תחומי לימוד

רוצים להעביר מסר בתהליך למידה ולשכנע את הלומדים לגביו? אולי כל מה שאתם צריכים זה גרף טוב. מחקר השווה בין שתי קבוצות שקראו תוכן פרסומי, קבוצה אחת עיינה בטקסט והקבוצה השנייה קיבלה גם גרף שהעביר בדיוק את אותם נתונים. 75% מקוראי הטקסט השתכנעו מהפרסום הטקסטואלי אך לא פחות מ- 96% השתכנעו מאותם נתונים כאשר הוצגו באמצעות גרף. נראה שהנכונות שלנו "להאמין" לנתונים בגרף נובעת מתחושת המדעיות שגרף מספק מצד אחד, כמו גם היכולת שלנו להתרכז ולהבין חומר טוב יותר כאשר הוא מוגש לנו בצורה ויזואלית (אתר חברת מתודיקה).

מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פותח בימים אלה תוכנית ייחודית וחדשנית בשם "אלפא" בשיתוף עם עמותת "קרב" ליזמות בחינוך. התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של תלמידים מחוננים שהמדע בנפשם, במיזם תלת-שנתי הפתוח לתלמידים העולים בשנת תשע"ה לכיתה ט'.

בעשורים האחרונים, הוראה נתמכת מולטימדיה התפשטה לכל סוגי ורמות בתי הספר. כותבי המאמר, שהם גם מבצעי המחקר, דנו בשאלה האם קיימת אפשרות שדרך אפליקציה של חומרי לימוד בנושאים במדעי הטבע המבוססים על מולטימדיה ניתן להפחית את התנגדות התלמידים והגישה השלילית שלהם לנושאים אלה. כדי לענות על שאלה זאת, נערך מחקר שבו שימת הלב היתה נתונה לאפשרויות להסיר את הגישות השליליות לפיסיקה, שהיא הנושא הכי פחות פופולרי בבית הספר (Jan Zahorec).

במאמר זה, המחברים מזהים אמונות לגבי הוראה ודפוסים של הוראה שהוערכו והודגשו על ידי חברי סגל בהשכלה הגבוהה בארה"ב המתמחים בתחומים של מדעים, של טכנולוגיה, של הנדסה ושל מתמטיקה.בהתבסס על הרעיון שהוראה אפקטיבית ממוקדת בסטודנט יותר מאשר במורה וחייבת לכלול איזון בין סביבות למידה הממוקדות בידע, בלומד, בקהילה ובהערכה; המחברים משתמשים בנתונים מראיון כדי לחקור כיצד האמונות לגבי הוראה, שעליהן דיווחו חברי הסגל, מקושרות לשיקול שלהם לגבי ארבעת סוגי הסביבות הללו ( Allendoerfer, Cheryl; Wilson, Denise; Kim, Mee Joo; Burpee, Elizabeth, 2014).

מחקר זה הושק באמצעות מענק של הקרן הלאומית למדע National Science Foundation GK-12 שבו עמיתים בוגרים במדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM) מוצבים בכיתות ומעורבים בפעילויות STEM עם תלמידים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12).החקירה בדקה באם נוכחות עמיתי ה-STEM השפיעה על הדימוי הסטריאוטיפי של מדען בעיני התלמידים(Hillman, S. J., Bloodsworth, K. H., Tilburg, C. E., Zeeman, S. I., & List, H. E).

לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

פרופ' דר חוקרת את ספרות הילדים בישראל כבר שנים רבות. רשימותיה במוסף הספרים של "הארץ" הן הבסיס לספר המרתק הזה, שכתוב בלשון בהירה ונקייה ומרבה לצטט שורות מדויקות ויפות. דר קוראת מחדש ב"ויהי ערב" וב"שמוליק קיפוד" וביצירותיהן של מרים רות, לאה גולדברג ובעצם כל הקלאסיקנים המוכרים והאהובים. כשתחזרו לקרוא בהם אחרי קריאת הספר הזה, מובטחת לכם חווית קריאה חדשה (גלית לוי).

מחקר שנערך בקרב מורים למתמטיקה מראה כי רווחות בקרבם שתי גישות בנוגע ליצירתיות בהוראה – האחת מכוונת מורה, והשנייה מכוונת תלמידים. לשתי גישות אלה ביטויים סמנטיים, וניתן ללמוד מהם על אודות היצירתיות וכיצד היא עשויה להתגלות בעת ההוראה (רווית שרף).

וירוסים נמצאים בכל מקום, מסביבנו ובתוכנו. הם משתכפלים בתוך התא של האורגניזם החי. לפי הערכה 1.6 מיליון עד 40 מיליון וירוסים, תופסים כל מטר מעוקב של אויר שאנחנו נושמים. הפעילות המתוארת במאמר זה עוזרת לתלמידים להבין איך המבנה של הוירוס מאפשר לו להדביק קבוצה מסויימת של אורגניזמים וסוגי תאים. התלמידים גם מגלים את הקשר שבין מרכיבי הווירוס למנגנון השכפול שלו (Christina Crawford).

הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).

מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה. החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע (Erica Blatt; Patricia Patrick).

