ניהול וסביבות למידה

את מיינדסט יזם ומנהל אבי ורשבסקי, 46, שבמהלך 12 שנות עבודתו במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) הוא הקים את אגף חברה ורוח בחברה והיה שותף להקמת המיזמים "כותר" (ספרים מלאים ברשת) ו"מקראנט" (פורטל לימודי התנ"ך והיהדות). מדוע מט"ח זקוקה למרכז נוסף? "הבנו שכדי לייצר חדשנות צריך לקיים מסלול נוסף, חלופי, למסלול המרכזי. לא כתכשיט, אלא כצורך קיומי. ארגונים גדולים לא יכולים לייצר חדשנות.". מט"ח הוא הזרם המרכזי, שמכוון למכנה משותף רחב. אנחנו הזרם האלטרנטיבי, שיכול לעשות דברים אחרת".

אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).

במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

תהליך ההטמעה הפדגוגי והטכנולוגי של רשתות חברתיות בקרב אנשי חינוך ומורים אינו קל ומחייב תמיכה רציפה ושינוי דפוסי עמדות , הרגלי עבודה וחשיבה של מורים. על רקע זה , המאמר מתאר את עקרונות תכנון והפעילות של הרשת החברתית –חינוכית למורים ולמחנכים Cloudworks הפועלת באנגליה. הרשת המתוקשבת נועדה לאפשר שיתוף קהילתי-אזורי בידע ובחומרי הוראה בין מורים , מחנכים ואנשי חינוך באנגליה ( Rebecca Galley, Gr?inne Conole & Panagiota Alevizou).

ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

המהפכה החינוכית באנגליה היא לא ארגונית כמו בישראל ואינה קשורה גם לשיטות הערכה ולבחינות הישגים אלא להחלטה מרחיקת לכת של הממשלה הבריטית ליישם תכנית לימודים רב-שנתית מחייבת של לימודי תכנות החל מכיתות א' . אנגליה תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תיישם לימודי חובה של תיכנות החל מכיתות א'. בריטניה הכריזה על גישה פרו-אקטיבית והודיעה על לימודי חובה של תכנות מחשבים לכל הילדים בממלכה החל מגיל 5, כך שיהיו בעלי מיומנויות דיגיטליות גמישות.

הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

מאמר עתיר תובנות של ג'יי הורוויץ. "למרבה הצער, היום יותר ויותר הלמידה הבית ספרית מאמצת את השיטות שפותחו עבור ה-eTraining, ואת הנחות היסוד שלו. אם המטרה היא יעילות, סביר להניח שהשיטות האלו, והעקרונות שעליהם השיטות מבוססות, תקפים. וכאשר לא מבחינים בין ה-training לבין ה-learning, קל, ואולי אפילו כדאי, לשלב את שיטות ה-training לתוך ה-learning. ( ג'יי הורוויץ).

סקירה זו נכתבה בעקבות מעקב רב-שנתי ( 2009-2013 ) אחר דפוסי החיפוש של מורים משתלמים, סטודנטים ועובדים במקומות עבודה עתירי ידע שהתמודדו עם איתור מידע במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט . מטרת הסקירה היא להציע שיטות מגובשות יותר לצורך חיפושי המידע וידע קוגניטיבי מעמיק יותר לביצוע מוצלח של דליית המידע באינטרנט ובמאגרי המידע ( עמי סלנט).

בעידן הפדגוגיה החדשנית יש לתת ביטוי לקול של התלמיד ולאפשר לו לבטא עצמו באמצעים מתוקשבים המעודדים יצירה עצמית. הסקירה מונה 4 טכנולוגיות תקשוב אשר שימוש בהן יש בו כדי להעצים את קולו של התלמיד או צוות תלמידים בכיתה . הטכנולוגיה המתוקשבת שניצבת בראש הרשימה , היא , כמובן , הבלוגים האישיים או הכיתתיים ( Terry Heick ).

תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת"שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דווקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת ( אברום רותם).

אף על פי שהפורטפוליו הפך להיות מונח נפוץ ושגור בפי אנשי חינוך מובילים, הרי שאין עדיין יישום נרחב של פורטפוליו דיגיטאלי בבתי ספר בישראל . אפרת מעטוף כתבה לאחרונה על כלי מתוקשב חדש ויעיל לניהול פורטפוליו דיגיטאלי עבור תלמידים או פרחי הוראה . dropr – פלטפורמה ליצירת פורטפוליו. ניתן ליצור תיק עבודות המורכב ממספר רב של דפים, כאשר כל דף מקבל קישור משלו. היתרון בכך הוא שניתן לפרסם כל דף מתוך תיק העבודות בזמן שונה, עם סיום העבודה עליו.

במאמר זה מתאר ומנתח ד"ר חנן גינת את תהליך חיבורן של עבודות הגמר בבתי הספר התיכוניים בישראל , על מאפייניו הייחודיים. כ-900 תלמידי כיתות י"ב מגישים מדי שנה עבודת גמר, המהווה עבור רובם את שיאו של התהליך הלימודי-חינוכי בתיכון. ערכה של העבודה גדול בהרבה מאותן חמש יחידות לימוד שהיא מוסיפה לתעודת הבגרות. בפרויקט זה בולטים מרכיבי הבחירה והאחריות האישית, שהם תנאי בסיסי לכתיבת העבודה ולהתמודדות עם הקשיים הרבים בדרך. מאפיין נוסף הוא הליווי והקשר אחד-על –אחד בין התלמיד לבין המנחה, שגם הוא מהווה תהליך יוצא דופן בתיכון. עבודת הגמר מאפשרת לנערים הצצה ראשונה אל המרחב המסקרן של המחקר האקדמי, בתחום הקרוב לליבם ( חנן גינת) .

שוחרי ראש-פינה הנה יוזמה חינוכית ייחודית הפועלת משנת תשע"ג בבית הספר היסודי וילקומיץ שבראש-פינה. היוזמה התגבשה סביב שלוש תפיסות חינוכיות: תפיסת למידה מבוססת פרויקטים הרואה בפרויקט אותנטי הזדמנות ללמידה ופיתוח מיומנויות סביב פתרון בעיות, תפיסת ערי חינוך- הרואה בקהילה ובסביבה הבלתי פורמלית חלק חשוב ממקורות הידע והלמידה של התלמיד ומהווה עבורו משאב למידה אותנטי, ותפיסת החינוך ליזמות וחדשנות המעודדת תלמידים לחשיבה יזמית לפתרון בעיות תוך כדי יצירת תוצר המהווה בסיס למוצר או רעיון שיש לו תרומה לקהילה ולסביבה.