תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 996 פריטים
פריטים מ- 661 ל-680
  • לינק

    מיומנויות לשוניות מגוונות עלולות להוות בעיה למי שסובלים מלקות קריאה. בעבודה משותפת ניתן להחזיר להם את הביטחון העצמי ולשלבם במעגל הקוראים. יש לקויי קריאה החווים באופן יומיומי אי הבנות, מצבים מביכים, ובעיקר חוסר שליטה. ליאור דגן הוא מורה מוסמך ללשון, בעל תואר שני בלשון עברית עם התמחות בלקויי קריאה. מכין לבגרות במקצועות שונים ומטפל בלקויי למידה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, בשיטה ייחודית שפיתח . ליאור דגן רוצה להפנות את תשומת הלב לאנשים שעבורם התפקודים הלשוניים – קריאה, כתיבה, ניהול שיחה – מהווים מכשול. הוא מרבה לעבוד עם לקויי למידה, בעיקר עם לקויי קריאה. שני סיפורי מקרה, של שני תלמידים בגילאים שונים עם סוגים שונים של קושי בקריאה.

  • לינק

    במחקר זה ,שנערך בבתי ספר בשבדיה , החוקר בוחן באיזה היקף יכולת אריתמטית וכישורי לימוד עם בקרה עצמית בתחילת חטיבת הביניים מנבאים את ביצועי התלמידים בסוף חטיבת הביניים. יכולת אריתמטית ומיומנויות לימוד עם בקרה עצמית נבחנו במהלך השבועיים הראשונים והחודשיים האחרונים של הלימודים בחטיבת הביניים. המבדקים בוצעו על ידי מורה בכיתה. המחקר מראה שיכולת אריתמטית היא מנבא חשוב לכל היכולות הנבחנות במבחן הארצי בסיום חטיבת הביניים. משוואת הרגרסיה מדגימה כי פעולות עם מספרים הם מנבא חזק יותר מתפישת מספר לכל היכולות שנמדדו במבחן הארצי פרט לפתרון בעיות מורכבות ( Joakim Samuelsson).

  • לינק

    האם ילדי העתיד ילמדו באינטרנט? איש אינו יכול לומר. כפי שחשבנו בעבר שמחשבים אישיים יהיו לנצח יקרים גדולים ואיטיים או שלא חלמנו שלכל אחד מאיתנו יהיה אמצעי תקשורת נייד כמו הפלאפון (הטלפון הסלולרי) שכל כך התרגלנו לסמוך עליו, העתיד עלול להפתיע אותנו ואולי לא בעוד הרבה זמן נראה בתי ספר וירטואליים עם מורים וירטואלים וכמובן החלוצים של היום עלולים להיות המוסדות של מחר. Learntube הוא אתר ללימוד מתמטיקה באמצעים מקוונים, בעיקר סרטי וידאו קצרים. חלק עיקרי משיטות ההוראה כוללות סרטוני לימוד באינטרנט , תרגילים וכמובן פורום ושאר טכנולוגיות אינטרנט הזמינות לנו כבר כיום ומעצימות את חווית הלמידה של התלמיד.

  • לינק

    סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).

  • לינק

    דו"ח זה מתאר את ההיערכות של מדינת קליפורניה מבחינת הכנת והכשרת אזרחיה הצעירים לקראת האתגרים החברתיים והכלכליים ההולכים וגדלים, שבפניהם הם יעמדו. במיוחד הוא מתאר את הסטטוס של הוראת המדעים במערכת בתי הספר הציבוריים. דו"ח זה נערך בתמיכת מחקר בשם "חיזוק החינוך המדעי בקליפורניה", אשר כלל, לימוד, מדיניות ויוזמות אשר מגלים את מעמד וחוזק הוראת ולמידת המדעים ומציע המלצות לשיפור החינוך המדעי בקליפורניה. בין השותפים ליזמה זאת, נמצאים, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ותעשיות היי-טק ( Dorph, R., Shields, P., Tiffany-Morales, J., Hartry, A., McCaffrey, T. ).

  • לינק

    המאמר בוחן את שילובם של כלי עזר מקוונים בהוראה בכיתות מדעים בחטיבות הביניים והשפעתם על תהליך הלמידה. לפי מסקנות המאמר, יכולתם של תלמידים לזכור, להבין, ליישם, לנתח ולהעריך השתפרה בעקבות הכנסת עזרי למידה מקוונים, והן התלמידים והן המורים העריכו את השפעתם לטובה (Robin Kay).

