תחומי לימוד

Timeglobe הוא מנוע חיפוש ייעודי להיסטוריה בצורת גלובוס אינטראקטיבי. אפשר להזין טווח תאריכים מסוים כדי לקבל מאורעות בולטים במקומות שונים בעולם שהתרחשו בטווח זה של תאריכים. האירועים מוצגים בצורה ויזואלית – נקודות צבעוניות על פני הגלובוס. לחיצה על נקודה מסוימת מציגה בסרגל השמאלי תיאור של אותו אירוע (יפה אהרוני).

עמי סלנט ליקט וסיכם מחקרים מעודכנים בחינוך ובפסיכולוגיה המוכיחים כי הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית. כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית. ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד מעוררים את האזורים הקוגניטיביים במוח המטפחים תכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה והחשיבה של הלומדים, אם בביה"ס או באוניברסיטה (עמי סלנט).

המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

המטרה של מחקר זה היא לתאר את הדרך שבה שתי תופעות ביולוגיות חשובות, כלומר דיפוזיה ואוסמוזה, נלמדות בכיתה. כדי להבין חלק מהקשיים שבפניהם ניצבים תלמידים אלו בהבנת מושגים מסוג זה, המחברים התאימו את המחקר שלהם לניתוח של פרקטיקות כיתתיות בהתבסס על מסגרת תיאורטית המערבת ממדים ספציפיים וכלליים של הוראת המדעים. תוצאות המחקר מראות שלא ניתן לייחס את הקשיים שבהם נתקלו התלמידים רק למאפיינים האישיים שלהם (שלב ההתפתחות של דפוס החשיבה המדעי, למידה קודמת וכו'). במקום זאת, הקשיים מופיעים כקשורים בעיקר לפרקטיקות ההוראה ולפוטנציאל שיש לפרקטיקות הללו במונחים של מתן אפשרות לתלמידים לרכוש מושגים אלה (Hasni, Abdelkrim; Dumais, Nancy; Roy, Patrick, 2016).

מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

בשנת 2016 פרסם משרד החינוך מסמך מדיניות, "אבני דרך ללמידה משמעותית", שיישומו דורש שינוי עמוק בשיטות ההוראה והלמידה מלמידת שינון ותרגול ללמידה לצורך הבנה ופיתוח יכולות חשיבה גבוהות. מאחר ומורים נוהגים ללמד, כפי שלימדו אותם, יש צורך להתאים את שיטותההוראה והלמידה במכללות להכשרת מורים למדיניות הלמידה לצורך הבנה ופיתוח מיומנויות חשיבה. המחקר הנוכחי מתמקד בפיתוח מיומנות הטעון המדעי בתחום מדע כדור הארץ בקרב סטודנטים הלומדים במכללות להוראה בישראל. מיומנות זו נחשבת למיומנות חשיבה מסדר גבוה. מטרת המחקר היא לאפיין את הקשיים הקיימים בקרב סטודנטים להוראה בניסוח טיעון מדעי ולפתח חומרי למידה ושיטות הוראה בתחום מדע כדור הארץ, שיסייעו להם להתגבר על קשיים אלו. במסגרת המחקר הנוכחי פותחה יחידת הלימוד "לטעון בשפה הגיאולוגית" (לב"ה), המבוססת עלהגישה הקונסטרוקטיביסטית והופעלה ב-3 מכללות להכשרת מורים באזור ירושלים במהלך סמסטר אחד במסגרת הקורס "מבוא לגיאולוגיה".יחידת הלימוד פותחה תוך אינטגרציה של מודל להוראה מטה-אסטרטגית מפורשת, עם מודל טיעון מדעי המשלב את המודלים של טולמין וגלסנר יחד עם המודל של אוריון לשילוב סביבת הלימוד החוץ כיתתית ברצף ההוראה. שילוב זה לא יושם עד כה בהקשר של פיתוח מיומנות הטיעון המדעי.יחידת הלימוד פותחה על פי מתודולוגית מחקר עיצוב וכללה שלוש ספירלות פיתוח- הפעלה-הערכה. המדגם כלל 002 סטודנטים. המחקר שילב כלים כמותיים )שאלוני עמדות( ואיכותיים) שאלונים פתוחים וחצי פתוחים, ניתוח טיעונים, ניתוח משובים וראיונות עומק, ניתוח הקלטותשל השיעורים ותיעוד תהליך הלמידה בכתב).

המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).

במאמר זה המחברת מנסה להתייחס למתח בין המופע הדידקטי של נושאים או אובייקטים במתמטיקה לבין ההסתכלות המתמטית עליהם; כפועל יוצא – היא מנסה להבין מה וכיצד צריכים המורים ללמוד כדי למזער מתח זה ולהפוך פרק זה או אחר במתמטיקה לפשוט יותר, אך בשום אופן לא על חשבון הנכונות המתמטית (מריטה ברבש).

