מורים והוראה

הערכה היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך בכלל וממעשה ההוראה בפרט. למרות זאת, בכל הוועדות שדנו בהרחבה בתהליכי הכשרת המורים ובמה שמורים צריכים לדעת, לא דנו כלל בהערכה – לא בהערכת המורים את תלמידיהם ולא בהערכת המורים את עבודת עצמם. זה היה המצב עד שהוקם "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך" המכונה "ועדת דוברת". למסקנות ועדת דוברת היו שתי השלכות מעשיות: הקמה של רשות ארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה), והחלטה לשלב רכז הערכה בכל בית ספר בישראל. אולם, מבדיקה של הנעשה בתחום של הכשרת עובדי הוראה, מתברר שאין חשיבה מערכתית ואין מדיניות באשר לידע המקצועי הנדרש למורים בנושא הערכה (מירי לוין-רוזליס, 2012).

מטרתו של מאמר זה היא לסקור את המחקרים שנעשו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות יותר כאשר הם מבססים את תהליכי הניתוח של הווידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הדרך ההוראה שלהם בווידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם. במאמר נידונים מספר ממדים של ניתוח וידאו שהשתנו על פני מחקרים שנעשו בעבר (Tripp, T., & Rich, P., 2012).

הרצאתה של ד"ר מירב אסף במכון מופ"ת בנושאי הערכה בסביבה מתוקשבת שיתופית. ההרצאה דנה בנושאים הבאים : מה יש להעריך, כלים לאיסוף נתונים, דוגמאות למחוונים להערכת השיח, דוגמא למחוון להנחיית הערכת עמיתים ( הקורס "אוריינות ומידענות דיגיטאלית" ), דוגמא לעבודה שיתופית ( הקורס "למידה והוראה עם טכנולוגיה") , דוגמא למחוון שפותח עם הקבוצה ( מירב אסף) .

המחקרים האמפיריים המעטים שבדקו את ההשפעה של חונכות מורים לאחר שנת חונכות מצביעים על תוצאות מאכזבות בהקשר זה (Glazerman, et al., 2008, Isenberg et al., 2009).). המחקר המוצג במאמר עוסק בסיוע למורים מתחלים ללמוד לנהל דיונים כיתתיים מבוססי-טקסט לקידום חשיבה מסדר גבוה. במחקר נבחנה תוכנית התערבות לתמיכה במורים מתחילים בפיתוח כישור הוראתי זה במטרה לברר אם מיקוד החונכות בכישורים ספציפיים וחשובים של הוראה איכותית משפיע על מה שקורה בכיתה ( Stanulis, N.R., Little, S., & Wibbens, E.) .

הסקירה מסכמת בקצרה את הדרכים שבהם מורים יכולים להפוך את המעורבות של התלמידים בלמידה לסקרנות . התהליך של הפיכת מעורבות לימודית לסקרנות אינו פשוט אך בהחלט אפשרי ע"י מורים טובים. כבר בשלבים ראשונים של הפיכת מעורבות בלמידה לסקרנות יש לייצור מעין עימות קונספטואלי שיוביל את התלמידים להתעניינות בנושא הנלמד, וחשובים לא פחות הם האלמנטים של אווירה חקרנית, מגוון ומבחר , זמן , גילוי וחקירה ע"י הלומדים , תגמול וגיבוש הדוגמאות או הדגמים שיעוררו את סקרנות הלומד .

הגישה של תכנית המתוארת במאמר דורשת מהמורים בגרמניה לשפר את ההוראה שלהם, בדרך של שיתוף פעולה ובהתייחסות לתחומים של בעיות חינוכיות בכיתה. פותחה תפיסה של יומן עבודה צוותי כדי לכוון את שיטת יומן העבודה כשיטה ואמצעי לתמיכה בהערכת ההתפתחות המקצועית של מורים. קבלת השיטה על ידי המורים, הינה, תנאי מקדים ומרכזי לשימוש מוצלח ביומן העבודה. לכן השיטה העיקרית שנחקרה במאמר זה, הייתה, איך המורים העריכו את יומן העבודה הצוותי ( Friedrich, A., Ostermeier, C., Diercks, U., Krebs, I., & Stadler, M).

מאמר זה מדווח על התוצאות ממחקר שבוחן את הקשר בין אסטרטגיות של למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית. התוצאות מראות שיש השפעות חיוביות של למידה גמישה ושל שלושת הגורמים שלה, ניהול הזמן, הקשר עם המורה ותוכן על אסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית (Bergamin, P., Werlen, E., Siegenthaler, E., & Ziska, S. ,2012).

מחקר זה בחן את הקשרים בין הרגשות של המורים בהוראה לבין הגישות שלהם להוראה בקורסים אינדיבידואליים. התוצאות מציעות שקיימים קשרים משמעותיים בין הדרכים שבהן המורים חווים באופן רגשי את ההקשר של הוראה לבין הדרכים שהם ניגשים בעזרתן להוראה שלהם, כאשר רגשות חיוביים מקושרים לגישות להוראה הממוקדות בסטודנט ורגשות שליליים מקושרים לגישות העברה. הקשרים מסייעים להסביר מדוע אסטרטגיות הוראה חדשות עשויות לא להצליח או אפילו לא יאומצו (Trigwell Keith, 2012).

בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).

