גני ילדים ואקדמיה

ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם". בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך – עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה – ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן.

נייר עמדה מעניין של ד"ר עדה בקר. לדעתה בעשור האחרון, מסיבות הקשורות לגישות שהאקדמיה מקדמת אותן בנחרצות רבה, הפכה הכרת האותיות והמספרים למשימה כביכול החשובה ביותר עבור ילדים בשנות הגן ואין לכך בהכרח הצדקה מבחינת ההתפתחות הנדרשת של הילד . לעומת זאת, מה שילד זקוק לו כדי להצליח בבית הספר הוא אוצר מילים. כן, פשוט מילים. מילים כמו אל תירא, למיין, לכדרר, להסתגל, אבוקה, ועוד ועוד. ובכן, מחקרים רבים מראים שהמשימה האמיתית העומדת בפני ילדים לפני הגיעם לכיתה א' היא לדעת 15.000 מילים!. האוצר הזה משרת את הילד בהבנת הנקרא. כי בכיתה א' יותר מאשר לקרוא את המילים – חשוב שהילד יבין את המילים, יבין מה הוא קורא, ואם אינו מבין את המילים, איך יבין את המסופר.

בגן הניסויי בשיטת ה"ההתנהלות ההומאנית" הילדים לא רבים. הם מתיישבים ב"שולחן הכבוד" וילד אחר, המשמש כבורר, עוזר להם לישב את הסכסוך. במסגרת פרויקט "הגננת של המדינה" . הגננת גילה יצחקי פיתחה את הרעיונות והעקרונות הפילוסופים המתאימים לתוכנית הגן שלה. יחד עם משרד החינוך ופרופ' נמרוד אלוני (מרצה לפילוסופיה חינוכית) מסמינר הקיבוצים בנתה תוכנית אשר נותנת מענה וכלים להתמודדות עם גבולות, אחריות והתנהלות אכפתית כלפי הזולת, תוך הרחבת הידע, פיתוח תרבות המחשבה והדיבור והקניית ערכי מוסר כלל-אנושיים.

הגנן ,עידו גנירם, מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'. במסגרת הבניית כישורי הרגשות הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב? עידו כותב בבלוג שלו : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"

מערכת החינוך וההוראה עוסקת בהנחלת ידע ובחינוך לערכים, אך מאמר זה אינו מתמקד בעולמות התוכן והרוח המונחלים ללומד הצעיר, אלא עוסק דווקא ב'איך', באינטראקציה המילולית המתקיימת בגן הילדים בין המחנכת לילדים. ה'איך', במקרה שלפנינו, הוא זווית הראייה הלשונית, שבאמצעותה מתקיים שיח ההוראה בפי מחנכי הגיל הרך, דהיינו הגננת, בעיקר, אך גם בפי המורה לתנועה והמורה למוסיקה (ריתמוסיקה), ולהלן – מחנכי הגיל הרך. עיון הקשרי בתופעות מילוליות אופייניות בשיח הגננת בפרט, ומחנכי הגיל הרך בכלל, וביאור היבטים שונים בהתנהגותם הלשונית, עשויים לחשוף את 'תפיסת האני' שלהם, את מיצובם המקצועי והרגשי – הבלתי מודע, אולי – בעיני עצמם, בסיטואציות מסוימות בחיי גן הילדים . רצוי שהצוות בגן הילדים יאמץ תקשורת מילולית איכותית ותואמת-התפתחות, שאפיוניה מפורטים במאמר( ציפי כהנוביץ').

השאלה של שילוב המחשב ככלי משחקי בגיל הרך מעוררת עניין רב בכל מערכות החינוך בעולם כאשר הדילמה היא מה הן המגבלות והסייגים שיש לשים לכך כתחליף למשחקים המסורתיים. המחקר הנוכחי , שנערך ע"י צוות חוקרים אוסטרליים, בדק מקרוב את כל סוגיית השימוש במשחקי מחשב בקרב הגיל הרך על מנת לבדוק את האפשרויות והסייגים הקיימים. הצוות החוקרים האוסטרלי גיבש במחקרו תבחינים ומיונים עקרוניים של סוגי משחקי מחשב אפשריים בגיל הרך ( גילאי 5-7) תוך המלצה על אותם משחקי מחשב לגיל הרך המטפחים כישורי חשיבה גבוהים (higher order thinking) . המחקר הנוכחי הוא הרחבה של הרצאה שניתנה במסגרת כנס ED-MEDIA 2008. החוקרים הם : Verenikina, I., Herrington, J., Peterson, R. & Mantei, J.

