מורים והוראה

לא תמיד לאחר סיום תוכנית ההכשרה וקבלת תעודת ההוראה מקבלים מורים תמיכה שיטתית בהמשך הלמידה והם תלויים בעיקר בהזדמנויות למידה בלתי-פורמליות. המחקר הנוכחי מתייחס לשאלה אם וכיצד חונכות שיטתית אכן משפיעה על למידת מורים. זהו המחקר ארוך-טווח שנעשה בשיטות מעורבות. תועדה בו הלמידה של מורה אחת לאורך שנתיים: שנה אחת שבה לא קיבלה חונכות מובנית ונאלצה להסתגל לשינוי חינוכי בכוחות עצמה. שנה שנייה שבה לוותה בחונכות אישית מובנית ( Hoekstra, A).

במאמר מוצג חלק ממחקר רחב שעסק בקשר בין קהיליות בית-ספריות לבין קליטת מורים מתחילים בהן ("("teachers of promise. שנות העבודה הראשונות של המורים הן קריטיות, והזנחת תחום זה עלולה לעלות במחיר כבד (Donaldson, 2005,Goodlad & McMannon, 2004 ) , במיוחד בחיזוק תופעת הנשירה מן המקצוע. הדיון בספרות המקצועית הרלוונטית מתמקד בתפקיד המקצוע בתמיכה בלמידה ובהתפתחות של מורים במהלך הנתיבה המקצועית שלהם. בין היתר מצביעים חוקרים על החשיבות של יצירת תרבות בית-ספרית "נכונה" שיש בה קהילייה מקצועית תומכת, סביבות עבודה מאתגרות אינטלקטואלית וחברתית המבקיעות מבעד לתחושת הבידוד של המורה(Nieto, 2003), במיוחד זו של המורה המתחיל (Lovett, S., Cameron, M ).

כמה תובנות של מישל מרטין בבלוג המקצועי שלה מחזקים את מה שחוקרים ואנשי חינוך לא מעטים חשים בתקופה האחרונה. בעידן השיתופיות וההטפה לאינטראקציה בין העוסקים בהתפתחות מקצועית ובמחקר יש חשיבות גם לניתוק מקצועי , לשקיעה במרחב רפלקטיבי מנותק מ"המון הסוער" באינטרנט ובסדנאות ובעבודת צוות . אם יש לעתים "דממת אלחוט" מצד כותבים בבלוגים או אנשים שאינם מגיעים לפעילויות שונות הדבר נובע מאותו צורך שלהם להסתגר במרחב המנותק שלהם ולשקוע ברפלקציה מקצועית. לעתים יש שלבים בהתפתחות המקצועית שלנו המחייבים אותנו להתנתק "מהמון הסוער" , ולוותר על אינטראקציה והדיאלוג שמצפים מאתנו על מנת ולהעמיק את הבוננות העצמית. הבדידות במרחב הרפלקטיבי שלנו היא לעתים שלב חשוב בדרך שלנו להעמקה של העיון והחשיבה ועל כן היא לגיטימית במחזור החיים של ההתפתחות המקצועית של מומחים , מרצים ואנשי מחקר.

מתווה ההשתלמויות, שבמשה"ח מעדיפים לקרוא להן כיום "פיתוח מקצועי", של המורים המיישמים את אופק חדש, עבר בשנה האחרונה שינוי חד. הונהג מתווה חדש לפיתוח מקצועי למורים שבדרגות הרגילות – 1-6 . המתווה הועלה לאתר ייעודי של המשרד, שכותרתו "תכנון ההתפתחות המקצועית". בשנת הלימודים הבאה, תשע"ב, ייושם לראשונה מתווה פיתוח מקצועי חדש וייחודי למורים בדרגות הגבוהות באופק חדש, 7-9 , הנחשבות כדרגות "מורה אומן". המתווה החדש יתקיים הפיתוח המקצועי בדרגות 7-9 אך ורק במסגרות אקדמיות – מכללות להוראה ואוניברסיטאות. יש לציין, כי בדרגות 7-9 על המורים להשתלם 210 שעות במשך שלוש שנים, לעומת המורים בדרגות הרגילות, שצריכים להשתלם 180 שעות בשלוש שנים. על פי המתווה החדש, מורה בדרגה 7 יוכשר כ"מורה יוזם ומטמיע תוכניות חינוכיות". ההכשרה תתקיים במהלך שנתיים, בהיקף של 75 שעות בשנה – 45 שעות יוקדשו ללימודים עיוניים ו 30- שעות – להכנת תלקיט )פורטפוליו ( בנושא שהמורה יבחר לקדם, לסיוע והנחייה.

