מורים והוראה

במאמר זה, המחברים בחנו את ההנחה כי שעדיף כי המורים יעריכו את ההשתתפות בכיתה של תלמידיהם מאשר שיעריכו את ההנעה של תלמידיהם(Lee, Woogul; Reeve, Johnmarshall, 2012).

מחקר זה בחן את ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה . במחקר נמצא כי לגישת הלמידה השיתופית יש השפעה מובהקת על הביצוע של התלמידים במתמטיקה בתיכון (Jebson, Sofeme R., 2012).

המאמר בוחן את ההוראה בשיתוף (Co-teaching) כהקשר המאפשר למידת מורים. השאלה שנבחנה הייתה מה ניתן ללמוד מנרטיבים של שני מורי כיתה המלמדים בדגם של הוראה בשיתוף על הזדמנויות הלמידה שהדגם זימן להם. ההנחה היא שלהוראה בשיתוף, שבה התקשורת נעה בין הקשרים שונים בתוך ומעבר לכיתה יש פוטנציאל של למידת עמיתים (Anna Rytivaara, Ruth Kershner).

מחקר זה בוחן את המוכנות הטכנולוגית של המורים להשתתף בפיתוח מקצועי מקוון. בייחוד, מחקר זה בוחן שש שאלות מחקר המתייחסות למוכנות הטכנולוגית של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים המשתתפים בפיתוח מקצועי מקוון (Reeves, Todd D. and Li, Zhushan, 2012).

לפרסום נתוני המיצ"ב עלולות להיות השפעות הרסניות על מערכת החינוך. אך הבעיה האמיתית היא בעצם עריכת המבחנים שנהפכו – לקדושים כתוצאה ממדיניות משרד החינוך שחרגה מזמן מייעודה המקורי וקיבלה חיים משל עצמה, מה שאיננו מדיד – למשל מקצועות שאינם כלולים בבחינות המיצ"ב – הפך ללא נחשב. המבחנים האין-סופיים, והאיום הלא-מרומז הטמון בהם, גם הביאו את בתי הספר להדגיש את המימד הטכני שבהוראת המקצועות שכן נבחנים עליהם, שהרי "חייבים להספיק את כל החומר לפני המבחן". אין זמן לשאלות או לחקירה, ללמידה שבסופו של דבר מעניינת ומהותית יותר מסתם שינון ( אור קשתי) .

בשנים האחרונות, ציינו הלומדים של כותבת המאמר בקורס סדרי ממשל, גם בדיונים כיתתיים וגם באופן אנונימי בסקרים, שהם מעדיפים התנסות בלמידה מבוססת פרויקטים (PBL), במסגרת קורסים בדרך של לימוד מסורתי בכתה. כאשר תלמידים או סטודנטים עובדים בצוות שבו הם חשים שהתרומות האישיות שלהם יקבלו את ההכרה והערכה המתאימה, למורים יש את החופש לעבוד יותר כזרז ופחות כמעביר ידע . בתפקיד זה, המורה יכול לעזור לסטודנטים באופן אישי היכן שהם נמצאים בלימודיהם ובעשותם כך הם יכולים לעשות את PBL יותר אפקטיבי ואטרקטיבי לכל סוגי התלמידים או הסטודנטים ( Katie Piper ).

בשנים האחרונות, רוב התלמידים של כותבת המאמר, בקורסי PBL- Project-Based Learning מתקדמים בלימודי ממשל/אזרחות, ציינו , גם בדיונים בכיתה וגם בסקרים אנונימים, שהם מעדיפים למידה בשיטת PBL על הלימוד המסורתי בכיתה. הם מצאו כי שיטת ה-PBL מהנה יותר ומובילה ללמידה עמוקה יותר. יש שני סוגי תלמידים המתנגדים למודל זה. תלמידים מהסוג הראשון, אינם נהנים בכלל מבית הספר ומחפשים דרך להתנגדות מה שיותר קטנה. בגלל שכיתת ה-PBL מתמקדת בתלמידים ובקריאה ליצור, תלמידים בעלי מוטיבציה נמוכה יותר, ימצאו שזה יותר קשה "להסתתר" וכתוצאה מכך להשאר לבד ( Katie Piper).

המחברת בוחנת במאמר זה כיצד הציפיות של המורה יכולות להשפיע על הביצוע של תלמידיו. פרופסור רוברט רוזנטל מאוניברסיטת הווארד היה הפסיכולוג הראשון שחקר זאת באופן שיטתי וערך בשנת 1964 ניסוי בבית ספר יסודי בדרום סן פרנסיסקו. הוא לקח מבחן IQ סטנדרטי ואמר למורים שזהו מבחן מאוד מיוחד מאוניברסיטת הווארד שיש לו יכולת מיוחדת לחזות אצל אילו ילדים יגדל ה-IQ באופן דרמטי. לאחר שהילדים נבחנו, רוזנטל בחר באופן אקראי מספר ילדים מכל כיתה. רוזנטל אמר למורים שהמבחן חזה כי ילדים אלה נמצאים על סף פריחה אינטלקטואלית אינטנסיבית.רוזנטל עקב אחר הילדים במהלך שנתיים, הוא גילה שהציפיות של המורים מאותם ילדים השפיעו על הביצוע של התלמידים(Alix Spiegel , 2012).

