גני ילדים ואקדמיה

מחברות הספר מנסות לשרטט קווים לתכנית להכשרת גננות ומורים שתאפשר להשם לשמש כגורמים המתווכים בין הילדים הצופים לבין המדיה ומסייעים להתמודדות מושכלת עם מבעיה. התכנית מתמקדת בצורך לעורר בקרב גננות ומורים את המודעות למרכזיות המשדרים האקטואליים שמציעה המדיה, לסגל מיומנויות לדיון בטקסטים תקשורתיים ולראות בדיון בטקסטים אלו הזמנה ללמידה משותפת למבוגרים וילדים. שני עקרונות מרכזיים מנחים את העבודה: ראיית המהדורה כטקסט סיפורי – הגברת המודעות לטקסטים אורייניים, וראיית קהילת הצופים כפרשנים הפועלים במשותף בעת הצפייה. לטענת המחברות דרוש מצד הגננות והמורים שינוי של ממש באופן תפיסת המדיה, שינוי המתבטא בנכונות לראות טקסטים תקשורתיים כסוגה נפרדת וייחודית. (איילת כהן, נורה דליות)

מחקרה המעניין של זהבה תורן בדק עמדות של גננות, ילדים והורים כלפי שילוב אמנות בגני ילדים בישראל. המחקר ערך בדיקה בין גני ילדים שונים בישראל במטרה לבחון את השפעת הריבוד החברתי הקיים על עמדות כל הגורמים המעורבים. האם למבנה חברתי יש השפעה על עמדות וגישות לטיפוח הסקרנות האמנותית של ילדי הגנים. שני גני הילדים השונים שנחקרו מצויים באזור חיפה, האחד מייצג אוכלוסיה ישראלית מרקע סוציו-אקונומי נמוך והשני מייצג אוכלוסיה מרקע סוציו-אקונומי מבוסס וגבוה יותר. במחקר ראיינו גננות, ילדים והורים. בגן אחד הפעילו הגננות גישה סמכותית מאד להפעלת הילדים ובגן השני הפעילו הגננות גישה יצירתית יותר ליצירת סקרנות והפעלת הילדים. עם זאת, גם בקרב אוכלוסיית גן הילדים שנמנה על אוכלוסיה חלשה בחיפה נמצאו עמדות חיוביות להפעלת ילדים בגישה יצירתית –אמנותית בגן הילדים.

גני ילדים בישראל אשר נקטו בגישה של למידה מבוססת פרויקטים בטבע. הפרויקט של מיכל עינב עיר שדרות החל בפינה קטנה בחצר הגן, ולבסוף הפכה החצר כולה לסביבת למידה אחת גדולה. החקר התצפית וערכי השמירה על הטבע בהם עסקו בחצר, הוכנסו גם אל תוך הגן. שם המשיכו את הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תיעוד ודיון אשר הובילו להסקת מסקנות. את התוצאות הציגו הילדים בדרכי ייצוג מגוונים. גן "שיזף" ומיכל עינב זכו בפרס החינוך לשנה"ל התשס"ה. חדשנותה של הגישה היא בלמידה פעילה של הילדים תוך מעקב פעיל אחר הסביבה ותיעוד הממצאים. גן ניסויי ציפורן: גן חוקר באמצעות שיח עם הסביבה ברעננה שאב את השראתו לניסוי נובעת מהתרשמות מגישה חינוכית, הפועלת במערכת גני הילדים בעיר רג'יו אמיליה, שבצפון איטליה, מזה 40 שנה.

