הכשרת מורים

במחקר השתתפו 190 פרחי הוראה שלמדו את הנושא "פיתוח יחידת הוראה" בארבע קבוצות מחקר , שנחשפו לתנאי לימוד שונים. פרחי ההוראה השיבו בתחילת המחקר ובסיומו על שאלון של הכוונה עצמית ושאלון של תפיסות ההוראה והלמידה על ידי שימוש בדימויים . נמצא כי פרחי ההוראה שנחשפו לטיפוח ההכוונה העצמית הן בסביבה מתוקשבת והן במליאת הכיתה שיפרו את ההכוונה העצמית שלהם בלמידה יותר מתלמידים שלא נחשפו לטיפוח הכוונה עצמית. השינוי הגדול ביותר נמצא בקרב פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת. עוד נמצא שפרחי הוראה שלמדו בסביבה מתוקשבת , יותר מפרחי הוראה שלמדו במליאת הכיתה, שינו במהלך המחקר את תפיסותיהם בנוגע למהות ההוראה והלמידה . מהעברת ידע על ידי המורה להבניית ידע בידי הלומד. ברם, אלה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת שינו במהלך המחקר את תפיסותיהם באשר למהותן של ההוראה והלמידה במידה הגדולה ביותר . במאמר נדונים היבטים תאורתים של הממצאים וכן השלכותיהם המעשיות ( טובה מיכלסקי, ברכה קרמסקי ) .

המחקר בדק מהן העמדות והתפישות של מרצים במכללה לגבי קיומו וחשיבותו של קוד אתי בחינוך בכלל ובמכללות להכשרת מורים בפרט. עוד בדק המחקר את העמדות של המרצים כלפי קיומן של נורמות הוראה במכללה, המחייבות את כלל המרצים והמהוות תנאי מוקדם לקיומו של תהליך גיבוש קוד אתי. אוכלוסיית המחקר כללה 97 מרצים במכללה גדולה אחת. ייצוג הולם נמצא בקרב המרצים לתחומי הוראה שונים. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי שכלל שאלות סגורות ופתוחות ( קטקו תמר, דוניצה-שמידט סמדר, יוסף גילי ).

מאמרו של ד"ר אשר שקדי דן תחילה בהתנסות המעשית ובחשיבותה בתהליך ההכשרה להוראה. לאחר מכן הוא מתאר בקצרה גישות שונות להדרכה פדגוגית. ד"ר אשר שקדי מציג במאמר חשוב זה שישה דפוסים של הדרכה פדגוגית בישראל ומתאר את מאפייניהם. לאחר הצגה זה מובא דיון משווה בדפוסים אלו וברכיביהם. דמותו של המדריך הפדגוגי נקבעת על פי התייחסותו לכל אחד מרכיבים אלו. בהנחה כי הדרכה הפדגוגית היא הנדבך המשמעותי ביותר בתהליך הכשרת המורים, מציע ד"ר אשר שקדי גישה אחרת , התנסותית –קונסטרוטיביסטית. גישה זו מדגישה כי ידע ההוראה הוא אישי-מקצועי , וכי הוא נבנה מתוך התנסות בהוראה בפועל. לדעתו של ד"ר אשר שקדי יש לגישה ההתנסותית- קונסטרוטיביסטית הסיכוי הגבוה ביותר לשפר ולייעל את מערכת ההכשרה. היא מעמידה קריטריונים ברורים יותר לתהליך ההכשרה בכלל וההדרכה הפדגוגית בפרט ולפיכך נראה כי היא עשויה להדגיש את ייחודה של ההדרכה הפדגוגית. בכוחה לקבוע קריטריונים לבחירת מדריכים פדגוגיים ולהכשרתם ולתרום תרומה משמעותית לשיפור מעמדם במוסדות להכשרת מורים ובעולם האקדמי בכלל, מעמד שכאמור הוא ירוד ללא הצדקה.מאמר זה מבוסס בחלקו על ממצאי מחקר שערך ד"ר אשר שקדי ,שבחן את דפוסי ההדרכה של מדריכים פדגוגיים במכללות לישראל (שקדי , 2005) . במסגרת המחקר רואיינו מדריכים פדגוגיים ונערכו תצפיות עליהם. דפוסי ההדרכה המוצגים במאמר זה גובשו מתוך ממצאי המחקר המקורי.

