הכשרת מורים

במושב זה הציגו שני חברי ועדת אריאב (2006), פרופ' תמר אריאב ופרופ' שלמה בק את המתווה החדש של הכשרת מורים. בחלק הראשון תוארו הרקע וההקשר מהם צמח המתווה להכשרת מורים עד לאישור המועצה להשכלה גבוהה. תוארו עקרונות מנחים ומטרות המתווה, והוסברה חשיבות ההמלצות והשלכותיהן. בחלק השני של המושב הועלו שאלות תיאורטיות לגבי חדשנותו של המתווה: האם הינו 'עוד מאותו דבר' או האם הוא מייצג שינוי פרדיגמאטי. נטען כי ניתן לבחון את המתווה משתי נקודות ראות: הראשונה המעוגנת בשאלה 'האם והיש צורך שמורה ידע ויהיה מסוגל לעשות?' השניה, המתמקדת בשאלה "'מה צריך המורה להיות?'

מאמר זה מתאר פרוייקט ייחודי: שיבוצן של סטודנטיות בגנים מאולתרים שבהם שוהים ילדי מהגרי העבודה בתנאים פיזיים קשים במיוחד שה"גננות" (baby sitters) בהם חסרות כל הכשרה וידע חינוכיים. במאמר מוצגות תימות עיקריות שעלו מתוך ניתוח תוכן איכותני של רפלקציה שכתבו הסטודנטיות במהלך ההתנסות. הממצאים העיקריים מצביעים על שינויי בשני תחומים: העצמת המודעות החברתית (כולל התפתחות של ביקורת חברתית) וחידוד הזהות הפרופסיונלית והעוצמה המקצועית של הסטודנטיות כנשות חינוך (דורון לדרר, איריס סלונים)

מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

הרצאה מעניינת שהוצגה בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר יוני 2007 על שימוש בטכנולוגית חדשנית של מצלמת וידאו זעירה להכשרת מורים. החידוש הוא בטכנולוגיה של videography, כלומר מצלמת וידאו זעירה המותקנת על משקפיו של פרח ההוראה בכיתה וקולטת את ההתנסות מנקודת מבטו שלו הלכה למעשה. ההקלטה מספקת למורים המאמנים מידע מועיל על התנהגות פרח ההוראה במהלך השיעור ועל המעבר שלו בין הסתכלות בכיתה להסתייעות בספר או בתכני הלימוד שלפניו. ההשערה של צוות מורי המורים שהפעיל את הניסוי המבוקר היא כי הצגת ההקלטה מנקודת התצפית העצמית בפני הסטודנט תועיל לו ברפלקציה על מהלך השיעור ותקל עליו לשפר את הוראתו בשיעור הבא שיעביר (Louis Rosenberg, James Gentilucci)

מאז שנת 2000 התרחבו התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב והן מכשירות כיום כשליש מהמורים החדשים בארה"ב . יחד עם זאת, בחינה לעומק של מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים להכשרת מורים מגלה כי מבחינת המהות, מרביתם אינן לאמיתו של דבר תכניות חלופיות לתוכניות ההכשרה הרגילות . עפ"י הדו"ח של מכון Thomas B. Fordham Institute משנת 2007 מרבית התכניות האלטרנטיביות אינן מגשימות את מטרותיהם לגייס מועמדים מוכשרים שביקשו להחליף ייעוד ומקצוע. הם מציעים , אמנם , מסלול הכשרה מעשי ומהיר להוראה בכיתה , אך המועמדים המגיעים אינם בהכרח כאלו שביקשו ייעוד בהוראה כתחליף לעבודה הרגילה שלהם ( Keller B).

הפריסה של התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב השתנתה מאז הן הוקמו בשנת 1984 . השינוי העיקרי בפריסה נבע מהמחסור במורים למדעים ולמתמטיקה לצד הצורך בהכשרה גוברת של מורים לחינוך המיוחד . מבט כולל ואנליטי על הרכב התכניות בארה"ב אכן מגלה כי דפוסי הפריסה של התכניות הותאמו במיוחד לחסכים אלו במורים למדעים ולמתמטיקה . ההתאמה של התכניות לצרכי השטח הייתה לא רק מבחינת משך התכנית ( רוב התכניות ביקשו לתת מענה של הכשרה שנתית בלבד) אלא בקליטת המועמדים להוראה שלא תמיד היו בהכרח ראויים בסינון ראשוני ( Dai C, Sindelar P, Denslow D, Dewey J, Rosenberg M).

מטרת המחקר הייתה לגבש מסגרת מוסכמת היכולה לאפיין את הערך של למידה מבוססת פורטפוליו לתהליך הלמידה הפרטני של סטודנטים להוראה. מבחינת שיטת האיסוף, נערכו ראיונות עומק רטרוספקטיביים עם 21 סטודנטים להוראה, בנוסף לדוחות שכתבו הסטודנטים על התנסותם עם פורטפוליו. מתוך ניתוח הראיונות ודוחות הסטודנטים התגבשו שבעה תפקודים מהותיים ומשמעותיים של למידה מבוססת פורטפוליו. ניתן בתהליך הלמידה מבוסס הפורטפוליו ליצור הבחנה בין תפקודי התהליך ותפקודי התוצר. לגבי תפקודי הלמידה כתוצר : הפקת הפורטפוליו מתחוללת בתהליך המקדם ברציפות תוצר ממשי בהכשרת המורים. לגבי למידת התהליך ניתן לראות את השילוב שבין רפלקציה ותוצר לאורך כל הדרך וזהו תפקוד חיוני בלמידה מבוססת-פורטפוליו בהכשרת מורים. ניתן גם לסווג תפקודי משנה שונים של הלמידה התהליכית מבחינת הסטודנטים בהתאם לסוג הלמידה אליה הם מכוונים. ייחודיות המחקר הנוכחי בהצגת השקפות ועמדות הסטודנטים להוראה לגבי למידה מבוססת פורטפוליו וניתוח ההשלכות הנגזרות לגבי קורסים בהכשרת מורים (Dי sirיe D. Mansvelder-Longayroux, Douwe Beijaard, Nico Verloop & Jan D. Vermunt ).

המאמר בוחן את האופי והמהות של המחקר-העצמי בהכשרת מורים, כיצד יש לנהל אותו ולדווח עליו. למרות שהמונח מעצם טיבו מתייחס לגישה יחידנית ואישית למחקר, המציאות היא שמחקרים כאלה מתחזקים כאשר הם נשענים על זוויות ראיה וסיטואציות חלופיות, כך שנתונים, רעיונות ותשומות חשובות מובילים את המחקר אל מעבר לעצמי. מעבר כזה חשוב גם לנוכח המטרה המרכזית של חשיפה של הבנות עמוקות יותר של הקשר בין הוראה על הוראה לבין למידה על הוראה. חשוב לפתח הבנות אלה בדרכים המקדמות ארטיקולציה של פדגוגיה של הכשרת מורים. (Loughran, J.)

פדגוגיה ביקורתית בהכשרת מורים מחנכת להשקפת עולם הבוחנת באופן ביקורתי את מבנה מערכת החינוך, וכיצד מערכת החינוך ממסללת ילדים על פי הרקע שלהם. הטענה המרכזית של חגית גור היא שללא התייחסות לתודעה החברתית של המורים לא יתחולל שינוי מהותי של יצירת חינוך שוויוני. הכשרת מורים על פי הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של צדק חברתי, בקשר שבין מדיניות הממשלה לחינוך. היא מאפשרת ללומדים לחוות תהליך של יצירת ידע, שמביא בחשבון את העולם שלהם יחד עם המפגש עם מקורות מידע שונים. תהליך שההתנסות בו מאפשר אחר כך יישום בהוראה. הם מתנסים בשינוי חברתי באמצעות החינוך עוד בזמן הכשרתם ולומדים לראות במרכזיות מטרה זו ייעוד של הבחירה המקצועית שלהם.