  • לינק

    הוראת מדעים באמצעות סימולציות מחשב היא משימה מורכבת. חקר מקרה זה בוחן כיצד מורה מנוסה למדעים לימד כימיה תוך שימוש בסימולציות מחשב ואת ההשפעה של ההוראה שלו על תלמידיו. הנתונים נאספו תוך שימוש בתצפיות בכיתה על-פני שלושה סמסטרים, ראיונות עם המורה, וסקרים שנערכו בקרב התלמידים. המורה השתמש בדפוס של "צור-הערך-התאם" (generate-evaluate-modify) (ראשי תיבות GEM) כדי ללמד כימיה, וטכנולוגיית סימולציה (T) ששולבה בכל שלב של GEM (או T-GEM). ניתוח של הסקרים שעליהם ענו התלמידים הציע ששילוב של T-GEM הגביר בקרב התלמידים את ההבנה הקונספטואלית של כימיה. המחבר מציע ש-T-GEM ואמצעי העזר שלו מהווים פדגוגיה קיימת ואפקטיבית להוראת מדעים בעזרת הטכנולוגיה ( Khan, Samia).

  • לינק

    המחברת, מורה בארה"ב, מפרטת את השלבים לכתיבת בלוג עם תלמידיה בכיתה ד' בביה"ס יסודי, תהליך שנתפס בעיניו כחוויה חינוכית מעשירה.. בין ההמלצות החשובות: להתחיל בקטן. בפוסט הראשון שלהם, התלמידים הציגו את עצמם. לאחר מכן, הם הגיבו על הפוסטים של חבריהם וגם התחילו לבנות קהילה. להתחבר עם כיתה אחת או שתיים כדי ליצור חברויות. המהות בבלוג היא הקשרים. אז צרו קשרים קבועים דרך Twitter או אמצעים אחרים. הניסיון מלמד כי התלמידים נהנו להכיר זה את זה . בקרו בבלוגים של כיתה אחרת. הראו לתלמידים כיצד ילדים אחרים משתמשים בבלוג וכך הם יקבלו השראה כיצד לכתוב בלוג.. לא לתת ציונים! כתיבת בלוג היא דרך להתנסות בכתיבה עבור קהל קוראים וללמוד להגיב לביקורת, ולא עבודה שמקבלים עליה ציון. המחברת, מורה בביה"ס יסודי, תמיד אמרה לתלמידיה מהן הדרישות ואף חייבה אותם לחזור ולערוך את מה שכתבו, אבל מעולם לא ייסרה אותם על טעויות שעשו. תנו לזה זמן! חלק מהתלמידים למדו לכתוב בלוג מיד, אחרים לא היו כל כך בטוחים, אולם כולם בסופו של דבר אהבו לכתוב בלוג.

  • לינק

    לאחרונה יצאו לאור שלושה ספרי לימוד חדשים בגיאוגרפיה המיועדים לתלמידי החטיבה העליונה. הספרים נכתבו בהתאם לתכנית הלימודים החדשה ב"גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה". ללומדים גיאוגרפיה במתכונת מורחבת מוצעים על-פי תכנית זו, שלושה תחומי התמחות: כדור הארץ והסביבה, הפיתוח והתכנון המרחבי והאדם במרחב החברתי-תרבותי, מתוכם ייבחר תחום אחד. לימוד תחומי ההתמחות מאפשר ללומדים להרחיב, לבסס ולהעמיק את הידע בנושא הנבחר וכן את השפה והמיומנויות הגיאוגרפיות. תחומי התמחות אלה מזמנים ללומדים מפגש עם נושאים שהם בחזית הלימוד הגיאוגרפי והמחקר היישומי. שלושת ספרי הלימוד החדשים הינם חדשניים מכמה בחינות: מורים ומדריכים ליוו את הפיתוח שלהם תוך תהליך של ניסוי והפקת לקחים בזמן אמת; בספרים משולבות דילמות ערכיות ומטלות מגוונות התורמות לפיתוח חשיבה מסדר גבוה ; כמו כן הספרים יצאו לאור בגרסה מודפסת ובגרסה דיגיטאלית – המשלבת הפניות ישירות למקורות מידע נוספים (סרטים, מצגות, מאמרים ועוד), וכן קישור למערכת חדשנית לניהול למידה. "ספרי הלימוד החדשים שנכתבו על ידי האגף לתכניות לימודים בשיתוף עם צוות הגיאוגרפיה של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הינם פרי של עבודה ארוכת שנים שהשתתפו בה אנשי אקדמיה בתחום הגיאוגרפיה והסביבה, אנשי מנהל ממשרדי ממשלה שונים (משרד החינוך, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות), מומחים בתחום פיתוח ועיצוב של תוכניות לימודים, וכן מדריכים, מורים ותלמידים. ( דליה פניג) .

