ניהול וסביבות למידה

המאמר דן בדפוסי הורות מנקודת מבטה של היועצת החינוכית, על רקע התפקיד הרב ממדי והרב-מערכתי של היועצת ועל רקע הצורך שלה בהכרת עולמו של הילד מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. המאמר מתמקד בדפוסי הורות שמדגישים שונות בין הורים, מודעות הורית, יחסי הורים וילדים על פי תיאוריית ההתקשרות והשלכתם על הסתגלות הילד לבית הספר והתנהלותו מול חברים ומול דמויות סמכותיות ( בולס , רחלי ).

מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים המפורטים במאמר. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר ( אל רוטשילד, מרב אלקן, אלי איזנברג) .

גילה קיין היא מורה ותיקה לספרות, מחנכת ורכזת "שורשי ישראל" בבית הספר אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק. לשאלת מחברת המאמר – במה תרמה הרפורמה "עוז לתמורה" למקצועיותה – היא ענתה כי ההיבט הפרופסיונלי תרם באופן בולט, כי נוצרה האפשרות לתת לתלמידים מתקשים באופן קבוע מדי שבוע 6 שעות למידה איכותיות. גילה מציינת כי מניסיונה, ההוראה בקבוצות קטנות בנות 6-2 תלמידים איכותית יותר ויעילה מאוד ( אלונית בר ).

מאה שנה לאחר היווסדו בית הספר "הריאלי העברי" בחיפה נדלק מחדש, אם כי הוא לא כבה אף פעם. הוא נולד במלחמה – "מלחמת השפות" – ב־1913, ומאז ידע זמנים תוססים יותר ופחות, אך הוא מגיע לשנתו המאה במצב רוח מהפכני במיוחד. למניפסט של המהפכה קוראים "מאֲרג" – תכנית לשינוי יסודי של דפוסי ההוראה והלמידה בכל בתי הספר של "הריאלי" ( נאוה דקל).

בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

תחום החינוך מאמץ באופן שגרתי מערכות שפותחו ושנעשה בהם שימוש במקצועות אחרים. הפרקטיקה של סבבים לימודיים מגיעה מהרופאים. השימוש בייעוץ ונושאים של אחריותיות באים מפרקטיקות ארגוניות. הנחיות ספציפיות ונוקשות ממשרד מרכזי מחקות מונרכיה או דיקטטורה. לעיתים קרובות הרגלים מקצועיים אלו מערבים אסטרטגיות למשטור של מורים במקום הצעות לצמיחה ספציפית כארגון. התאוריה של צמיחה מוסדית כפי ששורטטה ב-The Fifth Discipline: The Art and Practice of the Learning Organization של פיטר סנג'י (Peter Senge) תהיה הרבה יותר מועילה לאמוץ בבתי ספר מאשר מרבית השגרות והנהלים שנלקחו מאנשי מקצוע אחרים. שבתי ספר אינם ארגונים צומחים נוגד את ההיגיון ( Donna B. Feldman ).

המהפך שעובר על חצרות בית הספר בשנים האחרונות צובר תאוצה. המודעות לחשיבות החצר מתחזקת, ובד בבד מצטבר ידע בקרב מתכננים ואנשי חינוך. "היום מתייחסים לחצר כגורם מרכזי בחיים הפדגוגיים של בית הספר, גורם התורם לתהליך החינוכי של התלמיד כמו הכיתה הבנויה", מסבירה מיקי אריאן-כדריה, מרכזת תחום חצרות לימודיות באגף למיפוי ותכנון במנהל הפיתוח של משרד החינוך.

גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

בית ספר יסודי ברמת החייל עובר להוראה וללמידה אחרות. מה גורם לבית ספר טוב ויציב לעשות קפיצה נחשונית כזאת אל הלא נודע? מנהלת בית הספר, יעל אילון: "נוצרה תחושה מבוססת שהלמידה הרגילה לא מספיק מעניינת את התלמידים. משעמם להם" . זה תהליך ארוך ולא פשוט, כפי שאומרות בניסוחים שונים המנהלת, סגניתה ומורות אחדות, והוא נעשה בשלבים: בשלב ראשון פעילות דו־גילית לשכבות א'־ב', הניכרת בעיקר בלימודי המדעים. את החוברות והספרים המשמימים מחליפה פעילות מרעננת: "טבע בצילום". בתקופת חילופי העונות נשלחו תלמידי כיתות א'־ב' לסיור מצולם בשכונה. את התוצרים הציגו בתערוכה בבית הספר ( איתי גודר).