מטרת הסקירה הייתה להוכיח את ההשערה כי יש קשר בין איכות תוכניות הכשרת מורים לגיל הרך לבין רמת הכשרת המורים לגיל הרך ולקדם יסודי. לצורך כך, מנתחת הסקירה באופן אנליטי, ליטראלי ופרשני 40 מחקרים שנערכו על תוכניות הכשרת מורים בגיל הרך בתקופה של 15 שנה (1989- 2004). בעיקר, מחקרים הבודקים את איכות התוכניות והשפעתן על רמת המורים המיישמים תוכניות לגיל הרך ולקדם יסודי בתום לימודיהם. סקירת המחקרים מתייחסת לסוגיות של התפתחות מקצועית של המורים בגיל הרך/קדם יסודי, השפעת התואר האקדמי והשפעת הסטנדרטים החינוכיים בארה"ב על איכות עבודתם של מורי הגיל הרך והקדם יסודי (Saracho, Olivia N.; Spodek, Bernard)

ניסוי מחקרי בריטי חדש מצא כי חשיפת לומדים דיסלקטיים מבוגרים (גילאים 20-50) לכתיבה ממוחשבת ובלוגים יש בה כדי לשפר את יכולת השפה והתקשורת שלהם. הניסוי שנערך במרכז קהילתי בווילס באנגליה נערך בקרב לומדים דיסלקטים במסגרת חינוך לא פורמאלית למבוגרים. הניסוי כלל גם חשיפה לאמצעי מדיות מחשבים נוספים כגון מעבדי תמלילים ואינטרנט. תוצאות הניסוי הוכיחו כי הלומדים הדיסלקטיים המעורבים בכתיבת בלוגים מפתחים מיומנויות טובות של שליטה בהבעה שפה וצורות לשוניות בהשוואה לקבוצות לומדים דיסלקטיים אחרים. עם זאת נמצא כי לומדים דיסלקטים מבוגרים הנמצאים ברמת אינטליגנציה יותר נמוכה, אינם מפיקים מכך תועלת רבה. לכן, הוחלט בבריטניה להמשיך את ניסוי חשיפת הלומדים הדיסלקטים לבלוגים וכתיבה ממוחשבת על מנת לזהות בוודאות את האימפקט של בלוגים על התפתחותם ויכולותיהם הקוגניטיביות.

התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)

אתר גנֶ-Net פותח במשותף על-ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך ומט"ח. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זילר, שביקשה להקים "אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי".התכנים מוצגים באתר באמצעות אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, תיאורי מקרה, סיפורים אישיים של גננות, מידע מקצועי נגיש ועוד. תהליכי הלמידה נעשים באתר באמצעות יחידות לימוד קצרות (מודולות) המאפשרות לכל גננת לבחור את הנושא שבו היא מעוניינת להתמקד. לכל היחידות יש מבנה קבוע, הכולל מדורים קבועים: הצגת הנושא; בתיאוריה; במעדה; הערכה; פורום.

המחקר המוצג להלן נועד לבחון את מידת השימוש ואת אופן השימוש שנעשה על ידי הגננות במסמך תכנית המסגרת הנוכחית, ולאתר את הצרכים של הגננת ואת ציפיותיה מתכנית לימודים חדשה לגן. המחקר כלל גם התייחסות לסוגיית תכנון העבודה בגן – היבט שעתיד להיכלל בתכנית החדשה . כלי המחקר המרכזי היה שאלון לגננת אשר הועבר ל 275- גננות מהמגזרים השונים (עשר גננות רואיינו גם באופן אישי בסוגיית תכנון העבודה בגן). בנוסף, נערכו ראיונות בדרג מטה עם קובעי מדיניות במשרד החינוך, עם מפקחות על גני ילדים ועם רכזות הגיל הרך במרכזי פסג"ה. המחקר הוזמן ומומן על-ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.

במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)

אוריינות מחשבים נתפסת כהכרחית אצל ילדים, וכיום נתקלים בהרבה "מחשבי-ילדים" המותאמים לילדים בני 3 ומעלה. עם זאת, נשאלת השאלה מהו הגיל הרצוי אצל ילדים להתחיל לעשות שימוש במחשב? לדעת ארגון ChiCI – The Child Computer Interaction Group, השימוש במחשבים צריך להתחיל בשלב הרבה יותר מאוחר בהתפתחות הילד. דוברת הארגון טוענת שלא מובטח כי לילדים אלו יהיה יתרון משמעותי. לדעתה יש ילדים ש"מונחים" מול המחשב כמו מול הטלוויזיה – מדובר בגירוי ולאו דווקא הפקה ערך חינוכי. (Katie Ledger)

נקודת המוצא למאמר מתייחסת למאפייני הלמידה של הסטודנטים כיום, קרי: "הלקוחות של המכללות". השאלה שמעלות המחברות היא באיזו מידה מאפשרים לפרחי ההוראה למידה משמעותית ופיתוח אינטליגנציית ההוראה שלהם? המאמר דן במאפייני למידה ובצרכים אופייניים של הסטודנטים המתכשרים להוראה במכללות. הנחת היסוד היא שפיתוח "אינטליגנציית הוראה", כלומר תובנה ליישום עקרונות חינוכיים בסביבות משתנות, תלויה במתן הזדמנויות למידה משמעותיות של המורה בשלבי הכשרתו. (שרית קובלר, אסנת רובין)

נלי גרוסמן מדווחת על שינויים משמעותיים בדרך החונכות שלה בעקבות השתתפות בסדנה להכשרת גננות חונכות במכללת לוינסקי. במהלך הסדנה הוצגו מחקרים רבים שעסקו בשנת ההתמחות והמשתתפות למדו להכיר את הצרכים והקשיים האופייניים לגננות מתחילות. הסדנה התנהלה בדרך של סימולציה ותרגול משחקי תפקידים במהלכה נלמדו: מיומנויות תקשורת יעילות; כישורי הדרכה והנחייה; דרכים להערכת המתמחות; תכנון וניהול תהליך החונכות. כמשתתפת בסדנה למדה המחברת לא רק להפוך את החונכות למתוכננת, ממוקדת במטרות ומקצועית יותר, אלא גם לנצל את עבודתה בחינוך ילדי הגן ולהפכו לחומר הלימוד הבסיסי "בקורס הפרטי" שלה להתפתחות מקצועית.

בהרצאה מוצגת תכנית התערבות המתבצעת מזה כשנתיים במסגרת פיילוט ב-11 מעונות יום במרכז הארץ, במימון משרד התמ"ת. תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC. התוכנית מתבצעת בתוך המעון ומיועדת לכל הצוות החינוכי ומסתייעת בוידאו. ההדרכה מתבצעת על-ידי 10 מדריכות בוגרות התוכנית לייעוץ חינוכי בגיל-הרך באוניברסיטת בר-אילן. ההרצאה מתמקדת בתיאור תוכנית ההדרכה המתבצעת פיזית (ולא וירטואלית) בתוך המעונות. (צילי שוחט, רוית רוזנפלד-קרפט)

הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה. המחברות מתארות את האתגרים והקשיים בהפעלת קורס שכזה, הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות ומידת שביעות הרצון וההערכה של הקורס ע"י מרכזות הקורס, המנהלות, המפקחות וכמובן התלמידות. בחלקו השני של הפרק מובאות בפירוט המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות ושיפור הקורס. (עינת גוברמן, חוה תובל)

למשחק בגיל הרך חשיבות רבה ותרומה משמעותית להתפתחות תקינה לא זאת בלבד שהוא הכרחי אלא שלא ניתן לדלג עליו כי הוא הדרך האפקטיבית ביותר וכמעט היחידה ללמידה משמעותית. ובהזדמנות זו ניתן להזכיר שהאחריות ללמד ילד אינה רק של המבוגרים אלא של הילד עצמו. לילדים יכולות למידה גבוהות וכל שצריך לעשות הוא לאפשר להם משחק חופשי תוך הענקה של תחושת ביטחון שהם מסוגלים לשחק וללמוד לבדם עם עצמם. המשחק בפינות הגן תורם כאמור להתפתחותו הקוגניטיבית, חברתית, רגשית וגופנית של הילד (אסתר קבלסון)