לימוד מתמטיקה דורש הבנה ותרגול מעשי, שהופך אותו לאתגר לסטודנטים רבים. מפגשי פנים-אל-פנים מסורתיים עם "גיר-ולוח" עדיין נדרשים עבור סטודנטים רבים, הזקוקים להדרכה נוספת מדורגת ואיטית כדי להבין את הנושא הנלמד. עם זאת, התקדמות בטכנולוגיה דיגיטלית כיום מאפשרת להוראה ולמידה במתמטיקה להתבצע דרך האינטרנט עם פחות הגבלה בזמן ובמרחב. במחקר זה, סטודנטים מתנדבים התבקשו לקחת חלק בפעילויות למידה מקוונות במתמטיקה (Voon, Betty Wan Niu. Wong, Ling Shing. Razali, Siti Marhana binti).

המחקר המתואר במאמר זה נועד לבחון את סדר העדיפויות של אימהות ערביות בבחירת ספריםלילדיהן, וכן אם משתני רקע אישי ומקצועי משפיעים על הבחירה. זהו מחקר חלוץ באוכלוסייה הערביתבישראל, והוא נערך בשיטת המחקר הכמותי (אחמד עאזם, ישראלה וייס).

במאמר זה מוצג מחקר המלווה פיתוח של כלי לבדיקת חישוביות בקרב תלמידים. חישוב הוא פעולהקוגניטיבית מורכבת שתלמידים רבים מתקשים בה. תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודימציינת שני גורמים מרכזיים אשר קובעים את יכולותיו ואת קשייו של הלומד בעת חישוב: מידת בקיאותובעובדות היסוד ומידת יכולתו לבצע את החישוב מתוך תובנה מספרית (משרד החינוך, התרבותוהספורט, 2006). איזון וחיבור בין הבנה מושגית לבין מיומנות חישובית מובילים ל'רהיטות חישובית'.הכלי החדש בודק חישוביות המתבססת על תובנה מספרית. פיתוחו נשען על דרישות תכנית הלימודיםבמתמטיקה בבית הספר היסודי, כמו גם על ידע תאורטי ומחקרי (מרים בן-יהודה, ורדה שרוני, נאוה אלמוג).

באוניברסיטאות, התפתחות כמורה עלולה לעמוד בסתירה עם ההתפתחות כחוקר. רוב המחקרים הקודמים חקרו את ההתפתחות הפדגוגית רק כתוצאה מפיתוח פדגוגי והזניחו את הזהות הדואלית של מורה-חוקר. מחקר זה בוחן איזה סוג של התנסויות משמעותיות נקלטות ונתפסות כגורם מעורר והשפיעו על תהליך ההתפתחות כמורה בתחומי המדע והטכנולוגיה (Clavert, Maria; Bjorklund, Tua; Nevgi, Anne).

הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science) מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית. מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת טבע המדע אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים (Valarie L. Akerson).

מחקר זה נועד לבחון את ההשקפות של מורים למדע וטכנולוגיה כלפי איורי מושגים (concept cartoons) המשולבים בלמידה מבוססת בעיות. בהקשר זה, השקפות המורים לפני ואחרי לימוד והרצת פרויקט ניסיוני. הנתונים נאספו באמצעות שיטות וכלי מדידה איכותניים. המשתתפים במחקר היו מורי מדע וטכנולוגיה מתשעה בתי ספר יסודיים בעיר איזמיר בתורכיה, בשנה האקדמית 2011-12 (Balim, Ali Gunay. Turkoguz, Suat. Ormanci, Ummuhan. Kacar, Sevinc. Evrekli, Ertug. Ozcan, Erkan).

מאמר זה בחן את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו על ידי ששה מורים לשפות, שלימדו 214 סטודנטים במכללה לכתוב סיכום.התוצאות מראות שהבעיות של המורים לשפות בהוראה משולבת של כתיבת סיכום נכנסות לשלוש קטיגוריות: תהליכי למידה, דאגות לגבי הקהילה וסוגיות טכניות.ארבעת הנושאים העיקריים שעלו משלוש הקטגוריות הם: (1) התפקידים המשתנים של המורים ושל הסטודנטים, (2) בניית תחושה מעטה של קהילה,(3) העדר הכשרה בלמידה משולבת של כתיבת סיכום, ו-(4) חוסר הכרות עם הטכנולוגיות או המערכות החדשות (Yang, Yu-Fen, 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את הפרספקטיבה של מורה לכתיבה לגבי שילוב של פייסבוק, אתר רשת חברתית, בקורס לכתיבה באנגלית ברמה אוניברסיטאית בטייוואן. הנתונים כללו ראיונות עם המורה ופוסטים שנכתבו בשיעור בפייסבוק. מהתוצאות עולים שלושה נושאים לגבי השימוש בפייסבוק: ההשתתפות של הסטודנטים, הקשר בין הדיון בכיתה לדיון בפייסבוק, והמזמינות של פייסבוק. זוהו התכונות שמונחות בבסיס כל אחד מהנושאים הללו (Li-Tang Yu, 2014).

פיתוחים טכנולוגיים חדשים סללו את הדרך לאבולוציה של פורטלים אלקטרוניים לצורך סיוע בלמידה והוראה וזאת, בין היתר, על ידי רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת לתכנון הוראה ולמידה טובים יותר. מחקר זה בא לבחון איך אמצעי מולטימדיה העשירים במקורות מדעיים הממוקמים בפורטלים משפיעים על התנסויות תלמידים בלמידת מדעים (Dely Elliot, Delia Wilson, Stephen Boyle).