מורים והוראה

נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח. הבנת אופן פעולת המוח יכולה להועיל למורים בחיפושם המתמיד אחרי שיטות הוראה יעילות ואפקטיביות יותר. מאמר זה מציג מתודה לשיח ממשי בין השדות הידע הרחבים: חינוך וחקר המוח מסביר את היסודות הפילוסופיים העומדים בבסיסה, ומתאר את כוחה והתובנות העולות ממנה.

פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

מחקר זה הינו סקר אינטרנטי שנערך בקרב 321 מורים באוסטריה, שמלמדים יחד עם מורה נוסף בהיקף חלקי. המחקר בוחן את תפיסות המורים בנוגע להוראה המשותפת. הסקר משווה בין צוותי הוראה שהוקמו מתוך בחירה אישית של המורים לבין צוותים, שצוותו על-ידי הנהלת בית הספר בכל הנוגע להנאה מההוראה המשותפת, לתחושת הסיפוק מעבודת ההוראה בכלל, לחוללות העצמית הקולקטיבית של המורים ולגיבוש תחושת אחריות בנוגע לתהליך ההוראה.

במאמר זה מביע הכותב התנגדות להערכת מורים המבוססת בכולה או בחלקה על הישגי תלמידיהם במבחנים מתוקננים (Standardized tests). למרות הרצון המוצדק להנהיג מדדים אמינים ותקפים שיאפשרו להעריך מורים, אין זה בטוח שהדבר אפשרי וככל הנראה אין הוא ניתן להשגה עכשיו. השיטות הנוכחיות להעריך מורים אינן הוגנות, משום שברגיל המורים אינם מי שאחראים במידה הרבה ביותר להישגים העלובים של ילדים במבחנים מסוג זה. זאת, מכיוון שעוני (או עושר) משפיעים על הישגי התלמידים במבחנים מתוקננים במידה רבה יותר מיכולותיהם של המורים.

עשרות מורים בתיכון אורט גוטמן נתניה לומדים לתרגל מיינדפולנס. תרגול זה מבקש להסיט, באופן מכוון ומודע, את תשומת הלב מן החוץ אל הפנים — אל תחושות הגוף, המחשבות, הרגשות, תוך השעיית השיפוט. השעיה זו נועדה לאפשר אבחנה טובה יותר מה נכון לעשות בכל רגע. מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מראים כי תרגול מיינדפולנס במשך שמונה שבועות מביא להפחתה של לחץ, לירידה ברמות דיכאון וחרדה ולשיפור במצב הרוח. יוזמי התוכנית מבקשים לשנות את האופן שבו פועלים בתי הספר, במציאות תזזיתית ומרובת גירויים ולחצים.

מחקרים בנושא הזיכרון האנושי הראו כי כאשר אנו לומדים במקטעי זמן מְרוּוחים אנו נוטים לזכור את המידע טוב יותר מאשר כאשר הוא דחוס כולו במפגש למידה אחד. מחקרים בנוירו-ביולוגיה שנערכו לאחרונה חשפו כיצד אנו יוצרים זיכרונות ארוכי טווח, ומסקנותיהם הובילו לפיתוח שיטת הוראה המבוססת על למידה במקטעי זמן קצרים.

המחקר המוצג במאמר זה ביקש לבדוק האם קיימות זיקות בין תפיסות של מורים לגבי שיתוף פעולה ביניהם, השימוש המדווח שלהם בהוראה מבדלת (חתירה להתאמת ההוראה לצרכיהם הייחודיים של תלמידים שונים; השיטה ידועה גם בשם הוראה דיפרנציאלית) ומסוגלותם כמורים (Teacher Efficacy). לשם כך נאספו נתונים דמוגרפיים, מבוססי-סקרים ומבוססי-הערכות מ-95 בתי ספר יסודיים, 1623 מורים ו-4167 תלמידים באזורים כפריים המתאפיינים בעוני גבוה באחת ממדינות המערב התיכון של ארצות הברית. המחקר עשה שימוש בנתונים מהשנה הראשונה של ניסוי אקראי מבוקר ארכי ורחב היקף, שתוכנן על מנת להעריך את השפעותיה של תכנית אימון למנהיגות.

מדי יום נדרשים מורים לקבל החלטות רבות הנוגעות לאופן ההוראה, אך מעט מאוד נכתב אודות הגורמים המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות. מאמר זה בוחן את השפעותיה של תכנית לימודים על תהליך קבלת ההחלטות של מורים בחטיבת ביניים, במסגרת חינוך מיוחד. מן המחקר עלה שהשימוש בתכנית לימודים מובנית סייע רבות למורים לקבל החלטות ובכך הקל על עבודתם.