  • לינק

    מורים העובדים בארה"ב עם קוראים מתחילים המתקשים בקריאה צריכים לעבור הכשרה בתחום תחת פיקוח, מה שמוביל אותם להבין הן כיצד יכולת הקריאה מתפתחת והן כיצד להתאים את ההוראה כדי שתענה על צרכיו של כל תלמיד. ההתמחות המקצועית, שבה המורה עובד עם קורא מתקשה אחד תחת פיקוח של בעל מקצוע מנוסה ומומחה, מספקת למורים ידע לגבי חומרי הקריאה, טכניקות ההוראה, וקצב ההוראה. הידע שהמורה מקבל יכול לסייע לכלל בית הספר ( Darrell Morris).

  • לינק

    במאמר מאיר עיניים זה מציג עדי אמסטרדם , מורה ללשון, רעיונות לפעילויות ושיעורים שמטרתם לעורר את המודעות המשלבית בקרב התלמידים, שכן אלה, או לפחות מרביתם, עושים שימוש אינטואיטיבי במעבר שבין המשלבים הלשוניים. "נוכחתי כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים". נוכחתי לגלות כי תלמידיי נרתעים מהשימוש במושג "משלב גבוה", וזאת, ככל הנראה, משום קיתונות הביקורת שניתכים עליהם השכם וערב על שפתם הרדודה וחוסר התעניינותם בספרים. מרביתם סבורים כי אינם יכולים לכתוב או להתבטא במשלב "גבוה", שנתפס עבור רבים מהם כגבוה מדי, ועל כן מעדיפים לדבוק במשלב לשון הדיבור, "הנמוך" בפעילויות השונות בכיתה. לעומת זאת, כאשר התבקשו לכתוב חיבורים בלשון "רשמית", דהיינו, הלשון המשמשת לדיווחי החדשות באמצעי התקשורת השונים, הצליחו מרבית התלמידים להתבטא ברהיטות ולהמעיט בלשון הדיבור, בכתיבתם כמו גם בהתבטאויותיהם בעל פה. אין פה אלא שינוי אדרתה של הגברת, אך "הלשון הרשמית" אינה טעונה, ומרבית התלמידים מבינים אותה היטב, אף אם אינם מתבטאים כך בשגרת יומם."

  • לינק

    במהלך השנים, המו"לים ניסו מגוון של אסטרטגיות כדי למכור ספרי לימוד דיגיטליים, אבל בהצלחה מוגבלת. רוב הסטודנטים ממשיכים לקנות ספרים בדפוס למרות חוסר הנוחות שבסחיבתם בתיק גב. שני מו"לים גדולים בארה"ב מנסים טקטיקה חדשה. Pearson ו- McGraw-Hill משקיעים בחברת Inkling, חברה שיוצרת ספרי לימוד אינטראקטיביים שמשלבים אודיו, וידאו וחידונים אינטראקטיביים וזמינים לשימוש ב-iPad. הספרים האינטראקטיביים של Inkling מתואמים ל-iPad, ואינם רק העתק מקוון של התוכן הזמין בדפוס. לדוגמא, ספר על מוסיקה ב- Inklingכולל צלילים מקונצ'רטו של מוצרט יחד עם הסברים הנגללים על המסך כאשר המוסיקה מתנגנת. בעבר, המו"לים מכרו ספרי לימוד דיגיטליים שהיו העתקים של הטקסט בדפוס, אך בהצלחה מעורבת. הספרים ב- Inklingמנצלים את יתרון האינטראקטיביות של ה-iPad, שיכול לעודד יותר מכירות מאשר ספרים שפשוט יוצרים מחדש את העיצוב של הספר בדפוס.

