מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

היזמה למחקר יישומי בחינוך הוקמה במטרה להעמיד לרשות מקבלי ההחלטות ידע מדעי עדכני ומבוקר העשוי לסייע להם במאמציהם לשפר את הישגי החינוך בישראל. נושאים שבהם עוסקת היזמה נובעים משאלות של מקבלי החלטות ונקבעים בעקבות התייעצויות עם בכירים במשרד החינוך (משה"ח) ועם בעלי עניין נוספים. היזמה פועלת בעיקר באמצעות ועדות תחום, ועדות נושא ומפגשים לימודיים. היזמה, שהוקמה בשלהי שנת 2003 כמיזם משותף של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משרד החינוך ויד הנדיב, עתידה להתמסד כחטיבה לחינוך בַּמסגרת החדשה. את ועדת ההיגוי של היזמה ממנה נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

היזמה למחקר יישומי בחינוך בישראל הזמינה את פרופ' רוברט פיאנטה Robert C. Pianta, המכהן כעת כדיקן בית הספר לחינוך באוניברסיטת וירג'יניה, להתארח בארץ בין ה-8 ל-14 בנובמבר 2009 (חשוון תש"ע). במהלך הביקור תקיים היוזמה למחקר יישומי בחינוך בישראל יום עיון וסדנה לקהל מוזמנים רלבנטי. המטרה הינה להביא לידיעת אנשי המקצוע בארץ כלים שפיתח, ללמוד מדוגמה של קשר בין מחקר לעשייה ועל החיוניות של מדדי הצלחה. הכלים שאליהם נתייחס הם ה – CLASS -Classroom Assessment Scoring System וה- MTP -My Teaching Partner. במסמך הרצ"ב תיאור כלי מחקר אלו .

מטרת המאמר: לשקול אם כתיבה אקדמית יכולה להיתפש כיצירת ידע ומדוע צריך לאתגרה כל הזמן? מערך המחקר: דיון רפלקטיבי השוקל את ההקשר של כתיבה אקדמית, ידע, רפלקציה וסיוע לאחרים לכתוב. ממצאים: כל כתיבה אקדמית פתוחה לאיתגור מתמיד. מגבלות: המאמר מבוסס על התנסויות וחשיבה של כותב אחד. השתמעויות מעשיות: שימושי למנחי כותבים אקדמיים. "כתיבה אקדמית" הכוונה היא למאמרים, ספרים, דיסרטציות, אתנוגראפיות, מונוגרפיות, דוחות מחקר ועוד שאקדמאים יוצרים. כל אלה נכתבים לרוב בהקשר אקדמי, עבור קהל אקדמי באותה דיסציפלינה ולפעמים הכתיבה היא מולטי-דיסציפלינרית. כתיבה אקדמית כשהיא נכתבת מעמדה או מנקודת מוצא פרטיקולארית מהווה אף היא ידע מתחרה/מערער בהתהוות שכן היא חשופה לביקורת. כל מה שמופיע בכתיבה עומד לערעור: המטרות, שאלות המחקר, שיטת המחקר והכתיבה, השימוש בדוגמאות להרחבה, הצגה של ביקורת-עצמית– כל אלה ועוד עשויים לעמוד לביקורת נוקבת ולהיות מותקפים. (למשל, הטענה לתרומה משמעותית עשויה להיתפש כשטחית. הניסיון לסגנון פשוט עשוי להיות מוצג כפשטני מדי ( Badley, G).

רוג'רס (Rogers, 2003) חקר את תהליכי האימוץ של חדשנות טכנולוגית על ידי חקלאים ופיתח מודל שמתאר שלבים בתהליך האימוץ. מודל זה הותאם לתחום החינוך והיום מוזכר במרבית המחקרים שעוסקים בחדשנות טכנולוגית. רוג'רס מציין חמישה שלבים באימוץ. תיאורית הפצת החידושים של רוג'רס (Rogers, 2003 ) מתייחסת לחידוש עצמו, לתהליך ההפצה והאימוץ שלו ולקבוצה שהחידוש מופץ בה. התיאוריה מתמקדת בסדרת גורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה. שרי ועמיתיה (Sherry et al, 2000) חקרו את הפרויקט Web Project שהופעל בוורמונט שבארצות הברית ושזכה לפרס הצטיינות עבור חדשנות טכנולוגית. הם הסיקו כי יש להרחיב את המודל של רוג'רס על מנת לפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה, ויחסי הגומלין בין גורמים המשפיעים על שילוב החדשנות, כמו הגורם הטכנולוגי, האישיותי, הארגוני והפדגוגי.

המאמר מעלה את השאלה כיצד אנו ממשיגים הוראה ומה ההשלכות שיש לתפישות אלה על חשיבה על הוראה כדיסציפלינה. הכותב מראה את תחומי החקר שמורים צריכים להתמודד עימם כחלק מתפישת ההוראה כדיסציפלינה מחקרית. המאמר פותח בהצגה קצרה של ההנחות וההשתמעויות שלהן להוראה. מושג מרכזי בטיעון זה הוא "תשומת לב/שימת לב"(noticing) שפותח במאמרים קודמים של הכותב (Mason, 1991,2001, ). המאמר מזמין התמודדות עם ההמשגה הוראה כחקר דיסצפילנרי שכן הוראה, במובנה הרחב והמלא, דורשת חקר מתמשך של אדם את עצמו כדי להיות רגיש ללומדים, חקר של חשיבה והבנה של לומדים וחקר של תחום הדעת של הדיסציפלינה. מורים צריכים להיות מעורבים בחקר מתמיד של תשומת הלב שלהם ונטיותיה ולדרכים שבהם צורות שונות של הקשבה מתאימות בסיטואציות ובזמנים שונים (Mason, J).

יותר מכל מערכת חינוך בעולם מיושמת התפיסה של פדגוגיה חברתית ברשויות השונות של מערכת החינוך והרווחה הבריטית המנסות כל אחת בדרכה לפתח יחס של דאגה ואחריות חברתית לילדים המקופחים בחברה או לילדים הנדחים ע"י סביבות הלמידה השונות בבתי הספר. הפדגוגיה החברתית באנגליה אין פירושה רק דאגה לרווחת הילד אלא ניסיון לתמוך בילדים המתמודדים בבתי ספר באמצעות שינוי היחס של המורים והנהלות בתי הספר (Pastoral Care ). הבריטים דואגים גם להנחיל את תפיסת הדאגה החברתית לילדים והתמיכה האקדמית בהם לפרחי ההוראה הלומדים במוסדות הכשרת המורים באנגליה ( Kyriacou, C).

המאמר של ד"ר יורם הרפז מזמין את הקוראים לבחון מודל חדש ההולך ומתהווה במחשבה ובעשייה החינוכית. הכותב מכנה אותו "המודל השלישי" ובכך הוא מתייחס לשני המודלים שקדמו לו- זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תכנית הלימודים במרכז" , וזהו המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז" . המאמר מציע הצגה שיטתית של מודל זה , הדגמה וניתוח שלו ועיון ביקורתי בו . העיקרון המכונן את המודל השלישי הוא עיקרון דיאלקטי ה"מסתנז" את שני המודלים הוותיקים לאחדות חדשה שבה הם מקבלים משמעות שונה מזו שהייתה להם בצורתם המקורית. עדיין על המודל השלישי לבסס ולממש זהותו : עליו להעמיק את התיאוריה שלו , לבסס את המחקר שלו וליצור סביבה חינוכית שבה צומחות קהילות לומדים/חוקרים/חושבים. ספרו של ד"ר יורם הרפז "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" ראה אור לאחרונה בהוצאת ספרית פועלים.

במאמרה של ד"ר רחל רוזנר מוצגת סקירה של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך בתחום הדקדוק, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, מימי הוועד הלאומי, ועד ימינו. המחקר בודק את הגישות והעקרונות שהמטרות גזורות מהם. משווה ביניהן ועל סמך ההשוואה עומד על השינויים שחלו לאורך תקופה זו במטרות ובעקבותיהם בתוכניות. עם זאת, עולה מן המחקר שעל אף השינויים שחלו במרוצת השנים ועל אף הגישות השונות, מנסחי המטרות של תוכניות הלימודים שנבדקו ייחסו ומייחסים חשיבות רבה למטרות ולתכנים שעמדו במבחן הדורות ולבשו צורות וסגנון.

רשת חברתית בנושא שיטות מחקר הושקה לאחרונה על ידי Sage – מו"ל מוביל בתחום, במטרה לאפשר במה ומקור מידע לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר. אפשר במסגרת רשת חברתית זו: לקרוא את המאמר ופרק מהספר של החודש – שניהם רלוונטיים לנושא – שיטות מחקר,לדון בהם ולהעיר הערות, להשתתף ולדון בנושאי שיטות מחקר בדיוני פורום ייעודי לנושא , לשתף חוויות ובעיות בנושאי מחקר, להתעדכן באירועים בתחום. בנוסף, באתר רשימת מקורות רלוונטיים , כולל כנסים בנושא שיטות מחקר, רשימות דיוור וקבוצות דיון, רשימת תוכנות סטטיסטיות חינמיות ובתשלום, מקורות להוראה וללמידה של שיטות מחקר, מו"לים בתחום שיטות מחקר, רשימות ספרים וכתבי עת רלוונטיים לתחום, קישורים לאגודות וארגונים שעוסקים בתחום ועוד..