סקירת ביקורת מעניינת על ספרה האחרון של Carolee-Howes המציג ובוחן את הסוגים השונים של תוכניות איכותיות בגני ילדים בארה"ב. נקודת המוצא של Carolee-Howes בספרה החשוב היא שתוכניות איכותיות של גני ילדים לובשות צורה שונה בהתאם למאפיינים הקהילה והמימד התרבותי . ילדי הגן יכולים לפתח דינאמיקה בינאישית שהיא תלוית ההקשר הקהילתי התרבותי המקומי, אך יחד עם זאת יש בה מרכיבים של העשרה איכותית . Carolee-Howes בדקה גני ילדים בקהילות מיעוטים בארה"ב , בקרב קהילות הלטינו-האמריקאים והאפרו-אמריקאיים. חשיבותו של הספר היא בראש ובראשונה בגיבוש תפיסה לזיהוי תבחינים של תוכניות הוראה ולמידה איכותיות בגני ילדים תוך התייחסות להשפעת המרכיבים הקהילתיים-תרבותיים.

המחבר טוען שהאחריות ליצירת מוטיבציה ללמידה בקרס סטודנטים נמצאת בידיו של המורה, והוא מציע שלוש דרכים לשיפורה: לקדם את הערך של הנושא בעיניהם, להעלות את הביטחון העצמי של הסטודנטים ולשפר את האווירה בכיתה, אולי כך תצליחו גם אתם לקדם את הלמידה שלהם. המאמר תורגם ועובד ע"י עמרם אשל מאוניברסיטת תל אביב.

נ

ילדים לא נולדים אלימים, אבל בנסיבות מסוימות הם הופכים לכאלה. הרבה ילדים קטנים שוהים מדי יום בפעוטון, בגן ובמעון במשך שעות ארוכות. מה בדיוק קורה להם כשהם בתוך קבוצת הילדים? באילו חוויות הם מתנסים? עלינו, ההורים והמטפלים, מוטל לעזור לפעוטות לפתח יכולת רגשית ויחסים חברתיים הרמוניים, לא כוחניים, שיאפשרו להם בבוא הזמן להשתלב בצורה הטובה ביותר בחברת הילדים בבית הספר. ייחודו של הספר בכך שהוא מתמקד ביכולות רגשיות וחברתיות של ילדים צעירים מאד, תינוקות, פעוטות וילדי הגן. הוא מיועד להורים לילדים בגיל הרך, לאנשי חינוך ולאנשי מקצוע אחרים – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, אנשי מקצוע פארה-רפואיים ומנחי קבוצות הורים אשר עובדים עם ילדים בגיל הרך, וכמו כן לסטודנטים המתמחים בתחומים אלה (מרים רוזנטל, ליהי גת וחנה צור).

מחקר חדש טוען כי שילוב משחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים בגני ילדים תורם רבות לאוריינות השפה והלשון של הילדים. המחקר שנערך בארה"ב ( ניו יורק וסאן פרנסיסקו ) מצא כי סביבה עתירה במחשבים עם משחקים וסרטי וידאו משפרת את יכולות אוריינות השפה של ילדי הגן ממשפחות של שכבות מצוקה. ילדי הגן שנחשפו למשחקי מחשב וסרטי וידאו חינוכיים (מרשתות שידור ציבוריות -איכותיות) גילו יכולות שפה ולשון מפותחים יותר מאותם ילדי הגן אשר נמנעה מהם סביבת גירויים דיגיטאלית זו. אוכלוסיית המחקר כללה ילדים בגילאי 2-8 שנצפו והוערכו בארבעים ושבע גני ילדים שונים ומגוונים. 400 ילדים נצפו במחקר במשך 10 שבועות. בין כלי המחקר התקפים היו : Phonological Awareness Literacy Screening, or PALS. ההבדלים בין הישגי ילדי הגנים שנחשפו למדיות דיגיטאליות ובין ילדים שלא נחשפו דיים היו מובהקים.

השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי בהכשרת מורים נמצא בקו עלייה. נוכח היתרונות של הפורטפוליו הדיגיטאלי ביצירת רפלקציה של הלומדים ע"י תיעוד והערכה של ממצאים ופרויקטים נוטים יותר ויותר מחלקות חינוך ומכללות בעולם לשלב את הפורטפוליו הדיגיטאלי. חלק ממסלולי ההכשרה מדגיש את היבטים הטכנולוגיים של הפורטפוליו הדיגיטאלי וחלק אחר מנצל את הפורטפוליו הדיגיטאלי לשיפור ההערכה ושיטות ההערכה. המאמר הנוכחי ביקש לבדוק את עמדות פרחי ההוראה לשילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי בהכשרה, במיוחד אותם סטודנטים להוראה המתמחים בגיל הרך/חינוך קדם יסודי. עורכי המחקר ביקשו לבדוק באיזה מידה הציפיות של הסטודנטים להמשך ההתמחות שלהם בהוראה תואמת את הציפיות שלהם מיישום הפורטפוליו הדיגיטאלי. הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה לגילאי קדם יסודי הם בעלי עמדות חיוביות יותר ללמידה באמצעות פורטפוליו דיגיטאלי בהשוואה לסטודנטים להוראה במסלולים אחרים ( Ntuli, Esther).

המחקר עוסק בחקר התקשורת הלשונית בהקשרה. מטרתו הייתה לבחון את תרומת של משחקי "כאילו" לחיברות הלשוני של ילדי גן בגילאי 4 -6 בכלל ואת תרומתם להתפתחות כישורים של אוריינות שיח בפרט. ההתבוננות במשחק הייתה כפולה: האופן שבו השיח במשחק ממלא תפקיד בהבניית החיים החברתיים של ילדי הן וביצרית תרבות בני הגיל בהווה של ילדותם, והאופן שבו מאפשר שיח זה התפתחות של "כשירות פרגמאטית" אצל הילדים כחלק מהחיברות הלשוני שלהם, לקראת תפקוד בחייהם בעתיד. המחקר הוא מחקר אתנוגראפי-לשוני של תרבות שיח העמיתים בגן. הנתונים נאספו בשני גני ילדים באמצעות תצפיות פתוחות בשעות הפעילות החופשית בגן. בוצעו כ-15 ימי תצפית בתדירות של כפעם בשבועיים ( מור, א.).

המאמר מציג את הדילמה של מחנכי בכיתות היסוד ובגיל קדם יסודי ברוסיה ובמדינות המערב. כיום מופעל לחץ על המחנכים והמורים הוא להקנות כישורי למידה כבר מגיל צעיר על חשבון פעילויות מסורתיות שניתנו לילדים לאורך מאות בשנים. המאמר סבור כי כדי לפתור דילמה חינוכית זו ע"י יש אימוץ הגישה הויגוצקית (Vygotskian approach) , כלומר הקניית יכולות למידה וכישורי למידה באמצעות משחקים חברתיים לימודיים של הילדים בכיתה או בגן . המאמר מדגיש את הצורך של המורים ומחנכי הטרום יסודי לתמוך בילדים בשילוב הנכון של משחקים לימודיים בכיתה ומציע כמה וכמה דרכי הוראה ליצירת שילוב הולם זה ( Nancy McEntire ) .

