסוגיה על בסיס עובדות מחקריות .

הסקירה המובאת במאמר זה נשענת על הספרות המחקרית החל משנת 1997 ובוחנת את ההשפעות של תוכניות לקליטת מורים מתחילים על תפיסותיהם ועל ההוראה שלהם. מן הסקירה עולות שלוש גישות להבנת השפעות אלה: הראשונה מתבססת על הנחות תיאורטיות בבחינת ההשפעות המשוערות של מרכיבי התוכניות על ההוראה של מורים מתחילים; השנייה מנתחת את ההשפעות באמצעות דיווחים–עצמיים של מורים; השלישית בוחנת את ההשפעות של שימוש בכמה מקורות של נתונים. למרות שתוכניות לקליטת מורים מתחילים משפיעות על תפישותיהם את ההוראה מעטים המחקרים המטפלים בהשפעותיהן על מעשה ההוראה עצמו ועל הישגי תלמידים. יש בסקירה שלהלן כדי להציע כיווני מחקר עתידיים. (Wang, J., Odell, S., Schwille, S.A)

מהי בעיה סבוכה? – אנו חיים בעולם שבו חלים באורח מתמיד ומהיר שינויים גדולים ומנסים, במערכות החינוך וההשכלה, להתמודד עם הבעיה הסבוכה של הכנת הלומדים לתחומי תעסוקה ועבודה שאולי עדיין אינם קיימים, לשימוש בטכנולוגיות שאולי עדיין לא הומצאו ולפתור בעיות שעדיין איננו מכירים.הכותב רואה ביצירתיות בהשכלה הגבוהה בעיה סבוכה בעלת מאפיינים כנ"ל ומפרט זאת במאמר ( Jackson, N) .

במהלך העשור האחרון פותחו סטנדרטים המתארים כשירויות של סגלי הוראה בחטיבה העליונה ובהשכלה הגבוהה. לא כל הסטנדרטים האלה נחשבים ליעילים ע"י קהיליות מקצועיות של מורים ושל מורי-מורים. במאמר זה נעשה ניתוח של ההתנסויות הקשורות לסטנדרטים של מורי – מורים בהולנד ושל נוהל מלווה (SPR הכולל הערכה עצמית Self-assessment,), התפתחות מקצועית (Professional development) ורישוי , שמשמעותו רישום כמורה מורים בעל תעודה בארגון מורי המורים ההולנדי ((Registration. במחקר נותחו ראיונות, שאלונים ותלקיטים שנמסרו ע"י מורי מורים שהשתתפו בהליך ה- .SPR

משחקי תפקיד בחינוך הם אמצעי חינוכי ואסטרטגיית למידה שמוכיחה עצמה בחינוך בעשור האחרון בעיקר לאור כניסת משחקי תפקידים ממוחשבים למקצועות לימוד שונים באירופה ובארה"ב , אך אף לא אחד חשב על הפוטנציאל של משחקי תפקיד ממוחשבים כאמצעי חינוך חברתי ולהפחתת אלימות בכיתות. המאמר מראה כיצד היוזמה הייחודית של האירופאים ( אנגליה, גרמניה, סוקטלנד ופורטגל) הנקראת FearNot! המבוססת על משחק תפקידים ממוחשב בכיתה מצליחה להפחית אלימות היכן שתוכניות התערבות שגרתיות רק הותירו התלמידים אדישים. תוכנת FearNot! מיועדת לתלמידים בגילאים 8-13 והיא כוללת מערכת אנימציה תלת-ממדית ודמויות ממוחשבות המעורבות באירועים מחוללי אלימות בביה"ס, כגון דחיפות , הצקות, תגרות ידיים ביו ילדים וכדומה. משחק התפקידים הממוחשב כולל שורה של תסריטים דרמתיים סיפוריים בהם נדרש התלמיד להיות מעורב ולנקוט עמדה מול הדמויות השונות במשחק התפקידים. תפקידו של התלמיד במשחק התפקיד הוא לייעץ לדמויות המעורבות בתגרות ובהצקות ואף לנסות להשכין שלום ביניהם. הגישה הפדגוגית שמשולבת במשחק אכן הוכיחה את עצמה והתלמידים לומדים לנקוט עמדה נגד האלימות.

המאמר הנשען על שיטת המחקר האפיסטמולוגית קונסטרוקטיביסטית (Constructivist epistemology) בוחן בצורה מעמיקה את שאלות המחקר הבאות : א. כיצד מורה בכיתה מארגן את דפוסי המעורבות של הלומדים באופן שונה מדפוסי ההוראה הפאסיביים המקובלים בביה"ס ב. מה הן התוצאות המעשיות משינוי דרכי האצלת הסמכויות בכיתה בין המורה לתלמידים והאם הן תורמות להבניית הידע של הלומדים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את הדרכים בהן הסמכות בכיתה הואצלה בצורה מושכלת בין מורה לתלמידים ואלו הזדמנויות למידה משופרות מאפשר שינוי זה בדרך ההוראה. המסקנות של המחקר הן שניתן לגבש שינוי בהבניית הידע של התלמידים בכיתה ע"י חלוקה אחרת של סמכויות בניהול הכיתה רק כאשר שומרים על עקביות לאורך זמן , כלומר ע"י רצף חינוכי ופדגוגי בפעולה זו לאורך זמן ( Teresa Crawford ).