מאמר זה מתאר מחקר עיצוב שחקר את השימוש בסביבת למידה מקוונת אותנטית בקורס של שפה אנגלית בלימודים במכינה לאוניברסיטה. הממצאים מציעים שהשימוש ביסודות ביקורתיים של פעילויות אותנטיות הוא המפתח להשגת למידה אותנטית בהקשרים אלה. תוצאה חשובה של המחקר הייתה הפיתוח של מסגרת מושגית עבור עיצוב פעילויות אותנטיות אשר ניתן להשתמש בהן בהוראת שפה זרה, הכוללת 11 עקרונות עיצוב (Ozverir, Ildeniz; Herrington, Jan; Osam, Ulker Vanci, 2016).

מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).

קיימת תשומת לב הולכת וגוברת בקהיליית החינוך המדעי בנוגע לחשיבות של מעורבות תלמידים בפרקטיקות של המדעים. אולם, יש הרבה מה ללמוד לגבי האופן שבו תלמידים מתחילים ושומרים על מעורבותם בפקרקטיקות אלו. במאמר זה, המחברים טוענים שאפקט אפיסטמי—רגשות ותחושות הנחווים במדעים, כגון ההתרגשות מהיות בעל רעיון חדש או רוגז לנוכח חוסר עקביות—הוא חלק ממה שמדרבן ומייצב מעורבות דיסציפלינרית (Lama Z. Jaber, David Hammer).

המטרה של מיזם התיעוד החינוכי היא ליצור מיפוי מקיף של מקורות מידע על ילדים בשואה. בשלב א' של המיזם ימופו מקורות המידע בעברית ובשלב ב' ימופו מקורות המידע באנגלית; מיפוי מקורות המידע מתבסס על גישה מידענית שיטתית (Information based clustering). עד כה מופו מאות מקורות מידע, בעיקרם עדויות וזיכרונות של ילדים בשואה ותיעוד סיפורי הצלה של ילדים. המאגר כולל גם סרטי וידאו והותאם לשימוש של מורים בבתי הספר בארץ (עמי סלנט).

האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

המחקר במסגרת בית הספר התיכון מראה שניתן לתמוך ברכישת מיומנויות כתיבה על ידי אימון באסטרטגיה יחידה. אולם, המחקר בהשכלה הגבוהה מצוי בצמצום. המחברים בחנו האם ניתן לתמוך באופן אפקטיבי בפיתוח של מיומנויות כתיבה אקדמית על ידי אימון באסטרטגיות יחידות או אפילו באסטרטגיות משולבות. מאחר ומטא-קוגניציה היא מיומנות חשובה עבור לומדים מבוגרים ומתקדמים, המחברים התמקדו במחקר זה בתועלת של אסטרטגיות קוגניטיביות משולבות עם אסטרטגיה של מטא-קוגניציה ובלעדיה (Wischgoll, Anke, 2016).

הרעיונות של דיאלוג ושל ביקורת מוצגים לרוב כפתרונות — כגישות המקדמות טיפוח של למידה משמעותית בבית הספר. מאמר זה מעיד על הקושי הכרוך בהשרשת נורמות של דיאלוג בשיח הכיתתי, ובייחוד בשילובן עם נורמות של ביקורת. שילוב זה מזמן מתחים רבים, ובמאמר נבחן כיצד ניתן להתמודד עם מתחים שבין דיאלוג לבין ביקורת בפעילויות טיעון בכיתת היסטוריה (ניצה שחר וברוך שוורץ).

לימור ליבוביץ סוקרת בבלוג שלה הרצאת טד מעוררת השראה המדגימה כיצד ללמד ילדים לאהוב מדעים: "סזאר אראדה הוא מורה למדעים שמצא דרך להלהיב את תלמידיו. בסרטון שלפניכם תוכלו לגלות איך הוא עושה זאת. הוא מתחיל את ההרצאה בתפיסה החינוכית שלו – 'חופש משולב באחריות'. הוא מתאר איך התפיסה הובילה אותו בחייו ומשתלבת בכיתה עם תלמידיו בהונג קונג. אם בעבר לימדו את התלמידים שב-80% מהאוקיינוסים יש פסולת פלסטיק. ושיננו זאת למבחן.. זה לא קרה כך כלל בכיתה של סזאר. בכיתה המגוונת של סזאר קבוצה של תלמידים בגילאי 6-15. הוא ותלמידיו ממציאים דרכים חדשות ויצירתיות לאסוף נתונים על כמות הפלסטיק בים באמצעות סירה רובוטית. ממש כך" (לימור ליבוביץ).

במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).