ניסיון מעניין ומבורך להקמת מרכז משאבי למידה לגננות במסגרת פעילות של קהילה לומדת במרכז פסג"ה פ"ת בהנחיית אילנה ברקוביץ. כגננות העובדות שנים רבות במערכת החינוך הרגישו קבוצת גננות צורך לרענן להן ולעמיתיהן משאב חשוב ושמו: המשחק. אסור לשכוח שמשחק הוא לא רק מול מכשיר אינטראקטיבי. הילד זקוק לצורך התפתחותו להנעת גופו, למגעים החברתיים, לסיפוקים (לא תמיד מידיים). מאגר משחקים זה מיועד לגננות חדשות וותיקות העוסקות עם גילאי 3-6 המגלות בכל פעם מחדש כי ילדים לומדים בהנאה רבה כשהם משחקים. צוות הפסג"ה בפ"ת סייע להעלאת החומרים לאינטרנט .

המחקר המוצג מבוסס על תהליך חינוכי מחקרי המתרחש למעלה משנתיים במסלול לגיל הרך במכללת קיי. מטרת המחקר לתאר ולאפיין שיח הילדים במהלך "משחק כאילו" לאחר שהוקרא להם סיפור, ולבדוק את הזיקה בין מאפיינים אלו להתפתחות כישורים אורייניים. מאפייני השיח העולים מהמחקר יכולים לעודד את אנשי החינוך בגיל הרך להתוות תכנית חינוכית שתטפח אוריינות אצל הילדים באמצעות "משחק כאילו" בעקבות סיפור. ניתן לומר כי גישה זו, המקרבת את הילד לספר בדרך בלתי שגרתית, נותנת לו מקום והרשאה להשתמש בדמיון שלו ובאמצעותו לפתח את התחום האורייני (אסתר ורדי –ראט, חוה תובל' תמר אילון, זהבה כהן, תרצה לוין והדסה אילנברג.)

האתר "ניתוח אירועים מחיי הגן" נולד במטרה להציע לעוסקים בחינוך בגיל הרך (גננות, סטודנטים להוראה, מתמחים) התבוננות מקצועית ומעמיקה בדילמות המעסיקות גננות דרך ניתוח אירועים. בנוסף, מהווה האתר כלי מרכזי בסדנאות ההוראה וההתמחות במכללה. הסטודנטים מתבקשים לדון בפורום באירועים המוצגים, לקרוא את הפריטים הביבליוגראפיים המצורפים ולהוסיף התייחסות מקצועית וביקורתית. (ורד פרידמן)

המאמר מדווח על ממצאי מחקר שנערך בקרב 12 מורי הגיל הרך ששילבו מחשבים בכיתותיהם. המאמר מתמקד בגורמים המשפיעים, לדעת המורים, על השימוש במחשבים בכתה. עלו 9 גורמים, מתוכם 4 עיקריים שמדווחים ומנותחים בהרחבה: א. ידע בהפעלת מחשב; ב. תוכנה מתאימה עבור צרכי הלמידה וההתפתחות של הילדים; ג. הצורך של הילדים והמורים בטכנולוגיה אמינה ומתקדמת; ד. בחירה מושכלת של מיקום המחשב בכתה (Suzy Edwards)

המחקר משווה השפעות קריאה של ילדים סיפורים אלקטרונים על גבי תקליטורים לעומת מצב של האזנה לסיפורים מתוך ספרים מודפסים המוקראים על ידי מבוגר. במחקר השתתפו 18 ילדים בגני ילדים בהולנד, אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשונים של הבנת סיפור. בסך הכל תוצרי ה"קריאה" האלקטרונית העצמאית היו דומים לאלה של ההאזנה לקריאת מבוגר ולא נמצא שההסחות של האנימציה האינטראקטיבית פגמו בהבנה של הסיפור. (De Jong Maria , Bus Adriana G)