מול המציאות אצלנו ובארה"ב של הערכה חיצונית נורמטיבית אשר שיאה הוא בחינות הבגרות יש מדינות שניסו דרך אחרת והעצימו את בתי הספר לבצע בעצמם את ההערכה. אחת המדינות המתקדמות היא נורבגיה אשר הנהיגה את ההערכה הבית-ספרית ( School-based evaluation -SBE) כבר לפני שנים וביססה אותה בחוק . אם בארה"ב יש איים של הערכה בית-ספרית בחלק מהמדינות הרי בנורבגיה מדובר על תוכנית כוללת ומחייבת לכל בתי הספר שם. עבודת המחקר הנוכחית שהוגשה כעבודת דוקטורט University of Colorado at Boulder בחנה לעומק את תהליך הרפורמה בנורבגיה שהעבירה את האחריות להערכה לבתי הספר עצמם. ממצאי המחקר טוענים כי רפורמה המעבירה האחריות להערכה לבתי ספר מחייבת במקביל גם להפוך את בתי הספר לארגונים לומדים המדגישים יסודות של ניהול ידע חינוכי, שיתופיות הסגל וחדשנות. תהליכים פנימיים שחסרונם מורגש לעתים בבתי הספר בנורבגיה ( Hanley, Daniel Miller).

המורה לילדים מחוננים עומדת בפני משימות רבות וקשות בשלוש הקונסטלציות בהן היא פועלת: 1. כאשר היא מלמדת בכיתת מחוננים המחליפה, שישה ימים בשבוע, את הכיתה הרגילה 2. כאשר היא מלמדת בתכנית העשרה שאליה מגיעים תלמידים מחוננים פעם בשבוע, בשעות הבוקר או אחר הצהריים 3. כאשר היא מלמדת ילד מחונן בכיתה הרגילה. המאמר מנסה ננסה לשרטט את ראשי הפרקים למאפיינים העיקריים של מורה אידיאלית כזאת, המצליחה, בעזרת יכולותיה המגוונות, לענות, ולו בצורה חלקית, על צרכיו של הילד המחונן במערכת החינוך

פיתוח הכיתה כסביבה לימודית המאפשרת צמיחה , תלויה ביכולת לשלב מאפיינים הלקוחים מהמודל הבלתי פורמאלי ולהפוך אותם לחלק אימננטי למערכת יחסים שבין כל השותפים לעשייה החינוכית . המפגשים כולם יתייחסו למשמעת, לתכנים הלימודיים ולכל הקשור בבעיות ההוראה, כמרחב שאת רכיביו קובעים יחד מורים ותלמידים. כיתה כזו תיבנה תוך כדי דיאלוג מתמשך בין המורה לתלמידיו, שבו ייקבעו המטרות והתכנים , דרכי ההוראה ודרכי הערכה/ המאמר מציע כמה וכמה הצעות אופרטיביות לפיתוח מפגשים לימודיים בעלי ערך ומשמעות בכיתה כסביבה לימודית חינוכית, הפותחות פתח לדיון משתף ברכיבים היוצרים את הניכור , והנותנים לתלמידים את ההרגשה שבית הספר הוא "בית חרושת לציונים". המאמר מציע כלים יישומים להוראה הרואה את מערכת יחסי הגומלין כמאפשרת למלמד וללומד לעצור ולבדוק את הדרכים להשגת המטרות. במאמר מוצעים שלושה שלבים של הפעלה והתנסות לסטודנטים להוראה ולתלמידים שיסייעו למנחה ולקבוצה לפתח סביבה לימודית מאפשרת צמיחה. המפגשים מבוססים על הפדגוגיה הדיאלוגית . האסטרטגיה ניתנת לפירוק ולשימוש כדפוסי פעולה נפרדים. כל אחת מהפעילויות המוצעת במסגרת האסטרטגיות השונות נוסתה והופעלה במפגשים של מחנכים העובדים בפועל במערכת החינוכית. גם הכלים האסטרטגיים האלו נוסו והופעלו במפגשים של סטודנטים מהאוניברסיטה העברית וסטודנטים ממכללת דודי ילין , כלומדים וכמלמדים קבוצות של תלמידים ( חבצלת רונן) .

מורה הנדרש לתכנן היום מערך שיעור נדרש יותר לחשיבה על הגמשה והתאמה לצרכים משתנים . לכן כדאי ללמוד גם מניסיונם של מומחי הדרכה מחוץ למערכת החינוך. מצאנו לנכון, על כן, להביא מאמר מעניין של נועם וקסר המסביר כיצד לתכנן ולבנות מערך שיעור לקורס של לומדים בקורס מקצועי או בהדרכה מקצועית. "חשוב לזכור שישנם טיפוסים שונים בקבוצה אותה תלמד. בזמן התרגול אני מנסה לקבץ לקבוצות עבודה ותרגול את כל סגנונות הלימוד האפשריים בכל קבוצה. האקטיבי, המשקף, התיאורתיקן והמעשי עובדים טוב בקבוצה – הם משלימים אחד את השני. כל אחד הוא Individual Contributor וביחד ישנה סוג של שרשת-אספקת-יצור."