מחקר זה בוחן מתודה חדשה לפיה מורים חונכים משתמשים בסרטוני וידיאו קצרים ככלי להנחיית מורים מתחילים בחינוך מיוחד. סרטונים אלו ניתנים לצפייה בזמן הנוח למורים המתחילים כך שהשימוש בכלי אינו מוגבל לזמן מסוים. באופן זה התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים מבוססת על כלים נגישים יותר וידידותיים למשתמש מאשר כלים שהשימוש בהם תלוי בזמן ומקום.

מחקר זה בוחן אמונות של מורים עתידיים בנוגע לוודאות ידע אודות הוראה. אמונות אלו בעלות השפעה על האופן בו הם תופסים ומשתמשים במקורות ידע אודות חינוך ופרקטיקות הוראה. כתוצאה, מחברי המאמר קוראים למורי מורים לסייע למורים עתידיים בפיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות אפיסטמיות נוספות כגון הבנה, בחינת הסברים והגעה לידע חדש באופן ביקורתי.

המאמר מתאר פיתוח כלי מדידה בשם "הערכת ניבוי" המבוסס על סרטוני וידיאו. כלי זה נועד למדוד את יכולותיהם של מורים עתידיים לנבא הבנה מדעית של תלמידים בבתי ספר יסודיים. הכלי מבוסס על צרכי המורים לפתח תוכן ידע פדגוגי להוראת מדעים ומבוסס בעיקרו על ראיונות עם תלמידים אודות הבנתם מהו מדע.

מאמר זה בוחן תפיסות שונות אודות יצירתיות במערכת החינוך שמקורן בשיח האקדמי ובשיח הציבורי היומיומי. החוקרות ביקשו לבחון כיצד תפיסות אלו, הנעות בין הגישה הגורסת שבתי ספר "הורגים את היצירתיות" ובין הגישה הטוענת שיצירתיות היא אחת מן הכישורים החשובים ביותר ללמידה, משפיעות על מטרות חינוכיות ועל מדיניות בחינוך. המחקר הוביל ליצירת מסגרת מושגית חדשה ליצירתיות ופעולה יצירתית וכולל מספר הצעות פרקטיות היכולות לשמש מורים בהוראה בכיתה.

רבות נכתב על הדיאלוג בבית הספר, על חשיבותם של ההקשבה ושל השיתוף ועל הצורך במעורבותם של כל הגורמים בעשייה החינוכית למען הפיכתה של המערכת לא רק ליעילה יותר אלא גם לנעימה יותר. מתוך מודעות לסביבה המשתנה ולתרבות הארגונית המאפיינת את חדר המורים הישראלי, צצות חדשות לבקרים יוזמות חינוכיות מרחיקות לכת וראות ששמות להן למטרה לשנות נורמות, אמונות ודפוסי התנהגות שאבד עליהם הקלח.

המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

כיתות הן סביבות בלתי צפויות ומפתיעות. מורים מלמדים תלמידים הבאים מרקעים, מתרבויות ומהתנסויות חיים שונות, בעלי תחומי עניין והנעות מגוונים, ובעלי רמות שונות של שליטה בשפה, מיומנויות ויכולות. כדי לנווט סביבות אלה ולהעניק לתלמידים חינוך איכותי, על מורים להיות גמישים ויצירתיים בסיגול ההוראה להקשרים שבהם היא מתקיימת. מאמר זה מביא סקירת-על של 64 מחקרים מ-40 השנים האחרונות העוסקים ביכולות של מורים לקיים הוראה אדפטיבית/מסגלת ובחשיבותה.

רבים סבורים כי אם ידגישו קטעים חשובים בטקסטים שהם לומדים ויכתבו הערות בשוליהם הם יזכרו את החומר טוב יותר. ואולם מחקרים מלמדים כי תפישה זו שגויה. כדי להבטיח שהחומר לא יישכח, יש ללמוד וללמד אותו לא בבת-אחת, אלא במנות קטנות על פני זמן ממושך יחסית: בכל פעם מנקודת מבט, בגישה ובהקשרים שונים. כדאי מאוד לרשום שאלות הנוגעות לחומר בסיום המעבר עליו, לנסות להשיב עליהן יומיים לאחר מכן בלי לראות את הטקסט – ואז לבדוק אילו נקודות הוחמצו.

רשימה זו דנה בתרומתם של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים לאיכות ההוראה בהשכלה הגבוהה ובאתגרים הנוגעים לתוקפם ולמהימנותם. הרשימה מציעה מספר המלצות כדי להגדיל את חשיבותם היחסית של סקרים אלה.

פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.