  • לינק

    הוראת המדעים עוסקת במושגים מופשטים ובתהליכים שלעתים קרובות מאוד לא ניתן לראות אותם או לדגת בהם. הפיתוח של תוכנות מסוג Java, Flash ויישומים אחרים המבוססים על הרשת מאפשר למורים ולמחנכים להציג אנימציות מורכבות שמדגימות באופן אטרקטיבי תופעות מדעיות. המחקר הנוכחי העריך את שילובם של סרטי אנימציה המבוססים על הרשת בתכנית הלימודים למדעים בבתי הספר היסודיים. המטרה של המחברים הייתה לבחון את השיטות של המורים לשילוב סרטי אנימציה והשקפותיהם לגבי תפקידן של האנימציות בהגברת מיומנויות החשיבה של תלמידים צעירים. המחברים שאפו גם לחקור את ההשפעה של סרטים מצוירים על תוצאות הלמידה של התלמידים ( Miri Barak and Yehudit J. Dori).

  • לינק

    מאמר זה בוחן מחדש בחקר מקרה בישראל את סביבת הלמידה בתכנית לימודים במדעים להעשרה לאחר שעות הלימודים עבור תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, בניסיון לגלות מדוע קבוצה מסוימת שהם חקרו נכשלה להשיג התקדמות משמעותית בין הבחינה שלפני תחילת התכנית לבין הבחינה שאחרי סיום התכנית, בעוד קבוצות אחרות שלמדו באותה תכנית במקום אחר הצליחו. הממצא העיקרי במחקר חשף דיסוננס בולט בין התיאוריה של התכנית שממוקדת בתלמיד (המבוססת על אמונות של קונסטרוקטיביזם חברתי) ועל המציאות בכיתה שנכפתה על-ידי המדריכה ליאורה, שניהלה את השיעורים בעיקר כמונולוג שהותיר מעט מאוד מקום להשתתפות פעילה של התלמיד ( Orit Ben Zvi Assaraf ).

  • לינק

    שאילת שאלות הוא חלק חיוני בלמידה של התלמיד. המורים שואלים את התלמידים שאלות כדי שהם יחשבו על החומר. התלמידים שואלים שאלות כדי לקבל יותר ידע או כדי להשביע את סקרנותם. אם לתלמידים יש בעיה לשאול שאלות בכיתה, הם עשויים להחמיץ צעד חשוב וללכת לאיבוד בחומר. בכיתה, כמו בכיתת מתמטיקה, חשוב להיות מסוגל לשאול שאלות. אם התלמיד מנסה לפתור בעיה במתמטיקה אבל אינו מבין מושג וחושש לשאול שאלות, הוא לא יצליח במתמטיקה, יהיה מתוסכל, יוותר, או יתייאש. תוך שימוש בתצפיות, בסקר ובראיונות, המחבר מצא שלחלק מהתלמידים יש קשיים בשאילת שאלות בכיתת המתמטיקה ( Fitzsimmons, Martha).

  • לינק

    כיצד מלמדים היסטוריה בעידן הנוכחי הרווי באינטרנט מסביבנו ותלמידים שלא תמיד מגלים עניין בשיעורי ההיסטוריה? . היצירתיות של המורה איציק הופמן עשויה לתת לנו כמה ציוני דרך להוראה דינאמית שיש בה כדי לאתגר את התלמידים הפאסיביים . איציק הופמן מציג כיצד ללמד את מסעותיו הדיפלומטיים התזזיתיים של הרצל בסיוע כלים דיגיטאליים באינטרנט .

  • סיכום

    מטרת המאמר להגיע לכלל הבנה טובה יותר של ההוראה הרצויה ללומדי אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בארה"ב במסגרת גישה/תפיסה של צדק חברתי. מדובר בטיפול בצרכים של לומדים הנמצאים באוכלוסיות שוליים כתוצאה מהשונות הלשונית שלהם(Crawford, 2004), והמחייב מנהיגות שמטרתה השגת צדק חברתי (Dantley & Tillman, 2006). אחת הטענות היא שעל המנהיגות החינוכית לסנגר בבתי-הספר ובקהיליות על צרכי התלמידים האלה. בשני המקרים הייתה ראייה הוליסטית של משאבים אנושיים בבית הספר ודחייה של הרעיון שיש לספק שירותים ממוקדים ונפרדים בצורה מבדלת ללומדי השפה האנגלית. בשני המקרים נעשה מיזוג של משאבים בבית הספר כדי ליצור מתן שירותים נכונים לתלמידים אלה ע"י מורים מיומנים שעבדו בכיתות הטרוגניות מתוך הבנת הצרכים והמטרות ( Theoharis, G. & O'Toole, J) .