המאמר של פרופסור שלמה בק מחולק לארבעה חלקים . בחלק הראשון הוא מתבונן במצב הנוכחי ומאבחן את הנימוקים שעליהם מתבססת הקביעה כי מקצוע ההוראה מחייב הכשרה אקדמית. בחלק השני מתבונן פרופסור שלמה בק בביקורת על ההכשרה להוראה במסגרת אקדמית. המבוי הסתום שבו נתונה כיום ההוראה מקורו בתפיסה מוטעית של מהות ההוראה. ההוראה אינה מקצוע יישומי שאופיו טכני-רציונאלי , אלא מקצוע מעשי שאופיו פרשני. את הרקע התיאורטי-פילוסופי שעליו מסתמך פרופסור שלמה בק בהגדרת המקצוע כמעשי מספקת התורה האריסטוטלית ( מוצגת בחלק השלישי) . בחלק הרביעי מציע פרופסור שלמה בק דגם שונה של הכשרה להוראה שיכול להתמודד עם הטיעונים הביקורתיים שהועלו. לפי הדגם המוצע , על ההכשרה להוראה להתקיים במסגרת אקדמית ( רצוי ברמת תואר שני) וייעודית. בחלק החמישי מסכם פרופסור שלמה בק את עמדותיו בעניין הכשרת המורים האקדמית ומציג את תכנית שח"ף הפועלת במכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע. תכנית זו מציבה את ההתנסות בלב ההכשרה להוראה ובונה סביבה סדנאות לניתוח ההתנסות וללמידה משותפת. מטרתה להכשיר מורים משכילים , מיומנים ונבונים, על פי העקרונות האריסטוטליים שתוארו . תכנית שח"ף מלמדת שאפשר לשתף בהכשרה את "השדה" ולמקם אותה במסגרת אקדמית.

פרופסור אברהם יוגב סבור כי יש לדון בעתידן של המכללות האקדמיות לחינוך ללא קשר למידת היישום של דוח דוברת, ולו רק כדי למלא את הצורך בהכשרת מורים לעתיד. הדבר נחוץ במיוחד לנוכח המחסור הצפוי במורים בארץ עקב הנטייה הפוחתת לפנות ללימודי הכשרה להוראה. על המחסור הצפוי מרמזת בין השאר העלייה בגיל הממוצע של המורים במערכת. במאמר זה סוקר פרופסור אברהם יוגב שלוש חלופות עקרוניות להמשך דרכן של המכללות האקדמיות לחינוך. חלופה א' : העברת המכללות לחינוך כמכללות נפרדות לחסות ות"ת , חלופה ב': הפיכת המכללות ליחידות-סמך באוניברסיטאות. חלופה ג' : הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. מתוך שלוש החלופות שהועלו בנוגע לעתידן של המכללות לחינוך, נוטה לבו של פרופסור יוגב לשלישית- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. דווקא הצעד המהפכני כביכול- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה –עשוי להבטיח את עתיד המכללות וההכשרה להוראה , ולתרום לשדרוגם האקדמי והחברתי של המכללות ושל תהליך ההכשרה.

המאמר מתאר את הרציונאל להפעלת מערכת מתוקשבת באינטרנט בשם Inquiry Learning Forum שנועדה לתמוך בפרחי הוראה בארה"ב המתמחים בהוראת המדעים. המערכת המתוקשבת שנועדה לאתגר את פרחי ההוראה בהתמחות בהוראת המדעים בארה"ב נועדה לחשוף את פרחי המורים לאירועים אמיתיים מתועדים ומצולמים מחיי הכיתה באמצעות צילומי סרטי וידאו המשובצים במערכת המתוקשבת באינטרנט ובאמצעות דיון מתוקשב שמתפתח בין פרחי ההוראה סביב האירועים והמקרים האמיתיים המוצגים בפניהם באופן שיתופי. המערכת המתוקשבת באינטרנט נועדה לגבש תהליכי חשיבה ורפלקציה וגם להפנים אצלם מתודות נכונות להתמודדות עם דרכי הוראה ( למידת חקר) בתחומי המדעים. ביסודה משמשת המערכת המתוקשבת פורום משותף גם של מורי מדעים המלמדים בשטח (Barnett, Michael ).

סוג מערכות הערכה הנקראות מבחני רישוי למורים מיועד למורים מתחילים ומטרתם לקבוע מי יקבל רישיון הוראה. מבחני רישוי משרתים את הדרישה שכל מי שמועמד להיכנס בשערי ביה"ס וללמד תלמידים יעמוד בהצלחה בסטנדרטים שקבעה המדינה. מבחינה זו המבחנים הם חלק ממנגנון הבקרה אשר נועד לעצב את כוח ההוראה של המדינה. נייר העמדה שלהלן שנכתב ע"י ד"ר צפורה ליבמן עוסק במבחנים אלה ומורכב מארבעה חלקים. החלק הראשון בוחן את נושא מבחני הרישוי במדינות שונות בעולם: מהן הדרישות לרישוי, האם משתמשים במבחנים ומי קובע את הסטנדרטים. החלק השני מתמקד בשאלה מיהו מורה אפקטיבי, בחלק השלישי מובאות דעות בעד ונגד מבחני רישוי, ובחלק הרביעי והאחרון מוצגת עמדתה של הכותבת.

