מורים והוראה

סקירת ביקורת אודות ספרם החדש של יוחאי חקק, לאה קסן ומיכל קרומר-נבו (עורכים). הכל מדיד? מבטים ביקורתיים על דירוג וכימות, 2011. מבין המאמרים בקובץ מאמרים מעניין זה נודעת, לדעתנו, חשיבות רבה למאמרו של פרופסור יאיר גד. ניתוחו של פרופסור גדי יאיר ממחיש איך נהפכו מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) למפלצת ביורוקרטית, וכך גם מבחני הבגרות. ממאמרו של יאיר וגם ממאמרים אחרים בקובץ אפשר לעמוד על ההשלכות ההרסניות של תופעת המדידה על הפרט, ששלל התכונות שלו מקופלות לעתים לנתון אחד בלבד. פה ושם יש התייחסות ישירה להשלכות האלה, אך היא לא נוקבת דיה ולא מבהירה עד כמה חמורה השפעת הכימות על חייו ונפשו של האדם. לדוגמה, נתון מכריע כמו ציון גבוה במבחן פסיכומטרי יוצר תעשייה המשעבדת צעירים להשגתו ומפלה בין מי שיש לו משאבים, של זמן או כסף או של שניהם, לבין מי שחסר אותם (סקירת ביקורת מאת : מאת ד"ר איריס קלקא ).

פרופסור חנן יניב כותב בבלוג שלו על 'עיקרון ההשטחה' בחינוך והשלכותיו על מורים ותלמידים. הוא מגדיר את עיקרון ההשטחה כך: רעיון חינוכי שצומח על ברכי תפישות פילוסופיות מעמיקות, ישוטח בדרכו ליישום בשטח. האתגר העיקרי, לדעתו, העומד בפני מערכות הכשרת המורים הוא לחנך את המורים מיומם הראשון במוסדות להכשרת מורים לצפות מעצמם לנסח את זהותם מול מערכת ערכית ברורה ויציבה. מערכת כזאת יכולה להתגבש לא רק בהכרת חלופות של מערכות ערכים (למשל תפישות פילוסופיות שונות), אלא בעיקר ביכולת להבין את הקשר שבין מערכת הערכים הזאת לבחירות היומיומית לחיים בכיתה, להתמודדות עם המציאות.

המאמר עוסק בהכשרה של מורים חונכים למורים מתחילים, נושא שהמחקר לא הרבה לעסוק בו. למורים מנוסים אין בהכרח כשירויות הדרכה ומנהיגות הנדרשים לעבודה עם מורים מתחילים בשנתם הראשונה . בד בבד הדעה המקובלת היא שחונכות יעילה מחייבת הכשרה, כדי שמטרות החונכות, ובהן הקטנת הנשירה של מורים מהמקצוע אכן תושגנה . המחקר מציג מעקב אחר קורס חונכים באחת המכללות להכשרת מורים בארץ. הכשרת החונכים מאפשרת להם להבין ולהתנסות במשמעות של תפקיד החונך, לחוש אמפתיה למורה המתחיל ולקשר בין הידע הרב שיש להם לבין הידע החסר לו. החומרים האותנטיים שחונכים ומתחילים מביאים להתנסות עשויים לשמש ככלים לקדם דיאלוג בין השותפים לבין המצבים הבית ספריים הממשיים. חונכות אינה רק תפקיד נוסף למורה הוותיק (Rajuan et al., 2007), היא עשויה לאתגר את תפישת תפקיד המורה בכלל. הממצאים במחקר חשפו את הצורך לאיזון בין תחומי דאגה לבין שאיפות של מורים חונכים בתהליכי הכשרה לתפקיד (Rajuan, M., Tuchin, I., & Zuckerman, T).

המחקר הנוכחי נערך בקרב מורי מדעים, מחקרים דומים נערכו בקרב מורים למתימטיקה(Baumer et al., 2009). בעוד שמחקרים קודמים של למידת מורים באמצעות צפייה בווידיאו התמקדו במסגרות קבוצתיות, מחקר זה התמקד בזווית הראייה של המורה הפרט. כל נחקר צפה בקטעי וידיאו של הוראתו או של הוראת אחרים ביחידות והתבקש להעיר הערות מפורטות על הנצפה, לדרג את התנסויותיו זמן קצר אחרי הצפייה ולהעריך את התועלת של עבודה מסוג זה מאוחר יותר. הציפייה הייתה שכל נחקר יתנסה התנסות משמעותית יותר במונחים של העמקה(immersion), הדהוד(resonance), אותנטיות והנעה(Goldman, 2007). מורים שצפו בשיעורים מצולמים שלהם אכן חשו כאילו היו "בתוך השיעור" וחשבו על ההוראה שלהם. הם ראו בסיטואציה תרומה מניעה גם לאחר הצפייה במידה רבה יותר ממורים שצפו בהוראה של אחרים. הצפייה של מורה בשיעורים שלו עצמו עדיפה על הצפייה בשיעורים של אחרים במונחים של תשומת לב וראייה של מרכיבים שונים בשיעור כמו למידת תלמידים ולמידת תחומי דעת שונים (Star & Strickland, 2008,Krammer et al., 2006). לכן ניתן להמליץ ולומר שהיא עדיפה במסגרות ראשוניות של התפתחות מקצועית המשתמשות בכלי זה ( Seidel, T ).