  • לינק

    המקרא נתפס כמקצוע עתיק, שאבד עליו הכלח, לא רלוונטי לימנו, לא שימושי ולא מעשי. על מנת לקרב את המקצוע אל תלמידי בתי הספר עלה רעיון לשלב את המקרא עם פלטפורמה שהוכיחה את הפופולריות שלה בקרב בני הנוער: הפייסבוק. הרעיון פשוט: סטודנטים למקרא במכללת לוינסקי לחינוך יפתחו פרופילי פייסבוק לדמויות מקראיות שונות (בהסתמך על המקרא, מדרשי חז"ל…). דמויות אלה תעלנה מערכי שיעור לפייסבוק, וכך התלמידים יזכו לשיעור עשיר, מגוון ומרובה אפשרויות. הלימוד המקוון טומן בחובו עושר ומגוון בדמות קישורים, סרטונים, מסמכים משותפים, מאגרי ידע ועוד. מי שבחר את הפייסבוק כזירת ההתרחשות הם למעשה התלמידים עצמם. הרצאתו של ד"ר אילן אבקסיס בכנס מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים במכון מופ"ת.

  • לינק

    המשימה של המרכז הארצי לחקר מקרה במדעים באוניברסיטת באפלו בארה"ב היא לקדם את הפיתוח וההפצה של חומרים ושיטות להוראה בשיטת ה"חקר מקרה". האתר מספק גישה לאוסף אדיר של מקרים, המבוקרים על ידי עמיתים בתחום. המרכז מציע סדנאות וכנס שנתי ועוסק במחקר חינוכי פעיל על מנת להעריך את ההשפעה של השיטה על הלמידה של התלמידים.

  • לינק

    בהרצאה הוצגה מתודה להוראת ספרות והיא הקריאה בסיפור כתהליך של פרימת הטקסט ואריגתו מחדש על- ידי הלומדים המשתתפים בקהילת הפרשנות. תהליך הפרשנות מתבצע באמצעות כתיבת הקורא ( התלמיד או הסטודנט) את תובנותיו על הסיפור לתוכו כך, שכל החברים יוכלו לראותן ולהגיב. וכל זאת במטרה לאפשר שיח על הבנת הטקסט הספרותי ומקומו המרכזי של התלמיד -הקורא בהבנתו. פיתוח מסמך שיתופי ידידותי באינטרנט מאפשר את האינטראקציה בין הלומדים. (Google docs). שיטת למידה זו מבוססת על אסכולת תגובת הקורא בחקר הטקסט הספרותי, שראשיתה בתורת הטקסט של רומן אינגרדן ( 1893-1970 ). את המושג "קהילת פרשנות" יצר סטנלי פיש ( 1980 ), לפיו קהילה זו יוצרת מערכת של אסטרטגיות או נורמות פרשניות משותפת לקביעת קונצנזוס לגבי הטקסט הספרותי. הנחה נוספת עומדת בבסיס שיטת למידה המוצגת כאן: אופיו האינטר-טקסטואלי של כל יצירה. כידוע, כל טקסט ספרותי מקיים דיאלוג סמוי או גלוי עם קורפוס קודם ו/או בו- זמני של טקסטים (בן פורת, 1985 ). על כן האינטר-טקסטואליות היא בעלת חלות רחבה ביותר בחקר הספרות: החל מציטוט ישיר, המשך בקונוטציה ובאלוזיה וכלה בטקסטים חזותיים העשויים להבהיר את היצירה. את האינטר-טקסטואליות כתופעה ניתן לנצל ל"טובת" ההוראה: כל אחד מן הלומדים מוזמן לכתוב קישור כקורא ממשי לתוך הטקסט תוך שהוא מביא לידי ביטוי את כל עולמו הרגשי ואת הידע שברשותו שאותם מביא עמו לתהליך הקריאה.ד"ר נעמי טנא הדגימה בהרצאה את כל האמור לעיל בהצגת תהליך קריאה בסיפורו של ש"י עגנון, "שלוש אחיות", שהתרחש בשנה"ל תש"ע, בסמינריון דידקטי להוראת ספרות, וכולה תקווה שמתודה זו תיושם בבית הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין