ניהול וסביבות למידה

על פניו נראה המאמר כמציע תובנות חשובות להבדלים בין קורסים מקוונים מסוג MOOC לבין קורסים מקוונים רגילים . המאמר מציע 11 הבדלים ברורים בין קורסי MOOC לבין קורסים מקוונים . נטען כי בעוד קורסים מקוונים מתמקדים יותר בתכנים , הרי קורסי ה-MOOC מתמקדים יותר על יצירת הקשר (context ) כמעטפת לתכנים . עוד נטען כי קורסים מקוונים הם יותר סטטיים מבחינת התכנים ואילו קורסי הMOOC מתפתחים באופן דינאמי יותר כי יש יותר שיתופיות ויצירת תכנים ע"י משתתפי הקורס. הטיעונים האלו לא בהכרח משקפים את המציאות בשדה . קורסים מקוונים רבים הם יותר דינאמיים בהשוואה לקורסי ה MOOC ויש בהן קהילות מקוונות פעילות של לומדים הנוצרות באמצעות פורומים או קבוצות דיון/מרחבי דיון בפייסבוק. קורסים מקוונים רבים מדגישים את עניין מיומנויות הלומדים ( לדוגמא : פיתוח יכולות כתיבה או פיתוח יכולות חיפוש מידע ואוריינות מידע) ולכן שאלת ההקשר (context ) שכביכול יוצרים קורסי הMOOC היא לא יותר מאשר סיסמא ריקה ( Sahana Chattopadhyay‏).

חוות "שולמית", המשרתת את בתי הספר היסודיים של רחובות, כבר ותיקה בשטח – אך ליזי עדני, המנהלת החדשה (המכהנת בתפקיד זה שנה), מפיחה בה רוח ערכית וחינוכית שמשתלבת עם עבודת האדמה ולימודי הסביבה. בחווה הלימודית הזו מבקרים מבקרים מדי שבוע 38 כיתות מ-15 מוסדות חינוך ברחובות, וצוות החווה מונה 10 מורים. "החווה היא בראש ובראשונה בית ספר ללימודי חקלאות וסביבה", מסבירה עדני. "המטרה היא לחשוף את הילדים לכמה שיותר מכל התחומים הרבים שאנו עוסקים בהם: איכות הסביבה, אורח חיים בריא, גידולי שדה ועוד. במקביל, המטרה היא גם להעמיק" (תמירה גלילי).

אשת החינוך קלרה יונה-משומר, שייסדה את תיכון קדמה בשכונת הקטמונים בירושלים וניהלה אותו עד לפני כשנה, מרבה לדבר על החשיבות של שאיפות לעתיד וחלומות אצל ילדים ובני נוער. במלאת שני עשורים לקדמה, ולנוכח ההצלחות – זכייה בפרס חינוך על העשייה החברתית ממנח"י ומשרד החינוך, ובעיקר כשעשרות מבוגריו לומדים באוניברסיטה – אפשר לומר שלפחות חלק מהחלומות של יונה התגשמו (תמירה גלילי).

רותי סלומון מדווחת על השתלמות מקוונת ייחודית שהעבירה למורים בשיתוף עם שרית כהן. "לאור כל מה שלמדנו ביצענו התנסויות של הוראה מקוונת איכותית מרחוק והעברנו משוב עמיתים בונה"."בהמשך למדנו על Icebreakers – דגמים לפתיחת קורס והיכרות, וזה מכיוון שבסביבה מקוונת, אינטראקציה אנושית לא מתרחשת באופן טבעי. הלומדים שלכם באינטרנט צריכים דרך להכיר אותך, ואת הלומדים האחרים בקבוצה. איך עושים את זה? "הכרנו את תיאורייות הלמידה של Gagne", "המשוב של חלק מהמשתלמים היה שהדגם מובנה מדי, אז נחשפנו לתיאוריית הלמידה של Sugata Mitra"

איך בדיוק צריכה להיראות סביבת הלמידה החלומית? ובכן- לימור ליבוביץ מצאה דוגמה אחת מעניינת!!! , בית ספר ניסויי באוניברסיטת פלורידה זה בית-ספר שהוקם על בסיס התפיסות והנחות היסוד (העדכניות) המפורטות בסקירה המעניינת של לימור ליבוביץ .

סוגיית שיעורי הבית ושלכותיהם על יחסי הורים-תלמידים ממשיכה להעסיק את התקשורת האמריקאית. לאחרונה פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" מאמר של ג'ודית ניומן , אימא של תלמיד בביה"ס אמריקאי, המעידה על חוסר התוחלת של מעורבות ההורים בהכנת שיעור הבית. המעורבות הזו יוצרת קונפליקטים ומתיחויות בין הורים לתלמידים ולא בהכרח תורמת להתקדמות של התלמיד בלימודים . הסיוע של ההורים בהכנת שיעור בית מנותק מדרכי החשיבה של המורים ובתי הספר ואינו מביא בהכרח לשיפור הישגים , גם כאשר ההורים הם אקדמאיים ברמה הגבוהה ביותר או פרופסורים לרפואה. עדיף, על כן , לתת לתלמידים להתמודד בעצמם עם משימות שיעורי הבית , אולי כך תשתפר המוטיבציה שלהם להכנת העבודות והמשימות ( Judith Newman ).

חדש בגרסת Moodle 2.7 : עורך חדש וקל לשימוש ,מראה מודרני עם התאמה משופרת לכל סוגי המכשירים )סמארטפון, טאבלט וכו') , שיפורים ביכולת הכתיבה המתמטית , שיפורים באפשרות ליצור מסלולי למידה מותאמות אישית .

סוגיית עיצוב הכיתה צריכה להעסיק את המערכת ברמת העל, ברמת החשיבה המערכתית. זאת משום שהיא מהווה גורם חשוב בקידום הפעילות ההוראתית-לימודית, במוטיבציה של תלמידים ומורים להיות מעורבים בתהליך זה, ובתרומה לתחושתם הטובה במהלכו. מעבר לכך – לעיצוב ראוי של כיתה יש השפעה על קידום החוש האסטתי של התלמידים ועל קידום המוטיבציה שלהם לשמור על מראה הסביבה (במקרה זה הכיתה שלהם), שני ערכים חינוכיים חשובים ביותר. חשיבה על עיצוב הכיתות לשיפור ההוראה והלמידה וכן לעצם תחושתם הטובה של התלמידים והמורים חשובה מכדי לחכות שהיא תתפתח מאליה ללא כל סיוע וללא כל הכוונה, כשהיא תלויה ברצונו או באי רצונו של גורם זה או אחר. כדאי לקיים חשיבה על עיצוב הכיתה ובכלל על עיצוב סביבת הלמידה-הוראה, גם מעבר לכיתה. צריך שחשיבה כזאת תניב פירות בדמות סיוע רלוונטי ראוי לבתי הספר שיכלול גם, ואי אפשר להמנע מכך, סיוע חומרי (כגון כסף, תשתיות וחומרים), וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המשתמשים בכיתות הלימוד והקשבה לצרכיהם (יורם אורעד).

המחקר שנערך במסגרות לימודי המשך של תלמידי תיכון באנגליה ( כיתות י"ג – במסלולים טכנולוגיים ) ביקש לבדוק האם טיפוח למידה בסיוע קהילת לומדים שיתופית פעילה מסייעת לתלמידים בהתקדמות ובהישגים. אוכלוסיית היעד : תלמידים ברמה הגבוהה (A-levels ) . הנחת היסוד: מורי ביה"ס/המכללה דואגים להפעיל את התלמידים במסגרת קהילת לומדים שיתופית לכל אורך השנה. ממצאי המחקר מוכחים כי טיפוח תחושת שייכות של קהילת תלמידים עמיתים בביה"ס תורמת ישירות להתקדמות של הלומדים בכיתות הגבוהות של ביה"ס התיכון ובאה לידי ביטוי גם בהישגים החינוכיים של התלמידים (Dziubinski, Julian P ) .

כבר כתבנו בזמנו כי בארה"ב מוצעים לתלמידים תיכון יותר ויותר קורסים מקוונים בבתי הספר. מבין המדינות שמובילות בפיתוח קורסים מקוונים לתלמידי בתי ספר תיכוניים מובילה מדינת פלורידה אשר בשנתיים האחרונות מחייבת את כל תלמידי הכיתות הגבוהות בבתי הספר התיכוניים להשלים לפחות קורס מקוון אחד כתנאי לקבל תעודת בוגר ביה"ס תיכון. המדיניות הזו מיושמת בקפידה: אלפי תלמידים תיכון בפלורידה שלא השלימו את הקורסים המקוונים אינם יכולים לסיים שם את ביה"ס התיכון .