מחקר זה עקב במשך שבועיים אחר 252 מורים מתחילים בבית ספר ציבורי בעיר ניו יורק. שבעים אחוזים מהמשתתפים הוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית (בתכנית New York City Teaching Fellows), ויתר המשתתפים היו מורים שהוכשרו בתכנית הכשרה מסורתית. המורים שהוכשרו בתכנית הכשרה אלטרנטיבית היו צפויים יותר לחוות גורמי לחץ כגון: תקריות אלימות ובעיות בניהול הכיתה (Schonfeld, Irvin Sam; Feinman, Samantha J).

בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .

במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה 21- , פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי. סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב – הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה במשרד החינוך. כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.

בעקבות מחקר בינלאומי ישתנו מבחני פיז"ה לראשונה מזה עשור ובקרוב התלמידים ייבחנו בניהול מו"מ, בעבודת צוות ובאוריינות כלכלית. מבחני פיז"ה המסורתיים, המציגים דירוג של מערכות החינוך ברחבי העולם, ישתנו בקרוב מהיסוד. בעשור האחרון עסקו המבחנים בתכנים כמו מתמטיקה והבנת הנקרא, אולם בעקבות מסקנות של צוות בינלאומי מיוחד ייבחנו בקרוב התלמידים בתחומים כמו קבלת החלטות וניהול משברים (עמרי מניב ).

המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).

המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).

אחת מאסטרטגיות החשיבה המשמשות אותנו החל מהגיל הרך, במשימות יום יומיות ולימודיות מגוונות, היא אסטרטגיית המיון, שמטרתה לארגן מידע בקטגוריות ולאפשר הבנה מעמיקה של רכיבי במידע. היכולות הקוגניטיביות הנדרשות על מנת לבצע מיון באות לידי ביטוי בשפת החשיבה: למיין, לסדר, לשייך, להבחין, לשיים, לקבץ, לארגן, לנסח, להגדיר הבדל בין …לבין…, לזהות, לדרג. דוגמה לפעילות באסטרטגיית המיון בבית ספר יסודי – ביה"ס "הרטוב" בקיבוץ צרעה, מחוז ירושלים, בניהולה של הגב' חוה מגדל שיעור בכיתה ב' בנושא חג הפסח – מחנכת הכיתה: בתיה יוסף .

המאמר בחן שני דגמי חונכות כדי לעמוד על הקשר חונכות לבין התמדה/נשירה ההולכת הופכת למשבר לאומי בעל משמעויות כלכליות (Barnes et al., 2007). כשליש מהמורים המתחילים עוזבים את המקצוע במהלך שלוש שנות ההוראה הראשונות, חלקם הם מורים העוברים ממוסד למוסד / על מנהלים לתת תמיכה ישירה ומכוונת למורים המתחילים בכיוונים שונים (מקצועי, היכרות, מידע ועוד), לאפשר תנאי עבודה מאפשרים (למשל, גודל כיתה בר-שליטה, אביזרים שונים, זמן לתכנון), ומקדמים( מתן תחומי אחריות מסוימים) ולהפעיל תוכניות חונכות מקודם ככל האפשר. במחקר נמצא כי תמיכת המנהלים הייתה גבוהה ב-30% יותר בנשארים לעומת העוזבים (Hallam, P.R) .

מאמר משמעותי עבור מורים המתכוננים ליישם למידת חקר בכיתות הלימוד שלהם. המאמר מונה את השיקולים הפדגוגיים שיש לקחת בחשבון בעת תכנון שלבי למידת החקר ( כגון גורם הזמן , הזיקה לפרויקטים חינוכיים אחרים של הכיתה , התאמה גילאית ועוד) . יש חשיבות רבה לתכנון מוקדם הכולל סיעור מוחין שיקדים את תהליך למידת החקר בכיתה על מנת למצות את תחומי העניין של התלמידים . לאחר מכן מונה המאמר את השלבים הנכונים ליצירת למידת חקר משמעותית של התלמידים .

התובנה המרכזית של המחקר היא שכדי להכשיר מורים ליכולות מנהיגותיות צריך לשלב התפתחות מקצועית לשיפור ההוראה ובניית כישורי מנהיגות עם קולבורציה במקום העבודה. הגישה נתמכת ע"י מחקרים שונים המראים שהתנסויות למידה אישיות וקבוצתיות תומכות בהתפתחות מנהיגות מורים, אף כי הלמידה האינדיווידואלית היא המשפיעה ביותר. בנוסף, מנהיגות מורה מתפתחת יותר כשיש למורים הזדמנויות לנסות בשטח תפקידי מנהיגות שונים (Jana Hunzicker).

מנהיגות מורים והתפתחות מקצועית – לדעת הכותבים ניתן לדבר על קשרים בין שני מושגים/תהליכים אלה, ואף לומר שמנהיגות מורים אפקטיבית היא היא התפתחות מקצועית אפקטיבית, בהיותה מבוססת על השפעת המורה המנהיג על שיפור ההוראה של האחרים ועל קידום בית הספר. מה נמצא בסקירה? איפיונים של מורים מנהיגים, תנאים לקידום התפתחות מנהיגות מורה, נתיבים להשפעה של מורה-מנהיג, וביטויי/הישגי ההשפעה של מנהיגות מורה בבית הספר (Philip E. Poekert).