בהזמנת משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים העוסקת באתגרים הנובעים מהתמודדות עם שונות בין תלמידים במערכת החינוך. הוועדה, בראשותו של פרופ׳ אברהם הרכבי ממכון ויצמן, הוקמה בשנת 2012 . תפקידה לסייע למקבלי החלטות במשרד החינוך לחשוב על אופני הלמידה וארגונם בכיתה ובבית הספר על מנת שמרב התלמידים יפיקו את מרב התועלת מלימודיהם. בדוח זה מובאים סיכומי ההרצאות והדיונים מיום העיון בנושא ״התמודדות עם שונויות בין תלמידים במערכת החינוך״ שהתקיים בשבט תשע״ג -ינואר 2013- ביזמת הוועדה ״מערכת חינוך לכול – ולכל אחד״ ( נעמי מנדל-לוי).

האוריינות הרגשית משמעותה תבונה ותובנה ביחסי אנוש, והיא כוללת מאפיינים כגון: כנות, אמינות, רגישות, תבונה, מסירות, חמלה, אכפתיות, שליטה עצמית, הבעת חיבה ועוד, המהווים את הגורמים המשמעותיים ביכולת להניע אחרים לעשייה ולמעורבות. אוריינות רגשית מאפשרת לנו לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו, וכן להבין אנשים אחרים, דינמיקות חברתיות ולתקשר ביעילות. מדובר בתהליך מתמשך שעל המתכשרים להוראה להיחשף אליו, להבינו וליישמו. יש צורך בהכרה בקבוצה של תכונות המאפיינות מנהיגות חינוכית ( אלכס שניידר).

משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר . מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב" (איתי גודר ).

אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

מנהיגות מניעה היא מנהיגות שיש ביכולתה לעורר את המוטיבציה של המונהגים ולגייס אותם להצטרף בכוחות משותפים להשגת מטרה או מטרות משותפות. ניתן להבחין בין שני סגנונות של מערכות יחסים בין המנהיג לבין המונהגים (פופר, 1999): סגנון אחד הוא סגנון ה'מנהיגות המתגמלת' (transactional leadership), שבבסיסה העובדים פועלים על פי תועלת מול עלות, עד כמה יידרשו להשקיע, מה וכמה ירוויחו מכך. המשמעות לכך היא כי מידת המאמץ של המונהגים לבצע את המשימות תלויה ברמת הכדאיות של המעשה. מנהיג בסגנון מנהיגות מתגמלת יכול לטפח בקרב אנשיו העדפה להתבוננות סלקטיבית של התמקדות בתועלת האישית והמערכתית ופחות בעלות המעשה. ככל שהעובדים המונהגים יהיו מודעים יותר לתועלת המופקת מהמעשה ופחות למידת ההשקעה הנדרשת לו, כך רמת ההניעה שלהם תעלה. ככל שהמנהיג יערב, יעודד, יגייס ויתייעץ עם העובד לקחת חלק במשימות הנדרשות, המונהג יתרגם זאת כתועלת אישית חיובית, וכך רמת התוצאות ביישום המטרות שהוגדרו תהיה גבוהה יותר. מתוך כך עולה, כי "מנהיג יעיל" הוא מנהיג אשר מקבל החלטות ביחס לארגון מתוך שותפות ושקיפות מלאה עם עובדיו ( אסתר כלפון) .

מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

בשנים האחרונות גברה ברשת אורט ההכרה, כי אין די בשיעורי תגבור ובסדנאות להקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים תת משיגים, אלא שיש לפתח עבורם גישה חינוכית-טיפולית, שתיתן מענה לתחושת הכישלון ואין האונים שהם חווים, ותפתח בקרבם תחושת ערך עצמי ומוטיבציה ללמוד, וראייה של קשיים כאתגר במקום כאיום. בעקבות כך פותחה ב"מרכז לכישורי למידה" של המנהל למחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט, תכנית חינוכית-טיפולית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיועדת לכלל התלמידים, ולתלמידים תת משיגים בפרט ( יהודית קסורלה, חגית נברו, אורית זיו).

בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה . קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת ( מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג ) .

מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .