מורים והוראה

המאמר מציג חלק מתוצאות עבודה של ועדה שעסקה בחזון לכיווני הערכה עתידית בחינוך (The Gordon Commission, 2013). המסר המרכזי בו הוא שבמקום הערכה של (of) החינוך כמטרה יחידה יש לקדם הערכה למען/עבור (for) החינוך כיעד ראשון במעלה. לצורך זה יש ליצור ולהפעיל מערך משלב של דרכי מדידה, מבחנים והערכות ולכלול דפוסים משתנים המתייחסים ללמידה, להקשר, לידע וערכים חדשים ולמדיניות ציבורית (Eva L. Baker, Edmund W. Gordon).

באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

רשימה של 150 מתודות ללמידה שנכתבו על ידי המרכז להוראה ולמידה של אוניברסיטת צפון קרולינה יכולה להיות צ'ק ליסט מצוין לכל מי שמחפש איך להבטיח למידה אפקטיבית יותר תוך בחירת מתודות מגוונות ומקדמות למידה (אתר חברת מתודיקה).

מורים מעולים עושים הרבה יותר מאשר להעסיק תלמידים במהלך זמן השיעור. הם מתכנני שיעור מעולים; הם מומחים לזיהוי תוכן מאתגר לתלמידיהם; הם מנתחים נתונים להבנת התקדמות התלמיד; הם יודעים כיצד לעצב הערכות החושפות באם התלמידים שולטים בחומר; הם מיומנים בשמירה על כך שההורים יהיו מעודכנים ומעורבים בחינוך ילדיהם; הם עושים שימוש בשיעורים מפסיכולוגיה התפתחותית כדי לבסס קשרים אישיים גם עם התלמידים המאתגרים ביותר; ועוד ועוד. העובדה שדורשים ממורים להצטיין בכל התחומים הללו מהיום הראשון ללא צוות תמיכה היא סיפור ישן מאוד ומתסכל. קיים שפע של פתרונות מוצעים, אך השאלה שכמעט אף פעם אינה נשאלת היא האם זה ריאלי לחשוב שנוכל אי פעם למצוא או לפתח מיליונים של מורים שהם מעולים בכל ההיבטים הרבים של ההוראה (Dan Weisberg).

אנשים בוחרים בהוראה בגלל גורמים חיצוניים (תנאי עבודה) ובגלל גורמים פנימיים (תכונות); את תכונותיהם של שוחרי הוראה ומורים אפשר לאפיין כאלטרואיסטיות ונרקיסיסטיות; בהוראה ישנם סוגים שונים של אלטרואיזם ונרקיסיזם; נרקיסיזם בריא הוא מניע חיוני להוראה; מסקנה: אפיון המורים באמצעות מושגים אלה עשוי לסייע לאנשים לשקול בחירה של המקצוע, לחזות את התנהגותם של מורים, להעמיק את מודעותם ולהבין את שחיקתם (יצחק פרידמן).

החינוך התקיים לפני הפסיכואנליזה ויכול להתקיים בלעדיה; הפסיכואנליזה מציידת את החינוך בתובנות עמוקות היכולות לסייע למורים בעבודתם;מסקנה: החינוך והפסיכואנליזה הם עולמות שונים שיכולים וצריכים להיפגש (אמיר אזרחי).

הוראה הפוכה (inverted teaching) שאין לבלבל ולטעות בינה לבין למידה משולבת (hybrid learning), הינה תחום חדש יחסית בחינוך שבו ההרצאה מוסטת אל מחוץ לכותלי הכיתה ועבודות הבית המסורתיות מתבצעות בכיתה. למרות שמספר מערכי הוראה הפוכה פורסמו בתחומים שונים, דיווחים שפיטים של קורסים בלימודי כימיה באוניברסיטה הם נדירים למדי. לצורך זה מוצג מערך קורס של שנה שניה בכימיה אורגנית, בו יש שתי קבוצות סטודנטים שכל אחת למדה באחת משתי שיטות: קבוצה אחת, למדה בשיטת ההרצאה המסורתית והקבוצה השנייה בשיטת ההוראה ההפוכה (Michael A. Christiansen).

למידה של חומר חדש מצליחה יותר אם ללומד היה זמן מנוחה שבה הוא נזכר במה שהוא כבר יודע על החומר הקיים. חוקרים מאוניברסיטת טקסס ביקשו מ- 35 מבוגרים ללמוד תוכן חדש שחולק ל- 2 חלקים. בין החלקים המשתתפים קיבלו זמן הפוגה שבו יכלו לנוח ולחשוב על כל מה שרצו. סריקות המוח של כלל המשתתפים הראו שאלו מהם שניצלו את הזמן למנוחה והיזכרות מחודשת בחומר הצליחו הרבה יותר בלמידת החלק השני. רבים מהם לא עשו זאת במכוון, המחשבות על התוכן "קפצו" אוטומטית. מחקרים רבים הוכיחו את השפעתה של מנוחה על הזיכרון של מה שלמדנו. זו הפעם הראשונה שמתברר שעיבוד מידע בזמן מנוחה "מקפיץ" יכולות ללמידה העתידית. מכאן, שרפלקציה לא רק משפיעה על מה שכבר למדנו, אלא על הזיכרונות החדשים שעומדים להצטרף. רוצים ללמוד טוב יותר בשיעור הבא? צאו למנוחה ו"לחצו replay בתוך הראש" על תכני השיעור הקודם (אתר חברת מתודיקה).