הקניית יכולות צפייה והתבוננות של פרחי הוראה בתלמידים המתמודדים עם קריאה וטקסטים היא משימה חשובה של מסגרות הכשרת המורים, אך ה השגת מטרה זו ה אינה קלה כלל ועיקר ומהווה אתגר למורי המורים המתמודדים עם הכשרת הסטודנטים להוראה בבתי הספר היסודיים ובחט"ב. על רקע קושי זה מנסים בארה"ב ליישם סביבות טכנולוגיות שונות שייקלו על הקניית יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב בקרב סטודנטים להוראה באוניברסיטה בדק את היעילות של סביבות מסייעות להקניית יכולות צפייה והתבוננות, האחת המבוססת על טכנולוגיות מולטימדיה והשנייה על סרטי וידאו. ממצאי המחקר מלמדים כי לסביבת במולטימדיה שנועדה לטפח יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה יש עדיפות מסוימת על שימוש בוידאו דיגיטאלי להקניית יכולות אלו (Elizabeth Betsy, A. Baker)

המאמר בוחן את תפיסותיהם המקצועיות של מרצים דיסציפלינריים המלמדים את מקצועות המדעים במכללות לחינוך. ממצאי המחקר מלמדים, כי מרכיבים אובייקטיבים של המציאות המכללתית, וביניהם אילוצים שונים והאופן שבו הם נתפסים בעיני המרצה, נקלטים באופנים שונים על ידי מרצים שונים ומשפיעים על תפיסת תפקידם. ניתוח הממצאים העלה חמישה טיפוסים שונים של מרצים דיסציפלנריים: "המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים", המובחנים זה מזה בתפיסותיהם במגוון נושאים הקשורים לתפקידם ולנטיותיהם האישיות (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)

הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

המאמר של חנסאא דיאב, יהודה בר שלום ואנה רוסו מנתח את תהליך הלמידה בתכנית "שוני ומגוון בחברה הישראלית". תכנית זו מאפשרתלסטודנטים היכרות עם הקבוצות החברתיות האחרות, בחינת גבולות הזהות שלהם ואפשרות של קבלה חיובית של עולמו של האחר בחברהרב-תרבותית. מטרת מאמר זה היא תיאור תכנית חינוכית חדשה שנוסתה בשנה"ל תשס"ו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין וניתוחה. התכנית נקראת ”שוני ומגוון בחברה הישראלית". תחום הדעת הנלמד הוא סוגיות חברתיות שונות ויחסים בין קבוצות ותת-קבוצות בחברה הישראלית.

במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו ( אבדור, שלומית).

הדוח ממשיך את דוח מס' 1 שעסק בהתגבשו תפיסות שונות של דמות המורה אצל מעצבי מדיניות בתחום הכשרת המורים ובפרשנות שנתנו מכללות לקווי המדיניות של משה"ח והמל"ג. דוח זה כולל השלמה והרחבה של היריעה הן בתחום עיצוב המדיניות של הכשרת המורים והן בתחום הביטויים הממשיים של דמות המורה במכללות ובמסלולי הכשרה של מגזרים ייחודיים. שני הפרקים הראשונים עוסקים בדמות המורה ואופי ההכשרה במכללה האקדמית הדתית ע"ש הרא"מ ליפשיץ ובמסלול מיוחד בחברה הערבית המתקיים במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין. הפרק השלישי דן בעמדות שני הארגונים הפרופסיונאליים של הורים בישראל לדמות המורה בישראל.

המחקר הנוכחי , שנערך בקנדה , בדק את הקשר בין ביטויי רגשות ובין ידע במיומנויות תקשוב אצל סטודנטים להוראה. השערת המחקר הייתה כי הסטודנטים להוראה יביעו רגשות כגון , כעס , תסכול , חרדה או הקלה במהלך שלבים שונים של ההתמודדות שלהם עם סביבות התקשוב והמחשבים. במחקר השתתפו 184 פרחי הוראה אשר צוידו במחשבים ניידים במהלך לימודיהם . הממצאים מלמדים כי רמות הכעס וחרדה יורדות משמעותית כאשר מתחזקות המיומנויות של תקשוב וידע בתחום האינטרנט והיישומים. יתר על כן , כאשר הסטודנטים להוראה מצליחים לשלוט טוב יותר במיומנויות התקשוב הם חשים הקלה ושמחה התורמים בהמשך לתחושת המסוגלות והשליטה שלהם במהלך לימודיהם (Robin H. Kay ) .

