מורים והוראה

פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

מאגר המשימות בגיאוגרפיה נבנה בהתאמה לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה לכיתה ו' בשנת תשנ"ה. המאגר משמש כלי עזר למורה בתכנון לימודי הגיאוגרפיה ובהערכתם. התפיסה הניצבת בבסיס המאגר היא התפיסה החבלית (=רגיונלית), המתייחסת אל מכלול המאפיינים הפיסיים והאנושיים בחבלי הארץ ולקשרי-הגומלין שביניהם. תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושא איכות הסביבה (נגה ניב)

שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים הייחודים של תכנית ההתמחות בהוראה במחוז אונטריו בקנדה שהחלה בשנת 2005. הקנדים למדו מתוכניות ההתמחות של מורים מתחילים בארה"ב, הפיקו לקים וניסו לבנות תכנית יותר מאוזנת ויותר יעילה. הנדבכים העיקריים של התכנית הקנדית הם הנחייה רציפה, פיתוח מקצועי של פרחי ההוראה והערכת יכולות הוראה מעשיות בכל שלב ושלב. בגיבוש התכנית והפעלתה משתפים פעולה מכללת אונטריו להכשרת מורים וגורמי ההסמכה לרישוי להוראה מטעם מחוז אונטריו (Larry A. Glassford, Geri Salinitri)

מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

תיאור הקורס שבו נערכה ההערכה-עצמית של תרומה ללמידה באמצעות פורומים. המצגת כוללת את הפרקים הבאים: העקרונות עליהן התבססו הפיתוח והשימוש בהערכה-עצמית מעצבת של השתתפות סטודנטים בפורומים מקוונים, הרציונל של הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים, החשיבות והיתרון של שימוש בפורום מתוקשב להערכת למידה, איך נעשית הערכה – מרכיבי המחוון להערכה-עצמית, תיאור תהליך הערכה-עצמית מעצבת – כולל דוגמאות, תגובות סטודנטים למחוון ההערכה-עצמית של למידה בפורומים (רפי דודזון)

הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

מרבית הסטודנטים להוראה הלומדים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת קליפורניה נדרשים זו השנה החמישית לתעד את תהליכי ההוראה והלמידה המשמעותיים שלהם בפורטפוליו ממוחשב. התיעוד בפורטפוליו הממוחשב כולל קטעי וידאו דיגיטאלי לצד דוגמאות ודגמים על גבי קבצי PDF. כל סטודנט לומד להפיק את הפורטפוליו הממוחשב שלו ע"ג תקליטור CD-ROM. הדחיפה העיקרית להתפתחות תכנית ההערכה המבוססת על פורטפוליו ממוחשב ניתנה כאשר מחלקת החינוך של קליפורניה הכריזה בשנת 2003 על מדיניות ה-TPA. מדיניות רשמית זו להערכת מורים קידמה בבתי הספר לחינוך במדינת קליפורניה את המעבר להערכת פרחי הוראה מבוססת פורטפוליו ממוחשב ( Brian Reilly).

מטרת המחקר היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים. המחקר חושף ומתאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים. באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה. (גדי ראונר)

רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

דיווח של ד"ר רלי ברינקר מהשתתפות בכנס AERA בניו-אורליאנס 2002. לקחים מיישום הסטנדרטים החינוכיים במדינת צפון קרולינה והנסיון ליישום סטנדרטים חינוכיים באילנוי.

ביצוע משימות חישוב בעל-פה – משימות אריתמטיות, מחדד את הבנת התכונות של המספרים ואת הקשרים ביניהם. במאמר זה מובאות דוגמאות למשימות אשר בחלקן מתאימות לבית-הספר היסודי, אך בודאי מעניינות גם בחטיבת הביניים, ודוגמאות המזמנות שימוש בתבניות אלגבריות ובנוסחאות הכפל המקוצר ומתאימות לחטיבת הביניים (יפים כץ, מאיה כץ)

התבוננות מכוונת", הינו כלי להערכת התנהגויות לימודיות. הכלי פותח על ידי מכון הנרייטה סאלד בשיתוף המחלקה למשוב הבית ספרי שבמשרד החינוך. מטרתו הייחודית של הכלי היא הבניית ההתבוננות האינטואיטיבית של המורים בתלמידיהם. מטרת ההתבוננות הינה אפיון התנהגויות לימודיות לצורך בחירת אסטרטגיות הוראה יעילות יותר. הציפייה היא ששימוש באסטרטגיות הוראה יעילות ישיא את הישגי הלומדים.

אחד הקשיים של המורה המתחיל נוגע למערכת היחסים עם ההורים. אחד היבטים בסוגיה רגישה זו היא הקושי של המורים לשתף הורים בחיי הכיתה מבלי שהמורה יחוש מאוים כמי שנתון לבחינה מדוקדקת מצדם. מאמר זה מבוסס על מחקר שבדק את דפוסי התקשורת בין מורים בתחילת דרכם המקצועית לבין הורים, על מנת לבחון את ההשלכות של פרשנות המסרים התקשרותיים על תפקודם של המורים. (ורד מנצל)

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

סקירת מחקרים המתעדים ובודקים את הלם הפגישה הראשונה של המורה המתחיל עם בית הספר. המחקרים מציעים דגמים שונים של ליווי מורים חדשים, ומתעדים את השינוי המתרחש תוך כדי התאקלמות המורה המתחיל בעבודתו.