לפני ארבע שנים, הבינה המחברת שעליה ליטול אחריות על הנזק שעשתה לתלמידים שהגיעו לחדרה כשהם אוהבים (או לפחות מחבבים) את בית הספר ונותרים עם תחושה פחותה בדרכים מסוימות. ילדים אלה אהבו מתמטיקה עד שהרצאותיה המייגעות לגבי תהליכים השאירו אותם מבולבלים ומרירים. ילדים אלה אהבו לקרוא עד שהנחיותיה הקפדניות של דוחות הקריאה ויומני הקריאה טרפו את סקרנותם לסיפורים מעולים (Pernille Ripp).

המאמר בוחן את היחסים בין התנסויות בהוראה לבין ההתנסויות בחיים של מורים. המאמר מספר, דרך חקירה של נרטיבים, על "הזרמים של תכניות הלימודים" של שלושה מורים בהקשרים שונים של הוראה, תוך ציון ההמשכיות, האינטראקציה ומקום ההתנסויות המרכיבים את הזרמים הללו. המאמר טוען שהמורים האלה לומדים ללמד דרך "תכנית הלימודים של חייהם" על פני כל הזמנים והמקומות שבהם הם חיו, לא רק הזמן שבו הם לימדו בכיתה (Kissling, Mark T. , 2014).

רותי סלומון מדווחת בבלוג שלה על חוויותיה מכנס של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי. את החותם שהותיר עליה הכנס היא מתארת כך: "בהשתלמות שקיימתי יומיים לאחר מכן בבית ספר אחדות באשדוד בנושא פיתוח תהליכי למידה מבוססי פרויקטים.. מצאתי את עצמי בפעם הראשונה מקשיבה, לא שומעת – אלא באמת מקשיבה למורים. ולא רק למה שהם אומרים אלא גם למאוויי ליבם, לתשוקות שלהם. למה הם רוצים להיות כשהיו "גדולים". מה החלום האישי שלהם ואיך זה מתחבר לחלום החינוכי שלהם. ואיך בהשתלמות הקטנה הזאת נוכל להעניק להם את העוצמה לממש את עצמם. זה היה מפגש מהמם שהותיר אותנו בהרגשה שיצאנו אל מסע מרתק ושאנו עומדים ליצור עשייה מרגשת, לא רק עבור התלמידים שלנו, אלא גם עבור עצמינו".

כדי לספק הזדמנויות למידה מותאמות אישות במקום העבודה, תוכננה מערכת תיוג דיגיטלי בידי אוניברסיטה, סוכנות ממשלתית ואגודה מקצועית לאומית על מנת לתמוך ביישום ההתפתחות המקצועית של מורים. תוך שימוש במסגרת תיאורטית שהתמקדה בקבלת החלטות ובהתאמה אישית, החוקרים ערכו ניתוח תמאטי מונע תיאוריה לגבי ארטיפקטים של יומני הלמידה של המורים (הצהרות לגבי מטרות, ראיונות ויומני פעילות רפלקטיביים). תוך שימוש ביומני הלמידה של המורים ככלי להתפתחות מקצועית, המורים קיבלו החלטות בעת בחירת מטרות הלמידה שהם זיהו כרלוונטיות מבחינה אישית (Gamrat, Christopher; Zimmerman, Heather Toomey; Dudek, Jaclyn; Peck, Kyle, 2014).

מחקר זה משתמש במתודולוגיה חדשנית ובשישה גלים של נתונים מסקר של בתי ספר ואנשי סגל המתפרש על פני שני עשורים (מ-1988 עד 2008) כדי להעריך את הפוטנציאל של מצטרפי אמצע הקריירה – מורים שנכנסים למקצוע מקריירות שאינן הוראה – להוראה מגוונת, לאיוש בתי ספר ציבוריים ולמילוי משרות פנויות במקצועות בדרישה גבוהה (Marinell, William H.; Johnson, Susan Moore, 2014).

המטרה של מחקר תיאורי זה הייתה לבחון את ההתנהגות של המורה ושל התלמיד בבית הספר התיכון שכללה תלמיד אחד לפחות שהיה מזוהה עם התנהגות מאתגרת. הממצאים חשפו שיעורים נמוכים יחסית של פרקטיקות הוראתיות ספציפיות, שימוש מוגבר במשוב שלילי עבור התלמידים בעלי ההתנהגויות המאתגרות שזוהו, ורמות משתנות של מעורבות התלמידים (Hirn, Regina G.; Scott, Terrance M. , 2014).