הפוסט של מיכל יוצר בבלוג של מט"ח דן ביתרונות הייחודיים של בחינות ממוחשבות בעברית. לשם כך רואיינה הגב' מזל שיניאק, מפמ"ר להוראת העברית במשרד החינוך. היא נשאלה מהם היתרונות של בחינה ממוחשבת בעברית, ומהן הבעיות שהיא מזהה. בנושא הבנת הנקרא אין למחשב יתרון משמעותי בעת בחינה , אך בבדיקת הידע הלשוני-דקדוקי, בה מצפים מהנבחן לתגובות קצרות וחד משמעיות, עשוי להיות יתרון משמעותי להערכה בעזרת כלים ממוחשבים. הערכה ממוחשבת מבטיחה דיוק והוגנות, ובדיקה אוטומאטית של התשובות מאפשרת משוב מידי לתלמיד, החיוני ללמידה אפקטיבית.

האתר החדש של אגף סטאג' בהוראה (משרד החינוך) מאפשר הערכה מסכמת על עבודתם של מתמחים בהוראה מתבצעת על ידי ועדות הערכה בית ספריות בראשות מפקח (חוזר מנכ"ל תש"ע 1ב'). הערכה זו היא הקובעת האם המתמחה יוכל לקבל רישיון לעיסוק בהוראה ולהשתלב במערכת החינוך, כמורה חדש. תוצאות ועדת ההערכה מוקלדות במערכת הממוחשבת בכלי ההערכה שפותח באגף ההתמחות והותאם להמלצות 'ועדת משכית', שעסקה בעיבוי תהליכי הערכת מתמחים בהוראה.

דיווח מעניין בכתב העת האקדמי Teachers College Record על שינוי פדגוגי מהותי שיזמו הבריטים לאחרונה במערכת החינוך שלהם. הכוונה למבדק איכות הקריאה הכיתתי של התלמידים. המבדק הוא ביסודו תהליך שנועד להעביר את האחריות לשיטות ההוראה של המורים ולא להישגי התלמידים הנורמטיביים כפי שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. התלמידים בכיתה צריכים לקרוא בכיתה בפני המורה קטעים מתוך ספר או טקסטים אחרים. המורים בבתי הספר היסודיים נדרשים לדווח להנהלת בית הספר באיזו שיטת הוראה הם נקטו וביה"ס נדרש לדווח באתר האינטרנט על שיטת ההוראה והצלחתה. הדגש הוא עתה אחריות המורה ולא בהכרח להציג מבדק הבודק את הישגי התלמידים באופן השוואתי. משרד החינוך האמריקאי התרשם מאד מהיוזמה הבריטית והוא שוקל עתה להנהיגה בבתי הספר בארה"ב ( Dick Schutz).

המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).

מאמר זה טוען שחדר המורים הוא מרחב למידה מקצועי חשוב שבו מורים מתחילים פועלים הדדית כדי להבין מיהם ומה טבעה של עבודתם המקצועית. המחברים מדגישים את החשיבות התיאורטית של מקום ומרחב בבנייה ובניהול משא ומתן לגבי הסובייקטיביות של מורים מתחילים. כדי להדגים את חדר המורים כמקום מסוים שבו תוכל להתרחש למידה מקצועית חשובה המחברים משתמשים בשני נרטיבים שהתבססו על חוויות מהשטח של שני מורים מתחילים, אחד בהקשר של בית הספר היסודי, והשני בהקשר של בית הספר התיכון. המחברים סיכמו ששיש צורך בתשומת לב מחקרית גדולה יותר לגבי המשמעות של חדר המורים ולגבי האינטראקציה שלו עם הסובייקטיביות של המורים ( lisahunter Tony Rossi, Richard Tinning, Erin Flanagan & Doune Macdonald).

בשנים האחרונות יש ניסיונות במדינות אירופה לפתח כלי הערכה מתוקפים לגבי מורים מתחילים . מחקר זה מתמקד בפיתוח ותיקוף של מכשיר המודד את המיומנויות הבסיסיות של מורים מתחילים. הכלי פותח בהתאם לידע מדעי לגבי מיומנויות של מורים ולגבי ההקשר החוקי שלהם כפי שגובשו על ידי מערכת החינוך הפלמית. היכולות של המורים נמדדות לפי שלושה היבטים: התנהגות, יכולת ואמונות. תוקף המבנה של המכשיר נעשה בשני סבבים, תוך שימוש בנתונים שהושגו מסקר של מורים מתחילים בבית הספר התיכון שנערך בחודש ספטמבר 2008 ובחודש יוני 2009. המחברים טוענים כי ניתן להשתמש בכלי זה במוסדות להכשרת מורים כדי לחקור את המיומנויות הבסיסיות של הבוגרים. ניתן גם להשתמש בכלי זה בבתי ספר כדי להתחיל בתהליך של רפלקציה בקרב מורים מתחילים וכדי להתאים את תכנית הליווי (induction programme) לצרכיו של כל מורה מתחיל ( Elke Struyf; Stefanie Adriaensens; Karen Meynen).

שתי קבוצות של סטודנטים להכשרת מורים בתואר ראשון שהוקצו רנדומלית עבדו עם קבצי קול מוקלטים או קבצי קול מוקלטים מוגדלים בשני ניסויים. החוקרים מדדו את יכולת ההיזכרות ואת יכולת היישום מסדר גבוה של הסטודנטים כדי לקבוע איזו שיטה של קבצי קול מוקלטים הניבה ציונים גבוהים יותר. המשתתפים שהתנסו בקבצי הקול המוקלטים המוגדלים ביצעו טוב יותר את מטלת השמע שלהם מאשר עמיתיהם בשלוש מתוך ארבע מדידות של היזכרות ויישום. המאמר מתאר את ההשלכות לגבי תכנון הכשרת מורים בנוגע לאופן הטוב ביותר להכשיר את הסטודנטים הלומדים בהכשרת מורים כללית כדי שיענו על צורכיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות תוך שימשו בסוג זה של טכנולוגיה מתקדמת באינטרנט ( Kennedy, Michael J.; Hart, Juliet E.; Kellems, Ryan ).

מחקר בינלאומי שנערך ב3 מדינות, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום קוריאה. המטרה הייתה לבדוק את השימוש שעושים המורים בתוכניות הלימוד על מנת לפתח את מיומנויות התלמידים בביה"ס. המחקר התבסס על שיטת מחקר איכותנית כאשר נבדקו 3 בתי ספר ובהם רואיינו המורים והנהלת ביה"ס. הממצאים מלמדים כי בכל שלושת בתי הספר נקטו המורים בגישה שמחזקת את העברת התכנים לתלמידים, אך אינה מעצימה אותם מבחינת טיפוח ופיתוח המיומנויות. המורים, אמנם נוהגים לערוך התאמות לתכנית הלימודים על מנת לכוונתם להפעלת התלמידים בכיתה מבחינת תרגול מיומנויות, אך עדיין אינם מודעים לכך שטיפוח מיומנויות אצל תלמידים הוא נדבך מרכזי באסטרטגיות ההוראה שלהם ולא סרח עודף. המאמר ממליץ על פיתוח וגיבוש מחדש של תכניות לימודים בבתי הספר על מנת שמורים בכיתה ייתנו את הדעת יותר לחיזוק וטיפוח מיומנויות חשובות אצל התלמידים כגון מיומנויות לשוניות, מיומנויות טכנולוגיות ומיומנויות חשיבה. המודל אליו יש לשאוף הם המורים בבתי הספר בפינלנד ובנורבגיה אשר אינם כבולים לתוכניות לימודים מחייבות ולכן יכולים להקדיש יותר זמן לטיפוח ופיתוח המיומנויות של התלמידים.

במחקר זה נמצא קשר חיובי בין נקודת המבט של המורים לבין תפיסות חיוביות של הקשרים בין מורים לתלמידים, לנורמות בית הספר ולהזדמנויות החינוכיות. כלומר, קשרים אמפטיים בין מורים לתלמידים מחזקים את התרבות הארגונית הבית-ספרית והאקלים הבית הספרי, אך המורים ומנהלי ביה"ס לא מודעים עדיין לכך. מחבר המאמר טוען כי התכניות להכשרת מורים הנוטות היום , יותר מתמיד, לטפח את אופיים של המורים, צריכות לאפשר ביטוי יותר נרחב לפיתוח יכולות האמפטיות רגשיות לצד פיתוח היכולות הקוגניטיביות שלהם ולתרגל יכולות משולבות אלה במהלך ההכשרה ( Jason J Barr).

המחקר חקר את היחסים בין הערכה עבור למידה (assessment for learning (AfL) ואת התכונות של שני ההקשרים הקשורים לבית הספר – תרבות ההערכה בכיתה (classroom assessment culture (CAC) שבה מוטמעת ההערכה עבור למידה (AfL) וההקשר הרחב יותר שבו תרבות ההערכה בכיתה (CAC) מקננת, כלומר, קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (school-based professional learning community (SBPLC). באיזו מידה השונות בפרקטיקת ההערכה עבור למידה (AfL ) מוסברת על-ידי תכונות שונות של קהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC), ואילו תכונות בולטות מאפיינות אותה? הממצאים שדווחו במאמר זה מגבירים את ההבנה שלנו לגבי הגורמים ההקשריים בכיתות ובקהילת למידה מקצועית מבוססת בית ספר (SBPLC) שמקדמים ההערכה עבור למידה (AfL ) ואלה שמעכבים אותה (Menucha Birenbaum, Helena Kimron, Hany Shilton).

הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).

כותבת המאמר היא מורה לשעבר ופרופסור בביה"ס לחינוך ולתכנון הוראה באוניברסיטת קנט באוהיו. היא מציעה בקיצור כמה אסטרטגיות הוראינ מועילות למורים. תלמידים מגיעים לכיתה עם רעיונות, תפיסות ואמונות פרטיים משלהם. אולם עולמם הפנימי לא פעם מתנגש עולם הידע המדעי הנלמד בכיתה. האסטרטגיות החינוכיות המסורתיות לעיתים תכופות אינן יעילות בשינוי הרעיונות השגויים של התלמידים. שיטת Conceptual Change Instruction נועדה על מנת להמיר תפיסות מדעיות שגויות בקרב תלמידים ברעיונות תקפים מדעית. כל אחת מן האסטרטגיות המוצעות במאמר משלבת בין ניסיון לתקשורת, ובכך יוצרת מערך שיעור אקטיבי, במהלכו מטילים ספק התלמידים בהנחותיהם המוקדמות והשגויות, וכן מפתחים רצון להבין לעומק רעיונות חשובים נוספים. כך, שיטת Conceptual Change Instruction מסייעת לתלמידים לפתח גישה מדעית יותר, ובזאת מכשירה את הקרקע לבנייתם של רעיונות נוספים ( Khourey-Bowers, Claudia).

מחקר זה בוחן את העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים המתייחסים לאסטרטגיות הוראה שונות הנוגעות לתלמידים, לתוכן, ולאוריינטציה החינוכית של המורה. העמדות של מורים כלפי שינויים כאלה נבחנים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית שלהם. שאלת המחקר היא: באיזו מידה מורים בשלבים השונים של ההתפתחות המקצועית שלהם מחזיקים בעמדות שונות כלפי שינויים פדגוגיים? המשתתפים היו 520 מורים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. הממצאים מראים שקיימים הבדלים משמעותיים בין העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים במהלך השלבים השונים בהתפתחות המקצועית שלהם. ( Ditza Maskit).

אין מקצוע שוחק יותר ממקצוע ההוראה. למרות המשקל הרב של גורמים אירגוניים: שכר, גודל כיתה, הצורך להתמודד עם בעיות משמעת ועוד . אין הגורמים האלה מוקד הרשימה הזאת. רשימה זו, שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב , באה להציע מקורות לשחיקה הנובעים מחוסר היכולת לממש ציפיות… ציפיות של מורים מעצמם, של המערכת מהם, של הורי התלמידים וחשוב מכל של תלמידיהם. פרופסור חנן יניב מציע כמשקל נגד לתהליכי שחיקת המורים את מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית),הכוונה למודל עיצוב למידה להפעלת תלמידים בעיצוב והפקה של סביבות למידה.

כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

המאמר חוקר דעות של שותפים על הדגם של התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת ובוחן מחסומים אפשריים בהפעלתה. המאמר מסתמך על שני פרויקטים בנושא: הראשון-פרויקט שבחן מורים כלומדים לאורך כל הנתיבה המקצועית שלהם (AERS; והשני – התמקד בצרכי ההתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים בעלי ותק של 2 – 6 שנים (LTS ). הממצאים נותחו על פי "מסגרת שלוש – העדשות"(Fraser et al., 2007) המציעה הסתכלות מורכבת על למידת מורים, ונשענת על שלוש דרכים להבנת ההתפתחות המקצועית.מן המחקר הנוכחי עולה שרצוי לקיים איזון רב יותר בין צורות ומטרות רצויות של התפתחות מקצועית מתמשכת כפי שפורט, ועדיין בסקוטלנד ובמדינות רבות אחרות בעולם הדגש הוא על מסגרת אישית ומבוססת-סטנדרטים. קיימים מתחים ביחס למידה שבה למידה שיתופית ולא-פורמלית נתפשת כבעלת ערך ועד כמה היא ניתנת לביצוע במסגרת כזאת. לא כל הלמידה המקצועית ניתנת להתקבל כטובה או יעילה, ויש צורך באמון מקצועי רב כדי שהרווחים של למידה שיתופים, לא-פורמלית ומקרית לא יאבדו בניסיון להפוך אותה לפורמלית ולאישית ( Kennedy, A ).