מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

ההרצאה היא למעשה חשיפה ראשונה של מחקר המשך שנערך לפני כ-3 שנים, וכותרתו "לשרוד בסייברספייס: מיומנויות חשיבה בעידן הדיגיטלי ". המשמעות העיקרית של המחקר היא בבדיקה של 3 קבוצות גיל: נוער, צעירים ומבוגרים, ובחינת ההתפתחות דרכי החשיבה שלהם לאורך השנים. הרצאה זו משמשת כנקודת מוצא להבנת התפקוד של משתמשים בסביבה דיגיטאלית וביכולת שלהם ללמוד בסביבה זו. השורה התחתונה של המחקר – חשיפה רבה לאינטרנט אינה מסייעת לחשיבה ביקורתית אם הנחשף לא רכש לפני כן כלים לכך (יורם עשת)

חלון ג'והארי הוא מודל אותו פיתחו ג'ו לופט והארי אינגרהם ושנושא את צירוף שמם הפרטי. המודל הוא כלי יעיל המתייחס לרגשות, התנהגות, יכולות, כוונות ומוטיבציה של היחיד מן הפרספקטיבה שלו (מה ידוע לעצמי, לא ידוע לעצמי) ושל סביבתו (ידוע לסובבים, לא ידוע לסובבים). המודל מחלק את המודעות העצמית לארבע תחומים: התחום הגלוי התחום החבוי, תחום העיוורון, תחום הלא מודע. המסמך כולל אסופת מקורות מידע על מודל ג'והארי בהדרכה ובהנחייה, כולל ביבליוגראפיה.

פרופ' Mano Singham קורא לחשיבה מחודשת על ערכם של תוכניות לימודים טיפוסיות בקורסים אקדמאיים. תוכניות הלמודים האקדמאיות הקיימות אינן מאתגרות במרבית המקרים את הסטודנטים הלומדים. תכנית הלימודים הטיפוסית בקורסים אקדמאיים במכללות ובאוניברסיטאות היא משעממת בדרך כלל ואינה מצליחה לאתגר את הסטודנטים. היא אינה מגלמת יסודות של מסע הרפתקאות חינוכי לגילוי משותף וסקרני. תכנית הלימודים הטיפוסית במכללות עשויה אולי להרחיב את הדעת, אך לא להרחיב ולפרוץ אופקים חדשים של התעניינות הן על ידי הלומדים והן על ידי המרצה. אין ספק כי גם מרצה הכבול ע"י תכנית לימודים מחייבת נוטה להיות אפרורי וחסר אנרגיה של סקרנות.

במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)

מחקר זה מתאר מאפייני התפיסות האפיסטמולוגיות של 120 תלמידי כיתות ג'-ו' בבית הספר היסודי, כחלק ממחקר רחב יותר המקשר בין תיאוריות אפיסטמולוגיות אישיות של ילדים בגיל בית ספר יסודי לבין התנהגויות למידה בכיתה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לצרף למודל של הופר ופינטריץ (1997) ממד חמישי – "תהליך הידיעה" שמשקף אוריינטציה כולית (הוליסטית) והמצביע על מתאמים בין שני הרבדים. המחקר מראה שחלק מהתלמידים מבטאים בו-זמנית תפיסות אפיסטמולוגיות שבאופן תיאורטי נחשבות כסותרות זו את זו. ממצאים אלו באים לידי ביטוי בשני רבדים של ביטוי לאפיסטמולוגיה אישית. המאמר מציג הסברים אפשריים לתופעה זו, שמקורם באופייה ההתפתחותי של החשיבה האפיסטמולוגית (צופיה יועד ותמר לוין)

הפדגוגיה הביקורתית מרחיבה את תחום ההתעסקות של התלמידים והמורה בשאלה, שכביכול היא מתמטית גרידא, אך כשלא התוצאה היא המשמעותית אלא התובנות שהתלמיד מבין תוך כדי, בתהליך – תוך כדי שהוא טועה, משמיע את קול, ומייצר ידע חדש – היציאה המתמשכת מתוך האובייקטיות אל הסובייקטיות. אין תוכן שהוא מתמטי בלבד. מתוך מתמטיקה שימושית צצות שאלות חברתיות, מתוך מתמטיקה גבוהה צצות שאלות פילוסופיות מהותיות. בנוסף, האינטרדיסציפלינריות של חומר נלמד מציגה תמונה יותר אמיתית של המציאות – בקשר בין תחומי הידע, בקשר הגלוי והסמוי, נמצאים הקונפליקטים המשמעותיים במחשבה האנושית, ושם הוא מקומנו, כמורים. מוצע כאן אופי מתפתח של שאלות מתמטיות לאורך שנים התואמות הן את היכולת המופשטת של התלמיד לתפוס את הביקורת כלפי השאלה, והן את היכולת המתמטית שמתעצמת במקביל (אסף צ'רטקוף)

פאולו פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך, שנהוג לכנותה "פדגוגיה ביקורתית", "חינוך דיאלוגי", "חינוך משחרר" או "חינוך עממי". אסכולת הפדגוגיה הביקורתית נפוצה בעיקר בארצות עניות שהדיכוי הכלכלי, החברתי והחינוכי בהן גדול מאד, אך ב-25 השנים האחרונות מיישמים אותה גם בצפון אמריקה ובאירופה, ואף בישראל. מושגים רבים מתוך הפדגוגיה הביקורתית, למשל "העצמה" ו"דיאלוג" חדרו כבר לשפת החינוך היומיומית, אם כי דוללו מעט. הדוגמאות המובאות על ידי הכותבת לקוחות מההתנסות של הסטודנטים במגמה לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום, מגמה שהוקמה במכללת סמינר הקיבוצים ואשר מבוססת על עקרונות החינוך הדיאלוגי (חגית גור).

ד"ר דב שמחון במאמר מעניין על חשיבות עידוד הסקרנות בחינוך מפרט את מרכיבי האישיות המשתתפים בפעילות סקרנית. מאמר זה מציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית הניתנת לעידוד אצל תלמידים. סקרנות קישורית – בבסיס הפעילות הסקרנית עומדת יכולת הקישור וההשוואה בין פרטים שונים זה מזה. כשתלמיד לומד חומר חדש, הוא מבין אותו רק אחרי שהוא מצא את התבנית המתאימה לו. רק אחרי שהוא קישר אותו למבנה משמעות שקיים אצלו בתודעה. בחלקו השני של המאמר מתאר ד"ר דב שמחון תהליך של עידוד הסקרנות מתוך קישור בין תחומי דעת שונים.

חדשנות היא לא יצירת יש מאין אלא העברה יעילה מדפוס מחשבתי אחד לדפוס אחר. לכל תבנית "אגן ניקוז" רחב מאוד, פריטים רבים נופלים בתבנית, ובכל זאת הגדרתה פשוטה וברורה! כדי להיות יעילים תפקודית הפריטים הרבים חייבים להסתכם בהגדרה פשוטה. הלמידה האנושית היא למידה לאחור, האדם מסתכל על המציאות היום ומשווה אותה למצב שכבר קיים בהכרתו. האדם לא חווה מציאות חדשה כיש מאין, לא לומד קדימה לא מתייחס בצורה פתוחה. הוא תמיד עושה זאת על סמך התבניות הקיימות בהכרתו (דב שמחון)

המאמר "The Rise and the Price of the Standards Movement" שכתב פרופסור עמי וולנסקי דן במדיניות הסטנדרטים שאפיינה את המאה ה-20 והתפשטה ממזרח אסיה לארצות אירופה, אנגליה, ארה"ב וכמובן גם בישראל. הסטנדרטים הביאו למבחני הערכה פנימיים, מצ"ב מבחן חיצוני הנבדק על ידי ראמ"ה , מבחנים בינלאומיים לדוגמא: "פיז"ה", " טאליס " במטרה ליצור רמת הישגים אחידה בקרב התלמידים. פתיחת שערי ההשכלה לכל התלמידים יצרה צורך לאפשר לכל התלמידים להגיע לאותה רמה של ידע, כדי לתת להם אפשרויות שוות ללא קשר למוצאם, רקע משפחתי או כלכלי. המטרה של הסטנדרטים הייתה חיובית, לתת הזדמנות שווה לכל הילדים. לגרום לכל מורה ללא קשר לאוכלוסיית התלמידים או משאבי הזמן או הציוד העומדים לרשותם, להיות אחראי על הישגי התלמידים שלהם. אך הסטנדרטים הפכו להיות המטרה העיקרית שכל מערכת החינוך מכוונת אליה ( Ami Volansky ).

המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).

מחקר פעולה מערב סוג מסוים של רלבנטיות, ניסיון להשיג ידע ולהשיג השפעה על החיים המעשיים ולקיים חקר של התהליך המעשיר את מה שאנו עושים ולא רק את מה שאנו יודעים. מחקר פעולה אינה רק אסטרטגית לניהול מחקר חברתי, אלא בו בזמן זוהי דרך של מעורבות בחזון חברתי בקנה מידה קטן. למחקר הפעולה יש פוטנציאל לא רק ביחס למקומי ולייחודי אלא גם כאחד מהצעדים שמסוגלים להתניע את מסע אלף המילין של האנושות. האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה? לדעת הכותב כן. יש משותף בין מחקר פעולה לבין כתיבה אקדמית. שניהם מעוניינים בחקר וברפלקציה על מדיניות ומעשה חינוכיים עם מבט לשינויים ולשיפורם. אלה שני תהליכים שיש בהם מעקב-עצמי המקדם צמיחה, שניהם מסייעים לצמיחת הידע העצמי, הידע המוסדי והידע החברתי והפוליטי בכלל (. Winter, R., & Badley, G).

המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).

המחקר הנוכחי מתמקד בעמדותיהם של 136 אנשי סגל כלפי התכנית למצוינים במכללה להכשרת מורים. מטרת המחקר היא לבחון באופן ביקורתי את הנכונות של מורי המכללה להתגייס וליישם את השינויים הנדרשים על-מנת להתאים את עצמם לצרכי התכנית.ממצאי המחקר מצביעים על עמדות אמביוולנטיות של המורים ביחס לתכנית למצוינים ומשתתפיה. מרבית המורים מכירים בחשיבות התכנית, אך למרות זאת, יש להם ביקורת לגבי היבטים רבים שלה ולגבי משתתפיה. עובדה זו מקשה על יכולתם לקבל על עצמם את מלוא המחויבות המתבקשת מהפעלת התכנית. (ציפי ליבמן ועדינה משעל)

בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ממושג התוקף (של הכלי) לתהליך התיקוף, והספרות החלה לעסוק בסוגים השונים של פרוצדורות תיקוף. המאמר המקיף ומאיר העיניים של פרופסור יצחק פרידמן מסביר את ההבדלים בין תיקוף פנימי לבין תיקוף חיצוני, תוקף המחקר במחקרים איכותניים, כמותיים ומעורבים והדרישות לשמירה על רמה גבוה של תוקף המחקר. בהרצאה הוצגו סטנדרטים ליצירת עקביות גבוהה במחקר בכלל ובשיטות מחקר מעורבות בפרט (יצחק פרידמן)

מחברי המאמר מציעים תיאוריה פדגוגית מעניינת הנקראת תיאורית הידע האקולוגי הנותנת עדיפות למעורבות פעילה של הלומד על פני רכישת ידע. האתגר בשיטה המוצעת היא לקשר את הלומדים לסביבות למידה הנקראות רשתות מספקות (Affordance networks). המחברים רואים את סביבת הלמידה כסביבה פעילה המספקת אירועי חיים ומצבים מתפתחים מנקודת המבט של הלומד. רשתות מספקות כוללות מצבים קוגניטיביים ותפיסתיים המשולבים עם כלים, התנסויות, עובדות ואתגרים שכולם מכוונים להשיג יעד מסוים. הלמידה בסביבה מתפתחת של מצבי חיים ורשתות מספקות חייבת להציב את הלומד בפעולה כל הזמן אותה הוא מסוגל לבטא באינטראקציה עם הרשתות המספקות ובמהלכה הוא מעמיק את המחויבות האישית שלו לנושא (Sasha A. Barab, Wolff-Michael Roth)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את פרופיל האינטליגנציה הרגשית של סטודנטים להוראה הלומדים באוניברסיטה בארה"ב . שאלת המחקר הייתה האם תוכניות הכשרת המורים המסורתיות הנהוגות באותה אוניברסיטה מצליחות להקנות לסטודנטים יכולות של אינטליגנציה רגשית הנדרשות להתמודדות עתידית בכיתות הלימוד בבתי הספר. במאמר מתואר השימוש בכלי מחקרי בשם ESAP להערכה של יכולות אינטליגנציה רגשית. כלי מחקרי זה The Emotional Skills Assessment Process -ESAP פותח במקור על ידי Darwin Nelson and Gary Low על בסיס תיאוריות למידה קוגניטיביות ורגשיות . המאמר מתאר את כלי המחקר ואת מערך המחקר שהופעל לצורך כך בקרב הסטודנטים להוראה (Justice, Madeline ).

המדריך למחקר נרטיבי בעריכת D. Jean Clandinin הוא אוצר הידע המעמיק והשיטתי ביותר בתחומי המחקר הנרטיבי והוא מאגד בתוכו רשימה נכבדת של חוקרים מובילים ומומחים בינלאומיים לז'אנר זה של מחקר. המאמרים המעולים באסופה כוללים סקירות על ההתפתחות ההיסטורית והמתודולוגית של המחקר הנרטיבי, תצורות שונות של מחקר נרטיבי, היבטים תפיסתיים של מחקר נרטיבי, היבטים יישומים של מחקר נרטיבי, שיטות תיעוד של מחקר נרטיבי, תפיסות של מחקר נרטיבי בתחומי דעת שונים, מחקר נרטיבי בארגונים, צמיחתו של מחקר נרטיבי כסיפור חיים והשקפת חיים, עיצוב המחקר הנרטיבי בהקשרים שונים של תיעוד וראיונות ושיקוף הסיפור הנרטיבי. משמעות השיח בחקר הנרטיב והיבטים אתיים של מחקר נרטיבי.

תכנית הלימודים האינטגרטיבית Watershed מיועדת לתלמידים כיתות ו'-ז' בחטיבות הביניים והיא, כאמור, מיושמת בהצלחה בחטיבת הביניים Radnor בארה"ב. מדובר על תכנית לימודים אינטגרטיבית משולבת בקהילת לומדים, תכנית לימודים עשירה בתכנים המבוססת על פרויקטים של תלמידים. בתכנית לימודים אינטגרטיבית זו יש למורים מרחב נרחב למדי של שיקול דעת בבחירת הפרויקטים ובתכנון הפדגוגי. יחד עם זאת, במשך 20 השנים בהם מופעל התכנית היא העניקה גם לתלמידים חופש פעולה ובחירה. תכנית לימודים אינטגרטיבית זו הצליחה במשך עשרים שנה ליצור רמת מעורבות גבוהה מאד של התלמידים בלמידה חקרנית. הדגש הוא על מיומנויות של חשיבה גבוהה, כלומר יישום ידע מדעי, קבלת החלטות, ניתוח והערכת מידע, ויצירת מוצרים מייצגים.

האתגר הבא שניצב בפני מחנכים ואנשי חינוך הנעזרים בסביבות ממוחשבות בכיתה הוא שינוי תפיסה של אופי המטלות מתרגול להבנה. מורים כאלו חייבים לראות את עצמם כמורים המובילים להוראה המעודדת חקר. המורים חייבים להשתתף באופן פעיל בסביבת הוראה המשלבת בלוגים כמנחים פעילים המכוונים במפורש לכיוון חקר. המורה המציב אתגרים חייב ליצור אינטראקציה בין התנסויות שלו ובין התנסויות של תלמידיו. המורה חייב להוביל לפעילות חקר של גילוי עולמות ע"י התלמידים הפעילים בבלוגים או בפורומים ולא להסתפק במטלות מקוונות סטנדרטיות כפי שמקובל כיום. לדעת Konrad Glogowski יש לשאוף שמורים מאתגרים יעשו שימוש בכיתות הגבוהות ובמכללות במתכונת של מחקר פעולה כפרדיגמה – כתפיסת עולם.