מחקר איכותני זה בחן בית ספר יסודי כפרי בצפון קרולינה שיישם 'הליכות למידה' של מורים (teacher learning walks) כשיטה להתפתחות מקצועית. המורים עקבו אחר פרוטוקול לגבי צפייה באופן שיתופי בכיתות של עמיתיהם וערכו רפלקציה לגבי הוראה ולמידה. מהממצאים עולה כי מורים אינדיבידואלים חשו פחות בידוד מקצועי לאחר מספר חודשים של שימוש בתהליך 'הליכות הלמידה' (Allen, Ann Sundstrom; Topolka-Jorissen, Kathleen, 2014).

רותי סלומון דנה בפוסט הזה בכתיבת השאלה אשר אמורה להניע את פרויקט התלמידים. "PBL – למידה מבוססת פרויקטים, מתחילה עם שאלה מניעה שמכשירה את הקרקע לפרויקט על ידי יצירת עניין וסקרנות. זה כאמור לב ליבו של התהליך, אך מורה שתתנסה בהובלה של למידה מבוססת פרויקטים תגלה להפתעתה שהשלב המאתגר והקשה ביותר עבורה הינו דווקא התכנון והיצירה של השאלה המניעה"."שאלה מניעה מציגה בפני התלמידים דילמות מהעולם האמיתי. היא מעלה בעיות שבאמת מעניינות אותם ושהם באמת ירצו לעסוק ולחקור אודותיהם. השאלה מניעה אותם לדון, לשאול ולחקור, והיא צריכה לקדם אותם לכיוון תוצר או פתרון משותף".

לימור ליבוביץ מציגה סקירה העוסקת בהבחנה בין שתי ההמיספרות של המוח: "Eden היא בלוגרית שפועלת בארה"ב. יום אחד לפני כשנתיים היא ראתה פרסומת של מכונית… שמנסה "למכור" לקהל שהמכונית שלהם… מכוונת לשני החלקים של המוח- גם הימני וגם השמאלי. היא מיד התיישבה וציירה מהן הפעולות שהיא עושה ביום-יום עם הצד הימני ומה הפעולות שהיא עושה עם הצד השמאלי. למעשה, היא בנתה לעצמה תרגיל מקסים שעזר לה לעבד את המידע החדש שגילתה בפרסומת. כל פעולת עיבוד מאפשרת למידה עמוקה יותר, ועל אחת כמה וכמה משימה שמחברת ציור וכתיבה- אל ההיבטים האישיים. הלמידה פעילה, אישית, רלוונטית ומעצימה מאוד את האדם בעת שהוא מנסה לפענח את נקודות החוזק והחיזוק אצלו. נסו בכיתה. הרווחתם עוד דרך הוראה המכוונת ללמידה משמעותית".

המאמר דן בשימוש במשחק תפקידים כטכניקה לפיתוח סגל ההוראה כדי להציג סוגיות מפתח ולסייע למורים במכללה להבין את הפוטנציאל שלהם ואת התפקיד שהם ימלאו כדי למצות את הפוטנציאל שלהם (Kelsch, Anne; Hawthorne, Joan, 2014).

במחקר זה נבחנו הדמיון וההבדלים בפרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה בין מורים בתיכון לבין מורים באוניברסיטה. ניתן להבחין בין שלוש פרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה: (1) אוריינטציה של פיתוח עם רגולציה משותפת, (2) אוריינטציה של ידע עם רגולציה חזקה, ו-(3) אוריינטציה של דעה עם רגולציה מופחתת. מורים בתיכון נתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה הראשונה, לעומת מורים באוניברסיטה שנתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה השלישית(Oolbekkink-Marchand, H.W.; Van Driel, J.H.; Verloop, N., 2014).

מורים נתונים ללחצים חיצוניים רבים של קובעי מדיניות, מדריכים, מפקחים, הורים ומומחים (תיעוד, רישום, אחריותיות ועוד). לחצים אלה גורמים ל"אינטנסיפיקציה" של ההוראה, להרחבת-יתר של תפקיד המורה, לעומס עבודה של מטלות-הוראתיות ושל מטלות לא-הוראתיות ולפגיעה ביצירת קשרים בינאישיים בבית-הספר (Ballet et al., 2006). לחצים אלה גם פוגעים באוטונומיה וביצירתיות של מורים, ויוצרים מצב של "דה-פרופסיונליזציה" של המקצוע. מחקר זה מתמקד בשלושה גורמי שחיקה: (א) איכות היחסים הבינאישיים בתוך בית הספר, (ב) סוגים שונים של עומס עבודה בבית הספר ו-(ג) מידת האוטונומיה של המורים בביה"ס (Van Droogenbroeck, F., Spruyt, B., & Vanroelen, C).