למידת מורה בהקשר של שינוי חינוכי: למידה בלתי פורמלית לעומת למידה מודרכת

Hoekstra, A. (2011). Teacher learning in a context of educational change: Informal learning versus systematically supported learning, Journal of Teacher Education, 62(1), 76-92.
.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, חונכות, למידת מורה

לא תמיד לאחר סיום תוכנית ההכשרה וקבלת תעודת ההוראה מקבלים מורים תמיכה שיטתית בהמשך הלמידה והם תלויים בעיקר בהזדמנויות למידה בלתי-פורמליות. המחקר הנוכחי מתייחס לשאלה אם וכיצד חונכות שיטתית אכן משפיעה על למידת מורים. זהו המחקר ארוך-טווח שנעשה בשיטות מעורבות. תועדה בו הלמידה של מורה אחת לאורך שנתיים: שנה אחת שבה לא קיבלה חונכות מובנית ונאלצה להסתגל לשינוי חינוכי בכוחות עצמה. שנה שנייה שבה לוותה בחונכות אישית מובנית.

ההדרכה נעשתה בגישת ה- MLL -Multi-level learning- המבוססת על דגם הבצל ((Korthagen, 2004) המתאר שש שכבות מובחנות שבהן מתרחשת למידת המורה: סביבה, התנהגות-מורה, כשירויות, אמונות, זהות ותחושת שליחות אישית. המטרה המרכזית של גישת ה- MLL היא שהמורה יצור קשר בין כל השכבות הנ"ל, וייענה בהתנהגויותיו המקצועיות הן לדרישות הסיטואציה והן לצרכיו הוא (Meijer et al., 2009).

מרפלקציה ממוקדת–פעולה לרפלקציה ממוקדת-משמעות - במהלך הפגישות החונך עודד את המורה לברר את התנהגויות התלמידים ע"י כך שתציג להם שאלות ישירות על כך. דרכה של המורה ברפלקציה על מצבים הוראתיים השתנתה מרפלקציה ממוקדת-פעולה שמוקדה ביעילות אסטרטגיות ההוראה שלה לרפלקציה עצמית ממוקדת-משמעות, שהובילה אותה להבנה מעמיקה יותר של מצבי ההוראה תוך חשיבה על עצמה בשיתוף התלמידים. רפלקציה כזו והתמקדות ברעיונות חדשים עשויות להביא לשינויים אצל המורה (Hoekstra, et al., 2009). המאמר מתאר כיצד ניתן לתמוך במורים בעשיית שינוי במיקוד הרפלקציה שלהם.

העמקת המודעות – במהלך פגישות ההדרכה העמיק המדריך את מודעותה של המורה לדפוסי החשיבה שלה שהיוו מכשול בשאיפתה לממש את האידיאלים המקצועיים שלה. יש למודעות תפקיד חשוב בתאוריות של למידה בלתי-פורמלית מתוך הבנה שלא כל למידה נעשית באופן מודע ודליברטיבי, וניתן להבחין בכמה רמות של מודעות בלמידה מסוג זה המתרחשת במקום העבודה ( Eraut, 2004 ).

המחקר המופיע במאמר זה הצביע על כך שלמידה בלתי-פורמלית אינה מספיקה כדי להביא למודעות הנדרשת לאימוץ שינויים. נדרשת מודעות לתהליכים קוגניטיביים ורגשיים של האדם ובהם מודעות לרגשות, לאמונות, לערכים, לצרכים, לדימויים ובעיקר לקשר שלהם להתנהגויות המתבצעות. סוג זה של מודעות ניתן לקישור למושג ערנות/תשומת-לב (mindfulness).

 ממצאי המחקר הראו כי במהלך ההדרכה מודעות המורה לאמונות ולדפוסים שמנעו ממנה לקבל שינויים גדלה והובילה לקבלה משמעותית ולשיפור ההוראה. נראה כי למידה מקצועית יכולה להתקיים רק אם המורה מודרך כיצד להתמודד בצורה אפקטיבית עם גורמים אישיים המעורבים בלמידה ומהווים לעתים קשיים ביכולותיו לקבל שינויים ולהפעילם.