המחקר הנוכחי בדק את היעילות של הדרכה פדגוגית-דידקטית ע"י מורים מתחילים לעומת מורים מתחילים ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המחקר נערך בחטיבות ביניים בארה"ב . אוכלוסיית המחקר היו 680 תלמידי חטיבת ביניים אשר חלקם למד אצל פרחי הוראה עם הכשרה פדגוגית-דידקטית ולחלקם למד אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. הממצאים מוכיחים כי התלמידים שלמדו אצל פרחי ההוראה בעל ההכשרה הפדגוגית-דידקטית היו משמעותית בעלי הישגים גבוהים יותר בהשוואה לאותם קבוצות תלמידים שלמדו אצל בוגרי אוניברסיטאות ללא הכשרה פדגוגית-דידקטית. המשמעות של מחקר זה היא כי עדיף לבתי ספר לקלוט פרחי הוראה שעברו הכשרה פדגוגית שיטתית מאשר בוגרי אוניברסיטאות המתכשרים תוך כדי הוראה מעשית בביה"ס ( Konold, Tim ).

על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

השימוש בבלוגים בחינוך אמנם נפוץ יותר בבתי ספר אבל הוא מתחיל להגיע גם לתחומי הכשרת המורים במדינות המתקדמות בעולם. המאמר הנוכחי מתאר שימוש בבלוגים לצורך ההתמחות המעשית של פרחי הוראה. כותב המאמר , העוסק בהכשרת מורים באוניברסיטת Southern Utah University, USA, מתאר את הבלוג הקבוצתי שהקים באינטרנט לטובת הסטודנטים להוראה שלו הפזורים בבתי ספר שונים לצרכי ההתנסות וההתמחות המעשית. הרעיון היה לחבר בין הסטודנטים להוראה המפוזרים בבתי הספר על מנת שיתארו את מה שעובר עליהם ועל מנת שיתארו בראיה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהם. הפרויקט המתוקשב, שהוצג בכנס SITE 2008 בארה"ב ע"י המחבר, תיאר את התפתחות הפרויקט של בלוג קבוצתי לסטודנטים להוראה כחלק מרפלקציה שהם צריכים לעבור ( Kobayashi, M).

הדגש המחודש בארה"ב הניתן כיום לתחומי ההתנסות בשדה במסגרת הכשרת מורים הביאה גם לדיון מחודש לסוגיה של הקשר המבני בין מרכיבי תוכניות הכשרת המורים התיאורטיים והמעשיים. על רקע זה, בוחנים פרופסור פאמלה גרוסמן ועמיתיה את סוגיית הלכידות בתוכניות הכשרת מורים בארה"ב. המחברים בוחנים את הקשר בין ההתנסות בשדה ובבתי הספר ובין מבנה הקורסים להכשרת המורים וגם מתייחסים לעמדות הסטודנטים לגבי הקשר בין הקורסים התיאורטיים והחזון הנלווה לבין תוצרי ההתנסות בפועל בבתי הספר. האם במהלך ההתנסות בביה"ס ניתנת לסטודנטים האפשרות ליישם את מה שלמדו ונחשפו בקורס עצמו. כלומר, האם נוצרה לכידות בין הקורסים התיאורטיים באוניברסיטה או המכללה לבין הדגשים ואיכות ההתנסות שלהם בשטח. המאמר מבוסס על ניתוח הנתונים של תוכניות הכשרת המורים בעיר ניו יורק והקשר ביניהן ובין ההתמחות המעשית בבתי הספר (Grossman, Pam; Hammerness, Karen M.; McDonald, Morva; Ronfeldt, Matt ).

המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

המאמר עוסק בנושא המצוי בוויכוח ודיון נוקבים בדבר הדרך הטובה/הנכונה להכשיר מורים כך שיביאו לשיפור הישגי התלמידים. יש הטוענים שהקלה בתנאי הכניסה להוראה חיונית למשיכת מועמדים ברמה גבוהה, ואחרים – שהשקעה בהכשרת מורים איכותיים תשרת טוב יותר את התלמידים. גם בין אלה הנוקטים בגישה האחרונה, יש הבדלים. הרוב מסכימים, עם זאת, שחסר בסיס מחקרי מוצק להבנת הדרך שבה יש להכשיר מורים שיעמדו באתגרים שמציבים בתי הספר העירוניים. העדר עדויות יוצר הזדמנויות להעלאת פוטנציאל עצום של "פתרונות" בדבר הכשרת המורה ומעט – בדבר דרכי הערכתם. מחקר זה מהווה צעד ראשון בפיתוח עדויות שיהוו בסיס לוויכוחים כהללו, תוך מבט מעמיק בדרכים שבהן מכשירים מורים ובהשתמעויותיהם ללמידת תלמידים ( Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & Wyckoff, J ).