תקשוב חינוכי אינו משפר בהכרח את הישגי התלמידים, אך יש בו כדי לשפר את המוטיבציה שלהם . המאמר טוען כי מרבית המורים מתעלמים מיכולות המערכות המתוקשבות לפתח משובים עם התלמידים . התלמידים שכותבים את מרבית העבודות שלהם באמצעות המחשב בבית , לרבות איסוף ממוחשב ועריכה נאלצים להדפיס את העבודות ולמסור אותם בצורה אנאלוגית למורה . המשוב של המורה על העבודות או המטלות לא יחזור אליהם בצורה דיגיטלית אלא בצורה איטית באופן אנאלוגי. המאמר מציע אמצעים מתוקשבים שונים לשיפור המשוב הדיגיטלי של המורים לתלמידים , ביניהם התקנת תיבת קבצים מרכזית לכיתה באמצעות יישום הDROPBOX או גוגל דוקס ( Johnson, Doug) .

המחקר הנוכחי מבקש לפרוס תמונה של תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל בשלבי החינוך השונים ולהתייחס לפרספקטיבה של המורה (רמת הפרט) ולפרספקטיבה של המערכת החינוכית (רמה מערכתית). מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהיבט הראשון. מטרת המחקר הראשונה היא להתחקות אחר הגורמים המניעים מורים לנשור ממקצוע ההוראה. סוגיה זו תיבדק בשלבים שונים בקריירה המקצועית של המורים (בחמש השנים הראשונות ולאחר עשר שנים). מטרת מחקר זו מאפשרת למפות את תופעת הנשירה בקרב מורים תוך התייחסות למאפייניהם האישיים ולמאפייני המוסדות החינוכיים שהם עובדים בהם, ובכך לאפיין את המורה הנמצא בסיכון לנשירה ( ארביב-אלישיב, ר' וצימרמן, ו' ) .

המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. שאלות המחקר הבאות: א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע? , ב.באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה? , ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים? ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה? ( ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' ) .

במשרד החינוך ביטלו את המבחנים בכיתה א' וצמצמו אותם בשאר הכיתות מתוך אמונה שכך התלמידים יפגינו יחס חיובי יותר ללימודים. בחלק מהשכבות הציונים יהיו מילוליים בלבד. משרד החינוך הורה באחרונה לבתי הספר היסודיים לצמצם את כמות המבחנים בכל השכבות, לרבות ביטולם המוחלט בכיתות א'. דרישה נוספת קובעת כי בכיתות א' עד ו' לא ייערכו בחינות פתע מכל סוג שהוא.

הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט. עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת שנועדה לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו. ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה או מטרות השיעור.

במאמר זה, Chappuis דנה באופן שבו משוב אפקטיבי מסייע לתלמידים להבין מה הם יודעים ועל מה עליהם להמשיך לעבוד (Chappuis, Jan, 2012).

במאמר זה, Himmele ו- Himmele דנים בשימוש בטכניקות לעידוד ההשתתפות של התלמידים, המספקות למורים הוכחה להשתתפות פעילה ולמעורבות קוגניטיבית של כל התלמידים בו זמנית (Himmele, William and Himmele, P?rsida, 2012) .

מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

מחקר זה בחן את השימוש של סטודנטים בריטיים בהערכות מעצבות שבועיות ומקוונות של הוראה מתוקשבת באמצעות סביבת למידה וירטואלית(Winchester, Maxwell K.; Winchester, Tiffany M. 2012).

המאמר הנוכחי מספק פרספקטיבה לגבי האתגרים היומיומיים שחוותה קבוצה של מורים אקדמאים חדשים, כאשר הם אימצו גישות להוראה המרוכזות יותר בתלמיד. הממצא העיקרי היה שבאמצעות שימוש בגישות המערבות את התלמידים באופן פעיל יותר, המורים תיארו אתגרים הספציפיים לקונטקסטים המקומיים שלהם. בייחוד, שהאידיוסינקרציה של הנושא/תחום הלימודים שנלמד הייתה גורם מפתח (2012, Sadler, Ian).

במאמר זה, המחבר דן כיצד להבטיח שהמורים יתנו לתלמידים משוב, שהתלמידים יוכלו להפיק ממנו תועלת ( Hattie, John, 2012).

במאמר זה, Lalor מראה שמשוב טוב מאפשר לתלמידים לדעת איך הם מתקדמים, עד כמה הם קרובים למטרה שלהם, ומה עליהם לעשות אם הם טועים (Lalor, Angela Di Michele, 2012).