מורים והוראה

מהם השיקולים החינוכיים והאישיים המעורבים בהוראה פרטנית? המאמר מונה כמה מהם. גם הטובים שבמחנכים אינם יכולים לפעול בחזיתות רבות כל כך מבלי לטעות או לחוש מתוסכלים. מאמר זה שופך אור על האתגרים שניצבים בפני המורה בשעות הפרטניות, כדי שיוכל לתכנן טוב יותר את הוראתו ומגעיו עם התלמידים שבחר ( אלחנן בר-לב).

בלימודי מוט"ב נדרש התלמיד להציג משימות אשר עוסקות במיומנויות שונות כחלק מתהליך הלמידה. חלק מהמשימות שהתלמיד מבצע הן אישיות וחלקן קבוצתיות. תהליך למידה משמעותי הינו תהליך של שיח בין המורה לתלמיד. בכנס מוט"ב 2012 הציגה ורד אביטל את דרך העבודה והציגה דוגמאות למשימות שהתלמידים מגישים לבדיקה ואת שיח שנוצר בינה לבין התלמידים. חשוב ביותר להדגיש ולחזק את החלקים הטובים בעבודתו של התלמיד ( ורד אביטל).

העבודה הקבוצתית במוט" ב הינה מרכיב חשוב בתהליך הלמידה והיא מאפשרת להביא לידי ביטוי תכנים מדעיים, רעיונות מדעיים ומיומנויות חשיבה. במוט" ב תהליך יצירת המשימה הקבוצתית חשוב לא פחות מהתוצר עצמו. המורה מירי אייכלר עבדה עם תלמידותיה על הכנת תוצר לימודי בדרך שונה היא בחרה להנחות את התלמידות להכין את התוצר הלימודי המשותף באמצעות תוכנות של עריכת ספרים דיגיטליים ( מירי אייכלר).

מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה(Taylor, E.V.).

לפני חמש שנים, המחבר פירסם סדרה של שבעה מאמרים שנקראה "שאלות שיצילו את הקריירה שלכם", כאשר הוא כתב את הסדרה הזו, הכותב היה בסוף שנתו החמישית בהוראה. הקיץ, לאחר עשר שנים בתחום החינוך, הוא בוחן שוב את המושגים הישנים ההם. ובמאמר זה הוא בוחן את הרעיון "כיצד לגרום לתלמידיו להיות מעורבים?" (Joel, 2012).

תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).

המחקר הנוכחי , שנערך בישראל, נועד לבדוק את צרכי ההתפתחות המקצועית של מורים למתמטיקה כפי שהם תופסים ומבטאים אותה במהלך התפתחותם המקצועית וההשתלמויות בהם השתתפו. ממצאי המחקר מצאו הבדלים בין התפיסות של המורים הוותיקים למתמטיקה ובין התפיסות של המורים הצעירים למתמטיקה המורים הצעירים יותר מרוכזים בעצמם ובתועלות שיביאו ההשתלמויות לידע המקצועי שלהם בעוד המורים הוותיקים למתמטיקה מעדיפים להשביח את הידע המקצועי שלהם באופן שישפיע על למידת התלמידים בכיתה ( Atara Shriki; Ilana Lavy ).

סרט תיעודי חדש באינטרנט המציג תפיסה חדשנית לגבי המיומנויות הנדרשות בעתיד בלמידה והמשמעויות מכך מעורר עניין רב בעולם החינוך וגם קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק דנה בו ארוכות. בסרט התיעודי החדש איש החינוך מיטרה מציג את שלושת המיומנויות החשובות ( שכדאי ללמוד בבית ספר) : הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע. "בתחילת הסרטון סברתי שמדובר בעוד סרטון סיסמאות ריק מתוכן, אך מיד עם הופעתו של סוגאטה מיטרה, הבנתי שאלי יש כאן יותר".

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על "האופנה" האחרונה בתחומי החינוך : האקדמיה של חאן בארה"ב ומטיל ספק בחדשנותה המהותית. "מבחינה חינוכית קשה להתלהב מהאקדמיה. ברוב המכריע של המקרים, בסך הכל מדובר בסרטונים שבהם רואים לוח "גירים" בו מתואר תהליך או הסבר, ובאותו הזמן קול תלוש מפרצוף ממליל את ההסבר. יש ויכוח ערני, אפילו חריף, סביב השאלה אם חאן באמת מיטיב להסביר את התופעות שהוא מבקש ללמד".

