מורים והוראה

פילוסופיה לילדים (Philosophy for Children), שפותחה לראשונה בשנות השבעים של המאה העשרים על ידי מתיו ליפמן (Matthew Lipman) ואן שארפ (Ann Sharp), החלה כיוזמה חינוכית מקומית צמח ל"תנועה חינוכית חברתית" בינלאומית המכירה בכוחו של החינוך כמכשיר לשינוי חברתי. הצגה זו תציג את ה"פילוסופיה לילדים", את ההנחות שלה, המחויבויות והפרקטיקות שלה, ותתייחס לאופן שבו האוריינטציה החינוכית הזו מעורבת בשינוי חברתי מהפרספקטיבה הגלובלית (Jennifer Glaser, 2013).

המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).

המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

המחקר הנוכחי משווה את ההשפעות של תמיכה רפלקטיבית בסביבה טכנולוגית תחת שני תנאים, תמיכה הממוקדת בלומד (LS) ותמיכה הממוקדת במורה (TS) לגבי הוויסות העצמי הפדגוגי של המורים (Zehavit Kohen and Bracha Kramarski, 2013).

המחקר הנוכחי, שנערך בשיטות מעורבות, הועבר למורים שהשתתפו בתכנית אימון בת שנתיים לאינטליגנציה רגשית המבוססת על קבוצה בבית ספר תיכון בישראל. המחברת בחנה את ההשפעה של תכנית האימון על המיומנויות של אינטליגנציה רגשית ועל האפקטיביות האישית והמקצועית של המורים, את ההתנסויות והתהליכים שנגרמו על ידי התכנית, והאלמנטים שתרמו להצלחת התכנית (Niva Dolev, 2013).

מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את התרומה של וויסות רגשי-הנעתי לעומת וויסות מטא-קוגניטיבי לתהליכי הוויסות בשלמותם (וויסות רגשי-הנעתי וויסות מטא-קוגניטיבי) ולהישגים של הלומדים בפתרון בעיות אותנטיות במתמטיקה (Meirav Tzohar-Rozen, Bracha Kramarski, 2013).

במאמר זה, המחברות מנסות לתרום להבהרה של מושג האמפתיה בהקשר חינוכי על ידי ניסוח גישה אינטגרטיבית הנקראת "הפעולה האמפתית השלמה" (the Complete Empathic Act (CEA) של המורים (Iris Bakshy-Brosh, Yehudith Weinberger, 2013).

המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

המחבר מתייחס למאפיינים של מורים אפקטיביים וטוען כי מורים נהדרים ואפקטיביים אינם מלמדים, אלא מספקים לתלמידיהם התנסות חווייתית בלמידה. מורים אפקטיביים גורמים לתלמידים ללמוד בעצמם (Ben Johnson, 2013).

המורים שהשתתפו בקורסים מקוונים הציגו בהדגשה את היתרונות של ההשתתפות בקורס מסוג זה על פני קורס מסורתי. היתרון הבולט שעלה היהנוחות המשתתף ללמוד מהבית. "… לאמא לשלושה קטנטנים- השתלמות בנעלי בית נוחה מאוד…". המורים חשו שהלמידה מרחוק מאפשרת להם למידה עצמית בקצב שלהם, ללא התייחסות לשונות הקבוצה. "… המחקר נערך בקרב 562 מורים המלמדים בחטיבות הביניים, אשר השתתפו בקורסים לפיתוח מקצועי בתחום התקשוב. 203 מורים שהשתתפו בקורסים מקוונים 359 מורים שהשתתפו בקורסים מסורתיים(פנים אל פנים) . (רוני דיין , נגה מגן נגר ).

מאמר זה מתאר מחקר באוהיו שמצא כי קיים מתאם מועט בין הערך המוסף שמעניק המורה לתלמיד לבין משכורתו של המורה , הנתונים הראו כי מורים שקיבלו ציונים נמוכים בגישה של ערך מוסף למעשה השתכרו בממוצע טוב יותר מעמיתיהם שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. (Julia Lawrence, 2013).

גישות חדשות להערכת מורים משתמשות בממצאי מחקרים על יעילות מורים. למרות הקשיים הקיימים בשימוש בגישות VAM להערכה ישירה של מורים בודדים, השימוש בהן עשוי לסייע לתיקוף הערכות בצד גישות אחרות. מבחינת הנושא משתמע שראוי להימנע מה- VAM לצורך קבלת החלטות עתירות סיכון ברמה אינדיווידואלית ביחס למורים, בתי ספר או תלמידים. בה במידה ניתן להצביע על כלי הערכה שנמצאו הן כמנבאים תוצאות למידת תלמידים והן – למידת מורים כולל תהליכי הערכה מבוססי סטנדרטים. שימוש במאפיינים כנ"ל עשוי להפוך את תהליכי הערכת המורים להיות חלק שימושי יותר בפיתוח הון אנושי יעיל בהוראה, חלק הנותן מידע מדויק על מורים, משוב מסייע והחלטות מבוססות ( Darling- Hammond L ).

במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

הכותבת , מורה מנוסה בכיתות הגבוהות בביה"ס היסודי בארה"ב , מציעה כמה תובנות לגבי תכנון ויישום של משוב לתלמידים במהלך הלמידה בכיתה ובסביבת הלמידה . במקרים לא מעטים , משוב של מורה יכול להיות בעל השלכות שליליות על התלמיד לא רק בשיעור אלא גם לאורך השנה ולכן רצוי לתכנן את המשוב בזהירות ובשיקול דעת פדגוגי. משוב בונה הוא משמעותי ללומד והוא יכול להתבטא בצורות שונות , בצורה מילולית , בצורה מתוקשבת וגם בשפת הגוף (Laura Reynolds).

המחקרים האחרונים על העברת הידע של מצגות פאורפויינט מגלים כי מרצים או מורים המשתמשים במצגות אינם בהכרח תורמים מבחינה קוגניטיבית להעברת ידע מהזיכרון קצר המועד לזיכרון המגובש יותר בטווח הארוך. מתברר כי הלומדים זוכרים רק 4 שקפים מתוך מצגת ממוצעת של 20 שקפים. ממצאים אלו מוכיחים שוב כי מצגות פאורפוינט הן אמצעי יעיל לבקרה ולניהול התכנים מבחינת המרצים/מורים ופחות מבחינת הלומדים.

רשימת מקורות מידע נבחרים בנושא למידה והוראה בדרך החקר. הרשימה של מקורות המידע מאורגנת בדרך מעניינת : לוח מידע מסווג ומאורגן בצורה בהירה המציג ביריעה אחת את הקישורים למקורות המידע הנבחרים . מאגר המידע המתוקשב באינטרנט נבנה ואורגן ע"י צוות אתר מחוננט במשרד החינוך ומט"ח .

Edith Cowan University יזמה בשנת 2011 מחקר שבחן את ההשפעה של חונכות הדדית על ההתנסות בהוראה בשנה הראשונה של 11 מורים מתחילים במערב אוסטרליה, תוך מעקב אחר השתתפותם בהתמחות של חונכות הדדית בשנת 2010. התוצאה העיקרית של המחקר הייתה שבסוף השנה הראשונה, כל המורים המתחילים, שהשתתפו במחקר, עדיין עבדו במקצוע (Paris, Lisa F., 2013).

החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).

למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי". למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית. ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים. חוקרי הלמידה מטפטפים את המהות של למידה אותנטית באמצעות עשרה אלמנטים של תכנון, להלן סקירה של אלמנטים אלה.

המחקר המוצג כאן בוחן את איכות ההוראה, את שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים בבתי ספר רגילים בהשוואה לבתי ספר ניסויים, כאשר בכל קבוצה נכללים הן בתי ספר יסודיים והן על-יסודיים. במחקר השתתפו 2,870 תלמידים, אשר 1,391 מהם למדו בבתי ספר רגילים (48.5%) ו-1,479 תלמידים למדו בבתי ספר ניסויים (51.5%). מתוך כלל התלמידים למדו 1,619 בבתי ספר יסודיים, מכיתות ד-ו (56.4%) ו- 1,251 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, מכיתות ז-ט (43.6%). כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי של התלמידים, אשר פותחו לצורך מחקר זה. הממצאים המרכזיים במחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בששה מדדים (תפיסת איכות ההוראה; שביעות הרצון ותחושת שייכות; יחסים בין אישיים; השתתפות ועניין בלימודים; תחושת שייכות לבית הספר; וגילויים של חוסר משמעת) בין בתי ספר רגילים לבתי ספר ניסויים ( נגה מגן נגר , חנה שחר ) .