מאמר זה מציג את תוכנית שס"ק (שירות סטודנטים בקהילה) הפועלת במסלול הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. התוכנית מהווה ביטוי לאמנת'יש דרך', המתווה שיתוף פעולה חינוכי בין המכללה לעיר חולון. התוכנית מזמנת למידה אותנטית, שבה השירות תומך בלמידה והלימודים משביחים את השירות. מרכיבי התוכנית: שירות בקהילה, קורס אקדמי ומחקר פעולה של הסטודנטים. תהליך המחקר משפר את העשייה בשירות, תורם להתפתחות המקצועית ומסקנותיו עשויים אף לתרום למפעילי השירותים הקהילתיים (פנינה שפי, נורית דביר, אילנה אבישר)

הצעה חדשנית שהועלתה לאחרונה בארה"ב ליצירת סביבת הוראה מתוקשבת לאימון סטודנטים להוראה בתקופת ההתמחות שלהם. הסביבה המתוקשבת המתקדמת תיצור סימולציה ממוחשבת של תהליכי הוראה כיתה ומרחב אימון ממוחשב של המועמדים להוראה. המורים המאמנים יהיו מחוברים למערכת הממוחשבת ולתצפיות באמצעות כלים ממוחשבים ובאמצעות חדרי צ'אט ממוחשבים. חלק מהסטאג' יעבור פרח ההוראה באמצעות המערכת הממוחשבת ובאמצעותה הוא יכין מערכי שיעור, יציגם ויפעילם באמצעות תלמידים וירטואליים שילמדו במערכת הממוחשבת. היתרונות של העברת חלקים מהסטאג' לסיבבה מתוקשבת הם מתן יותר אפשרויות למורה להכיר מצבי הוראה שונים ולהיחשף לקבוצות תלמידים שונות ומגוונות אשר לא תמיד המורה נחשף אליהם בביה"ס הפיזי. הסביבה המתוקשבת המתקדמת להעברת הסטאג' לא נועדה בעקרון להחליף את סביבת הסטאג' הקיימת בבתי הספר המאמנים אלא להשלים אותה. ההצעה החדשנית נכתבה ע"י פרופסור Jiyoon Yoon מביה"ס לחינוך באוניברסיטת מינסוטה בארה"ב והיא נועדה להקל על ההתמודדות פרחי ההוראה בתוכניות הסטאג' הקיימות בארה"ב. חלק מהקשיים בתוכניות ההתמחות הקיימות נובעים ממחסור בבתי ספר מאמנים המוכנים לקחת חלק פעיל בהכשרה.

מאמר מעניין שעוסק בתפקיד של מכשיר המורים כמספק מודל הוראה לסטודנטים, ומביא ממצאים של 10 חקרי מקרה שבהם הסתבר שמכשירי המורים עושים מעט מאוד הדגמה מילולית של שיקולי הדעת שלהם בהוראה, וכמעט לא עושים בכלל קישור גלוי בין הפרקטיקה שלהם בהוראה לבין "תיאוריות ציבוריות" המופיעות בספרות הפסיכולוגית, חינוכית וכדומה. מאמר מעניין ויש בו גם מנייה של העקרונות של אנדרסון ל"למידה חדשה", שעל פיהם נבחנה איכות ההוראה של מכשירי המורים (Mieke Lunenberg, Fred Korthagen, Anja Swennen).

מטרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת, הייתה להציג יוזמות ותוכניות חדשניות במכללות להכשרת מורים בכוונה ליידע את הנוכחים ולאתגר מכללות נוספות לפתח יוזמות חדשות בתחומי הכשרת המורים (דר' שרה זיו). יוזמות אלה מתבססות על הרעיון הניסויי המציג הכשרה חדשנית וניסויית לצד מחקר במטרה ליצור תהליכים חדשים במכללות בהלימה עם צרכי השטח ועל-מנת להשפיע על קידום המתכשרים להוראה ועל קידום סגל המכללה (גנית ויינשטיין). להלן סיכום תמציתי שערכה ד"ר ניצה שוובסקי בו נסקרות מספר תוכניות ניסוייות שהוצגו ביום העיון.

במסגרת התכנית הניסויית של החממה במכללת סמינר הקיבוצים הסטודנטים להוראה מחויבים באופן אישי להפקת מיזם או פרויקט בשדה החינוכי-חברתי. סיום התוכנית בהצלחה מותנה בקיום פרויקט זה. הסטודנטים מתחייבים להתפנות מעיסוקיהם לפחות חצי יום בשבוע, במשך שלוש שנים מחוץ ללימודים במכללה, לקיום חממה אישית. החממה מתרחשת בשלושה שלבים: "חיפוש", "העמקה" ו"הפקה". אחת הסטודנטיות המצטיינות במסלול ייחודי זה, גוטקובסקי נתליה, כותבת על ההתנסויות שלה בחממה של מכללת סמינר הקיבוצים ועל היתרונות של מסלול ייחודי זה להתפתחות אישית וצמיחה במקצוע ההוראה.

המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אחת מתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות ואת יעילותה מבחינת הצרכים של השדה והמחסור להוראת אלגברה בארה"ב. התכנית שנחקרה (Transition To Teaching program) מאפשרת לפרחי הוראה ללמד מתמטיקה כבר בשנה הראשונה ללימודיהם. מדובר בתוכנית הדומה באופן עקרוני לתוכניות הסבת אקדמאיים להוראה בישראל ואשר המועמדים לה מגיעים מתחומי מדע וטכנולוגיה ללא ניסיון הוראה קודם. העדויות הראשוניות המוצגות במחקר הנוכחי מלמדות כי תלמידים בביה"ס שלמדו אצל פרחי הוראה של תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות לא נפלו בהישגיהם מתלמידים אשר למדו אצל פרחי הוראה בתוכניות ההכשרה המסורתיות (Gimbert, Belinda G.; Cristol, Dean; Sene, Abdou Marty)

במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

סקירה מלומדת ויעילה על מחקרים וספרים העוסקים בהכשרת מורים להוראת קריאה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הסקירה הביקורתית שנכתבה במשותף על ידי פרופ' ד. ברון (Barone) ופרופ' ארנסט מורל (Morrell), מומחים וחוקרים בתחומי האוריינות וחקר הקריאה, מציגה את המתווים העיקריים של כל אחד מהספרים והמחקרים, וההדגשים המוצגים בכל אחד מהם לגבי הכשרת מורים רצויה להוראת הקריאה וטיפוח הקריאה. הסקירה מתייחסת גם להוראת הקריאה במדינות מחוץ לארה"ב. נוכח משבר ההוראה וחסכי הקריאה הקיימים בקרב תלמידים כיום מציגה סקירת הביקורת האינטגרטיבית את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמחקרים ברשימה לגבי ההיערכות הנדרשת והכיוונים הרצויים בהכשרת מורים לטיפוח קריאה כיום.

במחקרם של לטאם ווגט (Latham& Vogt) שהתפרסם במרץ 2007 בכתב העת הבינלאומי להכשרת מורים Journal of Teacher Education, נמצא כי התנסות במסגרת הPDS תרמה משמעותית להשתלבות המתכשרים להוראה בבתי הספר ולאי פרישה מההוראה. המחקר נערך במהלך שמונה שנים והשווה קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל של PDS לעומת קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל מסורתי. הסטודנטים במודל PDS, לאחר ש'נוטרלו' גורמים אישיים כגון: כישורים קדמיים, מאפיינים דמוגרפיים, נטו להשתלב במקצוע ההוראה ולהתמיד בעבודה.