החשיבות שמייחסות מערכות חינוך בעולם לפיתוח מנהיגות בית-ספרית באה לידי ביטוי בהיקף התוכניות השונות בעולם ובגיוונם. המאמר הנוכחי בוחן את ההתפתחות של התוכניות המקצועיות לפיתוח מנהיגות בית ספרית במערכות החינוך המובילות בעולם ומרחיב את היריעה לגבי המאפיינים של התוכניות השונות במדינות העולם. המאמר מציג דגמים נבחרים שונים של כמה תכניות ומראה את ההבדלים העקרוניים ביניהן ( Tony Bush).

חונכות מאפשרת למידה של חכמה וניסיון מאחרים מנוסים. בדרך כלל החונכות נחקרת ומתבצעת במבנה של זוגות: מנחה מנוסה ומונחה חדש ((*OTOM. ניתן להניח שחונכות קבוצתית עשויה לספק חכמה וניסיון רבים יותר. סקירת מאמרים (מ-20 השנים האחרונות) בנושא זה העלתה עבודות או מאמרים לא רבים שתרמו לתיאוריה ולמחקר היבט זה של החונכות, אך בעיקר הצביעה על פערים וחוסרים בנושא. המאמר דן בחונכות באופן כללי ולאו דווקא בהתייחס למורים מתחילים ( Huizing, R.L) .

מחקר זה מתמקד בהתאמה שבין מפת מושגים -CMaps שלוקחים בחשבון במיוחד, את המורכבות הרבה של חומר הלימוד. קבוצת תלמידי כיתה ו' יצרו CMaps עבור שני נושאי לימוד בדרגת קושי משתנה. ההתאמה בין מורכבות CMaps לבין מבחן הסיום הייתה קטנה אך בעלת משמעות רבה בשני חומרי הלמידה. קיימת מורכבות של CMaps יחסית לידע ארוך הטווח בחומר הלימוד הקשה, אבל לא בהקשר לאחד הקל. יתרה מכך, המספר הרב של שגיאות טכניות עושה את זה כמעט בלתי אפשרי להעריך את הידע של התלמידים ( Conradty, C. C., & Bogner, F. X) .

המאמר דן בקשר שבין איכות יחסים ואינטראקציות בין תלמידים לבין מורים לבין יצירת מעורבות של תלמידים בלמידה בכיתה.מעורבות משקפת את המצב והיכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, ההתנהגותיות וההנעתיות של תלמידים,ומותנית בחלקה ביחסים בין-אישיים המפעילים ומארגנים יכולות אלה כדי להשיג מטרות התפתחותיות רחבות. תצפיות באינטראקציות וניתוחן עשויות להעמיק את ההבנה ולתרום לשיפור תהליכים כיתתיים.במאמר, שהוא פרק מספר, המחברים מתארים תופעה זו במאמץ להציג מסגרת תפיסתית לדיון במעורבות תלמידים כפועל יוצא של מערכת יחסים ואינטראקציות בכיתה ( Pianta, C.R., Hamre, B.K. & Allen, J.P).

במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להרחיב מחקרים קודמים (Barrett et al., 2006) בדבר הדרך שבה מורים תופסים סטנדרטים ומחויבויות אתיים (obligations). המחקרים הנ"ל שונים מהנוכחי בשתי נקודות: (1) לא נכללו בקודמים פריטים שהתייחסו לטכנולוגיה ואתיקה – האם מורים רואים בשימוש לא נכון בטכנולוגיה פן של בעיה אתית או בעיה אתית מסוג אחר, (2) נכללו בהם רק מורים מנוסים. במחקר זה נכללו מתכשרים וותיקים. המשתפים, מתכשרים, מורים בפועל, יועצים, מנהלים ומומחי תקשורת העובדים בבתי-ספר. השאלון כלל 34 התנהגויות שגויות של מורים לדירוג על סולם בן 5 דרגות. המשיבים התבקשו לדרג את שכיחות ההתנהגות ואת מידת חומרתה ( Barrett, D.E) .

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את היחס בין מאפייני תוכניות קליטה לבין הישארות במערכת, במיוחד תוך שימוש במדגם של מורים שבקשו לפרוש מרצונם ושניתן היה למנוע את נשירתם. ההנחה המרכזית הייתה שתוכניות קליטה תומכות במורים מתחילים שלולא הן הם עלולים להחליט לשנות בית ספר או לפרוש מהמקצוע. החוקרים מצאו כי מצאו שלתוכניות קליטה איכותיות יש שלושה קווי דמיון: מובנות גבוהה, התמקדות בלמידה מקצועית ושיתופיות. ההמלצה המתבקשת ביותר היא שקובעי מדיניות חינוך, מורי מורים ומנהלי/הנהלות בתי ספר יכירו צרכים אלה של המתחילים ויתמכו בהם בצורה שיטתית בכיוונים אלה. הצעת פעילויות קליטה באופן סתמי או מקרי אינה מספיקה כדי לשכנע מורים מתחילים להתמיד בבית הספר ובמקצוע ( Seok, K., & Berliner, D.C ) .

שתי דוגמאות שונות לחלוטין, של מחקר פעולה נבחרו מישראל וגרמניה עזרו להמחיש את הגיוון של הנושא. המקרה הישראלי מתמקד בעיקר בהתפתחות המקצועית של קבוצת מורים . הדוגמה הגרמנית מחדדת בפיתוח של תכנית לימודים מתאימה ותכנון מערכי שעור להפצה רחבה. השוואה של שני פרויקטים אלה, מבוצע בתוך מסגרת תיאורתית אשר מסווגת את הכיוונים השונים של מחקר הפעולה וההתפתחות המקצועית המשלימה של המורים. מטרת מאמר זה היא לשקף על פוטנציאל עצמי משותף, בצורות שונות של מחקר פעולה על הוראת מדעים, הכוללת את ההיבט של התפתחות מקצועית של מורים ( Mamlok-Naaman R, Eilks I ) .

יש הבדלים משמעותיים בין מאפייני המורה של המאה ה21 לבין מאפייני המורה של המאה ה20 . אם המורה של המאה ה20 היה בדרך כלל יותר משכיל ובעל ידע רב יותר הרי המורה של המאה ה21 מאופיין יותר כמורה מקושר בעיקר באמצעי מדיה שונים באינטרנט. המורה כיום יכול וצריך להיות מקושר לעמיתים , למקורות מידע מעודכנים, לקבוצות עניין ועוד . המורה המקושר כיום יכול לקבל תמיכה גדולה יותר מעמיתים. מאפיין נוסף של המורה במאה ה21 הוא ממד השליטה הטכנולוגית ( Josh Stumpenhorst ).

למידה מבוססת בעיות, נותנת בידי הלומדים דרך למידה ניסויית תוך שימוש במגוון טכנולוגיות וכלים. דרך הוראה זאת מקדמת את הפיתוח של כישורים אנליטים וסיבתיים מאחר והסטודנטים לומדים איך ללמוד כדי למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות בעולמנו. המחקר הנוכחי מוסיף לידע הקיים בנושא על ידי עשיית שימוש ביומני סטודנטים, בנוסף לכלים האחרים, כדי לבחון את האימפקט של PBL על מגוון ביצועי הסטודנטים. לצורך ניתוח התוצאות, נעשה שימוש בשיטה מעורבת בתכנון מחקר (mixed method research design) אשר מחברת גישות איכותיות וכמותיות לצורך איסוף הנתונים, הניתוח והעיבוד שלהם. במחקר זה, המורים סייעו לתהליך הלמידה על ידי הנחיית התלמידים דרך השלבים השונים של הלמידה מבוססת בעיות, חיבור הסטודנטים לבעיה, בניית המבנה, ביקור הבעיה, ביקור חוזר של הבעיה, יצירת תוצר והצגה והערכת הביצוע. התכנית מסייעת בפיתוח כישורי עצמאות. כן היא תורמת לבניית אווירת קהילה בכיתת הלימוד. הלומדים/סטודנטים הרגישו בנוח והם הציעו רעיונות, מבלי לפחד שהם יכולים לטעות ( Anthony R. Trude, Maria M. Ferreira ).

הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .