הכשרת מורים

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את ה"קולות" הגלויים והסמויים שנשמעו בשלוש מכללות להכשרת מורים לאחר פרסום דו"ח דברת ואת התמודדותן עם דרישות השינוי מההיבט הארגוני. הבחירה בשלושת חקרי המקרה נבעה מהחשיבות שהחוקרות מייחסות לחקר תופעות באמצעות חשיפה של יחסי הגומלין המתקיימים בתהליכים אנושיים, ייחודיים ומקומיים מנקודת מבטם של המשתתפים. נוסף על כך, החוקרות חשבו שהתמקדות בתהליכים מקומיים עשויה להבליט סמויות גלויות שהן רלוונטיות לכלל המכללות ויכולות לשפוך אור על מורכבותם של תהליכי השינוי. ניתן לסכם את שהתרחש בשלוש המכללות ולומר שההקשר הגיאוגרפי, תרבותי-דתי והיסטורי של כל אחת מהן השפיע על התהליך שכל מכללה חוותה. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שדו"ח דברת היה אירוע רב-משמעות משום שהיווה מנוף לתהליכים ולהתרחשויות בכל המכללות, גם אם בסופו של דבר הוא נגנז בשל שינויים פוליטיים שהתרחשו בארץ. (עירית קופרברג, אסתר ורדי-ראט, חוה גרינספלד, אריאל חורין).

המאמר מתאר את תהליך התכנון והיישום של למידה פרויקטנתית מבוססת וידאו דיגיטאלי בסדנאות של סטודנטים להוראה בארה"ב. המאמר מתאר את הרציונאל הפדגוגי לשילוב הפקת וידאו דיגיטאלי בקרב סטודנטים להוראה ומדגים שלב אחר שלב כיצד תכננו והפיקו הסטודנטים פרויקטים פדגוגיים מבוססי וידאו דיגיטאלי. הסטודנטים להוראה היו כולם בוגרי תואר ראשון אשר התמחו בתחומי הדעת כגון הוראת אנגלית, הוראת מתמטיקה והוראת ביולוגיה. הקורס נמשך כ-6 שבועות ובמהלכו נדרשו הסטודנטים לעבוד בצוותים קטנים על מנת להפיק בעצמם את סרטי הוידאו הדיגיטאליים המתארים מצבי הוראה והוראה בכיתות (. Sweeder, J)

ביקורת ספר שנכתבה על ידי אריה קיזל בעקבות עיון וקריאה בספר "הגישה השלישית וארגון הידע: מתווה להכשרת מורים מטפחת חשיבה" מאת אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז (הוצאת מכון מופ"ת, 2006). "הבסיס הכללי המוצע על ידי הכותבים בחיבור מאתגר זה הוא מרשים ועליו יש להוסיף הקטנת מספר הקורסים כפי שמציעים הכותבים אך העמקת מסגרות (החובה) שעל הסטודנטים להשתתף ברמת סדנאות. כמו כן יש לשנות את מבנה האימונים בהוראה למסגרת של רשת בתי ספר אשר יוכשרו כמעניקי תעודת "מוסמך להוראה". בבתי ספר אלה ישהו פרחי ההוראה במהלך כל לימודיהם פעם בשבוע במשך חמש שעות למשך שנה שלמה, על פני שלוש שנים. שם הם ישמעו שתי הרצאות מפי המורים שהוכשרו לכך ויעמיקו בעשייה חינוכית רלוונטית" (אריה קיזל)

בעשור האחרון התפתחו בארה"ב מסלולים אלטרנטיביים להכשרת מורים אשר לכאורה שונים מהמסלולים המסורתיים של הכשרת מורים בסוג המועמדים שהם מגייסים ובהכשרה מעשית בבתי ספר בהם אוכלוסיית תלמידים מרקע שונה ומגוון. המחקר הנוכחי, אשר התפרסם באחד מכתב העת החינוכיים הנחשבים ביותר בעולם האקדמי, ניסה להעריך את תרומת המסלולים האלטרנטיביים להכשרת מורים בארה"ב. הממצאים של המחקר, שבדק את תרומת המורים בבתי הספר, מוכיחים כי פרחי ההוראה שגויסו הגיעו פחות או יותר מאותם מאגרי מועמדים אליהם פונים המסלולים המסורתיים ולמרות תדמיתם האיכותית בתקשורת, לא הצליחו מסלולים אלו לפתח בקרב פרחי ההוראה מיומנויות פדגוגיות ויכולות דידקטיות יוצאות דופן בהשוואה למסלולים המסורתיים של הכשרת המורים ( Cohen-vogel, Lora; Smith, Thomas M).

הסדנה לעיצוב סביבות למידה הוקמה לפני כעשר שנים, כחלק מהקמתו של המרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללת בית ברל. לסדנה שני אופני התנהלות עיקריים: הוראה ויעץ, שעובדים בהלימה מלאה ביניהם. במהלך שנות קיומה של הסדנה התגבשה תפישה פדגוגית להוראת עקרונות עיצוב חומרי הוראה למידה לפרחי ההוראה. נקודת המוצא הפדגוגית היא הסוגה, או הפורמט, של חומר ההוראה-למידה, למשל משחק, ספר אינטראקטיבי, מרכז למידה, דפי עבודה, כרזות, לומדות, מצגות וכו'. דרך תהליך ההנחיה בעיצוב הסוגה ומאפייניה הייחודיים, הסטודנטים לומדים מושגים ועקרונות בעיצוב. זאת בניגוד לדרך ההפוכה: הוראת עקרונות בעיצוב והצגת האפליקציות שלהן בסוגות שונות. זה דורש מהמעצבת לשים את ה"אגו המקצועי" שלה במקום השני, ומחדד את הצורך בלמידה והכרות של המעצבים עם הפדגוגיה. (מלכה בן פשט, חמוטל ארבל)

מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)

הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)

הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)

ההרצאה עסקה במכשירים להוראה בהודו, והעלתה את השאלה: האם קיימת תמיכה מספקת למורים והאם מורים בהודו מועצמים לצורך שיפור תכנית הלימודים ומיומנויות ההוראה.Ishwaran Gowri, העוסקת בהכשרת מורים בהודו. שאלה: מה צריכה להיות התמודדותם ותרומתם של מורי מורים בהודו כיום? תיאוריות עולות ומאתגרות, וקיימת דילמה באשר לשינוי אותו יכולים לבצע מורי מורים, מה 'יעבוד' ומה 'לא יעבוד' והציגה מחקר של 9 בתי ספר, חמישה כפריים וארבעה עירוניים. הדוברת טענה כי בהכשרה להוראה, אין דגש מספיק על מכשירי המורים. בהודו קיימת התפתחות טכנולוגית רבה, אשר אינה באה לידי ביטוי בהכשרת מורים.

סגנונות הקיום הנו כלי תיאורטי שבאמצעותו ניתן לתאר ולהבין את התנהגות האדם. בכל אדם קיימים שלושה סגנונות קיום בסיסים והם הרכישה (Having), ההוויה (Being) והעשייה (Doing). שלושת המרכיבים מתקיימים במידה זו או אחרת וניתן למפותם על פי מידת מרכזיותם באישיות האדם. במחקר זה נמצא שדפוס סגנונות הקיום של מתכשרים להוראה והמורים המאמנים בחינוך הגופני הוא: being, doing ו-having על פי סדר זה. דפוס זה נמצא גם בקרב מורות מאמנות וסטודנטיות כוללות להוראה. נמצא שסגנון קיום having גדול יותר במתכשרים להוראה בחינוך הגופני לעומת הסטודנטיות הכוללות ועשוי לנבוע מהצורך ההישגי והספורטיבי שתחום דעת זה מתאפיין בו (אריה יעקבי)

הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).

אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)

בהרצאתה, הסבירה קארי סמית' את המקור לשינוי בכיוון של היישום והתיאוריה, לאור ראיית האקדמיה וביה"ס את המושג. בעוד האקדמיה מסמלת ציביליזציה, כוח וסטטוס, מסמל בית הספר את הטבע הפראי והמסוכן. במודל אותו מציגה סמית' מצויים ארבעה תחומים השלובים אלה באלה: הפעולה המתוקנת, ניסיון, הבנה מופשטת והבחנה רפלקטיבית, ובה מובאים אמצעי מידע אחרים לתוך התהליך. המודל נתמך גם בתיאוריות של מחקר עצמי. הוא יוצא מנקודת ההוראה בקווים מקבילים של ידע תיאורטי ומיומנויות מעשיות בכיוון לאוטונומיה המקצועית וההחלטה המקצועית. המודל בנוי על המודל של Branstads. לפי מודל זה, מתרחש העיסוק בבעיה חדשה, ועל המורה לנחש מה עשוי להיות או לקרות.

ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

הכנס הבינלאומי החמישי שיתקיים ביוני 2007 יתארח במכללה האקדמית ע"ש קיי באר שבע ובמכון מופ"ת. הכנס יעסוק בנושאים המרכזיים שעל סדר היום בתחום הכשרת מורים. נושאים עיקריים שיידונו בכנס: אידאולוגיות ומדיניות בחינוך והשלכותיהן על הכשרת מורים; ידע פדגוגי, ידע דיסציפלינרי וידע פרקטי בהכשרה להוראה; הכשרת מורים בהקשר חברתי ותרבותי; אבני דרך בהתפתחות המקצועית של המורים; תכניות לימודים ומודלים בהכשרת מורים הכשרת מורים כפרופסיה מתהווה. הערכה והכשרת מורים. בכנס ישתתפו חוקרים ומרצים בכירים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם, והוא יכלול הרצאות מליאה, מושבי הרצאות, סימפוזיון, מושבי דיון ועוד. תאריך אחרון להגשת הצעות: 30 בנובמבר 2006.