בארה"ב נערך מחקר לגבי מורים חדשים בעלי תארים במדעים אך חסרי הכשרה פדגוגית או בעלי הכשרה מעטה בחינוך. מחקר זה מצא שהמאמנים ששהו בכיתות עם המורים החדשים סיפקו את התמיכה האפקטיבית ביותר למורים החדשים. קורסים בשיטות של מדעים שניתנו על-ידי האוניברסיטה סייעו מאוד למורים החדשים. לעומת זאת, חונכים אקדמיים לתוכן המדעי והחונכים הפדגוגיים של המורים שלא שהו בכיתה בעת שהמורה החדש לימד לא גרמו להתפתחות המורים המתחילים ולא הובילו להישגי התלמידים ( Donna R Sterling, Wendy M Frazier).

תחום הפסיכולוגיה החיובית מגיע לאחרונה גם למערכות חינוך שם יש לו סיכוי להשפיע באופן מהותי על חשיבת מורים ודפוסי ההתמודדות שלהם. לאחרונה הסתיים מחזור נוסף של מורים משתלמים ובעלי תפקידים בחינוך בתכנית התפתחות המקצועית על-פי תפיסת הפסיכולוגיה החיובית בחינוך. תכנים מרכזיים בתכנית הם פסיכולוגיה חיובית – תיאוריה, כלים יישומיים (חקר מוקיר, חוזקות, מיינדפולנס, חוויות זרימה, הכרת תודה, יצירת שינוי, CBT, גוף-נפש, הומור, תבניות חשיבה), "תכנית תקווה ומוטיבציה", שפותחה במרכז לכישורי למידה, כלי הנחיה ופיתוח מקצועי ופרקטיקום מודרך.

מאמר זה מדווח על העבודה של קבוצה משותפת של חוקרים-מורים בבריטניה, שחקרו את הרעיון של גישה לדיאלוג (dialogic approach) דרך אינטראקציה בכיתה באמצעות בלוח מידע משותף אינטראקטיבי , לוח תצוגה חכם (interactive whiteboard (IWB) . קבוצת המחקר בחנה את הקשר בין השימוש בלוח מידע משותף אינטראקטיבי , לוח תצוגה חכם (interactive whiteboard (IWB ובין תזמור השיח וההוראה בכיתה. המחברים מאירים את הדרכים שבהן ההבנה המתפתחת של המורה לגבי הגישה של ניהול דיאלוג בכיתה השפיעה על השימוש שלה בלוח מידע משותף אינטראקטיבי (IWB). כמו כן , נדונה ההשפעה על הדיונים של הקבוצה לגבי התפקיד של לוח המידע המשותף האינטראקטיבי (IWB) , התמיכה, והביטוי לאחר מכן בפיתוח הצוות בבית הספר שלה.המחברים מסכמים שהמושג הפשוט של העברת הלמידה דרך הצגה של טכנולוגיות מתוקשבות בכיתה לא יכול להסביר את ההתפתחות של פרקטיקת ההוראה בכיתה. במקום זאת, המחברים מצביעים על קשר מורכב וסינרגטי בין הכוונות/מטרות הפדגוגיות של המורים לבין התפיסה ההולכת וגדלה שלהם את הזמינויות הרלוונטיות של לוח מידע משותף אינטראקטיבי בכיתה ( Paul Warwicka; Sara Hennessya ; Neil Mercer).

המחקר מציג שתי נושאים העומדים כיום על הפרק ורלוונטיים למורי מורים: התפתחות מקצועית מוקדמת ושינוי קוריקולרי. המחקר בוחן את תקופת המעבר משנת ההתמחות אל שתי השנים שלאחריה. בין הגורמים שזוהו כמשפיעים, חיובית או שלילית, על איכות השנים הראשונות בהוראה צוינו: הממד הרגשי וממד היחסים החברתיים, האוטונומיה הניתנת למורה, לבית הספר, לחונך והתמיכה של רשויות החינוך המקומיות . המחקר הנוכחי מדווח על זווית הראייה של קבוצת מורים מתחילים בהוראת גיאוגרפיה בתיכון(14n=) לגבי שלוש שנות ההוראה הראשונות שלהם בשלושה היבטים. מורים מתחילים מעריכים את ההתפתחות המקצועית הפורמלית, ובעיקר את הממד של התקשורת הבינאישית המתקיימת בבית הספר. החשיבות של קהילייה מקצועית תומכת נדונה במחקרים רבים ונמצא שמורים בשנים 2 – 6 ציינו כי הם זקוקים להמשך החונכות, לתמיכה של בית הספר ושל הרשויות המקומיות ולהזדמנויות להתפתחות מקצועית בתחומי הוראה בכיתה ועבודה שיתופית ( Fenwick, A ).

המחקר הנוכחי בודק את הסיבות לכך שמורים עשויים להפוך למבצעים גרועים. ארבעים מנהלים מבתי ספר יסודיים במחוז חיפה השתתפו במדגם. המנהלים היו בני 40 עד 50 שנים, רובם (85%) נשים, העובדים בממוצע למעלה מ-20 שנים. חמישה מתוך ארבעים המנהלים ניהלו יותר מבית ספר אחד. המנהלים תיארו את סיפורו האישי של אחד המורים בבית הספר שלהם, שביצועו המקצועי ירוד. תוך שניים-שלושה עשורים, שינויים רבים התרחשו בקריירה של המורים. מאחר ואנו חיים בעידן דינמי, עם שליטה מוגבלת על התרחשות של אירועים, אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה מקצועית מתמשכת. רוב העובדים, אך לא כולם, מתגברים על הקשיים היומיומיים ומתמודדים ביעילות עם אירועי חיים. כנושא שנחקר בפעם הראשונה בבתי הספר בישראל, מחקר זה חשף את הגורמים האישיים והארגוניים התורמים להעצמת המעגל המסוכן ( אליעזר יריב) .

המחקר בחן שלושה היבטים של למידה והתפתחות מקצועית באנגליה: מאפייני המורה הפרט, מאפייני פעילויות ההתפתחות המקצועית וסוגי התמיכה הניתנים ע"י בית הספר. ממצאי המחקר תומכים במה שנמצא בדיווחים קודמים על יכולת בית הספר ומקומו בהשפעה על למידה ושיפור. מורים בבתי ספר תת-משיגים הראו רמות גבוהות יותר של אוריינטציה אישית להתפתחות מקצועית ממורים בבתי ספר משיגים. ניתן לטעון עם זאת שהדבר מעיד על החשיבות של בית הספר שכאשר הוא נכשל בתמיכה בלמידה המורים פונים בעצמם לשיפור אישי של יכולותיהם המקצועיות. המחקר גם תומך בחשיבות של למידה מקצועית בשיפור בית הספר ובצורך ליתר קוהרנטיות ויכולת שברמת בית הספר(Collinson & Cook, 2007). נראה שהונחה הנחה חשובה, אך מוטעית, ביחס ליכולת של בתי ספר לתמוך בלמידה. רק בתי הספר המשיגים ביותר גילו יכולת תמיכה כזאת.

בשנת הלימודים הנוכחית ייבחנו תלמידי ישראל בשלושה מבחנים בין־לאומיים: פירלס, טימס ופיזה. המבחנים הבין־לאומיים משתלטים בהדרגה על מערכת החינוך. הכנה ישירה למבחנים מזיקה להוראה וללמידה; אימוץ נבון של עקרונותיהם עשוי להועיל. מורים מתבקשים לעמוד על המשמר: מתי הדרישה להכין את התלמידים למבחנים מזיקה ומתי היא מועילה . כאשר הופכים את המבחנים הבין־לאומיים לעתירי סיכון ומשדרים למערכת שהם נושאים בחובם משמעויות של שכר ועונש עבור אנשי החינוך המעורבים בהם, המבחנים מחטיאים את מטרתם והתוקף שלהם נפגע, ולא זו בלבד אלא שהם עלולים לגרום למערכת החינוך נזקים כבדים. בדיקת ההשפעה של המבחנים הבין־לאומיים על איכות ההוראה מראה שיש בה סיכון וסיכוי. הגורם המכריע לסיכון או לסיכוי איננו המבחן עצמו, אלא האופן שבו מערכת החינוך מתייחסת אליו. קבלת החלטה המחייבת את המערכת להראות שיפור הישגים מהיר והעברת מסרים מערכתיים תקיפים בנידון מסכנות את איכות ההוראה, משום שהן הופכות את המבחן ל"עתיר סיכון" וגורמות להכנה אינטנסיבית לקראתו ( ענת זוהר).

עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי. אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים. מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת ( אוסטר, ענת ואביבה קליגר).

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

המאמר מדווח על מחקר-עצמי קולקטיבי על הוראה שנעשה בהולנד ובארה"ב באמצעות מתודולוגיה של דיאלוג בין חוקרים. כותבי המאמר הכלילו על בסיס עבודתם ששה קווים מנחים להוראת/להנחיית חקר בגישת המחקר העצמי: חמשת הקווים הראשונים נוצרו על בסיס מה שהכותבים למדו מהרפלקציות, המשוב וההערכות של שותפיהם, ואילו הקו המנחה הששי עלה מהרפלקציות המשותפות של שני הכותבים על למידה כיצד ללמד או להנחות חקר כזה (הנקודות מנוסחות כהנחיות ישירות למנחה). מבלי לטעון שששה קוים מנחים אלה יישומיים בכל ההקשרים, הכותבים מציעים דיון במורכבויות ובערך של פדגוגיה של מחקר עצמי. המחקר מספק בסיס קונצפטואלי, תיאורטי ומעשי למחקרי המשך בתחום זה (Lunenberg, M., Samaras, A.P).

פרופסור אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות ( אנה ספרד) .

הנייר דן בדרך בה ארבע רמות ההתפתחות להכוונה עצמית שפיתח זימרמן – תצפית, חיקוי emulation)), פיקוח -עצמי והכוונה-עצמית – באות לידי ביטוי והולמות את הדרך שבה הוא מנחה סטודנטים לתואר שלישי. ברמה הראשונה, הסטודנטים לומדים מתוך תצפית בפרופסור כשהוא מלמד אותם. הוא מקיים דיגום של המאפיינים של מורה טוב כמו סבלנות, הבנה, מחויבות להצטיינות, גאווה בהישגי הסטודנטים ולמדנות. ברמה השנייה הוא מספק לסטודנטים הזדמנות לחקות אותו ע"י יצירה עצמאית של התנסויות למידה שונות. בשלב הפיקוח-העצמי הסטודנטים מנסים להפנים מה שלמדו ועובדים כדי להפוך לבעלי הכוונה עצמית . תהליך זה ניכר במיוחד כשמתחילים את תהליך הפיתוח והניהול של המחקר שלהם. בשלב האחרון, בהכנת ההגנה על התיזה, המורה רואה בהם "מומחים בהכוונה עצמית", ובהמשך הוא משמש כהורה הצופה בהם מרחוק, תמיד מוכן לתמוך, לשאול, לייעץ ולעודד.

הערכה של תכניות להתפתחות מקצועית בקנה מידה גדול, בדרך משתלמת (עלות-תועלת), אבל מפורטת , מציבה אתגרים. הרבה מהראיות על יעילות של תכניות התפתחות מקצועית בהוראת המדעים, הן תוצאה של מחקרים בקנה מידה קטן, המשתמשים בצברים או שיטות דגימה התחלתיות ומוקדמות. מחקר זה עושה שימוש בראיות שנאספו מהרשת הארצית בעשרה מרכזים להוראת המדעים בבריטניה והוא בוחן את השפעת האופי והמידה של השינוי במספרים גדולים, של מעורבות מורים בקורסים להתפתחות מקצועית. הרשת מספקת מערכת אחידה של , הערכה מוטמעת – ’embedded evaluation', אשר משלבת שאלוני השלמה והערכה, בתכנית ההכשרה ואז ניתן לביצוע מחקר על השפעת התכנית באמצעות מחקר צולב של המערכת הנלמדת ( Kudenko, Irina. Ratcliffe, Mary Redmore, Alison Aldridge, Catherine).

הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה ( איירה שור, פאולו פריירה).

מחקר TIMSS הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך ה-IEA. המחקר בוחן את רמת השליטה של תלמידי כיתות ח' בתחומי המתמטיקה והמדעים, תוך התייחסות לתוכנית הלימודים המיועדת, המופעלת והמושגת בכל אחת מהמדינות המשתתפות. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות ההתקדמות לאורך זמן בכל מדינה (השוואה בין השנים השונות שבהן מועבר המבחן), וכן השוואה בין המדינות המשתתפות. המחקר הוא מחקר אורך מחזורי, הנערך אחת לארבע שנים. ישראל השתתפה בו בשנים 1995, 1999, 2003 ו- 2007, וצפויה להשתתף שוב בשנת 2011. במהלך חודש מאי 2011, ייערך מחקר טימס בכ-60 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ-4,500 תלמידי כיתות ח' שיידגמו באקראי ב-150 בתי ספר (כיתה בכל בית ספר).

מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.