שיר שוורץ מסקרת בהרחבה וביעילות את הכנס שעסק בקורסי MOOCבאוניברסיטה הפתוחה (1/6/14). מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOC.

המאמר מניח שתהליך קבלת החלטות טוב יותר צפוי להוביל לשיעור גבוה יותר של סטודנטים שמסיימים את הקורס ודן בארגון ובאילוצים של "מערכות Recommender" בהקשר של קורסי MOOC. כאשר הארגון של Learning Recommender System והבחירה באלגוריתמים מייצגים את שני הקריטריונים השונים בתכנון ארכיטקטורה עבור תוצאות משמעותיות, ניתנת תשומת לב לגורמים הללו (Radoiu, Dumitru, 2014).

מאמר זה מציג טיפים לגבי הוראה באופן אפקטיבי יותר בקורס מקוון דחוס. הנושאים שנידונו כוללים סקירה בקפידה של תוכן הקורס, הצורך של המנחים להגביר את הנגישות ואת הזמינות שלהם, והצורך במתן משוב מיידי (Dwinnells, Steve, 2014).

מאמר זה מציג את התוצאות של בחינה הן של התמשחקות והן של רשת חברתית בקורס לתואר ראשון, תוך השוואה בין שתי הגישות במונחים של ההשפעה שלהן על ההישגים הלימודיים של הסטודנטים, על ההשתתפות בקורס ועל העמדה של הסטודנטים.ההשפעות של תוסף ההתמשחקות שהוצב במערכת ניהול הלמידה הושוו להשפעות של אתר הרשת החברתית באותה מסגרת לימודית (de-Marcos, Luis; Dominguez, Adrian; Saenz-de-Navarrete, Joseba; Pages, Carmen, 2014).

מאמר זה מציג מחקר השוואתי של יכולת הגישה לשלוש מערכות בקוד פתוח מבוסס רשת לניהול תוכן של למידה: מערכת Moodle, מערכת ATutor, מערכת Sakai. תוצאות המחקר מציינות שהחסמים ליכולת הנגישות נמצאים בכל אחת משלוש המערכות שהוערכו (Iglesias, Ana; Moreno, Lourdes; Martinez, Paloma; Calvo, Rocio, 2014).

המאמר דן במתן טיפים עבור מנחים מקוונים לגבי לימוד סטודנטים כיצד לאחסן ולמצוא מידע אלקטרוני. הנושאים כוללים שימוש בכלי חיפוש, כגון: Google Desktop Search כדי למקם נתונים המאוחסנים במחשב, עקרונות בסיסיים של מתן שם לקובץ, וההסתעפות הליניארית של קבצים מעודכנים כך שיהיו מקובצים יחד (Orlando, John, 2014).

המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).

במאמר זה, המחברים מציעים קווי הנחייה עבור מנחים מקוונים כדי לסייע/להקל על הפיתוח של קהילות למידה בקורסים מקוונים(Yuan, J.; Kim, C., 2014).

מטרת המחקר הייתה לזהות מדוע המנחים מאמצים כיתות וירטואליות סינכרוניות וכיצד הם משתמשים בהן. סקר אלקטרוני ביקש ממנחים ממוסדות שונים לתאר את ההתנסות שלהם באימוץ כיתה וירטואלית סינכרונית בקורס מקוון או בקורס משולב. בתיאור סיבותיהם לאימוץ הטכנולוגיה, המשיבים ציינו לעתים קרובות את הזמינות של המשאב המוסדי, הגברת הנוכחות החברתית, הגברת הלמידה של הסטודנטים והזמינות של הטכנולוגיה (Martin, Florence; Parker, Michele A. , 2014).

מאמר זה מדגים את מקומם של אמצעי למידה מקוונת בקורסים התחלתיים בהכשרת מורים. ניתן להשתמש בהצלחה במתקנים של למידה מקוונת לצורך עיצוב ופיתוח של מיומנויות מעשיות חינוכיות. טכנולוגיות אלה אינן מחליפות את ההוראה המסורתית "פנים מול פנים", אבל הן מהוות תוספת להוראה זו ומגבירות את היעילות שלה. המחקר שנערך, מדגיש את החשיבות של טכנולוגיות אלה מפרספקטיבה כפולה: כלומר, מצד אחד העמדות של החונכים ושל חונכים לעתיד (המורים), ומצד שני, את ההנחות של הסטודנטים – המורים לעתיד (MOGONEA, Florentin-Remus, 2014).