דיגום – המדריך זימן למורה גם למידה בעקבות דיגום. המורה ציינה את ההשפעה החיובית של ההתערבויות ההדרכתיות תוך קיום של תהליך העברה (transfer) להוראה שלה. בלמידת מורים יש חשיבות לעבודה עם מורים מנוסים מצוינים המדגימים הוראה איכותית ((role models(Darling-Hammond & ), והמבהירים גם הרציונל שבבסיס ההתערבויות המודגמות וכך יקיימו דיגום מפורש או דיגום קוגניטיבי שיכול לקדם העברה של המודגם ומוסבר (Lunenberg et al., 2007).

האדם בכוליותו: רגשות ואידיאלים – המורה ניסתה להשתנות באמצעות חשיבה על התנסויותיה בדגש על חשיבה על התנסויות בעיתיות. קיים גוף ידע גדל והולך המדבר על כך שלא תמיד גישה זו מקדמת למידה. שינוי אינו רק עניין של חשיבה רציונלית; הוא מערב גם היבטים רגשיים והנעתיים. תחושות חוסר הביטחון והתסכול של המורה שבמחקר הכשילו את הלמידה הבלתי פורמלית שלה שכן היא לא הצליחה להתמודד אם רגשותיה בעצמה. ההדרכה המובנית שקיבלה בשנה השנייה זימנה לה סביבה בטוחה ותומכת בה יכלה לחקור את רגשותיה ולקבל כישלונות ותחושות אלה כחלק טבעי של תהליך הלמידה שלה, וכן לראות בזווית ראייה חדשה את עצמה, את ההוראה ואת התלמידים. אבחנות אלה תואמות תיאוריות בפסיכולוגיה חיובית המתארות השפעה נלווית של רגשות חיוביים: הם מרחיבים את היקף המחשבות והפעולות העולות בדעתו של אדם (Fredrickson, 2002). מודעות לממדים הרגשיים וההנעתיים מרכזית לכל ניסיון לקדם למידת מורים או רפורמה חינוכית. ראית המורה בכוליותו כאדם היא ציר חשוב בתהליכים אלה.

ככלל בתיאוריות על למידת מורים, הדגש הוא על השכבות החיצוניות במודל הבצל: התנהגות המורה, הידע והאמונות שלו. השכבות הפנימיות - זהות מקצועית ותחושת שליחות זכו לתשומת לב פחותה. ממצאי מחקר זה מראים שהתנהגות מקצועית קשורה לסיפורי חיים, לתחושות שליחות, לאידיאלים ולתשוקות. תמיכה בלמידת מורים צריכה לקחת את כל אלה בחשבון. ניתן לתמוך בהצלחה בלמידת מורים ע"י התייחסות לכל השכבות שבמודל בליווי הדרכה ברורה המובילה לחשיבה מחודשת על אמונות ולהתנסויות בהתנהגויות חדשות.

ביבליוגרפיה

Darling-Hammond, L., & Richardson, N. (2009). Teacher learning: What matters? Educational Leadership, 66, 46-53.
Eraut, M. (2004). Informal learning in the workplace, Studies in continuing education, 26,247-273.
Fredrickson, B.L. (2002). Positive emotions, in: C.R. Snyder & S.J. Lopez, (Eds.), Handbook of positive psychology, Oxford, UK: Oxford University Press,120-134.
Hoekstra, A., et al., (2009). Experienced teachers' informal learning: Learning activities and changes in behavior and cognition, Teaching and Teacher Education, 25, 363-373.
Korthagen F., & Vasalos, A. (2005). Levels in reflection: Core reflection as a means to enhance professional development, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 11, 47-71.
Lunenberg, M., et al., (2007). The teacher educator as a role model, Teaching and Teacher Education, 23, 586-601.
Meijer, P.C., et al., (2009). Supporting presence in teacher education: The connection between the personal and professional aspects of teaching, Teaching and Teacher Education, 25, 297-308.