דן, בן ארבע, חוזר מהגן ומשתף את אמו בפירוט בכל מה שהתרחש בגן באותו היום: מה הגננת סיפרה, מי הרביץ למי, באיזה משחקים שיחקו ואיזה שיר חדש הוא למד. בגן, לעומת זאת, הוא מסרב לדבר עם הגננת והילדים האחרים. כאשר הגננת פונה אליו בשאלה, הוא מניע בראשו לחיוב או לשלילה, אך כאשר השאלה מורכבת יותר- הוא מסב את ראשו בשתיקה. ולמעשה, האנשים היחידים לידם דן מסוגל לדבר באופן חופשי ושוטף הם הוריו ואחיו. גם במפגשים משפחתיים מורחבים יותר, בהם משתתפים גם דודים, סבים וסני דודים, דיבורו של דן מוגבל למילים בודדות, הנהונים ותנועות שהוא מחווה בידיו. סירובו של דן לדבר בפני אנשים זרים נובע מהפרעה נדירה המכונה "אילמות סלקטיבית" (Selective Mutism) ומתבטאת בסירוב לדבר במרבית הסיטואציות, מסיבות רגשיות.

הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

תקציר הרצאתה של ד"ר יעל דיין בכנס הגיל הרך במכון מופ"ת לזכרו של גדעון לוין ב15 במרץ 2009 . התיאוריות ההתפתחותיות מבוססות על מחקרים במערב המציגים ילד או ילדה כאובייקטים חסרי תרבות, מגדר, גזע ואשר התפתחותם לינארית ותלושת קונטקסט חברתי, כלכלי ופוליטי. החינוך לגיל הרך, מבסס את הקוריקולום על "ידע התפתחותי אוניברסלי". כך נוצרה גישת ההתאמה ההתפתחותית של NAEYC (Bredekamp, 1987) ואומצה, ברמת ההצהרה, בהתלהבות רבה גם בארץ. כך פותחה תוכנית ליבה עם יעדים התפתחותיים, כך המציאו כלים למדוד את ההתפתחות, כך קבעו כי התצפית העוקבת ובוחנת ילדים/ות בגן היא מתודה הכרחית לעבודה בגן, כך יצרו השוואות בין ילדים/ות, כך יצרו מילון מושגים לעומדים בקריטריונים או נכשלים: בשלות-חוסר בשלות, מוכנות, חשיבה קונקרטית – חשיבה אבסטרקטית, ילדותיות-בגרות, עצמאות-תלות.ההגמוניה של תיאוריות ההתפתחות, מתעלמת מקולות אחרים, מָשתיקה ילדים וילדות, מדירה קבוצות מתרבויות לא מערביות, נותנת כוח למבוגרים על ילדים/ות, מפרנסת קבוצות מקצועיות המטפלות ב"קשיים התפתחותיים" ומשאירה את האחריות על ההתפתחות על הפרט ולא על החברה.

במשך שנים היה נהוג להשאיר ילד בגן כאשר הגננת העריכה כי הילד אינו בשל דיו לעבור לבית הספר. לאחרונה התבצעה במשרד החינוך בחינה מחודשת של הנושא כאשר השאלה שנבחנה הייתה יעילות ההישארות שנה נוספת בגן ומקום הפסיכולוג בתהליך. כתבה זו נכתבה על ידי צוות קו לחינוך על סמך מצגת שהכינה מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית מומחית בשירות הפסיכולוגי בקריית אתא. בסקירה נסקרים הנושאים הבאים : למה הפסיכולוגים רוצים להשאיר בגן, בשלות מול מוכנות, מחקרים, הנחות שגויות, מדוע הגננות רוצות את הילדים שנה נוספת בגן? מאיפה צמח הרעיון? מתי זה לא עוזר, המודל האקולוגי דינאמי, מחקר, מתי כן להשאיר? המסקנות.

ליחסים עם עמיתים בגיל הרך השפעה רבה לא רק על איכות החיים שלהם, אלא גם על איכות החיים שלנו, שכן פעמים רבות מערכות היחסים החברתיות של ילדינו מעוררות בנו "רוחות רפאים" מחדר הילדים שלנו. הספר מאפשר הצצה אל מאחורי הקלעים של היחסים החברתיים המורכבים שמפתחים ילדים צעירים עם עמיתיהם. הספר מתבסס על הידע המחקרי הרב שנצבר במהלך העשורים האחרונים, ובוחן הן תיאורטית והן מעשית, בליווי תצפיות,, ראיונות ותיאורי מקרים, כיצד ניתן להשתמש בידע זה כדי לסייע לילדים להפיק תועלת מרבית מההתנסויות החברתיות שלהם ( עדה בקר) .