בשנים האחרונות הוצעו כמה וכמה חוקרים בחינוך גישות שונות וזוויות שונות לחקר הקהילות המקצועיות של מורים . זוויות מחקר אלו היו אמנם מועילות בתיאור הדינאמיקה של הקהילות המקצועיות , אך אף לא אחת מהן לא הציעה גישה אינטגרטיבית לאיסוף מידע ונתונים מכל ביה"ס אלא נטו להתמקד בשיטת חקר המקרים בקבוצת מורים מסוימת או שכבת לימוד מסוימת בביה"ס. המחקר הנוכחי מנסה לאמץ גישה מחקרית יותר אינטגרטיבית יותר המבוססת על מודל תיאורטי אינטגרטיבי יותר הנקרא social capital theory. עפ"י גישה זו יש לנתח את הפעילות של קהילות מורים בו-זמנית הן באינטראקציות הפורמאליות והן באינטראקציות הלא-פורמאליות. כלומר, יש לנתח את רשת הקשרים החברתיים של קבוצת המורים ולא רק את האינטראקציות המקצועיות פדגוגיות שלהן. גם חילופי מידע בין מורים במסדרון או ליד המכונית הן בחזקת נתונים בעלי ערך להבנת הדינאמיקה בביה"ס. גם המחקר הנוכחי התבסס על מתודולוגיית חקר המקרים ,אך כאמור בגישה אינטגרטיבית יותר של ראיונות עומק עם גורמים רבים ( ישירים ועקיפים) שנערכו בשני בתי ספר לצורך השוואה וגם ראיונות עם המנהלים. שאלת המחקר ביקשה לבדוק קונקרטית את גורמי ההצלחה או הכישלון ( תהליכי שינוי ) של רפורמה שנערכה בבתי ספר אלו. מדובר בשני בתי ספר יסודיים בקליפורניה ( William R. Penuel, Margaret Riel, Ann E. Krause & Kenneth A. Frank).

המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).

היבטים סמיוטיים בתהליכים פדגוגיים ויישומיהם בתחומים השונים מוצאים ביטויים בספרות ענפה ומתפתחת יותר ויותר בשנים האחרונות בעולם.גישתו של מבשר הסמיוטיקה המודרנית, צ'רלס סנדרס פירס 1849-1914, היא גישה פרגמטיסטית וחברתית אשר עוסקת בסוגיה של הפקת המשמעויות כפעילות מהותית של פירוש. גישה זאת מהווה רקע לפיתוחים השונים של הסמיוטיקה בחינוך כיום. התיאוריה של פירס מתייחסת לחיים הרגשיים, הפרקטיים והאינטלקטואליים. הכרת תחום הסמיוטיקה בחינוך מסייעת לסטודנטים להוראה ולמורים בפועל לפתח רגישות לאופנים של הצגת המסרים הלימודיים והחינוכיים שלהם עצמם וכן לדרכי הפענוח של המסרים על ידי התלמידים. התכנון הלימודי יתייחס לפיתוח התלמידים הן מבחינה רגשית, הן מבחינה פרקטית והן מבחינת השימוש בדרכי היסק לוגיות. הסמיוטיקה אשר מתייחסת לתהליך של הפקת המשמעות היא רפלקסיבית במהותה. היא מחזקת את ההתבוננות ואת הרפלקציה על תהליך הפרשנות ועל התהליך של יצירת המשמעות.שימוש במושגים של משמעות כבסיס לדיונים במסגרת הכשרת המורים מהווה תשתית ראויה לחשיבה חוזרת ולהסתכלות מעמיקה על תהליכי ההוראה ועל תהליכי הלמידה ( דניאלה זבידה) .

אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.

פרויקט "מחר 98 " היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי, והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים. עשר שנים לאחר סיומו הפורמאלי של הפרויקט, למדנו במכון וייצמן על תהליך יישומו, והערכנו את השפעתו בעיקר בחטיבות הביניים, אך לא רק בהן. מקורות המידע העיקריים שלנו היו מסמכים שהונפקו על ידי יחידות ממשלתיות וראיונות עם מגוון רחב של אנשים שהיו מעורבים בפרויקט: החל בחברי הוועדה שיזמה והגתה את הפרויקט, מנכ"לי משרד החינוך ואנשי מטה הפרויקט, וכלה במורים, מנהלי בתי ספר , מובילי השתלמויות מורים, מפקחים, מפתחי תכניות לימודים וחוקרים. בהרצאה של ד"ר דיוויד פורטס הוצגו ממצאינו העיקריים .

למידה מתווכת מוסיפה להוראה הקונסטרוקטיביסטית. הלמידה המתווכת מאפשרת ירידה לפרטי תהליך הלמידה והחשיבה, שמונע מתלמידים רבים לא להצליח בלמידת מדע. לטענת הלמידה המתווכת, לעתים קרובות נובעת אי ההבנה מתהליכי למידה פגומים ברמת הקלט. הגירוי אינו מגיע כלל אל החשיבה, ואינו מתחיל ליצור את תהליכי הלמידה המצופים מהלומד. ישנה חשיבות להתייחס לאופן הראייה של לומדים את סביבתם. המחקרים שהובאו במאמרו של ד"ר ירון שור על אופן ראיית תלמידים את סביבתם, הצביעו כל כך שהתלמידים רואים את סביבתם באופן מגוון מאד. היכולת של מורה להביא לשינוי האופן בו תלמידים תופסים את סביבתם מחייבת אותו להתייחס אל האופן בו הם רואים את הסביבה. לעתים ישנם תלמידים שאינם רואים כלל את התופעה אליה מתייחס המורה. הדבר יכול להיות בסביבה הטבעית, או בהדגמה של ניסוי או בתיאור שנכתב על הלוח או בתמונה המוצגת ללומדים. הצעד הראשון בהוראה מחייב תיווך להתבוננות. בהמשך, אם ההוראה מתייחסת אל ההקשר הספציפי של התופעות היא יכולה להשפיע על האופן בו רואים הלומדים את סביבתם. היא מציידת את הלומדים בכלים, במשקפיים חדשים, באמצעותם הם יכולים לראות את סביבתם באור חדש. ההוראה יכולה לאפשר לתלמידים לנצל את הכלים שרכשו ולהתבונן שוב בסביבתם. זוהי יצירה של חוויה חדשה.

ספרו החדש של ד"ר Norm Friesen מציג בצורה מעמיקה ומעניינת תפיסות מחקריות ומתודלוגיות מחקריות הישימות ללמידה מתוקשבת באינטרנט. הספר מציג שיטות מחקר נרטיביות, ניתוח תוכן, ניתוח שיח וחקר אינטראקציה בפורומים ובקבוצות דיון (כגון חקר בלוגים בכיתה). כמו כן, מוצגים בספר כמה חקרי מקרה בתחומי הלמידה המתוקשבת מהם ניתן ללמוד על היישום המעשי של שיטות המחקר בהוראה מתוקשבת.

הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו להתפתחות חשובה במערכת החינוך הבריטית. הכוונה לתכנית לימודים חדשה בחינוך היסודי באנגליה. מהכתבה בעיתון ה- Guardian אנחנו קוראים שהתלמידים יצטרכו לדעת למקם מאורעות שונים על רצף היסטורי, אבל כל בית ספר יהיה רשאי לבחור שתי תקופות היסטוריות שנלמדות לעומק. השינוי העיקרי יהיה בתחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. תלמידים יידרשו להכיר את אפשרויות הפקת המידע ברוח Web 2.00: להכיר בלוגים , להכיר יכולות של עריכת וויקי ואפילו להכיר טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים כגון Twitter . הביקורת כלפי מטרות התכנית החדשה הן לא מעטות . בעיקר כלפי הדגש על כלים טכנולוגיים במקום על מושגים טכנולוגיים . מצד שני העובדה כי "סוף סוף המערכת החינוכית מבינה שיש מציאות טכנולוגית חדשה שילדינו צריכים להכיר היא הישג בפני עצמו ואין להתעלם מכך".

סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

הנחת היסוד של כותבי המאמר היא כי תהליכי החשיבה על רפורמות ותהליכי שינוי בבתי ספר שואבים את השראתם מודלים של המהפכה התעשייתית במאה העשרים. רפורמת No Child Left Behind לדוגמא, בארה"ב היא ביטוי נאמן ומוחשי לחשיבה המדמה את ביה"ס לארגון תעשייתי. במאמר משווים המחברים את בין ההתנסויות והפעילויות הבית-ספריות לבין הפעילויות המכאנית של ארגוני תעשייה ועומדים על הצורך לשנות פרדיגמה זו. העולם כיום אינו דומה לעולם של המהפכה התעשייתית , הוא עולם דינאמי , שטוח יותר שבו משאבי אנוש וידע נמדדים ומוערכים אחרת. התודעה המעודכנת על תהליכי ידע מקושרים בעולמנו ועל חשיבות תקשורת בין מחוללי הידע היא היא שצריכה להניע את תהליכי השינוי בבתי הספר כיום והיא שצריכה להעניק חיוניות ואנרגיה לתהליכים בבתי הספר ( Paul E. Heckman & Viki L Montera ) .